רוזן: אם ההסכם עם המדינה יבוצע אנו נתמודד על בז"ן
נמשך הסכסוך המתוקשר על רכישת האחזקה של החברה לישראל בבז"ן על ידי המדינה. החברה לישראל מגיבה היום על עמדת המדינה כפי שהיא משתקפת בתשובתה לעתירה לבג"צ בענין ההסכם לרכישת חלקה בבתי הזיקוק ע"י המדינה. מנכ"ל החברה, יוסי רוזן, אמר "אנו רואים בהצעת המדינה פשרה כואבת שלא קל לנו לקבלה, ואם נחתום עליה נעשה זאת באי-רצון ובמורת רוח. איננו מרוצים מהמחיר שהוצע לנו, שמשקף, כפי שהמדינה מציינת בתגובה לעתירה, בין 15%-20% מערכה הנוכחי של בז"ן בעוד שחלקנו בבז"ן הוא 26%".
רוזן הוסיף ואמר אמר: "המדינה קובעת כי הסיכוי לסיום ההליכים המשפטיים כתוצאה של העברת כל נכסי בז"ן לידי מדינת ישראל אינו ברור. בדברים אלה מודה, בעצם, המדינה, כי קיימת סבירות גבוהה שבימ"ש שידון בזכויות החברה לישראל בבז"ן, יפסוק לטובת החברה לישראל, וזו הסיבה שהיא מבקשת להגיע לפשרה איתנו, בכך יש תשובה ניצחת לטענות שלכאורה אנחנו דורשים תמורה על נכסים שאינם מגיעים לנו. עמדת המדינה מוכיחה שההיפך הוא הנכון".
"הסכמתנו לפשרה המוצעת נובעת מבקשתו של שר האוצר המעונין לקדם את הפרטת בז"ן, ומהרצון ההדדי שלנו ושל המדינה להימנע מהליכים ארוכים ומייגעים בביהמ"ש, שהתמשכותם תגרום נזק כלכלי בלתי הפיך לבז"ן".
"עם זאת עקרונות ההסכם המוצע לנו כפי שמופיעים בתשובת המדינה לבג"צ טרם נמסרו לידינו, וההליכים לאישורם ע"י הקבינט החברתי-כלכלי ומוסדות אחרים טרם מוצו, ובעצם אין עדין הסכם בינינו לבין המדינה."
יוסי רוזן, הוסיף כי "כזכור, המדינה חזרה בה עד כה פעמיים מהסכמים שנערכו איתנו, וכל עוד לא יושלם ההסכם ויאושר כדין, הרי על פי נסיוננו המר איננו יכולים עדין לברך על המוגמר". כמו כן, ציין רוזן: "אם ההסכם יבוצע החברה לישראל מתכוונת להתמודד על רכישת בז"ן".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
