בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.

לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.

במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.

בסיס עובדתי "רעוע"

בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".

• אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.

בפסק הדין ציינה השופטת כי בהתאם לפסיקה שנקבעה באחרונה בעניין אגודה נגד Agoda, כשאתר אינטרנט בינלאומי מפעיל גרסה ישראלית, ניתן לראות בו כמי שמקיים פעילות בישראל. לדבריה, "העובדה שאמזון מפעילה אתר בעל תצורה ישראלית, הכוללת ממשק בעברית ואפשרות תשלום בשקלים, מקימה חזקה שיש לה פעילות בישראל - חזקה שלא נסתרה". עוד כתבה השופטת כי אמזון "לא חלקה על כך שהאתר שבו גלשו המבקשים הוא אתר ישראלי, ובהיעדר תצהיר מטעם המשיבות אף לא הוכחה כל טענה אחרת". לפיכך, נקבע כי מקום ביצוע ההטעיה הנטענת הוא בישראל, ועל כן הדין הישראלי הוא זה שיחול על ההליך.

המבקשים עמדו בכל הדרישות

השופטת בן אליעזר הדגישה בפסק הדין שפורסם כי גם לפי תנאי השימוש של אמזון עצמה, החברה האם והחברה־הבת נחשבות לגופים קשורים, ולכן בשלב זה אין לקבל את טענת אמזון להיעדר יריבות. היא הזכירה כי, "די בכך שבפתיח תנאי השימוש נקבע שההתקשרות נעשית מול Amazon.com Services LLC ושותפותיה או המסונפות לה, כדי לקבוע כי קיימת יריבות גם כלפי המשיבה הראשונה".

• המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
• של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

השופטת סקרה בהחלטתה את המבחנים לקביעת סמכות שיפוט בהמצאה מחוץ לתחום. לדבריה, על מבקש ההמצאה להוכיח שלושה תנאים: קיומה של עילת המצאה, קיומה של עילת תביעה, וכי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות. היא קבעה כי המבקשים עמדו בכל הדרישות האלה. "המבקשים הציגו תשתית מספקת להוכחת עילת תביעה רצינית שאינה תביעת סרק", היא כתבה. עדויותיהם, גם אם היו חלקיות, נמצאו מהימנות. "המבקשת העידה בהגינות כי אינה זוכרת את פרטי הרכישה אך זכרה שרצתה לרכוש שירותי וידאו בלבד וגילתה ששילמה על שירות שאינה משתמשת בו. בכך יש משום תשתית לעילת הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן".

השופטת גם התייחסה לראיות שצורפו לבקשת האישור: צילומי מסך מבדיקות שנעשו באתר ותיעוד מתביעת ה־FTC נגד אמזון. אף שראיות מסוג זה אינן קבילות בשלב הזה, קבעה כי ניתן להתייחס אליהן כראיות לכאורה, וכי "המגמה בפסיקה היא שלא לסלק ראיות על הסף אלא לשקול את משקלן בהמשך". ביחס לטענת אמזון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות, דחתה השופטת את הטענה והבהירה כי הזיקות לישראל רבות ומובהקות. "אמזון מפעילה אתר ישראלי, מציעה בו שירותים ומוצרים לצרכנים ישראליים, והמצגים המטעים - ככל שיוכחו - הופנו אליהם. לפיכך, לבית המשפט בישראל עניין אמיתי לדון בתובענה". היא הזכירה גם כי לפי הפסיקה, חברות גלובליות שפועלות במדינות רבות חייבות לצפות לכך שיועמדו לדין באותן מדינות. "לתאגיד בינלאומי הפועל בשוק הישראלי ומכוון לקהל ישראלי קיימת ציפייה סבירה שייתבע בישראל", היא כתבה בהכרעתה.

בסיום החלטתה, קבעה השופטת כי בית המשפט בישראל מוסמך לדון בתובענה, וכי "הבקשות לכפירה נדחות". היא חייבה את אמזון לשלם למבקשים הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל, והדגישה כי הבקשות לא נתמכו בתצהיר, אף שהן הכילו טענות עובדתיות רבות. בהחלטתה היא הוסיפה כי בימים האחרונים נודע לבית המשפט על פשרה שהושגה בארה"ב בתביעה שהגישה ה-FTC נגד אמזון, שבמסגרתה התחייבה החברה לשלם 1.5 מיליארד דולר כפיצוי לצרכנים ועוד מיליארד דולר כקנס אזרחי. עם זאת, השופטת ציינה כי, "לא מצאתי להידרש למשמעות הסכם הפשרה והשלכתו על ענייננו, שכן גם בלעדיו יש לדחות את בקשות הכפירה". בית המשפט קבע כי העובדה שמדובר בחברה בינלאומית אינה חוסמת את דרכם של צרכנים ישראלים לבית המשפט המקומי. "גם לקוחות ישראליים שמסרו כתובת אמריקאית זכאים לכך שלא יוטעו ושלא ירכשו שירות שלא התכוונו לו," כתבה השופטת, ובכך היא סיכמה בפשטות את עקרון ההגנה הצרכנית שעמד בבסיס ההחלטה.

למה אמזון בכלל ניסתה לטעון שבית המשפט בישראל לא מוסמך לדון בתביעה?

