אירו דולר - עליות בטווח הקצר ירידות בארוך

בחינה של הדינמיקה ארוכת הטווח מלמדת שהיורו אמור להמשיך ולהיחלש ויעד מחירים של 1.16 דולר ליורו אינו בבחינת חלום רחוק
אייל גורביץ |

מזה שבועות מספר אני תומך נלהב בעוצמתו של הדולר שהיתה אמורה, להערכתי, לקבל ביטוי ממשי. שבירתה מטה של רמת 1.2730 דולר ליורו הוציאה לדרך תהליך שרק שקיבל תאוצה והסתיים ברמת היעד אליה כיוננתי. 1.2000 דולר ליורו. בפועל היתה הבלימה ברמת 1.2010. לא משמעותי כלל ועיקר. השאלה המרכזית היא לגבי המשך הדרך וכאן יש לעשות הבחנה ברורה בין ההתנהלות ארוכת הטווח לזו הקצרה.

בטווח הארוך

בטווח הארוך ישנם מספר מרכיבים שחוברים יחד כדי להעלות את הסבירות ולפיה רמת 1.2010 דולר ליורו שנקבעה לפני ימים מספר אינה בבחינת התחתית האחרונה:

1. כפי שאפשר לראות בגרף העמודות השבועי המצורף, המגמה המשנית היא מגמת ירידה ברורה. מגמות משנית נמשכות פרקי זמן של מספר שבועות עד מספר חודשים ובמרבית המקרים נוטות להסתיים תוך בחינה חוזרת של התחתית האחרונה. כפי שאפשר לראות על הגרף, רמת 1.2010 דולר ליורו זוהרת בבדידותה וכדי שמגמת הירידה תסתיים, אמורה רמה זו להיבדק פעם אחת נוספת לפחות.

2. המומנטום - מבט מהיר על שני מדדי עוצמה כגון מדד העוצמה היחסית rsi ומדד החפיפה סטייה macd מלמדים שהמומנטום שלילי. שלילי ברמה כזאת שהמדדים לא ביקרו ברמות כה נמוכות מזה פרק זמן רב. במרבית המקרים, מומנטום שלילי כזה מעיד על המשך המגמה.

3. קו המגמה העולה אותו אפשר לראות עד הגרף, תמך את מגמת העלייה הארוכה של היורו. מגמה זו החלה בשלהי 2001 ונמשכה עד לתחילת 2005. שבירתו של קו המגמה מעלה את הסבירות ולפיה כל המהלך האמור עומד לתיקון מה שמציב את רמת 1.1600 דולר ליורו כיעד סביר לחלוטין.

4. הממוצעים הנעים. שימו לב לשלושת הממוצעים הנעים שעל הגרף. מעבר לכל מאפייני החולשה שהם מקפלים בתוכם בולט משהו מהותי למדי. השיפוע שלהם. שלושת הממוצעים הנעים החובקים שלושה טווחי זמן שונים מלמדים רק על דבר אחד. מומנטום שלילי.

בחינה של הדינמיקה ארוכת הטווח מלמדת שהיורו אמור להמשיך ולהיחלש ויעד מחירים של 1.1600 דולר ליורו אינו בבחינת חלום רחוק.

בטווח הקצר

בטווח הקצר חווה היורו צלילת בז שהחלה ברמת 1.3120 והסתיימה ברמת 1.2010. כפי שמסתמן כרגע עומד מהלך זה לעבור תיקון טכני. חיתוך התיקון בדרך המקובלת מעלה את הסבירות ולפיה פוטנציאל ההתחזקות של היורו מצוי ברמות שבין 1.24-1.26 דולר ליורו. לאחר מכן, אם לא יהיו שינויים מהותיים, אפשר יהיה לצפות לחידוש מגמת הירידה עד ליעד בו נקבתי.

מסקנות

אפשר לסמן את רמת 1.2010 כרמת השפל לטווח של השבועות הקרובים. הצפי הוא שהתקופה הקרובה תעמוד בסימן תיקון טכני שהפוטנציאל המקסימלי שלו מצוי בין 1.24-1.26 דולר ליורו. בטווח הארוך עדיין לא ראינו את התחתית האחרונה כאשר רמת 1.1600 היא יעד סביר לגמרי.

* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.