טסלה רובוט
צילום: טוויטר

יותר רובוטים מבני אדם - החזון של אילון מאסק

מנכ"ל טסלה חושף את התוכנית: מאלפי רובוטים ב-2025 לחצי מיליון ב-2027, היעד הסופי הוא שלושה עד ארבעה רובוטים לכל אדם. המשקיעים עדיין לא מבינים את גודל המהפכה

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה


העולם מתקדם במהירות לעבר עידן חדש של אוטומציה, וטסלה, בהובלת אילון מאסק, מובילה את המהפכה עם חזון מפתיע: לא רכבים אוטונומיים יהיו המוצר המשמעותי הבא, אלא דווקא רובוטים אנושיים. בתערוכת האלקטרוניקה בלאס וגאס השבוע הציג מאסק תחזית שיש שיכנו מלחיצה: בתוך שנים ספורות, הרובוטים ההומנואידיים יהפכו למוצר הצריכה המשמעותי בהיסטוריה האנושית. 


אפשר לא להסכים עם מאסק, אפשר להתווכח איתו, אבל אי אפשר לקחת ממנו את הגאונות והחזון. אחרי מספר אקזיטים, אחרי שהפך את הרכבים החשמליים לעובדה, אחרי שהוא מקדם את מהפכת הרכבים האוטונומיים בלה, אחרי שהרים חברת חלל מצליחה שאמורה להביא אותנו לחלל כאילו זו היתה נסיעה מתל אביב לאילת, חייבים להגיד שיש לו קבלות. הוא חולם ומקיים ולכן כדאי לקחת את הדברים שלו ברצינות.


למעשה, עכשיו יותר ברצינות מבעבר. אחרי שתמך בדונלד טראמפ בתקופת הקמפיין ואחרי ניצחונו של טראמפ ברור כי מאסק ימלא תפקיד מאוד חשוב בכלכלה האמריקאית ומעבר. הוא הרבה יותר מיועץ לנשיא, הוא הרבה יותר מאחראי על היעילות הממשלתית. הוא סוג של "משנה לנשיא".  כל חזון וחלום שהוא ירצה לקדם כנראה יקודמו.


"כל אחד ירצה את הR2-D2 הפרטי שלו," הצהיר מאסק בראיון. הדימוי הקולנועי הזה אינו מקרי - מאסק מאמין שהרובוטים ישתלבו בחיינו בדיוק כמו בסרטי המדע הבדיוני של מלחמת הכוכבים.


    רובוטים מלחמת הכוכבים


המספרים שמציגה טסלה מפתיעים: מכמה אלפי רובוטים ב-2025, החברה מתכננת לזנק לייצור של חצי מיליון יחידות כבר ב-2027. תוכנית שאפתנית שמשאירה את תחזיות האנליסטים השמרניות הרחק מאחור.


בעוד שרוב העולם מתמקד במירוץ המכוניות האוטונומיות, נראה שטסלה מהמרת על מהפכה גדולה הרבה יותר. החברה אמנם מבטיחה שירות מוניות אוטונומי עד סוף 2025, אך זו רק ההתחלה. המטרה האמיתית של מאסק היא להגיע ליחס של שלושה עד ארבעה רובוטים לכל אדם. חזון שנשמע כמו מדע בדיוני, אך לפי התוכניות של טסלה, עשוי להתממש מהר מהצפוי.

קיראו עוד ב"גלובל"




200,000 רובוטים עד 2035



בדויטשה בנק צופים מכירות של 200,000 רובוטים בשנה עד 2035. טסלה, לעומת זאת, מתכננת להגיע למספרים כאלה כבר ב-2026, ולהכפיל אותם פי עשר בשנה שלאחר מכן.


המשמעות הכלכלית של מהפכה כזו עצומה. "בעולם עם כל כך הרבה רובוטים, המושג 'כסף' עצמו ישתנה," טוען מאסק, מרמז על עידן של שפע חסר תקדים. טכנולוגיית הבינה המלאכותית של החברה, שכבר מיושמת במערכת הנהיגה האוטונומית שלה, צפויה לעבור התאמה לרובוטים ההומנואידיים. לפי מאסק, כבר בתחילת 2025 המערכת תנהג טוב יותר מבני אדם.


כוח עבודה זול ובלתי מוגבל


הרעיון המהפכני מאחורי התוכנית פשוט: כוח עבודה רובוטי זול ובלתי מוגבל יכול להעלות את רמת החיים של כולם. זה לא רק שינוי טכנולוגי, אלא מהפכה חברתית-כלכלית. השאלה המעניינת היא לא רק האם טסלה תצליח לעמוד ביעדי הייצור השאפתניים, אלא כיצד חברה שלמה תסתגל לחיים לצד מיליוני רובוטים הומנואידיים.


מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג מסכים גם כן. לדבריו, "עידן הרובוטיקה" עומד בפתח, והוא צפוי להיות "התעשייה הטכנולוגית הגדולה ביותר שהעולם ראה מעודו". 


העולם עומד בפני מהפכה טכנולוגית חסרת תקדים, וטסלה מתכוונת להוביל אותה. השאלה, לפחות לפי אילון מאסק,היא כנראה לא אם זה יקרה, אלא מתי. האם אנחנו באמת מוכנים לעידן שבו רובוטים יהיו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו? לפי מאסק, אין לנו ברירה אלא להתכונן - העתיד הזה קרוב יותר ממה שחשבנו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בשביל מה בכלל צריך בני אדם (ל"ת)
    בן 09/01/2025 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני בעד בתנאי שרובוט יחליף את יריב לוין (ל"ת)
    אריאל 09/01/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורי 09/01/2025 21:25
    הגב לתגובה זו
    אין עדיין מכונות שיודעות לקטוף תפוזים מהעץ או מכונות שיודעות לבנות בניין פשוט בתנאי שטח פשוטים לבד אז רובוטים דמויי אדם נשמע כמו גימיק בלבד ולא משהו שימושי מספיק
  • 1.
    טסלה הולכת להגיע ל600 דולר את מחצית השנה הקרובה. ומעל 1000 עד סוף השנה (ל"ת)
    משקיע 09/01/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
  • האנליסטים לא בכיוון (ל"ת)
    מסכים לגמרי 09/01/2025 21:13
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.