מאסק וטראמפ
צילום: טוויטר

פרויקט סטארגייט: סימן שאלה עם 500 מיליארד דולר

היוזמה המשותפת של ראשי ענף הטכנולוגיה העולמי וטראמפ, עם השקעה עצומה בבניית מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית בארה"ב, נראית כמו הדרך הבטוחה של ארה"ב להוביל בתחום. האם החזון יצליח להתממש? בינתיים מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, מעלה תהיות לגבי שמירה על פרטיות
האזרחים, וטוען שהמיזם עלול לשמש לצרכים עסקיים ופוליטיים

עוזי גרסטמן | (3)

השבוע הודיעו בכירים בעולם הטכנולוגיה על פרויקט שאפתני בשם סטארגייט, שמטרתו להקים מרכזי נתונים מתקדמים לבינה מלאכותית (AI) בארה"ב. היוזמה כוללת השקעה עצומה של 100 מיליארד דולר בשנתה הראשונה ו-500 מיליארד דולר בארבע שנים. מדובר באחת היוזמות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה, אך למרות ההצהרות המרשימות, המידע על הפרויקט נותר חלקי.


על הפרויקט מנצח מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סון, שידאג למימון. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יוביל את החזון הטכנולוגי, ויו"ר אורקל, לארי אליסון, יהיה אחראי על בניית התשתיות. ביחד עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השלושה הכריזו על היוזמה במסיבת עיתונאים חגיגית בבית הלבן.



שחקנים גדולים ותמיכה בינלאומית


MGX, גוף השקעות חדש באיחוד האמירויות עם קשרים לממשלה המקומית, תהיה שותפה פיננסית מרכזית. גם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אנבידיה ו-Arm Holdings, שבבעלות סופטבנק, הוכרזו כשותפים טכנולוגיים.


הבחירה באיחוד האמירויות כשותפה פיננסית עוררה עניין, שכן MGX היא חברה חדשה בתחום ההשקעות, אך הקשרים הממשלתיים שלה מספקים לה גיבוי משמעותי. בנוסף, היכולות הטכנולוגיות של מיקרוסופט ואנבידיה ישמשו בסיס להקמת מרכזי הנתונים החדשים, ואילו Arm תתרום את טכנולוגיות המעבדים שלה, הנחשבות למובילות בתחום.



שאלות נותרות פתוחות


למרות ההצהרות המרשימות, הפרטים בנוגע לאופן ביצוע הפרויקט נותרו מעורפלים. לא ברור עדיין היכן יוקמו מרכזי הנתונים או כיצד יתבצעו ההשקעות. גם המודל העסקי של הפרויקט לא פורסם, והדבר מעורר שאלות כמו האם הפרויקט באמת ישנה את פני הבינה המלאכותית, או שמדובר ב"חזון" עם ביצוע מסובך.


ראשי הפרויקט מבטיחים כי מדובר בצעד משמעותי שיחזק את מעמדה של ארה"ב כמרכז עולמי לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, מבקרי היוזמה מעלים תהיות לגבי היתכנותה הכלכלית ואם ההשקעה העצומה באמת תוביל לתוצאות המצופות.




בינה מלאכותית: העתיד של הכלכלה העולמית


היוזמה מגיעה בתקופה שבה הבינה המלאכותית נחשבת אחד התחומים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית. חברות כמו אנבידיה רושמות עליות חדות בשוויין בזכות הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית, ומדינות משקיעות מיליארדי דולרים בניסיון להוביל את התחום. פרויקט סטארגייט, אם יצליח, יכול להפוך את ארה"ב למובילה הבלתי מעורערת בתחום זה.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביכולת של השותפים השונים לעבוד יחד, להוציא את החזון לפועל ולענות על הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית בעולם.


מאסק לא מתרשם - ואף חושש


לצד ההתרגשות סביב המיזם, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, המיליארדר אילון מאסק, שבחודשים האחרונים גם מקורב מאוד לטראמפ עצמו, הביע התנגדות פומבית לסטארגייט. מאסק, שעמד בעבר בראש קרן OpenAI לפני שנהפכה לחברה מסחרית, טען כי המיזם עלול להיות מסוכן אם לא ינוהל בצורה שקופה. בציוץ ברשת החברתית שלו X (לשעבר טוויטר), כתב מאסק כי, "פרויקט סטארגייט עלול לשמש פתח לשימוש לרעה בבינה מלאכותית על ידי בעלי עניין פרטיים".


