נדחתה בקשה לעיכוב הליכים בערעור מס בשל הליך פלילי

בית המשפט המחוזי דחה בקשת נישום לעכב הליכים בערעור מס בשל הליך פלילי המתקיים במקביל, וזאת בשעה שכבר הוגש כתב אישום וכל חומר החקירה היה גלוי בפני הנישום.
עו"ד לילך דניאל |

בש"א 20884/04 בתיק עיקרי עמ"ה 1005/03 מנחם חיים נ. פקיד שומה תל אביב 1

המבקש עוסק במסחר סיטונאי של ספרי לימוד וקריאה ובשיווק מוצרי נייר.

המבקש הגיש דו"חות לשנים 1996-2001. לטענת המשיב, הדו"חות הוגשו ללא דו"ח תיאום אינפלציוני וללא מאזן וחשבון רווח והפסד, וזאת בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה) ושלא במועד הקבוע בפקודה.

כמו כן לא הגיש המבקש, על אף שנתבקש על ידי המשיב, את ספריו לביקורת.

עוד טוען המשיב כי המבקש נמנע מלהגיע לדיונים בענינו במשרדי המשיב, על אף שזומן אליהם לא אחת.

המשיב ערך את שומותיו בהתבסס, בין השאר, על מידע שדלה מתוך הכרעת דין כנגד המבקש בקשר עם הפרת זכויות יוצרים ומתוך עדויות שנגבו במשטרה בקשר עם חשדות לזיוף והפרת זכויות יוצרים בנוגע למספר יצירות. מתוך המידע למד המשיב כי לכאורה ביצע המבקש עסקאות ברטר ללא רישום הולם.

במקביל להליכי הערעור, המדינה הגישה כנגד המבקש והחברה שבבעלותו כתב אישום, המבוסס על מעשים לכאורה אשר התשתית העובדתית והראייתית שביסודם משמשים בין השאר בבסיס שומות המשיב.

המבקש טוען כי על בית המשפט המחוזי לעכב את ההליכים בתיקי הערעור, וזאת לאור כך שעסקינן הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי באותה מסכת עובדתית הנסמכת על אותה תשתית ראייתית.

לטענתו, רשויות התביעה והרשויות המייצגות את המשיב הינן רשויות שלובות ומתואמות וכך אף ניהולן. עקב כך טוען המבקש כי ניהול הליך פלילי בד בבד עם הליך אזרחי יפגע בזכותו כנאשם שלא לחשוף את קו ההגנה שלו עד לתום הבאת ראיות התביעה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פסק

בכל הנוגע לעניני מיסים, יש לזכור כי מאחר ועיכוב ההליכים עלול להימשך שנים רבות, לא רק שהוא נותן למבקש יתרון של דחיית מס, שהרי כל עוד המס שנוי במחלוקת אין הוא בר גביה, אלא עלול בסופו של יום לסכל את עצם אפשרות גביית המס.

תרומת עיכוב ההליכים ליעילות הדיון האזרחי מוטלת בספק. במקרים לא מעטים, בהם הצדדים המתינו לתוצאות הדיון הפלילי, ההרשעה לא הביאה לחיסול המחלוקות האזרחיות - כספיות. פסק דין מזכה בוודאי שלא יביא לחסכון כלשהו בזמן ויחייב לחזור ולשמוע את העדים גם בהליך האזרחי.

עובדות המקרה בעניננו אינן מצדיקות עיכוב הליכים. כל עוד לא הוגש כתב אישום עשויה להישמע טענה כי אין הנישום יודע בפני מה הוא עומד ולא גולה לו כל החומר שאולי דרוש לו לניהול ערעורו. לא כך הדברים לאחר הגשת כתב האישום, שעה שכל חומר החקירה גלוי בפניו.

אשר לחששו של המבקש מפני הפללה עצמית, נפסק כי החיסיון מפני הפללה עצמית לפי סעיף 47 לפקודת הראיות, התשל"א-1971, אינו מקנה הגנה מוחלטת המאפשרת הקפאת הליך אזרחי רק לאור חשש מהפללה עצמית.

הטענה כי הנישום עשוי להפליל עצמו בהליך האזרחי לראשונה אינה מתיישבת עם קיום ההליך השומתי. מקום שהנישום חושש כי יופלל, היה עליו להעלות זאת במסגרת ההליך השומתי, שהרי בפני בית המשפט לא יכולה להישמע טענה או עובדה שלא הוצגה בפני המשיב עד למועד ההוכחות (אלא אם מדובר בראיה חדשה שלא היתה ידועה קודם לנישום או שלא יכול היה לדעת על דבר קיומה).

במקרה דנן המבקש התבקש פעם אחר פעם להציג עמדתו בפני המשיב והוא בחר שלא לעשות כן מטעמים השמורים עימו. פתיחת ההליך הפלילי נגדו אינה יכולה לשמש בידו מנוף לדחות ולהציג את עמדתו לאחר אותו הליך. אין שוני בין הגשת כתב האישום ואי הגשתו. כך באשר לחשש ההפללה.

הבקשה נדחתה. המבקש חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

ניתן ביום 2.5.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.

ב"כ המבקש: עו"ד י. ציוני; ב"כ המשיב: עו"ד ר. דה שליט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.