BDI: כ-28% מהחברות בבורסה בת"א מסוכנות מהממוצע

מצאה בין השאר, כי ככל שמספר המועסקים גבוה יותר, הפער בין רמות הסיכון של החברות הציבוריות, בהשוואה לחברות הפרטיות- גבוה יותר. בענפים רבים המצב גרוע יותר בחברות פרטיות מבבורסאיות
שי פאוזנר |

כ-28% מהחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב מדורגות ברמת סיכון שמעל הממוצע (7-8) וברמת סיכון "גבוה" ו"מסוכן" (10-9) כך עולה ממחקר מיוחד שערכה קבוצת BDI. כלכלני BDI בדקו את החברות הציבוריות בתל אביב, בהתאם למודל דירוג הסיכון שלה - ובחנו התפלגות סיכון של אלפי חברות ציבוריות ופרטיות במשק הישראלי מינואר 2005 ועד היום.

המחקר מעלה כי כ-20% מהחברות הציבוריות מדורגות בדירוג סיכון שמעל לממוצע וכ-8% מהחברות הציבוריות מדורגות בדירוג סיכון גבוה ומסוכן. שיעור החברות הפרטיות המדורגות ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (9-10), גבוה באופן משמעותי ועומד על כ-14.7%.

עוד עולה מהמחקר כי כ-39% מהחברות הציבוריות מדורגות ברמות סיכון ממוצעות, לעומת 63.1% פרטיות, ו-33% מהחברות הציבוריות מדורגות ברמות סיכון נמוכות וזניחות, בהשוואה לכ- 8.7% בלבד מהחברות הפרטיות המדורגות בדירוג זה.

רמת הסיכון של חברות ציבוריות נמוכה יותר מרמת הסיכון של חברות פרטיות, כאשר מהמחקר עולה, כי רמת הסיכון הממוצעת של החברות הציבוריות עומדת על 5.35 (סיכון ממוצע) ונמוכה בשיעור של כ-12.3% מרמת הסיכון הממוצעת של החברות הפרטיות, העומדת על 6.10 (סיכון גבוה מהממוצע).

מודל דירוג הסיכון של קבוצת BDI משקלל בתוכו את הפרמטרים: הכנסות, ותק, מספר מועסקים, חוות דעת עסקית של לקוחות, חוות דעת עסקית של ספקים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, מצב עסקי של חברות קשורות, היסטוריה עסקית של הבעלים, השוואה למצב של חברות ועסקים מתחרים בענף ועוד.

הוא מחלק את רמות הסיכון של חברות ועסקים בישראל ל-4 קבוצות דירוג, בסולם 10-1: רמות סיכון גבוהות ומסוכנות (דירוגי הסיכון 9 ו- 10). לחברות ועסקים אלו בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו גבוהה, באופן המאיים על המשך פעילותם, בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

כלכלני הקבוצה מציינים, כי בענפי השירותים נמצאו פערים גדולים יותר, בעיקר בכאלה המספקים שירותים רגישים במיוחד, כאשר בענף השירותים הפיננסיים, ביטוח והשכרת רכב, נמצא הפער הגבוה ביותר. דרוג הסיכון של החברות הפרטיות בענף זה עומד על 5.72, לעומת דרוג הסיכון של החברות הציבוריות העומד על 4.5 בלבד - סיכון הנמוך בשיעור של כ-21%.

פער נמוך במיוחד בדרוג הסיכון של שתי הקבוצות נמצא, בענף פיתוח וייצור תכנה. דרוג הסיכון של החברות הציבוריות בענף זה נמוך בשיעור של כ- 2% בלבד. דרוג הסיכון של החברות הציבוריות בענף התכנה עומד על 6.48, מול דרוג של 6.62 בחברות הפרטיות.

ענף תעשיות המזון והמשקאות הוא בין הבודדים בהם רמת הסיכון של החברות הציבוריות דומה לרמת סיכונן של החברות הפרטיות - ואף גבוהה מעט. רמת הסיכון של החברות הציבוריות בענף תעשיות המזון והמשקאות עומד על 5.60, בהשוואה לרמת הסיכון של החברות הפרטיות בענף, העומד על 5.54.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה

הכתבה עודכנה: מאחורי הריבית הטובה של וואן זירו עומד תנאי חשוב - לשלם עמלה של 49 שקל בחודש. 

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. נקדים את המאוחר - זה לא "חלום", חשוב לקרוא את האותיות הקטנות. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"