דרושים: 548 עובדים ל-18 מפעלי תעשיה באזור ירושלים

מחר (10:00-18:00) יתקיים יריד תעסוקה במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים, אליו צפויים להגיע למעלה מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה כולל מפוטרי מיפרומאל. בין המפעלים: טבע, אינטל, בית שמש ועוד ועוד
שרון שפורר |

18 מפעלי תעשייה באזור ירושלים מחפשים בימים אלו 548 עובדים - מהנדסי תוכנה, חומרה, מתכנתים, מסגרים, רתכים, מפעילי (C.N.C.) סי.אנ.סי, חרטים, אנשי מכירות, רוקחים ועוד.

במטרה לסייע למפעלים לאייש משרות אלו יפתח מחר (שלישי, 21 ביוני) יריד תעסוקה בהשתתפות 18 המפעלים, במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים הנוטל חלק ביריד בשיתוף עמותת הר-חוצבים, הרשות לפיתוח ירושלים והתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים.

היריד יתקיים בין השעות 10:00-18:00 וצפויים להגיע אליו יותר מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה ממרחב ירושלים, בהם עובדי מפעל מיפרומאל אשר קיבלו הודעות פיטורים עקב סגירת המפעל.

מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים עולה, כי מפעל (N.D.S) אנ.די.אס מחפש 30 עובדים - מתוכם 15 מהנדסי תוכנה, 6 מהנדסי (Q.A) קיו.אי, מפעל טבע מחפש 45 עובדים - מתוכן 30 הנדסאי מכונות, הנדסאים וחשמלאים, מפעל (I.D.T) אי.די.טי מחפש 121 עובדים מקצועיים - מתוכם 100 יועצי מכירות (A.O.L) אי.או.אל ו-20 אנשי תמיכה טכנית, מפעל אינטל מחפש 80 עובדים - מתוכם 25 מהנדסי חשמל מנוסים.

עוד עולה מהבדיקה של התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, כי מפעל ביוליין (R.X) אר.אקס מחפש 16 עובדים מקצועיים - מתוכם 15 כימאים אנליטיים ואחרים, מפעל אופיר אופטרוניקה מחפש 12 עובדים מקצועיים - טכנאי יצור, מפעילי מכונות, אנשי מכירות ועוד, מפעל וולרן החזקות מחפש 20 עובדים מקצועיים - מתוכם 5 מפתחי תוכנה, רופאים, בודקי תוכנה ועוד, מפעל סרוויז'ן מחפש 4 מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ועובדי יצור, מפעל היטרן/אורן מחפש 24 עובדים מקצועיים – מתוכם 10 רתכי נירוסטה, מפעל מרמנת מחפש 50 עובדים - מתוכם 35 אנשי תמיכה טלפונית, מפעל אלקיים מחפש 40 מסגרים ורתכים, מפעל טוטנאור מחפש 8 עובדים בתחומי הריתוך, חריטה ומסגרות.

מפעל ברמן מחפש 11 עובדים, ביניהם נהגים, עובדי פריסה עובדי חנות ועוד. סטודיו J.V.P גי'.וי.פי מחפש 6 עובדים, ביניהם מנהלת חשבונות ומנהלת אדמנסטרטיבית, מפעל גמאטרוניק מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי פיתוח והנדסאי אלקטרוניקה, מפעל מנועי בית שמש מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי מכונות ואווירונאוטיקה, מפעל סולל מערכות סולריות, מחפש 8 עובדים - רתכים, חרטים, ומסגרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.