BDI: כ-28% מהחברות בבורסה בת"א מסוכנות מהממוצע

מצאה בין השאר, כי ככל שמספר המועסקים גבוה יותר, הפער בין רמות הסיכון של החברות הציבוריות, בהשוואה לחברות הפרטיות- גבוה יותר. בענפים רבים המצב גרוע יותר בחברות פרטיות מבבורסאיות
שי פאוזנר |

כ-28% מהחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב מדורגות ברמת סיכון שמעל הממוצע (7-8) וברמת סיכון "גבוה" ו"מסוכן" (10-9) כך עולה ממחקר מיוחד שערכה קבוצת BDI. כלכלני BDI בדקו את החברות הציבוריות בתל אביב, בהתאם למודל דירוג הסיכון שלה - ובחנו התפלגות סיכון של אלפי חברות ציבוריות ופרטיות במשק הישראלי מינואר 2005 ועד היום.

המחקר מעלה כי כ-20% מהחברות הציבוריות מדורגות בדירוג סיכון שמעל לממוצע וכ-8% מהחברות הציבוריות מדורגות בדירוג סיכון גבוה ומסוכן. שיעור החברות הפרטיות המדורגות ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (9-10), גבוה באופן משמעותי ועומד על כ-14.7%.

עוד עולה מהמחקר כי כ-39% מהחברות הציבוריות מדורגות ברמות סיכון ממוצעות, לעומת 63.1% פרטיות, ו-33% מהחברות הציבוריות מדורגות ברמות סיכון נמוכות וזניחות, בהשוואה לכ- 8.7% בלבד מהחברות הפרטיות המדורגות בדירוג זה.

רמת הסיכון של חברות ציבוריות נמוכה יותר מרמת הסיכון של חברות פרטיות, כאשר מהמחקר עולה, כי רמת הסיכון הממוצעת של החברות הציבוריות עומדת על 5.35 (סיכון ממוצע) ונמוכה בשיעור של כ-12.3% מרמת הסיכון הממוצעת של החברות הפרטיות, העומדת על 6.10 (סיכון גבוה מהממוצע).

מודל דירוג הסיכון של קבוצת BDI משקלל בתוכו את הפרמטרים: הכנסות, ותק, מספר מועסקים, חוות דעת עסקית של לקוחות, חוות דעת עסקית של ספקים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, מצב עסקי של חברות קשורות, היסטוריה עסקית של הבעלים, השוואה למצב של חברות ועסקים מתחרים בענף ועוד.

הוא מחלק את רמות הסיכון של חברות ועסקים בישראל ל-4 קבוצות דירוג, בסולם 10-1: רמות סיכון גבוהות ומסוכנות (דירוגי הסיכון 9 ו- 10). לחברות ועסקים אלו בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו גבוהה, באופן המאיים על המשך פעילותם, בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

כלכלני הקבוצה מציינים, כי בענפי השירותים נמצאו פערים גדולים יותר, בעיקר בכאלה המספקים שירותים רגישים במיוחד, כאשר בענף השירותים הפיננסיים, ביטוח והשכרת רכב, נמצא הפער הגבוה ביותר. דרוג הסיכון של החברות הפרטיות בענף זה עומד על 5.72, לעומת דרוג הסיכון של החברות הציבוריות העומד על 4.5 בלבד - סיכון הנמוך בשיעור של כ-21%.

פער נמוך במיוחד בדרוג הסיכון של שתי הקבוצות נמצא, בענף פיתוח וייצור תכנה. דרוג הסיכון של החברות הציבוריות בענף זה נמוך בשיעור של כ- 2% בלבד. דרוג הסיכון של החברות הציבוריות בענף התכנה עומד על 6.48, מול דרוג של 6.62 בחברות הפרטיות.

ענף תעשיות המזון והמשקאות הוא בין הבודדים בהם רמת הסיכון של החברות הציבוריות דומה לרמת סיכונן של החברות הפרטיות - ואף גבוהה מעט. רמת הסיכון של החברות הציבוריות בענף תעשיות המזון והמשקאות עומד על 5.60, בהשוואה לרמת הסיכון של החברות הפרטיות בענף, העומד על 5.54.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.

בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.

בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.