ארה״ב ואיראן בשיחות מתקדמות לקראת הסכם - הצדדים עתידים להיפגש באירופה
ממשל טראמפ יחד עם איראן, בתיווכה של עומאן, סיימו זה עתה סבב שלישי של שיחות לקראת הסכם גרעין מחודש. טראמפ: ״ישראל תוכל להחליט בעצמה אם לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, אך נוכל להשיג הסכם בלי תקיפה״
ארה”ב ואיראן דיווחו על התקדמות בשיחות לקראת הסכם חדש סביב תוכנית הגרעין האיראנית, לאחר שהשיחות הפכו מפורטות ויסודיות יותר – כך מסר שר החוץ האיראני. בכיר בממשל האמריקאי אמר כי הסבב השלישי של השיחות מאז שובו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן היה ״חיובי ופורה״, והוסיף כי הצדדים הסכימו להיפגש שוב בקרוב באירופה.
עם זאת, הדגישו שני הצדדים כי עוד נותרה עבודה רבה עד להשלמת ההסכם. שר החוץ של עומאן, באדר אלבוסעידי, שתיווך את המגעים, כתב ברשת X כי ״נידונו העקרונות המרכזיים, היעדים והסוגיות הטכניות״ במהלך השיחות. ״הסבב הנוכחי היה רציני בהרבה מהקודמים,״ אמר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י לרשת הטלוויזיה הממלכתית בעומאן לאחר השיחות שנערכו בבירה, מוסקט. ״עברנו בהדרגה לדיונים טכניים ומפורטים יותר.״
לפי דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בגאאי, השיחות כללו מומחים כלכליים, בנקאיים וגרעיניים, ועסקו בבניית אמון סביב תוכנית הגרעין, הבטחת זכותה של איראן לשימוש אזרחי באנרגיה גרעינית והשגת הקלות בסנקציות. עראקצ’י, שמוביל את צוות המשא ומתן האיראני מול נציג ארה”ב סטיב ויטקוף, הזהיר כי עדיין קיימות מחלוקות מהותיות. ״לפעמים הרצון לבדו לא מספיק, והפערים עשויים להיות כה עמוקים שלא ניתן יהיה להגיע להסכם,״ אמר. ״הנחישות לבדה אינה ערובה להצלחה.״ הבכיר האמריקאי ציין כי הושגה התקדמות נוספת, אך הדגיש כי יש עוד עבודה רבה עד לגיבוש הסכם.
טראמפ התחייב שלא יאפשר לאיראן לפתח או להשיג נשק גרעיני, ומבקש להשיג הסכם חדש שיחליף את הסכם הגרעין מ-2015, שממנו פרש בתקופת כהונתו הראשונה. איראן מצידה מדגישה שתוכניתה הגרעינית היא למטרות שלום בלבד, ומתעקשת כי זכותה להעשרת אורניום אינה נתונה למשא ומתן. בריאיון מיום שישי אמר טראמפ כי ישראל תוכל להחליט בעצמה אם לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, אך הוסיף כי ממשלו ״יכול להשיג הסכם ללא צורך בתקיפה״, והבהיר כי יעדיף ״להגיע להסכם ולא להשליך פצצות.״.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ הוסיף כי הוא פתוח לפגישה עם נשיא איראן או עם המנהיג העליון,
האייתולה עלי ח׳אמנאי, אליו פנה בחודש שעבר במכתב שקרא לפתיחת מו״מ על הסכם חדש. ביום רביעי אמר עראקצ’י כי השיחות נמצאות ״על המסלול הנכון״ והביע ״אופטימיות זהירה״. לדבריו, ניתן יהיה להגיע להסכם טוב אם ארה״ב תימנע מהצגת ״דרישות לא מציאותיות ובלתי אפשריות.״
בתחילת פברואר חתם טראמפ על תזכיר נשיאותי לפיו ארה״ב מחזירה את חבילת סנקציות הכלכליות נגד איראן. איראן מייצאת נפט לסין, ומשהוטלו עליה סנקציות החלה למצוא דרכים ושיטות כדי לעקוף את החסמים ולהוביל נפט לסין. בתזכיר הנשיאותי נכתב כי אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני, יש לפרק את רשתות הטרור שלה וחובה להפעיל התנגדות למאמץ המתמשך שלה לפתח ולייצר נשק שובר שוויון.
- 2.לרון 05/05/2025 06:54הגב לתגובה זואין צורך להתרגשזה לא אובאמההכל דיבורים 0 מעשים! כמו אצל ביבי שהחמאס קורא אותו כמו ספר פתוח!
- 1.טראמפ רוצה להראות שהוא רוצה הסכם ככה יותר קל לתקוף ולהשמיד הכי ברור וכל הכתבה מיותרת (ל"ת)משה ראשלצ 27/04/2025 08:08הגב לתגובה זו
- לרון 05/05/2025 06:56הגב לתגובה זוהוא תמיד לטובת הרע והשליליעבודה בעיניים על החיובי!
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
