איראן
צילום: bloomberg

ארה״ב ואיראן בשיחות מתקדמות לקראת הסכם - הצדדים עתידים להיפגש באירופה

ממשל טראמפ יחד עם איראן, בתיווכה של עומאן, סיימו זה עתה סבב שלישי של שיחות לקראת הסכם גרעין מחודש. טראמפ: ״ישראל תוכל להחליט בעצמה אם לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, אך נוכל להשיג הסכם בלי תקיפה״

חיים בן הקון | (3)

ארה”ב ואיראן דיווחו על התקדמות בשיחות לקראת הסכם חדש סביב תוכנית הגרעין האיראנית, לאחר שהשיחות הפכו מפורטות ויסודיות יותר – כך מסר שר החוץ האיראני. בכיר בממשל האמריקאי אמר כי הסבב השלישי של השיחות מאז שובו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן היה ״חיובי ופורה״, והוסיף כי הצדדים הסכימו להיפגש שוב בקרוב באירופה.


 עם זאת, הדגישו שני הצדדים כי עוד נותרה עבודה רבה עד להשלמת ההסכם. שר החוץ של עומאן, באדר אלבוסעידי, שתיווך את המגעים, כתב ברשת X כי ״נידונו העקרונות המרכזיים, היעדים והסוגיות הטכניות״ במהלך השיחות. ״הסבב הנוכחי היה רציני בהרבה מהקודמים,״ אמר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י לרשת הטלוויזיה הממלכתית בעומאן לאחר השיחות שנערכו בבירה, מוסקט. ״עברנו בהדרגה לדיונים טכניים ומפורטים יותר.״ 


לפי דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בגאאי, השיחות כללו מומחים כלכליים, בנקאיים וגרעיניים, ועסקו בבניית אמון סביב תוכנית הגרעין, הבטחת זכותה של איראן לשימוש אזרחי באנרגיה גרעינית והשגת הקלות בסנקציות. עראקצ’י, שמוביל את צוות המשא ומתן האיראני מול נציג ארה”ב סטיב ויטקוף, הזהיר כי עדיין קיימות מחלוקות מהותיות. ״לפעמים הרצון לבדו לא מספיק, והפערים עשויים להיות כה עמוקים שלא ניתן יהיה להגיע להסכם,״ אמר. ״הנחישות לבדה אינה ערובה להצלחה.״ הבכיר האמריקאי ציין כי הושגה התקדמות נוספת, אך הדגיש כי יש עוד עבודה רבה עד לגיבוש הסכם.


טראמפ התחייב שלא יאפשר לאיראן לפתח או להשיג נשק גרעיני, ומבקש להשיג הסכם חדש שיחליף את הסכם הגרעין מ-2015, שממנו פרש בתקופת כהונתו הראשונה. איראן מצידה מדגישה שתוכניתה הגרעינית היא למטרות שלום בלבד, ומתעקשת כי זכותה להעשרת אורניום אינה נתונה למשא ומתן. בריאיון מיום שישי אמר טראמפ כי ישראל תוכל להחליט בעצמה אם לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, אך הוסיף כי ממשלו ״יכול להשיג הסכם ללא צורך בתקיפה״, והבהיר כי יעדיף ״להגיע להסכם ולא להשליך פצצות.״.


טראמפ הוסיף כי הוא פתוח לפגישה עם נשיא איראן או עם המנהיג העליון, האייתולה עלי ח׳אמנאי, אליו פנה בחודש שעבר במכתב שקרא לפתיחת מו״מ על הסכם חדש. ביום רביעי אמר עראקצ’י כי השיחות נמצאות ״על המסלול הנכון״ והביע ״אופטימיות זהירה״. לדבריו, ניתן יהיה להגיע להסכם טוב אם ארה״ב תימנע מהצגת ״דרישות לא מציאותיות ובלתי אפשריות.״


