פרויקט סטארגייט: סימן שאלה עם 500 מיליארד דולר
היוזמה המשותפת של ראשי ענף הטכנולוגיה העולמי וטראמפ, עם השקעה עצומה בבניית מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית בארה"ב, נראית כמו הדרך הבטוחה של ארה"ב להוביל בתחום. האם החזון יצליח להתממש? בינתיים מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, מעלה תהיות לגבי שמירה על פרטיות
האזרחים, וטוען שהמיזם עלול לשמש לצרכים עסקיים ופוליטיים
השבוע הודיעו בכירים בעולם הטכנולוגיה על פרויקט שאפתני בשם סטארגייט, שמטרתו להקים מרכזי נתונים מתקדמים לבינה מלאכותית (AI) בארה"ב. היוזמה כוללת השקעה עצומה של 100 מיליארד דולר בשנתה הראשונה ו-500 מיליארד דולר בארבע שנים. מדובר באחת היוזמות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה, אך למרות ההצהרות המרשימות, המידע על הפרויקט נותר חלקי.
על הפרויקט מנצח מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סון, שידאג למימון. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יוביל את החזון הטכנולוגי, ויו"ר אורקל, לארי אליסון, יהיה אחראי על בניית התשתיות. ביחד עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השלושה הכריזו על היוזמה במסיבת עיתונאים חגיגית בבית הלבן.
שחקנים גדולים ותמיכה בינלאומית
MGX, גוף השקעות חדש באיחוד האמירויות עם קשרים לממשלה המקומית, תהיה שותפה פיננסית מרכזית. גם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אנבידיה ו-Arm Holdings, שבבעלות סופטבנק, הוכרזו כשותפים טכנולוגיים.
הבחירה באיחוד האמירויות כשותפה פיננסית עוררה עניין, שכן MGX היא חברה חדשה בתחום ההשקעות, אך הקשרים הממשלתיים שלה מספקים לה גיבוי משמעותי. בנוסף, היכולות הטכנולוגיות של מיקרוסופט ואנבידיה ישמשו בסיס להקמת מרכזי הנתונים החדשים, ואילו Arm תתרום את טכנולוגיות המעבדים שלה, הנחשבות למובילות בתחום.
- אורקל הופכת למדד החדש לסיכוני ה-AI: שוק האשראי שולח אותות אזהרה
- אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות נותרות פתוחות
למרות ההצהרות המרשימות, הפרטים בנוגע לאופן ביצוע הפרויקט נותרו מעורפלים. לא ברור עדיין היכן יוקמו מרכזי הנתונים או כיצד יתבצעו ההשקעות. גם המודל העסקי של הפרויקט לא פורסם, והדבר מעורר שאלות כמו האם הפרויקט באמת ישנה את פני הבינה המלאכותית, או שמדובר ב"חזון" עם ביצוע מסובך.
ראשי הפרויקט מבטיחים כי מדובר בצעד משמעותי שיחזק את מעמדה של ארה"ב כמרכז עולמי לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, מבקרי היוזמה מעלים תהיות לגבי היתכנותה הכלכלית ואם ההשקעה העצומה באמת תוביל לתוצאות המצופות.
בינה מלאכותית: העתיד של הכלכלה העולמית
היוזמה מגיעה בתקופה שבה הבינה המלאכותית נחשבת אחד התחומים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית. חברות כמו אנבידיה רושמות עליות חדות בשוויין בזכות הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית, ומדינות משקיעות מיליארדי דולרים בניסיון להוביל את התחום. פרויקט סטארגייט, אם יצליח, יכול להפוך את ארה"ב למובילה הבלתי מעורערת בתחום זה.
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
עם זאת, הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביכולת של השותפים השונים לעבוד יחד, להוציא את החזון לפועל ולענות על הביקוש הגובר לטכנולוגיות בינה מלאכותית בעולם.
מאסק לא מתרשם - ואף חושש
לצד ההתרגשות סביב המיזם, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, המיליארדר אילון מאסק, שבחודשים האחרונים גם מקורב מאוד לטראמפ עצמו, הביע התנגדות פומבית לסטארגייט. מאסק, שעמד בעבר בראש קרן OpenAI לפני שנהפכה לחברה מסחרית, טען כי המיזם עלול להיות מסוכן אם לא ינוהל בצורה שקופה. בציוץ ברשת החברתית שלו X (לשעבר טוויטר), כתב מאסק כי, "פרויקט סטארגייט עלול לשמש פתח לשימוש לרעה בבינה מלאכותית על ידי בעלי עניין פרטיים".
מקורות ב-CNN דיווחו כי מאסק העלה תהיות לגבי מעורבותם של טראמפ ואליסון בניהול המיזם, ותהה אם מדובר בהחלטה שנועדה לקדם אינטרסים עסקיים או פוליטיים על חשבון האינטרס הציבורי. תהיות כאלה הועלו דווקא כלפי האינטרסים של מאסק עצמו, לאור הקירבה שלו לטראמפ והתפקיד המרכזי שהוא צפוי לקבל במסגרת הממשל החדש. ואולם חלק מהאנליסטים והמבקרים ציינו אף הם כי היוזמה עשויה ליצור חשש לפגיעה בפרטיות, אם המידע שייאסף במסגרת הפרויקט ינוהל על ידי גופים פרטיים ללא פיקוח ממשלתי.
על פי דיווחים, היוזמה תושק באופן מלא בשנה הקרובה, עם פרויקטים ראשונים שיכללו שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית למעקב רפואי וחיזוי מגיפות. לאור התמיכה מצד גורמים כמו טראמפ, סון ואליסון, לצד ההתנגדות החריפה של מאסק, הפרויקט צפוי לעורר עניין רב בזירה הגלובלית ולשמש מקור למחלוקות בין תומכי השקעות פרטיות בבינה מלאכותית לבין מי שמזהירים מפני הסכנות שבניהול פרויקטים כאלה.
- 3.דעה 23/01/2025 16:36הגב לתגובה זופחות ס.אנ.פי יותר נסדק. מתפתח כאן מהפכה תעשיתית שלא השתנתה מאז מלחמת העולם השניה. עכשיו יצליח או לא לא יודע אבל החץ הוא בלי יכולת חזרה אחורה. טראמפ ואילון אם יצליחו כמו חבייר זה משהוא שקשה להסביר סיכוי נמוך בגלל מדינות יריבות. אבל גם עשירית זה פנומינלי ביחוד להורדת החוב.
- 2.דעה 23/01/2025 15:45הגב לתגובה זויש סיכונים והם רבים. אבל הפוקוס הוא לא s
- 1.לרון 23/01/2025 13:14הגב לתגובה זולצורך החלטה אני תמיד הולך לפיתגמים הישנים ומה הם אומרים! הגולם עלה על יוצרו ואפילו אם קוראים לו AIכמו הגולם שנקרא קריפטו גם אליו אינני מתקרב! טראמפ פשט רגל לא פעם אחתאיננו חושש מסיכון במיוחד כשהסיכון איננו בדיוק שלו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה: אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה תקלה חמורה. סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה, תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בדרך ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה בתחילת הדרך. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
המנהלים מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך היו מכירות אבל היו גם הענקות של מניות חדשות (לרוב יש הענקות גדולות מהמימושים), כך שההפסד אפילו גדול יותר. וצריך להדגיש - זה לא הפסד על הנייר, זה הפסד של חלק מהשכר. העובדים מקבלים כחלק מהחבילה שלהם מניות חסומות. אלו תנאי השכר. עובד שלדוגמה מרוויח שכר כולל של 30 אלף שקל, מקבל לדוגמה כ-6 אלף שקל במניות ו-24 אלף שקל בשכר שוטף. הוא רואה שכר של 30 אלף שקל.
