פרויקט סטארגייט: סימן שאלה עם 500 מיליארד דולר
היוזמה המשותפת של ראשי ענף הטכנולוגיה העולמי וטראמפ, עם השקעה עצומה בבניית מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית בארה"ב, נראית כמו הדרך הבטוחה של ארה"ב להוביל בתחום. האם החזון יצליח להתממש? בינתיים מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, מעלה תהיות לגבי שמירה על פרטיות
האזרחים, וטוען שהמיזם עלול לשמש לצרכים עסקיים ופוליטיים
השבוע הודיעו בכירים בעולם הטכנולוגיה על פרויקט שאפתני בשם סטארגייט, שמטרתו להקים מרכזי נתונים מתקדמים לבינה מלאכותית (AI) בארה"ב. היוזמה כוללת השקעה עצומה של 100 מיליארד דולר בשנתה הראשונה ו-500 מיליארד דולר בארבע שנים. מדובר באחת היוזמות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה, אך למרות ההצהרות המרשימות, המידע על הפרויקט נותר חלקי.
על הפרויקט מנצח מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סון, שידאג למימון. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יוביל את החזון הטכנולוגי, ויו"ר אורקל, לארי אליסון, יהיה אחראי על בניית התשתיות. ביחד עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השלושה הכריזו על היוזמה במסיבת עיתונאים חגיגית בבית הלבן.
שחקנים גדולים ותמיכה בינלאומית
MGX, גוף השקעות חדש באיחוד האמירויות עם קשרים לממשלה המקומית, תהיה שותפה פיננסית מרכזית. גם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אנבידיה ו-Arm Holdings, שבבעלות סופטבנק, הוכרזו כשותפים טכנולוגיים.
הבחירה באיחוד האמירויות כשותפה פיננסית עוררה עניין, שכן MGX היא חברה חדשה בתחום ההשקעות, אך הקשרים הממשלתיים שלה מספקים לה גיבוי משמעותי. בנוסף, היכולות הטכנולוגיות של מיקרוסופט ואנבידיה ישמשו בסיס להקמת מרכזי הנתונים החדשים, ואילו Arm תתרום את טכנולוגיות המעבדים שלה, הנחשבות למובילות בתחום.
- מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
- 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות נותרות פתוחות
למרות ההצהרות המרשימות, הפרטים בנוגע לאופן ביצוע הפרויקט נותרו מעורפלים. לא ברור עדיין היכן יוקמו מרכזי הנתונים או כיצד יתבצעו ההשקעות. גם המודל העסקי של הפרויקט לא פורסם, והדבר מעורר שאלות כמו האם הפרויקט באמת ישנה את פני הבינה המלאכותית, או שמדובר ב"חזון" עם ביצוע מסובך.
ראשי הפרויקט מבטיחים כי מדובר בצעד משמעותי שיחזק את מעמדה של ארה"ב כמרכז עולמי לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, מבקרי היוזמה מעלים תהיות לגבי היתכנותה הכלכלית ואם ההשקעה העצומה באמת תוביל לתוצאות המצופות.
בינה מלאכותית: העתיד של הכלכלה העולמית
היוזמה מגיעה בתקופה שבה הבינה המלאכותית נחשבת אחד התחומים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית. חברות כמו אנבידיה רושמות עליות חדות בשוויין בזכות הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית, ומדינות משקיעות מיליארדי דולרים בניסיון להוביל את התחום. פרויקט סטארגייט, אם יצליח, יכול להפוך את ארה"ב למובילה הבלתי מעורערת בתחום זה.
- יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
- רחפנים ממולכדים: האיום החדש בקולומביה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?
עם זאת, הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביכולת של השותפים השונים לעבוד יחד, להוציא את החזון לפועל ולענות על הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית בעולם.
מאסק לא מתרשם - ואף חושש
לצד ההתרגשות סביב המיזם, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, המיליארדר אילון מאסק, שבחודשים האחרונים גם מקורב מאוד לטראמפ עצמו, הביע התנגדות פומבית לסטארגייט. מאסק, שעמד בעבר בראש קרן OpenAI לפני שנהפכה לחברה מסחרית, טען כי המיזם עלול להיות מסוכן אם לא ינוהל בצורה שקופה. בציוץ ברשת החברתית שלו X (לשעבר טוויטר), כתב מאסק כי, "פרויקט סטארגייט עלול לשמש פתח לשימוש לרעה בבינה מלאכותית על ידי בעלי עניין פרטיים".
מקורות ב-CNN דיווחו כי מאסק העלה תהיות לגבי מעורבותם של טראמפ ואליסון בניהול המיזם, ותהה אם מדובר בהחלטה שנועדה לקדם אינטרסים עסקיים או פוליטיים על חשבון האינטרס הציבורי. תהיות כאלה הועלו דווקא כלפי האינטרסים של מאסק עצמו, לאור הקירבה שלו לטראמפ והתפקיד המרכזי שהוא צפוי לקבל במסגרת הממשל החדש. ואולם חלק מהאנליסטים והמבקרים ציינו אף הם כי היוזמה עשויה ליצור חשש לפגיעה בפרטיות, אם המידע שייאסף במסגרת הפרויקט ינוהל על ידי גופים פרטיים ללא פיקוח ממשלתי.