מקורות ב-CNN דיווחו כי מאסק העלה תהיות לגבי מעורבותם של טראמפ ואליסון בניהול המיזם, ותהה אם מדובר בהחלטה שנועדה לקדם אינטרסים עסקיים או פוליטיים על חשבון האינטרס הציבורי. תהיות כאלה הועלו דווקא כלפי האינטרסים של מאסק עצמו, לאור הקירבה שלו לטראמפ והתפקיד המרכזי שהוא צפוי לקבל במסגרת הממשל החדש. ואולם חלק מהאנליסטים והמבקרים ציינו אף הם כי היוזמה עשויה ליצור חשש לפגיעה בפרטיות, אם המידע שייאסף במסגרת הפרויקט ינוהל על ידי גופים פרטיים ללא פיקוח ממשלתי.




על פי דיווחים, היוזמה תושק באופן מלא בשנה הקרובה, עם פרויקטים ראשונים שיכללו שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב רפואי וחיזוי מגיפות. לאור התמיכה מצד גורמים כמו טראמפ, סון ואליסון, לצד ההתנגדות החריפה של מאסק, הפרויקט צפוי לעורר עניין רב בזירה הגלובלית ולשמש מקור למחלוקות בין תומכי השקעות פרטיות בבינה מלאכותית לבין מי שמזהירים מפני הסכנות שבניהול פרויקטים כאלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דעה 23/01/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
    פחות ס.אנ.פי יותר נסדק. מתפתח כאן מהפכה תעשיתית שלא השתנתה מאז מלחמת העולם השניה. עכשיו יצליח או לא לא יודע אבל החץ הוא בלי יכולת חזרה אחורה. טראמפ ואילון אם יצליחו כמו חבייר זה משהוא שקשה להסביר סיכוי נמוך בגלל מדינות יריבות. אבל גם עשירית זה פנומינלי ביחוד להורדת החוב.
  • 2.
    דעה 23/01/2025 15:45
    הגב לתגובה זו
    יש סיכונים והם רבים. אבל הפוקוס הוא לא s
  • 1.
    לרון 23/01/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    לצורך החלטה אני תמיד הולך לפיתגמים הישנים ומה הם אומרים! הגולם עלה על יוצרו ואפילו אם קוראים לו AIכמו הגולם שנקרא קריפטו גם אליו אינני מתקרב! טראמפ פשט רגל לא פעם אחתאיננו חושש מסיכון במיוחד כשהסיכון איננו בדיוק שלו
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"

פטרו דוגל ב"שלום" עם הקרטלים, והסמים מציפים את ארה"ב; טראמפ טוען שהתמיכה הכלכלית בארה"ב נובעת מהונאה של קולומביה  

אדיר בן עמי |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע על הפסקת כל הסיוע האמריקאי לקולומביה, כולל תשלומים וסובסידיות, והאשים את נשיא המדינה גוסטאבו פטרו בכך שהוא "סוחר סמים" שמעודד ייצור סמים. ההודעה פורסמה ב-Truth Social והיא מגיעה על רקע ביקורת מתמשכת על מדיניותו של פטרו בנושא סחר הסמים.

טראמפ טען כי קולומביה מקבלת תמיכה כספית גדולה מארה"ב מבלי להפגין מאמץ משמעותי בהתמודדות עם הייצור, וכינה את הסיוע "הונאה ארוכת טווח של אמריקה". הוא הזהיר כי אם פטרו לא יפעל, ארה"ב תתערב בעצמה, "ולא בצורה נעימה".

ההחלטה מצטרפת לצעדים קודמים, כמו שלילת מעמדה של קולומביה כשותפה במאבק בסמים בחודש שעבר, שהשוותה אותה למדינות כמו ונצואלה ובוליביה. כעת, מדובר בהפסקה מלאה של הסיוע הכלכלי והצבאי, שמשפיעה על תקציבים שונים.

הסיוע האמריקאי לקולומביה, שהחל להתגבר משמעותית בתחילת שנות ה-2000 במסגרת תוכנית "פלן קולומביה", הגיע לכ-14 מיליארד דולר מאז 2000. בשנים האחרונות, הסכומים ירדו: כ-505.7 מיליון דולר בשנת הכספים 2024, וכ-210 מיליון דולר בשנת 2025, כולל 31 מיליון דולר לתמיכה חקלאית. חלק מהכספים שימשו למודרניזציה של כוחות הביטחון, נטרול מוקשים ולחימה בסחר סמים.

רקע היסטורי ליחסי ארה"ב-קולומביה

שיתוף הפעולה בין ארה"ב לקולומביה התחיל להתעצם בשנות ה-90, על רקע עלייה בסחר הסמים מהמדינה לארה"ב. תוכנית "פלן קולומביה", שהושקה ב-2000 בתקופת הנשיא ביל קלינטון והורחבה תחת ג'ורג' ו. בוש, התמקדה בהגברת היכולות הצבאיות והמשטרתיות של קולומביה.