
מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"
מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".
לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים".
עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר
בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.
"סגור את הדבר הארור הזה"
דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל.
- אלוני חץ: רכישת אחזקות ג'יי פי מורגן בקאר - הושלמה
- ג'יימי דיימון: "המשבר בבנקאות לא הסתיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה, שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.
דיימון, שמנהל גוף עם יותר מ-300 אלף עובדים ברחבי העולם, מאמין שדווקא היכולת להתנתק מהטלפון היא סמל למנהיגות ולשליטה. "אנשים חושבים שתגובה מיידית לכל הודעה היא סממן של יעילות", אמר באחד הנאומים שלו בעבר, "אבל בפועל הם רק מוסחים יותר. היכולת להתרכז, לשמוע, להבין - היא זו שבונה מנהלים טובים".
מתקפה על דור הזום: ככה לא בונים חברה
באותו קו ביקורתי, דיימון ממשיך להביע ספקנות עמוקה כלפי תרבות העבודה מהבית ואל מול דור ה-Z, שלדבריו "שכח מה זה לעבוד באמת יחד". בראיון פנימי שהודלף מוקדם יותר השנה נשמע דיימון כשהוא מאבד סבלנות כלפי עובדים שמסרבים לחזור למשרד. "אל תספרו לי שעבודה מהבית ביום שישי זה משהו שבאמת עובד,” הטיח בעובדיו. "אני מתקשר להרבה אנשים בימי שישי, ואי אפשר להשיג נפש חיה. נמאס לי מהשטויות האלה".
- כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
דיימון המשיך ואמר כי הדור הצעיר, ה-"זומרים" כלשונו, אינו מבין שיצירתיות וחדשנות דורשות נוכחות פיזית ואינטראקציה אנושית. "הם בזומים, אבל לא באמת שם", אמר. "המנהלים לא מקשיבים, ותוך כדי השיחה שולחים הודעות ועונים למיילים, ואם אתם לא חושבים שזה פוגע ביצירתיות וביעילות - אתם טועים. זה בדיוק מה שזה עושה". לדבריו, "חברה גדולה לא נבנית דרך מסך מחשב, אלא דרך קשרים, אנרגיה משותפת, רעיונות שמתפתחים כשאנשים מדברים זה עם זה באותו חדר".
ניתוק למטרת חיבור
הגישה של דיימון אולי נראית נוקשה, אך מומחים בתחום הרווחה הדיגיטלית טוענים שיש לה בסיס מדעי מוצק. מומחית להתמכרות לטכנולוגיה טוענת כי עצם הנוכחות של סמארטפון לידך כבר מסיחה את הדעת באופן בלתי מודע. “המוח שלנו מתייחס לצליל ההתראה כמו לקריאה בשמנו, וזהו גירוי עוצמתי. גם אם אנחנו לא מושיטים את היד לטלפון, הוא תופס נפח במחשבות שלנו".
לפי סקר שנערך ב-2023, האמריקאים בודקים את הטלפון שלהם בממוצע 144 פעמים ביום. “כשזה קורה בעבודה, זה פוגע לא רק בפרודוקטיביות, אלא גם ביחסים עם קולגות,” הוסיפה המומחית.
גם חוקרת בכירה מאוניברסיטת הרווארד מסבירה כי ריכוז מלא בפגישות הופך אותך לחכם ולמוערך יותר. לדבריה, “היכולת לשמור על קשר עין, לשאול שאלות המשך ולשקף את דברי בן השיח, כל אלה משדרים הקשבה, אינטליגנציה ועומק".
בעידן שבו רוב המנהלים סובלים מהצפת מידע ומהתראות מכל כיוון, דיימון בוחר בדרך הפשוטה: פחות מסכים, יותר נוכחות. הוא משאיר את הטלפון במשרד, מתמקד רק בשיחה שמולו, ומסרב לאפשר לטכנולוגיה לנהל את יומו. הפילוסופיה הזו משתלבת בתפיסת העולם הרחבה של דיימון, שמטיף כבר שנים ל-"חזרה ליסודות": עבודה קשה, ניהול ממוקד, ושיחות אמיתיות פנים אל פנים.
"כשאני איתכם, אני באמת איתכם", אמר. "אני לא עם הטלפון, לא עם המיילים, לא עם הסחות. זו הדרך היחידה לעבוד טוב באמת". למרות שחלק מעובדי הבנק הצעירים רואים בכך גישה שמרנית, דיימון משדר ביטחון מלא בדרכו. והוא לא לבד: חוקרים רבים טוענים שדווקא מי שיודע להתנתק הוא זה שמצליח להתחבר טוב יותר.
- 3.אנונימי 11/11/2025 06:36הגב לתגובה זוגם לי יש מזכירה שעושה הכל בשבילי היא רק הטלפון
- 2.כל עובד אחר היה מפוטר על אותו דבר (ל"ת)יאצק 10/11/2025 15:59הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 09/11/2025 21:25הגב לתגובה זומישהו יודע איך הוא הצליח לגנוב את הבנק פירסט רפובליק בנק
- הם לא גנבו את הבנק. הם ניצלו הזדמנות נדירה שבה הממשלה הייתה חייבת למצוא קונה מהר. (ל"ת)שפצי 10/11/2025 04:37הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים
מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.
למי מצלצלים פעמוני החג?
תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים.
בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל.
תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים
על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.
עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.
.jpg)