רק בן 21 - היזם שסקויה השקיעה בו, והתאונה שכמעט הרסה הכל
אית'ן ת'ורנטון הקים את Mach Industries כשהיה סטודנט ב-MIT, ובהמשך נשר מהלימודים כדי לנהל את החברה; ב-2023 ענקית ההון סיכון השקיעה בחברה, אך רק כמה חודשים לפני כן אירעה תאונה שכמעט שינתה את הכל
Mach Industries היא חברה שמפתחת כלי נשק כמו טילים ופצצות לצבא האמריקאי. היום יש לה חוזים גדולים עם צבא ארה"ב ומאז הגיוס הראשון, בו השתתפה סקויה, ב-2023 החברה גייסה מעל ל-80 מיליון דולר. את החברה הקים ומנהל אית'ן ת'ורנטון, רק בן 21, ולמרות שזה נשמע כמו סיפור הצלחה גדול, תאונה אחת שאירעה רק מספר חודשים לפני אותו סבב סיד ב-2023, כמעט ושינתה את הסיפור לחלוטין.
אית'ן ת'ורנטון היה סטודנט באוניברסיטה הטכנולוגית היוקרתית MIT בארה"ב. כשהיה רק בן 19, בשנת 2023, הקים את חברת Mach Industries שפיתחה נשקים המבוססים על גז מימן, גז שנחשב לעוצמתי אך מאוד לא יציב.
ת'ורנטון המשיך לנהל את החברה בהצלחה ובאותה שנה גייס כמה מיליוני דולרים בודדים בסבב סיד בו השתתפה קרן ההון סיכון הענקית סקויה. מאוחר יותר באותה שנה החברה גייסה 79 מיליון דולר נוספים בסבב A לפי שווי חברה של 335 מיליון דולר.
אלא שאת הסבב הזה כמעט והרסה תאונה שקרתה רק כמה חודשים לפני כן - באחד מהניסויים שערכה החברה לאב טיפוס של אקדח המבוסס על מימן, התרחש פיצוץ שפיזר מאות חלקיקים קטנים וחדים לאוויר שפצעו את אחד מחברי הצוות. ת'ורנטון שהתייחס לתקרית רק לאחרונה סיפר כי היא נבעה מחוסר הקפדה על נהלי בטיחות: "באותה תקופה מימנו הכל בעצמנו, ולא היה לנו מספיק כסף בשביל לבצע את הניסויים האלה תחת כל קריטריוני הבטיחות שנדרשים", סיפר.
- לא רק פרסונל: כשיזם מבקש הלוואת ריטייל זה מדליק נורה אדומה
- היזמים שרכשו קרקעות במחירי שיא מאיימים לתבוע את משרד השיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא סיפר גם שאחרי אותה תאונה, הפעילות של החברה בעצם הפסיקה לגמרי והתחושה הייתה שהסיפור נגמר. עם זאת, סקויה החליטה להשקיע ואחרי שהחברה קיבלה את ההשקעה היא חזרה לעבוד וגם גייסה צוות בטיחות בכדי להבטיח שמקרים כאלה לא יקרו שוב. מאז החברה גם זנחה את המימן ועברה לפתח כלים אחרים לגמרי, כמו טילים או פצצות מיוחדות שאפשר לשגר מהחלל החיצון.
התקרית אומנם כמעט וחיסלה את החברה, אבל ת'ורנטון חושב שהגישה שלו היא זו שמשכה את המשקיעים: "אני חושב שהעובדה שפיתחנו כל כך הרבה אבות-טיפוס והעובדה שלא הפסקנו לנסות לחשוב על דברים חדשים היא מה שהביאה אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים", אמר. הערך שלנו לא נובע בהכרח ביכולת שלנו לבנות מוצרים, אלא ביכולת שלנו לשתף פעולה עם גופים כמו צבא ארה"ב בשביל להבין איזה כלים לפתח ואיך".
לארי אליסון (אורקל)מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים
לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון.
בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים.
אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות.
חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.
בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.
