הוצאות התעשייה על דלקים גדלו ביותר מ-15% ב-2004
הוצאות מפעלי התעשייה על צריכת דלקים גדלו בשנת 2004 האחרונה ביותר מ-15% לעומת 2003. הוצאות המפעלים על צריכת חשמל התייקרו בכ-8.5%. ההתייקרות של תשומות אלו עלתה לתעשייה כ-800 מליוני שקלים נוספים בשנת 2004. כך מסר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל יהודה רשתות פלדה, משה כהן.
מהנתונים עולה, כי בסה"כ שילמה התעשייה בשנת 2004 עבור חשמל ודלקים סך כולל של כ-7 מיליארד שקל.
כהן מציין, כי מתחילת 2005 עלו מחירי הדלקים לתעשייה בכ-30% בממוצע, ותוספת העלות בהשוואה לרבעון הראשון 2004 מוערכת בכ-190 מליון שקל. סה"כ שילמה התעשייה על דלקים בחודשים ינואר-מרס 2005, על פי הערכה כ-1 מיליארד שקלים.
מהבדיקה שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים מתברר, כי עבור דלקים בלבד שילמו המפעלים בשנת 2004 כ-3.8 מיליארד שקל.
כהן הוסיף, כי עבור צריכת חשמל בלבד שילמו מפעלי התעשייה בשנת 2004 3.2 מיליארדי שקל, לעומת 2.95 מיליארד בשנת 2003. הוא הדגיש, כי העלייה בהוצאות החשמל גבוהה באופן משמעותי מהעלייה בצריכת החשמל בתעשייה, שכן בשנת 2004 נרשם גידול מזערי של 1.5% בצריכת החשמל בתעשייה לעומת היקפי הצריכה בשנת 2003. סה"כ נצרכו בשנת 2004 9,878 מליון קוט"ש בתעשייה.
יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי עיקר הגידול בהוצאות נבע משלוש התייקרויות שבוצעו בתעריפי החשמל, כתוצאה מעלייה משמעותית במחירי הדלקים, המשמשים בתחנות הכוח של חברת החשמל. כתוצאה מכך, אומר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים עלו תעריפי החשמל לתעשייה ב-15% בממוצע בשנת 2004.
כהן מעריך, כי לולא כניסת הגז הטבעי לשימוש בתחנת הכח באשדוד, היו תעריפי החשמל עולים בשיעור גבוה יותר.
לפיכך, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את תהליכי כניסת הגז הטבעי למשק ולתעשייה בישראל ועל מנת להפחית את עלויות האנרגיה במפעלים.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.13% , שברון ורציו רציו יהש 3.4% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
