רוזן: אם ההסכם עם המדינה יבוצע אנו נתמודד על בז"ן
נמשך הסכסוך המתוקשר על רכישת האחזקה של החברה לישראל בבז"ן על ידי המדינה. החברה לישראל מגיבה היום על עמדת המדינה כפי שהיא משתקפת בתשובתה לעתירה לבג"צ בענין ההסכם לרכישת חלקה בבתי הזיקוק ע"י המדינה. מנכ"ל החברה, יוסי רוזן, אמר "אנו רואים בהצעת המדינה פשרה כואבת שלא קל לנו לקבלה, ואם נחתום עליה נעשה זאת באי-רצון ובמורת רוח. איננו מרוצים מהמחיר שהוצע לנו, שמשקף, כפי שהמדינה מציינת בתגובה לעתירה, בין 15%-20% מערכה הנוכחי של בז"ן בעוד שחלקנו בבז"ן הוא 26%".
רוזן הוסיף ואמר אמר: "המדינה קובעת כי הסיכוי לסיום ההליכים המשפטיים כתוצאה של העברת כל נכסי בז"ן לידי מדינת ישראל אינו ברור. בדברים אלה מודה, בעצם, המדינה, כי קיימת סבירות גבוהה שבימ"ש שידון בזכויות החברה לישראל בבז"ן, יפסוק לטובת החברה לישראל, וזו הסיבה שהיא מבקשת להגיע לפשרה איתנו, בכך יש תשובה ניצחת לטענות שלכאורה אנחנו דורשים תמורה על נכסים שאינם מגיעים לנו. עמדת המדינה מוכיחה שההיפך הוא הנכון".
"הסכמתנו לפשרה המוצעת נובעת מבקשתו של שר האוצר המעונין לקדם את הפרטת בז"ן, ומהרצון ההדדי שלנו ושל המדינה להימנע מהליכים ארוכים ומייגעים בביהמ"ש, שהתמשכותם תגרום נזק כלכלי בלתי הפיך לבז"ן".
"עם זאת עקרונות ההסכם המוצע לנו כפי שמופיעים בתשובת המדינה לבג"צ טרם נמסרו לידינו, וההליכים לאישורם ע"י הקבינט החברתי-כלכלי ומוסדות אחרים טרם מוצו, ובעצם אין עדין הסכם בינינו לבין המדינה."
יוסי רוזן, הוסיף כי "כזכור, המדינה חזרה בה עד כה פעמיים מהסכמים שנערכו איתנו, וכל עוד לא יושלם ההסכם ויאושר כדין, הרי על פי נסיוננו המר איננו יכולים עדין לברך על המוגמר". כמו כן, ציין רוזן: "אם ההסכם יבוצע החברה לישראל מתכוונת להתמודד על רכישת בז"ן".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
