נדחתה בקשה לעיכוב הליכים בערעור מס בשל הליך פלילי
בש"א 20884/04 בתיק עיקרי עמ"ה 1005/03 מנחם חיים נ. פקיד שומה תל אביב 1
המבקש עוסק במסחר סיטונאי של ספרי לימוד וקריאה ובשיווק מוצרי נייר.
המבקש הגיש דו"חות לשנים 1996-2001. לטענת המשיב, הדו"חות הוגשו ללא דו"ח תיאום אינפלציוני וללא מאזן וחשבון רווח והפסד, וזאת בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה) ושלא במועד הקבוע בפקודה.
כמו כן לא הגיש המבקש, על אף שנתבקש על ידי המשיב, את ספריו לביקורת.
עוד טוען המשיב כי המבקש נמנע מלהגיע לדיונים בענינו במשרדי המשיב, על אף שזומן אליהם לא אחת.
המשיב ערך את שומותיו בהתבסס, בין השאר, על מידע שדלה מתוך הכרעת דין כנגד המבקש בקשר עם הפרת זכויות יוצרים ומתוך עדויות שנגבו במשטרה בקשר עם חשדות לזיוף והפרת זכויות יוצרים בנוגע למספר יצירות. מתוך המידע למד המשיב כי לכאורה ביצע המבקש עסקאות ברטר ללא רישום הולם.
במקביל להליכי הערעור, המדינה הגישה כנגד המבקש והחברה שבבעלותו כתב אישום, המבוסס על מעשים לכאורה אשר התשתית העובדתית והראייתית שביסודם משמשים בין השאר בבסיס שומות המשיב.
המבקש טוען כי על בית המשפט המחוזי לעכב את ההליכים בתיקי הערעור, וזאת לאור כך שעסקינן הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי באותה מסכת עובדתית הנסמכת על אותה תשתית ראייתית.
לטענתו, רשויות התביעה והרשויות המייצגות את המשיב הינן רשויות שלובות ומתואמות וכך אף ניהולן. עקב כך טוען המבקש כי ניהול הליך פלילי בד בבד עם הליך אזרחי יפגע בזכותו כנאשם שלא לחשוף את קו ההגנה שלו עד לתום הבאת ראיות התביעה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פסק
בכל הנוגע לעניני מיסים, יש לזכור כי מאחר ועיכוב ההליכים עלול להימשך שנים רבות, לא רק שהוא נותן למבקש יתרון של דחיית מס, שהרי כל עוד המס שנוי במחלוקת אין הוא בר גביה, אלא עלול בסופו של יום לסכל את עצם אפשרות גביית המס.
תרומת עיכוב ההליכים ליעילות הדיון האזרחי מוטלת בספק. במקרים לא מעטים, בהם הצדדים המתינו לתוצאות הדיון הפלילי, ההרשעה לא הביאה לחיסול המחלוקות האזרחיות - כספיות. פסק דין מזכה בוודאי שלא יביא לחסכון כלשהו בזמן ויחייב לחזור ולשמוע את העדים גם בהליך האזרחי.
עובדות המקרה בעניננו אינן מצדיקות עיכוב הליכים. כל עוד לא הוגש כתב אישום עשויה להישמע טענה כי אין הנישום יודע בפני מה הוא עומד ולא גולה לו כל החומר שאולי דרוש לו לניהול ערעורו. לא כך הדברים לאחר הגשת כתב האישום, שעה שכל חומר החקירה גלוי בפניו.
אשר לחששו של המבקש מפני הפללה עצמית, נפסק כי החיסיון מפני הפללה עצמית לפי סעיף 47 לפקודת הראיות, התשל"א-1971, אינו מקנה הגנה מוחלטת המאפשרת הקפאת הליך אזרחי רק לאור חשש מהפללה עצמית.
הטענה כי הנישום עשוי להפליל עצמו בהליך האזרחי לראשונה אינה מתיישבת עם קיום ההליך השומתי. מקום שהנישום חושש כי יופלל, היה עליו להעלות זאת במסגרת ההליך השומתי, שהרי בפני בית המשפט לא יכולה להישמע טענה או עובדה שלא הוצגה בפני המשיב עד למועד ההוכחות (אלא אם מדובר בראיה חדשה שלא היתה ידועה קודם לנישום או שלא יכול היה לדעת על דבר קיומה).
במקרה דנן המבקש התבקש פעם אחר פעם להציג עמדתו בפני המשיב והוא בחר שלא לעשות כן מטעמים השמורים עימו. פתיחת ההליך הפלילי נגדו אינה יכולה לשמש בידו מנוף לדחות ולהציג את עמדתו לאחר אותו הליך. אין שוני בין הגשת כתב האישום ואי הגשתו. כך באשר לחשש ההפללה.
הבקשה נדחתה. המבקש חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן ביום 2.5.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המבקש: עו"ד י. ציוני; ב"כ המשיב: עו"ד ר. דה שליט.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
