דרושים: 548 עובדים ל-18 מפעלי תעשיה באזור ירושלים
18 מפעלי תעשייה באזור ירושלים מחפשים בימים אלו 548 עובדים - מהנדסי תוכנה, חומרה, מתכנתים, מסגרים, רתכים, מפעילי (C.N.C.) סי.אנ.סי, חרטים, אנשי מכירות, רוקחים ועוד.
במטרה לסייע למפעלים לאייש משרות אלו יפתח מחר (שלישי, 21 ביוני) יריד תעסוקה בהשתתפות 18 המפעלים, במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים הנוטל חלק ביריד בשיתוף עמותת הר-חוצבים, הרשות לפיתוח ירושלים והתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים.
היריד יתקיים בין השעות 10:00-18:00 וצפויים להגיע אליו יותר מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה ממרחב ירושלים, בהם עובדי מפעל מיפרומאל אשר קיבלו הודעות פיטורים עקב סגירת המפעל.
מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים עולה, כי מפעל (N.D.S) אנ.די.אס מחפש 30 עובדים - מתוכם 15 מהנדסי תוכנה, 6 מהנדסי (Q.A) קיו.אי, מפעל טבע מחפש 45 עובדים - מתוכן 30 הנדסאי מכונות, הנדסאים וחשמלאים, מפעל (I.D.T) אי.די.טי מחפש 121 עובדים מקצועיים - מתוכם 100 יועצי מכירות (A.O.L) אי.או.אל ו-20 אנשי תמיכה טכנית, מפעל אינטל מחפש 80 עובדים - מתוכם 25 מהנדסי חשמל מנוסים.
עוד עולה מהבדיקה של התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, כי מפעל ביוליין (R.X) אר.אקס מחפש 16 עובדים מקצועיים - מתוכם 15 כימאים אנליטיים ואחרים, מפעל אופיר אופטרוניקה מחפש 12 עובדים מקצועיים - טכנאי יצור, מפעילי מכונות, אנשי מכירות ועוד, מפעל וולרן החזקות מחפש 20 עובדים מקצועיים - מתוכם 5 מפתחי תוכנה, רופאים, בודקי תוכנה ועוד, מפעל סרוויז'ן מחפש 4 מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ועובדי יצור, מפעל היטרן/אורן מחפש 24 עובדים מקצועיים – מתוכם 10 רתכי נירוסטה, מפעל מרמנת מחפש 50 עובדים - מתוכם 35 אנשי תמיכה טלפונית, מפעל אלקיים מחפש 40 מסגרים ורתכים, מפעל טוטנאור מחפש 8 עובדים בתחומי הריתוך, חריטה ומסגרות.
מפעל ברמן מחפש 11 עובדים, ביניהם נהגים, עובדי פריסה עובדי חנות ועוד. סטודיו J.V.P גי'.וי.פי מחפש 6 עובדים, ביניהם מנהלת חשבונות ומנהלת אדמנסטרטיבית, מפעל גמאטרוניק מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי פיתוח והנדסאי אלקטרוניקה, מפעל מנועי בית שמש מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי מכונות ואווירונאוטיקה, מפעל סולל מערכות סולריות, מחפש 8 עובדים - רתכים, חרטים, ומסגרים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
