דרושים: 548 עובדים ל-18 מפעלי תעשיה באזור ירושלים

מחר (10:00-18:00) יתקיים יריד תעסוקה במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים, אליו צפויים להגיע למעלה מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה כולל מפוטרי מיפרומאל. בין המפעלים: טבע, אינטל, בית שמש ועוד ועוד
שרון שפורר |

18 מפעלי תעשייה באזור ירושלים מחפשים בימים אלו 548 עובדים - מהנדסי תוכנה, חומרה, מתכנתים, מסגרים, רתכים, מפעילי (C.N.C.) סי.אנ.סי, חרטים, אנשי מכירות, רוקחים ועוד.

במטרה לסייע למפעלים לאייש משרות אלו יפתח מחר (שלישי, 21 ביוני) יריד תעסוקה בהשתתפות 18 המפעלים, במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים הנוטל חלק ביריד בשיתוף עמותת הר-חוצבים, הרשות לפיתוח ירושלים והתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים.

היריד יתקיים בין השעות 10:00-18:00 וצפויים להגיע אליו יותר מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה ממרחב ירושלים, בהם עובדי מפעל מיפרומאל אשר קיבלו הודעות פיטורים עקב סגירת המפעל.

מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים עולה, כי מפעל (N.D.S) אנ.די.אס מחפש 30 עובדים - מתוכם 15 מהנדסי תוכנה, 6 מהנדסי (Q.A) קיו.אי, מפעל טבע מחפש 45 עובדים - מתוכן 30 הנדסאי מכונות, הנדסאים וחשמלאים, מפעל (I.D.T) אי.די.טי מחפש 121 עובדים מקצועיים - מתוכם 100 יועצי מכירות (A.O.L) אי.או.אל ו-20 אנשי תמיכה טכנית, מפעל אינטל מחפש 80 עובדים - מתוכם 25 מהנדסי חשמל מנוסים.

עוד עולה מהבדיקה של התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, כי מפעל ביוליין (R.X) אר.אקס מחפש 16 עובדים מקצועיים - מתוכם 15 כימאים אנליטיים ואחרים, מפעל אופיר אופטרוניקה מחפש 12 עובדים מקצועיים - טכנאי יצור, מפעילי מכונות, אנשי מכירות ועוד, מפעל וולרן החזקות מחפש 20 עובדים מקצועיים - מתוכם 5 מפתחי תוכנה, רופאים, בודקי תוכנה ועוד, מפעל סרוויז'ן מחפש 4 מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ועובדי יצור, מפעל היטרן/אורן מחפש 24 עובדים מקצועיים – מתוכם 10 רתכי נירוסטה, מפעל מרמנת מחפש 50 עובדים - מתוכם 35 אנשי תמיכה טלפונית, מפעל אלקיים מחפש 40 מסגרים ורתכים, מפעל טוטנאור מחפש 8 עובדים בתחומי הריתוך, חריטה ומסגרות.

מפעל ברמן מחפש 11 עובדים, ביניהם נהגים, עובדי פריסה עובדי חנות ועוד. סטודיו J.V.P גי'.וי.פי מחפש 6 עובדים, ביניהם מנהלת חשבונות ומנהלת אדמנסטרטיבית, מפעל גמאטרוניק מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי פיתוח והנדסאי אלקטרוניקה, מפעל מנועי בית שמש מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי מכונות ואווירונאוטיקה, מפעל סולל מערכות סולריות, מחפש 8 עובדים - רתכים, חרטים, ומסגרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 7 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :


דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית

בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: