מאסק וטראמפ
צילום: טוויטר

פרויקט סטארגייט: סימן שאלה עם 500 מיליארד דולר

היוזמה המשותפת של ראשי ענף הטכנולוגיה העולמי וטראמפ, עם השקעה עצומה בבניית מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית בארה"ב, נראית כמו הדרך הבטוחה של ארה"ב להוביל בתחום. האם החזון יצליח להתממש? בינתיים מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, מעלה תהיות לגבי שמירה על פרטיות
האזרחים, וטוען שהמיזם עלול לשמש לצרכים עסקיים ופוליטיים

עוזי גרסטמן | (3)

השבוע הודיעו בכירים בעולם הטכנולוגיה על פרויקט שאפתני בשם סטארגייט, שמטרתו להקים מרכזי נתונים מתקדמים לבינה מלאכותית (AI) בארה"ב. היוזמה כוללת השקעה עצומה של 100 מיליארד דולר בשנתה הראשונה ו-500 מיליארד דולר בארבע שנים. מדובר באחת היוזמות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה, אך למרות ההצהרות המרשימות, המידע על הפרויקט נותר חלקי.


על הפרויקט מנצח מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סון, שידאג למימון. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יוביל את החזון הטכנולוגי, ויו"ר אורקל, לארי אליסון, יהיה אחראי על בניית התשתיות. ביחד עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השלושה הכריזו על היוזמה במסיבת עיתונאים חגיגית בבית הלבן.



שחקנים גדולים ותמיכה בינלאומית


MGX, גוף השקעות חדש באיחוד האמירויות עם קשרים לממשלה המקומית, תהיה שותפה פיננסית מרכזית. גם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אנבידיה ו-Arm Holdings, שבבעלות סופטבנק, הוכרזו כשותפים טכנולוגיים.


הבחירה באיחוד האמירויות כשותפה פיננסית עוררה עניין, שכן MGX היא חברה חדשה בתחום ההשקעות, אך הקשרים הממשלתיים שלה מספקים לה גיבוי משמעותי. בנוסף, היכולות הטכנולוגיות של מיקרוסופט ואנבידיה ישמשו בסיס להקמת מרכזי הנתונים החדשים, ואילו Arm תתרום את טכנולוגיות המעבדים שלה, הנחשבות למובילות בתחום.



שאלות נותרות פתוחות


למרות ההצהרות המרשימות, הפרטים בנוגע לאופן ביצוע הפרויקט נותרו מעורפלים. לא ברור עדיין היכן יוקמו מרכזי הנתונים או כיצד יתבצעו ההשקעות. גם המודל העסקי של הפרויקט לא פורסם, והדבר מעורר שאלות כמו האם הפרויקט באמת ישנה את פני הבינה המלאכותית, או שמדובר ב"חזון" עם ביצוע מסובך.


ראשי הפרויקט מבטיחים כי מדובר בצעד משמעותי שיחזק את מעמדה של ארה"ב כמרכז עולמי לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, מבקרי היוזמה מעלים תהיות לגבי היתכנותה הכלכלית ואם ההשקעה העצומה באמת תוביל לתוצאות המצופות.




בינה מלאכותית: העתיד של הכלכלה העולמית


היוזמה מגיעה בתקופה שבה הבינה המלאכותית נחשבת אחד התחומים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית. חברות כמו אנבידיה רושמות עליות חדות בשוויין בזכות הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית, ומדינות משקיעות מיליארדי דולרים בניסיון להוביל את התחום. פרויקט סטארגייט, אם יצליח, יכול להפוך את ארה"ב למובילה הבלתי מעורערת בתחום זה.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביכולת של השותפים השונים לעבוד יחד, להוציא את החזון לפועל ולענות על הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית בעולם.


מאסק לא מתרשם - ואף חושש


לצד ההתרגשות סביב המיזם, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, המיליארדר אילון מאסק, שבחודשים האחרונים גם מקורב מאוד לטראמפ עצמו, הביע התנגדות פומבית לסטארגייט. מאסק, שעמד בעבר בראש קרן OpenAI לפני שנהפכה לחברה מסחרית, טען כי המיזם עלול להיות מסוכן אם לא ינוהל בצורה שקופה. בציוץ ברשת החברתית שלו X (לשעבר טוויטר), כתב מאסק כי, "פרויקט סטארגייט עלול לשמש פתח לשימוש לרעה בבינה מלאכותית על ידי בעלי עניין פרטיים".


מקורות ב-CNN דיווחו כי מאסק העלה תהיות לגבי מעורבותם של טראמפ ואליסון בניהול המיזם, ותהה אם מדובר בהחלטה שנועדה לקדם אינטרסים עסקיים או פוליטיים על חשבון האינטרס הציבורי. תהיות כאלה הועלו דווקא כלפי האינטרסים של מאסק עצמו, לאור הקירבה שלו לטראמפ והתפקיד המרכזי שהוא צפוי לקבל במסגרת הממשל החדש. ואולם חלק מהאנליסטים והמבקרים ציינו אף הם כי היוזמה עשויה ליצור חשש לפגיעה בפרטיות, אם המידע שייאסף במסגרת הפרויקט ינוהל על ידי גופים פרטיים ללא פיקוח ממשלתי.