אמזון טענה שמדובר בחברה אמריקאית שמפעילה אתר בארה"ב, ולכן אם מישהו מרגיש שנפגע עליו לפנות לבית משפט בארה"ב. היא גם הסתמכה על תנאי השימוש באתר שלה, שבהם נכתב שהדין שיחול הוא דין מדינת וושינגטון. בעצם אמזון ניסתה לומר שהכל מתרחש “שם”, לא “כאן”.

ומה היתה התשובה של בית המשפט לטענה הזאת?

בית המשפט אמר בצורה ברורה: אמזון פועלת גם בישראל. היא מפעילה אתר בעברית, גובה תשלומים בשקלים ופונה ישירות לצרכנים ישראלים. לכן אי אפשר לטעון שאין לה קשר לישראל. השופטת כתבה ש”עצם העובדה שאמזון מפעילה תצורת אתר ישראלי יוצרת חזקה של פעילות בישראל”.

מה בעצם טוענים הצרכנים שהגישו את התביעה הייצוגית?

הם טוענים שממשק האתר של אמזון מטעה. לדבריהם, הוא גורם לאנשים לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו בלי שהם באמת התכוונו, ובנוסף מקשה על מי שמנסה לבטל את המנוי. לטענתם, חלק מהלקוחות הישראלים בכלל לא קיבלו את ההטבות שמובטחות לחברי פריים, ולכן שילמו על משהו שלא באמת שווה להם.

אז בית המשפט כבר קבע שאמזון אשמה?

לא. פסק הדין הזה לא עוסק בתוכן התביעה עצמה, אלא רק בשאלה איפה היא תתנהל. בית המשפט הכריע רק בנושא הסמכות, כלומר האם ניתן לדון בתביעה בישראל. התשובה היא כן. כעת התביעה עצמה תמשיך ותתברר לגופה, וייקבע האם אמזון באמת הטעתה צרכנים.

למה כל כך חשוב איפה התביעה מתנהלת?

מכיוון שאם בית המשפט היה מקבל את עמדת אמזון, הצרכנים הישראלים היו צריכים לתבוע אותה בארה"ב - דבר כמעט בלתי אפשרי עבור אדם רגיל. זו אחת הסיבות שבתי המשפט בישראל מקפידים לבדוק אם יש לחברות בינלאומיות פעילות מקומית שמצדיקה בירור כאן בארץ.

האם ההחלטה הזו יכולה להשפיע על חברות אחרות?

בהחלט. מדובר בהחלטה שמחזקת את העיקרון שחברות אינטרנט בינלאומיות, שמוכרות מוצרים או שירותים לישראלים, אינן חסינות מתביעות בישראל. ההיגיון הוא פשוט: אם אתה פונה לצרכנים ישראלים ומרוויח מהם כסף, אתה גם צריך לעמוד באחריות כלפיהם לפי הדין המקומי.

מה היתה המשמעות של התביעה שהוגשה נגד אמזון בארה"ב על ידי ה-FTC?

התביעה האמריקאית עסקה בטענות דומות מאוד - שהחברה גרמה לצרכנים להירשם לשירות פריים בלי ידיעתם והקשתה על ביטולו. בסופו של דבר אמזון הסכימה לשלם סכום עתק של כ-2.5 מיליארד דולר כפיצוי וקנס. בית המשפט הישראלי הזכיר את זה, אך לא ביסס עליו את החלטתו, כי הסוגיה כאן עוסקת בצרכנים ישראלים ובהחלת הדין המקומי.

מה המשמעות של תובענה ייצוגית במקרה הזה?

תובענה ייצוגית היא הליך שבו אדם אחד או שניים מגישים תביעה בשם קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באותו אופן. אם בית המשפט יאשר את התביעה כייצוגית, היא תתנהל בשם כלל הצרכנים הישראלים שהצטרפו לשירותי פריים או פריים וידאו באותם תנאים.

המשמעות היא שהתביעה תמשיך להתברר בישראל. אם בסוף בית המשפט יקבע שאכן היתה הטעיה, ייתכן שאמזון תצטרך לפצות את הצרכנים שנפגעו. זה יכול לכלול החזר כספי או פיצוי בגין תשלום עבור שירותים שלא נדרשו.

האם ההחלטה מתייחסת גם לשירותים אחרים של אמזון בישראל?

לא ישירות, אבל העקרונות שהונחו בהחלטה עלולים לחול גם על שירותים אחרים, כמו אתר הקניות או שירותי סטרימינג נוספים. בית המשפט בעצם אמר שאם חברה פועלת בישראל ומוכרת כאן שירותים, היא כפופה גם לחוקי הצרכנות הישראליים.

למה בכלל קשה להתנתק משירותי אמזון פריים?

לפי טענות המבקשים, אמזון מקשה בכוונה. היא מסתירה את כפתור הביטול מאחורי מסכים, שולחת הודעות מבלבלות ומאלצת את המשתמש לעבור כמה שלבים מיותרים. זו שיטה שמכונה Dark Patterns - עיצוב ממשק שמבלבל את המשתמש וגורם לו להישאר מנוי בלי לרצות בכך.

האם השופטת התייחסה לנזק שנגרם לצרכנים?

היא אמרה שבשלב הזה אין צורך להוכיח את הנזק במדויק, רק להראות שהתביעה אינה סרק ושהיא מעלה שאלה רצינית. לדבריה, “גם אם לא הוכח נזק כספי ממשי לכל צרכן, עצם ההטעיה הנטענת עשויה להקים עילת תביעה".