פרויקט סטארגייט: סימן שאלה עם 500 מיליארד דולר
היוזמה המשותפת של ראשי ענף הטכנולוגיה העולמי וטראמפ, עם השקעה עצומה בבניית מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית בארה"ב, נראית כמו הדרך הבטוחה של ארה"ב להוביל בתחום. האם החזון יצליח להתממש? בינתיים מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, מעלה תהיות לגבי שמירה על פרטיות
האזרחים, וטוען שהמיזם עלול לשמש לצרכים עסקיים ופוליטיים
השבוע הודיעו בכירים בעולם הטכנולוגיה על פרויקט שאפתני בשם סטארגייט, שמטרתו להקים מרכזי נתונים מתקדמים לבינה מלאכותית (AI) בארה"ב. היוזמה כוללת השקעה עצומה של 100 מיליארד דולר בשנתה הראשונה ו-500 מיליארד דולר בארבע שנים. מדובר באחת היוזמות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה, אך למרות ההצהרות המרשימות, המידע על הפרויקט נותר חלקי.
על הפרויקט מנצח מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סון, שידאג למימון. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יוביל את החזון הטכנולוגי, ויו"ר אורקל, לארי אליסון, יהיה אחראי על בניית התשתיות. ביחד עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השלושה הכריזו על היוזמה במסיבת עיתונאים חגיגית בבית הלבן.
שחקנים גדולים ותמיכה בינלאומית
MGX, גוף השקעות חדש באיחוד האמירויות עם קשרים לממשלה המקומית, תהיה שותפה פיננסית מרכזית. גם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אנבידיה ו-Arm Holdings, שבבעלות סופטבנק, הוכרזו כשותפים טכנולוגיים.
הבחירה באיחוד האמירויות כשותפה פיננסית עוררה עניין, שכן MGX היא חברה חדשה בתחום ההשקעות, אך הקשרים הממשלתיים שלה מספקים לה גיבוי משמעותי. בנוסף, היכולות הטכנולוגיות של מיקרוסופט ואנבידיה ישמשו בסיס להקמת מרכזי הנתונים החדשים, ואילו Arm תתרום את טכנולוגיות המעבדים שלה, הנחשבות למובילות בתחום.
- Open AI: תחזית אופטימית להכנסות, תחזית פסימית להוצאות
- קורוויב צונחת ב־10% – האם עסקת הענק עם קור סיינטיפיק תתפוצץ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות נותרות פתוחות
למרות ההצהרות המרשימות, הפרטים בנוגע לאופן ביצוע הפרויקט נותרו מעורפלים. לא ברור עדיין היכן יוקמו מרכזי הנתונים או כיצד יתבצעו ההשקעות. גם המודל העסקי של הפרויקט לא פורסם, והדבר מעורר שאלות כמו האם הפרויקט באמת ישנה את פני הבינה המלאכותית, או שמדובר ב"חזון" עם ביצוע מסובך.
ראשי הפרויקט מבטיחים כי מדובר בצעד משמעותי שיחזק את מעמדה של ארה"ב כמרכז עולמי לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, מבקרי היוזמה מעלים תהיות לגבי היתכנותה הכלכלית ואם ההשקעה העצומה באמת תוביל לתוצאות המצופות.
בינה מלאכותית: העתיד של הכלכלה העולמית
היוזמה מגיעה בתקופה שבה הבינה המלאכותית נחשבת אחד התחומים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית. חברות כמו אנבידיה רושמות עליות חדות בשוויין בזכות הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית, ומדינות משקיעות מיליארדי דולרים בניסיון להוביל את התחום. פרויקט סטארגייט, אם יצליח, יכול להפוך את ארה"ב למובילה הבלתי מעורערת בתחום זה.
- קריסת ממשלת צרפת: בארו הודח בהצבעת אי־אמון על רקע משבר החוב
- תבוסת מיליי בבחירות בבואנוס איירס מאיימת על התוכנית הכלכלית שלו
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
עם זאת, הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביכולת של השותפים השונים לעבוד יחד, להוציא את החזון לפועל ולענות על הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית בעולם.
מאסק לא מתרשם - ואף חושש
לצד ההתרגשות סביב המיזם, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, המיליארדר אילון מאסק, שבחודשים האחרונים גם מקורב מאוד לטראמפ עצמו, הביע התנגדות פומבית לסטארגייט. מאסק, שעמד בעבר בראש קרן OpenAI לפני שנהפכה לחברה מסחרית, טען כי המיזם עלול להיות מסוכן אם לא ינוהל בצורה שקופה. בציוץ ברשת החברתית שלו X (לשעבר טוויטר), כתב מאסק כי, "פרויקט סטארגייט עלול לשמש פתח לשימוש לרעה בבינה מלאכותית על ידי בעלי עניין פרטיים".
מקורות ב-CNN דיווחו כי מאסק העלה תהיות לגבי מעורבותם של טראמפ ואליסון בניהול המיזם, ותהה אם מדובר בהחלטה שנועדה לקדם אינטרסים עסקיים או פוליטיים על חשבון האינטרס הציבורי. תהיות כאלה הועלו דווקא כלפי האינטרסים של מאסק עצמו, לאור הקירבה שלו לטראמפ והתפקיד המרכזי שהוא צפוי לקבל במסגרת הממשל החדש. ואולם חלק מהאנליסטים והמבקרים ציינו אף הם כי היוזמה עשויה ליצור חשש לפגיעה בפרטיות, אם המידע שייאסף במסגרת הפרויקט ינוהל על ידי גופים פרטיים ללא פיקוח ממשלתי.
