הוצאות התעשייה על דלקים גדלו ביותר מ-15% ב-2004

הוצאות המפעלים על צריכת חשמל התייקרו בכ-8.5%. ההתייקרות של תשומות אלו עלתה לתעשייה כ-800 מליוני שקלים נוספים בשנת 2004
דרור איטח |

הוצאות מפעלי התעשייה על צריכת דלקים גדלו בשנת 2004 האחרונה ביותר מ-15% לעומת 2003. הוצאות המפעלים על צריכת חשמל התייקרו בכ-8.5%. ההתייקרות של תשומות אלו עלתה לתעשייה כ-800 מליוני שקלים נוספים בשנת 2004. כך מסר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל יהודה רשתות פלדה, משה כהן.

מהנתונים עולה, כי בסה"כ שילמה התעשייה בשנת 2004 עבור חשמל ודלקים סך כולל של כ-7 מיליארד שקל.

כהן מציין, כי מתחילת 2005 עלו מחירי הדלקים לתעשייה בכ-30% בממוצע, ותוספת העלות בהשוואה לרבעון הראשון 2004 מוערכת בכ-190 מליון שקל. סה"כ שילמה התעשייה על דלקים בחודשים ינואר-מרס 2005, על פי הערכה כ-1 מיליארד שקלים.

מהבדיקה שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים מתברר, כי עבור דלקים בלבד שילמו המפעלים בשנת 2004 כ-3.8 מיליארד שקל.

כהן הוסיף, כי עבור צריכת חשמל בלבד שילמו מפעלי התעשייה בשנת 2004 3.2 מיליארדי שקל, לעומת 2.95 מיליארד בשנת 2003. הוא הדגיש, כי העלייה בהוצאות החשמל גבוהה באופן משמעותי מהעלייה בצריכת החשמל בתעשייה, שכן בשנת 2004 נרשם גידול מזערי של 1.5% בצריכת החשמל בתעשייה לעומת היקפי הצריכה בשנת 2003. סה"כ נצרכו בשנת 2004 9,878 מליון קוט"ש בתעשייה.

יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי עיקר הגידול בהוצאות נבע משלוש התייקרויות שבוצעו בתעריפי החשמל, כתוצאה מעלייה משמעותית במחירי הדלקים, המשמשים בתחנות הכוח של חברת החשמל. כתוצאה מכך, אומר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים עלו תעריפי החשמל לתעשייה ב-15% בממוצע בשנת 2004.

כהן מעריך, כי לולא כניסת הגז הטבעי לשימוש בתחנת הכח באשדוד, היו תעריפי החשמל עולים בשיעור גבוה יותר.

לפיכך, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את תהליכי כניסת הגז הטבעי למשק ולתעשייה בישראל ועל מנת להפחית את עלויות האנרגיה במפעלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.