באל על מצפים למעל למיליון נוסעים בתקופת הקיץ

מתכננים כ-4700 טיסות גידול של כ-5% מקיף 2004. 10 היעדים המבוקשים: ניו יורק, לוס אנג'לס, בנגקוק, לונדון, פריז אמסטרדם, מוסקבה, ציריך, רומא ומילאנו
דרור איטח |

במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר פרסמה חברת התעופה הישראלית - אל על, את תוכניותיה לקיץ 2005 והציגה את החידושים שערכה החברה. מנתונים שפרסמה הבחרה עולה כי למעלה ממיליון נוסעים יטוסו הקיץ עם אל על ל-43 יעדים ישירים ולכ-700 יעדי connect, מתוכם למעלה מ-600 אלף נוסעים ישראלים ו-400 אלף תיירים יטוסו עם החברה. גידול של כ-24% במספר התיירים אשר יגיעו עם אל על בקיץ 2005.

מספר טיסות: בקיץ 2005 מתוכננים כ-4700 טיסות לעומת כ-4500 בקיץ אשתקד גידול של כ-5%. 10 היעדים המבוקשים השנה באל על: ניו יורק, לוס אנג'לס, בנגקוק, לונדון, פריז אמסטרדם, מוסקבה, ציריך, רומא ומילאנו.

היצע המושבים אל/מ ישראל נאמד בכ-1.05 מיליון מושבים בקיץ 2005, לעומת 980 אלף מושבים בקיץ אשתקד גידול של כ- 7% בהיצע המושבים. כ-2600 שעות טיסה שבועיות בשיא הקיץ ל-43 יעדים ישירים, 82 טיסות שבועיות מ/אל צפון אמריקה,

154 טיסות שבועיות מ/אל אירופה כ-100 יעדי connect חדשים מתווספים ל-600 הקיימים. בחודשי הקיץ 60 אלף אנשי עסקים טסים עם אל על.

כחלק מהחידושים שמציעה החברה, הוחלט בפעם הראשונה, לאפשר רכישת כרטיסי טיסה ליעדים שונים ב-24 תשלומים שקליים קבועים ללא הצמדה. בנוסף, כחלק מהמגמה הרווחת בעולם המערבי לשיפור המודעות בנושאי תזונה נכונה ואורח חיים בריא, לקיים "טיסות בריאות" בכ-10 טיסות החברה. מדריכת פילאטיס, תתארח בטיסות נבחרות ותעביר לנוסעים פעילות של התעמלות ופעילות גופנית מומלצת בטיסה. בטיסות אלה יחולקו מכשירי כושר מיוחדים המותאמים לפעילות בריאה ונכונה בטיסות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.