על פי דיווחים, היוזמה תושק באופן מלא בשנה הקרובה, עם פרויקטים ראשונים שיכללו שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב רפואי וחיזוי מגיפות. לאור התמיכה מצד גורמים כמו טראמפ, סון ואליסון, לצד ההתנגדות החריפה של מאסק, הפרויקט צפוי לעורר עניין רב בזירה הגלובלית ולשמש מקור למחלוקות בין תומכי השקעות פרטיות בבינה מלאכותית לבין מי שמזהירים מפני הסכנות שבניהול פרויקטים כאלה.
- 3.דעה 23/01/2025 16:36הגב לתגובה זופחות ס.אנ.פי יותר נסדק. מתפתח כאן מהפכה תעשיתית שלא השתנתה מאז מלחמת העולם השניה. עכשיו יצליח או לא לא יודע אבל החץ הוא בלי יכולת חזרה אחורה. טראמפ ואילון אם יצליחו כמו חבייר זה משהוא שקשה להסביר סיכוי נמוך בגלל מדינות יריבות. אבל גם עשירית זה פנומינלי ביחוד להורדת החוב.
- 2.דעה 23/01/2025 15:45הגב לתגובה זויש סיכונים והם רבים. אבל הפוקוס הוא לא s
- 1.לרון 23/01/2025 13:14הגב לתגובה זולצורך החלטה אני תמיד הולך לפיתגמים הישנים ומה הם אומרים! הגולם עלה על יוצרו ואפילו אם קוראים לו AIכמו הגולם שנקרא קריפטו גם אליו אינני מתקרב! טראמפ פשט רגל לא פעם אחתאיננו חושש מסיכון במיוחד כשהסיכון איננו בדיוק שלו

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

הנאסד"ק עולה ב-0.4%; רובינהוד קופצת ב-14%, אפלובין עם 10%
ספטמבר נחשב היסטורית לחודש חלש בבורסות – עם ירידה ממוצעת של כ־1% במדד S&P 500 מאז 1971. אך כאשר הפד מפחית ריבית מחוץ למסגרת של מיתון, המגמה מתהפכת: לפי נתוני בלומברג אינטיליג'נס, המדד רשם עלייה ממוצעת של 1.2% בחודשים ספטמבר כאלה. אנליסטים מזכירים כי הפחתת ריבית לרוב מתלווה לביצועי יתר בשוקי המניות, גם אם בטווח הקצר נתוני שוק העבודה נראים חלשים.
השווקים הפיננסיים בארה"ב מתמקדים בנתוני האינפלציה הקרובים, שצפויים לקבוע את הטון לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב בשבוע הבא. אחרי נתוני תעסוקה חלשים יחסית, האנליסטים מעריכים כי נדרשת הפתעה משמעותית
כלפי מעלה במדד המחירים לצרכן כדי למנוע מהפד להפחית את הריבית. התחזיות מצביעות על עלייה של 0.3% במדד הליבה לאוגוסט, עלייה שנייה ברציפות. שלושת המדדים העיקריים נסחרים במגמה מעורבת, כאשר הנאסד״ק וה-S&P עולים ב-0.5% ו-0.2% בהתאמה, בעוד הדאו יורד ב-0.1%.
לפי דויטשה בנק, בתקופה של שנתיים לאחר תחילת מחזור הפחתות ריבית שאיננו מלווה במיתון, מדד S&P 500 עלה חציונית בכ־50%. לעומת זאת, כשההפחתות מתרחשות במקביל למיתון, התשואות דלות בהרבה. כעת, ההסתברות למיתון נחשבת נמוכה יחסית, אך נתוני השוק האחרונים מזכירים למשקיעים לא למהר לאופטימיות יתר. בסך הכול, כל עוד הצרכנים מרגישים ביטחון בתעסוקה ובמצבם הכלכלי, התרחיש החיובי בשוקי ההון נותר דומיננטי.
בפד מסבירים כי מוקד הדאגה עובר מהשפעות האינפלציה של המכסים לעבר חולשה בשוק העבודה. כל עוד ציפיות האינפלציה יציבות, מכסים נתפסים כתופעה זמנית יותר. באינבסקו מציינים כי למרות האטה בצמיחה ובתעסוקה, לא מדובר בסימני מיתון מובהקים. שילוב של ירידת תשואות אג"ח, אינפלציה מעוגנת וציפיות להפחתת ריבית מספק בסיס לאווירה חיובית בשוקי המניות.
- אורקל וטסלה קפצו ב-4%, ברודקום זינקה ב-9%; נעילה שלילית בוול-סטריט
- משקיעים ב-S&P 500? ייתכן שבקרוב החשיפה שלכם לביטקוין תגדל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליות חדות ב-3 המצטרפות ל-S&P
שלוש המניות שצפויות להיכנס למדד S&P 500 בולטות בעליות חדות לקראת פתיחת המסחר. מניית אפלובין AppLovin 10.79% עולה, שכן כניסתה למדד של החברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לניטור והגדלת הכנסות באפליקציות מובייל\ מעלה את הביקוש למניה מצד קרנות ותעודות סל פסיביות.