על פי דיווחים, היוזמה תושק באופן מלא בשנה הקרובה, עם פרויקטים ראשונים שיכללו שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב רפואי וחיזוי מגיפות. לאור התמיכה מצד גורמים כמו טראמפ, סון ואליסון, לצד ההתנגדות החריפה של מאסק, הפרויקט צפוי לעורר עניין רב בזירה הגלובלית ולשמש מקור למחלוקות בין תומכי השקעות פרטיות בבינה מלאכותית לבין מי שמזהירים מפני הסכנות שבניהול פרויקטים כאלה.
- 3.דעה 23/01/2025 16:36הגב לתגובה זופחות ס.אנ.פי יותר נסדק. מתפתח כאן מהפכה תעשיתית שלא השתנתה מאז מלחמת העולם השניה. עכשיו יצליח או לא לא יודע אבל החץ הוא בלי יכולת חזרה אחורה. טראמפ ואילון אם יצליחו כמו חבייר זה משהוא שקשה להסביר סיכוי נמוך בגלל מדינות יריבות. אבל גם עשירית זה פנומינלי ביחוד להורדת החוב.
- 2.דעה 23/01/2025 15:45הגב לתגובה זויש סיכונים והם רבים. אבל הפוקוס הוא לא s
- 1.לרון 23/01/2025 13:14הגב לתגובה זולצורך החלטה אני תמיד הולך לפיתגמים הישנים ומה הם אומרים! הגולם עלה על יוצרו ואפילו אם קוראים לו AIכמו הגולם שנקרא קריפטו גם אליו אינני מתקרב! טראמפ פשט רגל לא פעם אחתאיננו חושש מסיכון במיוחד כשהסיכון איננו בדיוק שלו
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
רחפני תקיפה בקולומביה. קרדיט: רשתות חברתיותרחפנים ממולכדים בקולומביה: איך מבריחי הקוקאין משתמשים בטכנולוגיה כנשק קטלני
בקולומביה, מדינה שמנהלת כבר עשרות שנים מאבק אלים נגד קרטלי סמים ומיליציות חמושות, הרחפנים הפכו בתוך זמן קצר לכלי תקיפה מרכזי. מתקפות מהאוויר, שבוצעו בעבר רק בידי צבאות מתקדמים, זמינות כיום לארגונים לא-מדינתיים: רחפן מסחרי פשוט, שנרכש באינטרנט ומוסב לנשיאת מטען נפץ מאולתר, מאפשר פגיעה מדויקת, שקטה ומהירה, לעיתים ללא כל התרעה מוקדמת.
מאז אביב 2024 נרשמו מאות מתקפות רחפנים בקולומביה, שגרמו למותם של עשרות חיילים ושוטרים ולפציעתם של מאות נוספים. במקרים רבים, החיילים הותקפו בתוך מחנות או עמדות שנחשבו בעבר “בטוחות”. תחושת העליונות של האוויר, גם בגובה נמוך, שינתה את הפסיכולוגיה של הלחימה: אין עוד קו חזית ברור, ואין מקום שניתן להגדיר כמאובטח.
היתרון של ארגוני הפשע ברור: עלות זניחה מול נזק עצום. הרחפנים מאפשרים להם לפגוע בכוחות הביטחון מבלי להסתכן
ישירות, ולהעצים את כוחם האסטרטגי באמצעים טכנולוגיים שבעבר לא היו נגישים להם כלל.
תופעה אזורית: מהקרטלים במקסיקו ועד שכונות בריו
קולומביה אינה מקרה חריג, אלא חלק ממגמה אזורית רחבה. במקסיקו, קרטל חליסקו משתמש ברחפנים חמושים כדי להטיל
אימה על כפרים שלמים, לגרש תושבים מאזורים אסטרטגיים ולבסס שליטה טריטוריאלית. בריו דה ז’ניירו נעשה שימוש ברחפנים לתקיפת כוחות משטרה חמושים, ובאקוודור - מדינת מעבר מרכזית להברחת קוקאין - הם משמשים להברחת סמים וטלפונים סלולריים לתוך בתי כלא, המנוהלים בפועל בידי
ראשי קרטלים.
- טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"
- קולומביה נשארה קולומביה - ייצור הקוקאין מזנק; האם הקרטלים שולטים במדינה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ייחודו של האיום באמריקה הלטינית הוא בכך שהוא נטמע בתוך המרחב האזרחי. בניגוד לשדות קרב קלאסיים, אין כאן גבול ברור להגן עליו או קו חזית שניתן לבצר. ארגוני הפשע פועלים מתוך ערים, שכונות ואזורים מיושבים, מה שהופך כל פתרון צבאי לאתגר משפטי,
מוסרי ותפעולי.
