מפגין נושא דגל מקסיקו בהפגנות בלוס אנג'לס. קרדיט: רשתות חברתיות
מפגין נושא דגל מקסיקו בהפגנות בלוס אנג'לס. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב נגד קליפורניה: המהומות נמשכות והתגובה פדרלית

במהלך שלא נעשה מ-1992, שלח טראמפ את המשמר הלאומי לקליפורניה ושוקל אף להכניס את הנחתים לתמונה, לאחר שההפגנות נגד פשיטות ההגירה נכנסות ליום השלישי

רן קידר | (1)

במהלך פברואר האחרון פוטרו מתפקידם שני בכירים ברשות אכיפת המכס וההגירה בארה"ב (ICE), לאור מספר נמוך של מעצרים שביצעה הרשות. הפיטורין היו תמרור שהורה על הכיוון שממשל טראמפ מכוון אליו, מספר מעצרים גבוה וגירוש של מהגרים בלתי חוקיים. ובהמשך לאותה הפעולה, במאי השנה הממשל הורה על מכסה של 3,000 מעצרים ביום. וב-6.6, במסגרת התכנית הזאת, יצאו כוחות של ICE למבצע מעצרים בלוס אנג'לס, שהחל ברובע האופנה. השמועה על גל המעצרים פשטה במהירות ובתגובה החלו מחאות וכאוס שרק הלך והתפשט. 

למחרת היום (שבת), התרחבו ההפגנות לכיוון מרכז העיר ולערים שכנות. המהומות לא מנעו מסוכני ICE להמשיך ולבצע מעצרים ובמוקד סמוך למרכז מעצר במרכז לוס אנג'לס, ההפגנות פוזרו באמצעות גז מדמיע וירי של רימוני עשן וכדורי גומי. 

           התלקחות של המהומות בקליפורניה. קרדיט: רשתות חברתיות

מערכה שנייה, הפעם פדרלית


אתמול (יום ראשון), לאחר בוקר רגוע יחסית, התלקחו המהומות שוב כשהמפגינים חסמו תנועה בכביש המהיר 101 (כביש מרכזי שמחבר את ערי קליפורניה) במחלף שנמצא ליד בית העירייה. המחלף היה חסום לחלוטין במשך מעל לשעה וחצי ובהמשך החסימה זלגה גם לכיוון דרום. במהלך ההתקלחות הזו, הוצתו מספר רכבים אוטונומיים. כוחות הביטחון הגיבו בירי של רימוני הלם ומשטרת לוס אנג'לס הכריזה על כל אזור מרכז העיר כאסור להתקהלות וכל אדם שהסתובב באזור הזה, כולל אנשי תקשורת, צפוי למעצר. טראמפ בעצממו החליט להגיב בעוצמה. הוא הפעיל חוק נדיר, שנועד במקור לדכא פלישות או מרידות פנימיות, שלח מאות חיילים של המשמר הלאומי מתוך 2,000 שצפויים להגיע וליווה את המהלך באמירה: "לוס אנג'לס נכבשה בידי מהגרים בלתי חוקיים ופושעים". 

המחבר את ערי קליפורניה. המחלף היה חסום לגמרי למשך 90 דקות ביום ראשון, ובהמשך נחסמו נתיבים לכיוון דרום. כמו כן, הוצתו מספר מכוניות אוטונומיות ברחובות העיר. בניסיון לפזר את המהומות הכריזה משטרת לוס אנג'לס על כל אזור הדאון טאון כאזור אסור להתקהלויות. פירוש הדבר כי כל מי שיסתובב באזור, כולל אנשי תקשורת, יהיה בסכנת מעצר.

המהלך הזה לא התקבל בברכה בקרב הממשל המקומי בקליפורניה וגם לא האמירות הלוחמניות של טראמפ. בתגובה, המושל הדמוקרטי של קליפורניה, גאווין ניוסם, אמר כי מדובר ב"הפרה בוטה של סמכות וריבונות". אמנם כוחות פדרליים נשלחו על ידי ג'ורג' בוש האב לקליפורניה בעקבות מהומות שפרצו ב-1992 לאחר תקיפת רודני קינג, אבל זה היה לבקשת המושל. הפעם האחרונה שבה נשלח המשמר לאומי ללא בקשת המושל היתה כדי לאבטח מחאות זכויות אדם של מרתין לות'ר קינג באלבמה ב-1965.


מי אלה הכוחות שפועלים

ברמת המחנות הפוליטיים, מדובר בהרחבה של הזירה המפלגתית לזירה מקומית. מצד אחד ישנן אמירות סוערות: הסנאטור ברני סנדרס טען כי "טראמפ מוביל את ארה"ב לעבר סמכותנות, תוך רמיסת החוקה", חברת הקונגרס הדמוקרטית נאנט בראגן (מחוז דרום לוס אנג'לס): "טראמפ שולח את המשמר הלאומי לא בגלל שהמצב יצא משליטה, אלא בגלל שהוא לא אוהב את התמונות של הפגנות שקטות." בראגן אמרה כי דיברה עם שריפים שאמרו שהם שולטים במצב ואין צורך בסיוע פדרלי. היא ציינה כי גורמים מקומיים עודכנו על ידי הממשלה הפדרלית שעליהם להתכונן ל-30 ימי אכיפה, וכי "כ-150 מהגרים בלתי חוקיים כבר נעצרו ביומיים האחרונים", לפי הצהרת ראש תחום הגבולות טום הומאן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ברמת השטח, המהומות מלווות במפגינים, חלקם מהגרים בלתי חוקיים שמרימים דגלי מקסיקו ומצליחים להרגיז את ממשל טראמפ וככל הנראה גם חלק מציבור בוחריו. היו מספר דיווחים לגבי דגלי פלסטין ונסיונות השתלטות של גורמים שדוחפים אג'נדה של אינתיפאדה גלובלית. 

המהלך הזה הוא חלק מהעימות הרחב בין הבית הלבן הרפובליקני לבין מדינת קליפורניה הדמוקרטית. ולמרות ההצהרות של טראמפ על מכסות של 3,000 מעצרים ביום, קליפורניה מצהירה על התנגדות ושיתוף פעולה מינימלי עם ICE. במסגרת המאבק, טראמפ אף איים לקצץ את המימון הפדרלי לקליפורניה בשל עמדותיה בנושאים כמו זכויות מהגרים, זכויות טרנסג'נדרים ועוד. בתגובה, ניוסם רמז שייתכן שקליפורניה תפסיק לשלם מסים פדרליים: "הקליפורנים מממנים את הממשלה הפדרלית... אולי הגיע הזמן להפסיק עם זה." הוא הוסיף כי קליפורניה מכניסה לממשל הפדרלי יותר מ-80 מיליארד דולר בשנה ממסים, וזה הרבה מעבר למה שהיא מקבלת חזרה.

כזכור, לפני כחצי שנה, בינואר האחרון, קליפורניה עברה גל שריפות אדיר שבמהלכו נחשפה אזלת היד של הממשל המקומי. במהלך השריפות, הממשל הפדרלי הגיש עזרה משמעותית למדינת קליפורניה, הן בתקציבים והן בכח אדם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/06/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    אפילו בארצם לא עשו את זה! מספיק 1כמה אפשר לסבול התפרעויות של מהגרים שכחו שארהב נטטה חסד למהגרים ועכשיו הם גומלים בהתפרעויות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.