בתחילת פברואר חתם טראמפ על תזכיר נשיאותי לפיו ארה״ב מחזירה את חבילת סנקציות הכלכליות נגד איראן. איראן מייצאת נפט לסין, ומשהוטלו עליה סנקציות החלה למצוא דרכים ושיטות כדי לעקוף את החסמים ולהוביל נפט לסין. בתזכיר הנשיאותי נכתב כי אסור שיהיה לאיראן  נשק גרעיני, יש לפרק את רשתות הטרור שלה וחובה להפעיל התנגדות למאמץ המתמשך שלה לפתח ולייצר נשק שובר שוויון. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 05/05/2025 06:54
    הגב לתגובה זו
    אין צורך להתרגשזה לא אובאמההכל דיבורים 0 מעשים! כמו אצל ביבי שהחמאס קורא אותו כמו ספר פתוח!
  • 1.
    טראמפ רוצה להראות שהוא רוצה הסכם ככה יותר קל לתקוף ולהשמיד הכי ברור וכל הכתבה מיותרת (ל"ת)
    משה ראשלצ 27/04/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
  • לרון 05/05/2025 06:56
    הגב לתגובה זו
    הוא תמיד לטובת הרע והשליליעבודה בעיניים על החיובי!
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

לנדבאז
צילום: Weifan Chen

לנדבאזז בדרך לנאסד"ק: חברת הפינטק מציגה זינוק בהכנסות ונערכת להנפקה לפי 1.5-1.3 מיליארד דולר

אחרי הנפקת VIA, עוד חברה סמי-ישראלית בדרך לוול סטריט - יזמים ישראלים, צוות גדול בישראל, רישום בבוסטון

רן קידר |
נושאים בכתבה לנדבאזז

חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית. החברה הגישה תשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) במטרה להנפיק מניות בנאסד"ק תחת הסימול LBZZ. ההערכות הן כי השווי בהנפקה יעמוד על 1.5-1.3 מיליארד דולר. ההנפקה הזו מצטרפת להשלמת ההנפקה של VIA לאחרונה כשאתמול המניה מטפסת בכ-7% לשווי של כ-3.9 מיליארד דולר

קפיצת מדרגה בצמיחה וברווחיות

לפי התשקיף, ההכנסות החברה שמספקת הלוואות לפי אלגוריתם מסוים, קפצו ב-38% במחצית הראשונה ל-173 מיליון דולר, לעומת 125.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, הרווח הנקי הוכפל והגיע ל־11.1 מיליון דולר, לעומת 5.6 מיליון דולר אשתקד.

היקף ההלוואות שהעמידה החברה במחצית הראשונה של השנה טיפס ל-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 53% בהשוואה לשנה שעברה. בשנת 2024 כולה עמד היקף ההלוואות על 1.5 מיליארד דולר, גידול של 38% לעומת השנה הקודמת.

ה־EBITDA המתואם לשנת 2024 עמד על 44.4 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הוא הסתכם בכ-23 מיליון דולר.

חד-קרן ישראלי בבוסטון

לנדבאזז נוסדה בבוסטון בשנת 2015 על ידי קלמר ורביב, שהכירו במהלך לימודיהם ב־MIT. קלמר, כיום מנכ"ל החברה, עבד בעבר בקבוצת ההשקעות בטכנולוגיה של דויטשה בנק בבוסטון. רביב, סמנכ"ל הטכנולוגיות, מחזיק בדוקטורט במדעי המחשב מהטכניון ושימש כחוקר פוסט־דוקטורט ב־MIT.

החברה הוכתרה רשמית כחד-קרן בשנת 2023 לאחר שחצתה שווי של מיליארד דולר. מאז המשיכה להתרחב בקצב מהיר, הן בהיקפי האשראי והן במספר סוכנויות הרכב שעובדות עמה. כיום היא משרתת יותר מ-2,100 סוכנויות ברחבי ארה"ב ופועלת בשוק מוערך בלמעלה מ-700 מיליארד דולר.