וול סטריט והמהומות בלוס אנג'לס: האם מדובר בקווים מקבילים שלא יפגשו לעולם?

נסו למצוא סממן כלשהו בוול סטריט למהומות הענק שמתרחשות בלוס אנג'לס מזה כחמישה ימים ותתקשו למצוא. הנשיא טראמפ שלח את המשמר הלאומי ואתמול אפילו את הנחתים כדי שיטפלו בפרעות האלימות ובונדליזם, שכוללות הצהרות לוחמניות של השלטון המקומי בקליפורניה, כולל המושל וראש העיר, ו-וול סטריט כאילו לא שמה לב בכלל. איך זה ייתכן והאם יש לכך תקדימים? 

לפני כ-14 שנה, בספטמבר 2011 החלה מחאת "Occupy Wall Street" שכללה הפגנות רבות נגד וול סטריט והתמקדה בנושאים כמו אי-שוויון בהכנסה וחמדנות תאגידית. אמנם ההפגנות יצרו תהודה תקשורתית ואי-ודאות בקרב משקיעים, מדד הנאסד"ק לא רשם ירידה דרמטית בערכו. עיקר ההשפעה הייתה בהפרעה לתפקוד השוטף של הרובע הפיננסי בניו יורק, כולל מעצרים של מפגינים שניסו לחסום גישה לבורסה.

מחאות אינספור עברו מאז וברוב המקרים וול סטריט בשלה, "אין תגובה". הנה רשימה מקוצרת של אירועים וביצועי הבורסה בהתאם: 

ב-1963, כאשר הנשיא קנדי נרצח, מדד S&P עלה כמעט ב-20%,  ב-1967, שנת המחאות נגד מלחמת וייטנאם, המדד זינק ביותר מ-20%. ב-1968, השנה שבה נרצח ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, המדד עלה ב-8%. ב-1970, שנת מהומות הגזע באסבורי פארק, המדד איבד פחות מ-1%. 

ב-1992, שנת המהומות בלוס אנג'לס בעקבות תקיפת רודני קינג בידי שוטרים, מדד S&P עלה בכמעט 4.5%. ולמרות שמניות סיימו את שנת 2001 בירידה של 13%, הן עלו ביותר מ-1% בשלושת החודשים שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. 

• ארה"ב נגד קליפורניה: המהומות נמשכות והתגובה פדרלית
• אזורים בסין מקלים את הגבלות הקורונה, האם נראה פרסה מלאה של הממשל?

ב-2003, לאחר שפרצו מחאות ברחבי העולם בעקבות מלחמת עיראק, המדד זינק ב-26% מרשימים. ב-2005, לאחר ההתפרעויות בניו אורלינס בעקבות הוריקן קטרינה, המדד עלה ב-3%. בשנת 2011, שנת מחאת "כיבוש וול סטריט", המדד סיים ללא שינוי. ב-2014, השנה שבה החלה תנועת Black Lives Matter בעקבות המחאות בפרגוסון, המדד עלה ביותר מ-11%. 

אז נכון שהתיקונים מגיעים מהר, אבל במקרה הנוכחי, אין אפילו ירידה לתקן אותה. 

מדוע אנחנו לא רואים ירידות? 

מדוע וול סטריט אינה חוששת מהמהומות ואינה מגיבה אליהן כלל? כמעט כל ידיעה חדשותית בנוגע למלחמות הסחר עם סין מובילה לתנודתיות במניות של חברות מסוימות, ולפעמים אפילו על סקטור שלם. האם התשובה נעוצה בסיבה למהומות הנוכחיות? על פניו, יש קונצנזוס רחב יחסית לגבי מדיניות ההגירה שטראמפ רכב עליה, עוד לפני שנבחר לקדנציה השנייה שלו. המהומות החלו בעקבות הקפדה על מדיניות האכיפה, אבל יכול להיות שהנושא עצמו אינו מספיק משמעותי ולא רלבנטי לרוב החברות הבורסאיות?  

ייתכן ועד שלא נראה משבר פוליטי של ממש, היות ועד עכשיו מדובר באירוע מאד מתוקשר ופוטוגני, שמלווה בהצהרות בומבסטיות על כיבוש מחדש, מרד אזרחי והפקעת סמכויות, אבל לא אירוע עם משמעות פוליטית אופרטיבית. ההתנגדות של הדמוקרטים לממשל טראמפ והנסיונות לשים מקל בגלגלים אינם תופעה חדשה, וייתכן וזו הסיבה שהשוק מפגין אדישות. לסחר עם סין ולמדיניות המכסים יש השפעה אדירה על רווחיות של חברות ועל סקטורים שלמים, אבל למהומות יש השפעה זניחה וכל עוד הן לא מחריפות, השוק נוטה להתעלם מהן. 

• טראמפ רוצה תרופות זולות - ושהאירופאים ישלמו את ההפרש
• עשר סיבות שבגללן סין מובילה את תחום הרובוטיקה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

איך מגיב סקטור הביטוח לאירועים? 

ועם זאת, לאור ידיעות על שריפת רכבים (וואימו, חברת הרכבים האוטונומיים של גוגל הפסיקה פעילות במרכז לוס אנג'לס נכון לעכשיו), ונדליזם נרחב וביזה, האם סקטור הביטוח גם הוא אינו מושפע? 

אם נסתכל על אירוע ביטוחי מובהק, כמו השריפות שהתרחשו בקליפורניה בינואר האחרון, שבמהלכן נספו 30 איש, 200,000 איש פונו מבתיהם וכ-18,000 בתים ומבנים נהרסו כליל, נוכל לראות שאמנם לויד'ס דיווחה על הפסדים צפויים של כ-2.3 מיליארד דולר, אבל הנאסדק אמנם ירד כמעט ב-4% לאחר פרוץ השריפות, אבל תיקן וחזר לשיא עד סיומן. ה-S&P הושפע במידה פחותה ובדומה אליו, מדד מניות הביטוח המשולבות של נאסד"ק ירד לאחר פרוץ השריפות ב-2.5% בלבד ולאחר סיומם השלים מהלך של עלייה של 2.9% מתחילת השריפות ועד סיומם. 

גם הפעם, מדד הביטוח ירד עם תחילת המהומות בכ-3.1% ומאז הוא במגמת תיקון. הפעם, אין שום קורלציה לנאסד"ק או ל-S&P שהתנהגו כרגיל, כאילו אחת הערים הגדולות בארה"ב אינה בוערת כלל. 

מה שהיה הוא שיהיה? 

בשורה התחתונה, אנחנו רואים שגם אירועים עם השפעה על וול סטריט בטווח הקצר מתקנים די מהר. אם אחרי אסון התאומים היו שלושה חודשים שבהם השוק עלה ב-1%, מה נאמר על אירועים כמו ההפגנות הנוכחיות? כאמור, במבט לאחור, אירועים בקנה מידה קטן יחסית, כמו  Occupy Wall Street אמנם יצרו תנודתיות מסוימת בטווח הקצר, אבל מעבר לכך ההשפעה שלהם הייתה סמלית יותר מאשר מהותית. 

אז נכון שעמק הסיליקון נמצא בקליפורניה, ונכון שכפי שאמר מושל קליפורניה, גאווין ניוסם, מדינת קליפורניה מכניסה לממשל הפדרלי יותר מ-80 מיליארד דולר בשנה ממסים, אבל אלו הן הצהרות ולא צעדים אופרטיביים. קליפורניה כבר הצהירה על תביעה משפטית נגד הממשל והשימוש של טראמפ בחוק החירום הלאומי כבסיס חוקי להטלת המכסים הנרחבים, וביקשה שבית המשפט יסייע לה לבלום את יישומם, אבל הצעד לא צלח. אתמול, הצהיר ניוסאם שהוא מתכון לתבוע את טראמפ על השימוש שלו בכוחות פדרליים, כמו המשמר הלאומי והנחתים, אבל המציאות היא שיש כוחות בשטח ומתבצעים מעצרים. זירת קליפורניה ככל הנראה רחוקה מסיומה, אבל כל עוד אין למהומות השלכות פוליטיות מובהקות או נזקים פיננסים גדולים וארוכי טווח, הבורסה תמשיך במנהגה ותעדיף להסתכל על דוח רבעוני מאשר על הצהרות של פוליטיקאים לוחמניים.