דרושים: 548 עובדים ל-18 מפעלי תעשיה באזור ירושלים
18 מפעלי תעשייה באזור ירושלים מחפשים בימים אלו 548 עובדים - מהנדסי תוכנה, חומרה, מתכנתים, מסגרים, רתכים, מפעילי (C.N.C.) סי.אנ.סי, חרטים, אנשי מכירות, רוקחים ועוד.
במטרה לסייע למפעלים לאייש משרות אלו יפתח מחר (שלישי, 21 ביוני) יריד תעסוקה בהשתתפות 18 המפעלים, במרכז בק למדע בהר חוצבים בירושלים הנוטל חלק ביריד בשיתוף עמותת הר-חוצבים, הרשות לפיתוח ירושלים והתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים.
היריד יתקיים בין השעות 10:00-18:00 וצפויים להגיע אליו יותר מ-1,000 סטודנטים ודורשי עבודה ממרחב ירושלים, בהם עובדי מפעל מיפרומאל אשר קיבלו הודעות פיטורים עקב סגירת המפעל.
מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים עולה, כי מפעל (N.D.S) אנ.די.אס מחפש 30 עובדים - מתוכם 15 מהנדסי תוכנה, 6 מהנדסי (Q.A) קיו.אי, מפעל טבע מחפש 45 עובדים - מתוכן 30 הנדסאי מכונות, הנדסאים וחשמלאים, מפעל (I.D.T) אי.די.טי מחפש 121 עובדים מקצועיים - מתוכם 100 יועצי מכירות (A.O.L) אי.או.אל ו-20 אנשי תמיכה טכנית, מפעל אינטל מחפש 80 עובדים - מתוכם 25 מהנדסי חשמל מנוסים.
עוד עולה מהבדיקה של התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, כי מפעל ביוליין (R.X) אר.אקס מחפש 16 עובדים מקצועיים - מתוכם 15 כימאים אנליטיים ואחרים, מפעל אופיר אופטרוניקה מחפש 12 עובדים מקצועיים - טכנאי יצור, מפעילי מכונות, אנשי מכירות ועוד, מפעל וולרן החזקות מחפש 20 עובדים מקצועיים - מתוכם 5 מפתחי תוכנה, רופאים, בודקי תוכנה ועוד, מפעל סרוויז'ן מחפש 4 מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ועובדי יצור, מפעל היטרן/אורן מחפש 24 עובדים מקצועיים – מתוכם 10 רתכי נירוסטה, מפעל מרמנת מחפש 50 עובדים - מתוכם 35 אנשי תמיכה טלפונית, מפעל אלקיים מחפש 40 מסגרים ורתכים, מפעל טוטנאור מחפש 8 עובדים בתחומי הריתוך, חריטה ומסגרות.
מפעל ברמן מחפש 11 עובדים, ביניהם נהגים, עובדי פריסה עובדי חנות ועוד. סטודיו J.V.P גי'.וי.פי מחפש 6 עובדים, ביניהם מנהלת חשבונות ומנהלת אדמנסטרטיבית, מפעל גמאטרוניק מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי פיתוח והנדסאי אלקטרוניקה, מפעל מנועי בית שמש מחפש 7 עובדים, ביניהם מהנדסי מכונות ואווירונאוטיקה, מפעל סולל מערכות סולריות, מחפש 8 עובדים - רתכים, חרטים, ומסגרים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
