למרות הסימנים לא נוצרת בועה בתעשיית ההיי טק

האם בועת ההייטק חוזרת? מפגש מנהלים בכירים במשק שהתקיים אמש במסגרת סדרת מפגשי פורום "ראשים חושבים" של ל.ה.ב (לימודי הכשרה בניהול) וחברת CA ישראל, בהנחיית פרופ' משה צבירן, עסק בסוגיה זו מזווית משולבת של נתונים מאקרו כלכליים של המשק הישראלי מחד ותנאי השכר וההטבות מאידך. פרופ' משה צבירן הוא ראש התכנית לניהול טכנולוגיה ומערכות מידע בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ומומחה לשכר והטבות בתעשיית ההייטק.

צבירן טען שלמרות "סימני הנפט" של בועית מתהווה, האינדיקטור המרכזי של תנאי השכר של העובדים בתעשיית ההיי טק אינו מצביע על היווצרות מחודשת של בועה. צבירן הציג ניתוח רב-שנתי של נתונים כלכליים לצד נתוני שכר בעיסוקים מובילים בתעשיית ההייטק החל מהתקופה שקדמה להיווצרות הבועה הקודמת, במהלך התנפחות הבועה ? בין השנים 1998-2001 לאחר מכן בתקופת הקריסה וההתאוששות.

ניתוח הנתונים שהוצגו ע"י צבירן מלמד כי הסיבות שהובילו להתנפחות הבועה בשוק ההי-טק אינן קיימות כיום. גיוסי ההון הקלים של סוף שנות ה-90 לצד העדר פיקוח מספיק על צד ההוצאות והצורך להציג תוצאות מהירות הביאו ליצירת ביקושים גואים לכח אדם מקצועי בתקופת הבועה והפרת שיווי המשקל בשוק התעסוקה. הצעות עבודה מפתות, בעיקר מצד חברות הסטארט-אפ החדשות שצצו, יצרו פער משמעותי בין השכר אותו קיבלו עובדים מקצועיים בענף לבין ההצעות שהועמדו בפניהם כדי לעבור למקום חדש מבלי שתהיה לכך הצדקה כלכלית מעבר לביקוש החזק שנוצר לעובדים.

לדברי צבירן, תחושת ההתעוררות הנוכחית בשוק ההי-טק מונעת, בין היתר, על ידי הזרמת הון לתעשיה זו הן על ידי קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים והן בבורסות בעולם. המשאבים הכספיים תורמים מיידית לעלייה בביקוש לעובדים מקצועיים בתעשיית ההי-טק ולהצעות שכר מפתות, במיוחד בעיסוקים הממצאים במחסור. ברם, הגידול ברמות השכר במרבית העיסוקים, הן בתוך החברות והן בהצעות למועמדים חדשים הינו מתון יחסית, ורק במספר מוגבל של עיסוקים נדרשים יש גידול משמעותי ברמות השכר המוצעות למועמדים חדשים.