אירו דולר - עליות בטווח הקצר ירידות בארוך

בחינה של הדינמיקה ארוכת הטווח מלמדת שהיורו אמור להמשיך ולהיחלש ויעד מחירים של 1.16 דולר ליורו אינו בבחינת חלום רחוק
אייל גורביץ |

מזה שבועות מספר אני תומך נלהב בעוצמתו של הדולר שהיתה אמורה, להערכתי, לקבל ביטוי ממשי. שבירתה מטה של רמת 1.2730 דולר ליורו הוציאה לדרך תהליך שרק שקיבל תאוצה והסתיים ברמת היעד אליה כיוננתי. 1.2000 דולר ליורו. בפועל היתה הבלימה ברמת 1.2010. לא משמעותי כלל ועיקר. השאלה המרכזית היא לגבי המשך הדרך וכאן יש לעשות הבחנה ברורה בין ההתנהלות ארוכת הטווח לזו הקצרה.

בטווח הארוך

בטווח הארוך ישנם מספר מרכיבים שחוברים יחד כדי להעלות את הסבירות ולפיה רמת 1.2010 דולר ליורו שנקבעה לפני ימים מספר אינה בבחינת התחתית האחרונה:

1. כפי שאפשר לראות בגרף העמודות השבועי המצורף, המגמה המשנית היא מגמת ירידה ברורה. מגמות משנית נמשכות פרקי זמן של מספר שבועות עד מספר חודשים ובמרבית המקרים נוטות להסתיים תוך בחינה חוזרת של התחתית האחרונה. כפי שאפשר לראות על הגרף, רמת 1.2010 דולר ליורו זוהרת בבדידותה וכדי שמגמת הירידה תסתיים, אמורה רמה זו להיבדק פעם אחת נוספת לפחות.

2. המומנטום - מבט מהיר על שני מדדי עוצמה כגון מדד העוצמה היחסית rsi ומדד החפיפה סטייה macd מלמדים שהמומנטום שלילי. שלילי ברמה כזאת שהמדדים לא ביקרו ברמות כה נמוכות מזה פרק זמן רב. במרבית המקרים, מומנטום שלילי כזה מעיד על המשך המגמה.

3. קו המגמה העולה אותו אפשר לראות עד הגרף, תמך את מגמת העלייה הארוכה של היורו. מגמה זו החלה בשלהי 2001 ונמשכה עד לתחילת 2005. שבירתו של קו המגמה מעלה את הסבירות ולפיה כל המהלך האמור עומד לתיקון מה שמציב את רמת 1.1600 דולר ליורו כיעד סביר לחלוטין.

4. הממוצעים הנעים. שימו לב לשלושת הממוצעים הנעים שעל הגרף. מעבר לכל מאפייני החולשה שהם מקפלים בתוכם בולט משהו מהותי למדי. השיפוע שלהם. שלושת הממוצעים הנעים החובקים שלושה טווחי זמן שונים מלמדים רק על דבר אחד. מומנטום שלילי.

בחינה של הדינמיקה ארוכת הטווח מלמדת שהיורו אמור להמשיך ולהיחלש ויעד מחירים של 1.1600 דולר ליורו אינו בבחינת חלום רחוק.

בטווח הקצר

בטווח הקצר חווה היורו צלילת בז שהחלה ברמת 1.3120 והסתיימה ברמת 1.2010. כפי שמסתמן כרגע עומד מהלך זה לעבור תיקון טכני. חיתוך התיקון בדרך המקובלת מעלה את הסבירות ולפיה פוטנציאל ההתחזקות של היורו מצוי ברמות שבין 1.24-1.26 דולר ליורו. לאחר מכן, אם לא יהיו שינויים מהותיים, אפשר יהיה לצפות לחידוש מגמת הירידה עד ליעד בו נקבתי.

מסקנות

אפשר לסמן את רמת 1.2010 כרמת השפל לטווח של השבועות הקרובים. הצפי הוא שהתקופה הקרובה תעמוד בסימן תיקון טכני שהפוטנציאל המקסימלי שלו מצוי בין 1.24-1.26 דולר ליורו. בטווח הארוך עדיין לא ראינו את התחתית האחרונה כאשר רמת 1.1600 היא יעד סביר לגמרי.

* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.