דרושים: 548 עובדים ל-18 מפעלי תעשיה באזור ירושלים
18 מפעלי תעשייה באזור ירושלים מחפשים בימים אלו 548 עובדים - מהנדסי תוכנה, חומרה, מתכנתים, מסגרים, רתכים, מפעילי (C.N.C.) סי.אנ.סי, חרטים, אנשי מכירות, רוקחים ועוד.
במטרה לסייע למפעלים לאייש משרות אלו יפתח מחר (שלישי, 21 ביוני) יריד תעסוקה בהשתתפות 18 המפעלים, במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים הנוטל חלק ביריד בשיתוף עמותת הר-חוצבים, הרשות לפיתוח ירושלים והתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים.
היריד יתקיים בין השעות 10:00-18:00 וצפויים להגיע אליו יותר מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה ממרחב ירושלים, בהם עובדי מפעל מיפרומאל אשר קיבלו הודעות פיטורים עקב סגירת המפעל.
מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים עולה, כי מפעל (N.D.S) אנ.די.אס מחפש 30 עובדים - מתוכם 15 מהנדסי תוכנה, 6 מהנדסי (Q.A) קיו.אי, מפעל טבע מחפש 45 עובדים - מתוכן 30 הנדסאי מכונות, הנדסאים וחשמלאים, מפעל (I.D.T) אי.די.טי מחפש 121 עובדים מקצועיים - מתוכם 100 יועצי מכירות (A.O.L) אי.או.אל ו-20 אנשי תמיכה טכנית, מפעל אינטל מחפש 80 עובדים - מתוכם 25 מהנדסי חשמל מנוסים.
עוד עולה מהבדיקה של התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, כי מפעל ביוליין (R.X) אר.אקס מחפש 16 עובדים מקצועיים - מתוכם 15 כימאים אנליטיים ואחרים, מפעל אופיר אופטרוניקה מחפש 12 עובדים מקצועיים - טכנאי יצור, מפעילי מכונות, אנשי מכירות ועוד, מפעל וולרן החזקות מחפש 20 עובדים מקצועיים - מתוכם 5 מפתחי תוכנה, רופאים, בודקי תוכנה ועוד, מפעל סרוויז'ן מחפש 4 מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ועובדי יצור, מפעל היטרן/אורן מחפש 24 עובדים מקצועיים – מתוכם 10 רתכי נירוסטה, מפעל מרמנת מחפש 50 עובדים - מתוכם 35 אנשי תמיכה טלפונית, מפעל אלקיים מחפש 40 מסגרים ורתכים, מפעל טוטנאור מחפש 8 עובדים בתחומי הריתוך, חריטה ומסגרות.
מפעל ברמן מחפש 11 עובדים, ביניהם נהגים, עובדי פריסה עובדי חנות ועוד. סטודיו J.V.P גי'.וי.פי מחפש 6 עובדים, ביניהם מנהלת חשבונות ומנהלת אדמנסטרטיבית, מפעל גמאטרוניק מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי פיתוח והנדסאי אלקטרוניקה, מפעל מנועי בית שמש מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי מכונות ואווירונאוטיקה, מפעל סולל מערכות סולריות, מחפש 8 עובדים - רתכים, חרטים, ומסגרים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