על פי דיווחים, היוזמה תושק באופן מלא בשנה הקרובה, עם פרויקטים ראשונים שיכללו שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב רפואי וחיזוי מגיפות. לאור התמיכה מצד גורמים כמו טראמפ, סון ואליסון, לצד ההתנגדות החריפה של מאסק, הפרויקט צפוי לעורר עניין רב בזירה הגלובלית ולשמש מקור למחלוקות בין תומכי השקעות פרטיות בבינה מלאכותית לבין מי שמזהירים מפני הסכנות שבניהול פרויקטים כאלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דעה 23/01/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
    פחות ס.אנ.פי יותר נסדק. מתפתח כאן מהפכה תעשיתית שלא השתנתה מאז מלחמת העולם השניה. עכשיו יצליח או לא לא יודע אבל החץ הוא בלי יכולת חזרה אחורה. טראמפ ואילון אם יצליחו כמו חבייר זה משהוא שקשה להסביר סיכוי נמוך בגלל מדינות יריבות. אבל גם עשירית זה פנומינלי ביחוד להורדת החוב.
  • 2.
    דעה 23/01/2025 15:45
    הגב לתגובה זו
    יש סיכונים והם רבים. אבל הפוקוס הוא לא s
  • 1.
    לרון 23/01/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    לצורך החלטה אני תמיד הולך לפיתגמים הישנים ומה הם אומרים! הגולם עלה על יוצרו ואפילו אם קוראים לו AIכמו הגולם שנקרא קריפטו גם אליו אינני מתקרב! טראמפ פשט רגל לא פעם אחתאיננו חושש מסיכון במיוחד כשהסיכון איננו בדיוק שלו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מפעל אדמה בסין ייצור
צילום: גיא בן סימון

הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות

מדד הייצור עולה קלות אך נשאר מתחת לרף ההתאוששות; השירותים והבנייה חוזרים להתכווץ; הביקוש המקומי נחלש, המשבר בנדל"ן מעמיק וקובעי המדיניות מתלבטים בין רפורמות כואבות לבין תמריצים חדשים

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

פעילות הייצור בסין המשיכה להתכווץ בנובמבר והאריכה את רצף הירידות הארוך ביותר שנרשם עד כה, על רקע האטה מתמשכת בצמיחה, ירידה בהשקעות ותנאים חיצוניים מאתגרים. מדד מנהלי הרכש הרשמי (PMI) למגזר התעשייה טיפס ל-49.2 נקודות, שיפור קל אך עדיין מתחת לרף ה־50 המפריד בין התרחבות להתכווצות, וכך נשאר המגזר בטריטוריה שלילית זה החודש השמיני ברציפות. תחזית הכלכלנים עמדה על 49.4 נקודות. מדובר בתקופה הרצופה הארוכה ביותר של ירידה מאז החל המדד להתפרסם

למרות העלייה הקלה במדד, תת־האינדיקטורים מספרים סיפור מאתגר: תפוקת הייצור עצמה נעצרה ברמת 50 נקודות, בדיוק על קו האפס, בעוד שהזמנות חדשות והזמנות לייצוא השתפרו ביחס לאוקטובר אך נשארו עמוק מתחת ל-50. דפוס זה מצביע על קושי מתמשך של היצרנים לשמור על התאוששות יציבה בעידן שלאחר הקורונה, במיוחד כאשר הלחץ ממלחמת הסחר מול ארצות הברית נמשך.

המגזר הלא־תעשייתי, הכולל שירותים ובנייה, עבר לראשונה מזה כמעט שלוש שנים להתכווצות, וירד ל-49.5 נקודות לאחר 50.1 באוקטובר. ענפי הנדל"ן ושירותי הבית, הנמצאים במרכז המשבר המתמשך בשוק הדיור, הציגו צלילה בפעילות: השירותים חצו מטה את קו ה-50 לראשונה מאז ספטמבר 2024, לשפל שלא נראה מאז דצמבר 2023. גורמי הסטטיסטיקה בסין מציינים כי "פעילות השוק בתחומי הנדל"ן ושירותי הבית נותרה מדוכאת באופן משמעותי".

נתוני נובמבר משקפים את האתגרים הכלכליים לקראת הרבעון האחרון של השנה,  רבעון שסומן עד כה בעלייה מינימלית בתפוקה התעשייתית וירידה מפתיעה ביצוא, כשביקושים גלובליים לא מצליחים לפצות על ירידה חדה במשלוחים לארצות הברית. גם הצריכה המקומית ממשיכה לאכזב: המכירות הקמעונאיות רשמו באוקטובר ירידה חודשית חמישית ברציפות בקצב הצמיחה, הרצף הארוך ביותר מאז תקופת הסגרים בקורונה.

התערבות הממשל

על אף ההאטה, הממשל בבייג'ינג אינו ממהר להכריז על חבילת תמריצים חדשה. הסיבה: היעד הרשמי לצמיחת התוצר, כ-5% בשנת 2025, עדיין נראה בר השגה. ממשלת סין כבר הזרימה מאז ספטמבר תמריצים בהיקף של טריליון יואן (כ-141 מיליארד דולר), בין היתר באמצעות הגדלת קווי אשראי לבנקים מדינתיים, מיחזור חובות לרשויות מקומיות והפעלה מחדש של מכסות אג"ח שהיו קודם בלתי מנוצלות.

אך מאחורי ההיסוס עומדת דילמה אמיתית: האם להמשיך עם רפורמות מבניות עמוקות שיטפלו בעומק בעיות הביקוש, המינוף והיעילות, או לחזור לקווי פעולה מסורתיים של תמרוץ מהיר? במשך עשורים, הכלכלה הסינית נשענה על שני מנועי צמיחה מוכרים: דחיפת הייצוא או השקעה מסיבית בתשתיות. כיום, שניהם נתקלים בחסמים: השווקים העולמיים חלשים, והמחוזות בסין עמוסי חובות עד כדי קיפאון כמעט מוחלט ביכולת לבצע השקעות חדשות.