הוצאות התעשייה על דלקים גדלו ביותר מ-15% ב-2004
הוצאות מפעלי התעשייה על צריכת דלקים גדלו בשנת 2004 האחרונה ביותר מ-15% לעומת 2003. הוצאות המפעלים על צריכת חשמל התייקרו בכ-8.5%. ההתייקרות של תשומות אלו עלתה לתעשייה כ-800 מליוני שקלים נוספים בשנת 2004. כך מסר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל יהודה רשתות פלדה, משה כהן.
מהנתונים עולה, כי בסה"כ שילמה התעשייה בשנת 2004 עבור חשמל ודלקים סך כולל של כ-7 מיליארד שקל.
כהן מציין, כי מתחילת 2005 עלו מחירי הדלקים לתעשייה בכ-30% בממוצע, ותוספת העלות בהשוואה לרבעון הראשון 2004 מוערכת בכ-190 מליון שקל. סה"כ שילמה התעשייה על דלקים בחודשים ינואר-מרס 2005, על פי הערכה כ-1 מיליארד שקלים.
מהבדיקה שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים מתברר, כי עבור דלקים בלבד שילמו המפעלים בשנת 2004 כ-3.8 מיליארד שקל.
כהן הוסיף, כי עבור צריכת חשמל בלבד שילמו מפעלי התעשייה בשנת 2004 3.2 מיליארדי שקל, לעומת 2.95 מיליארד בשנת 2003. הוא הדגיש, כי העלייה בהוצאות החשמל גבוהה באופן משמעותי מהעלייה בצריכת החשמל בתעשייה, שכן בשנת 2004 נרשם גידול מזערי של 1.5% בצריכת החשמל בתעשייה לעומת היקפי הצריכה בשנת 2003. סה"כ נצרכו בשנת 2004 9,878 מליון קוט"ש בתעשייה.
יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי עיקר הגידול בהוצאות נבע משלוש התייקרויות שבוצעו בתעריפי החשמל, כתוצאה מעלייה משמעותית במחירי הדלקים, המשמשים בתחנות הכוח של חברת החשמל. כתוצאה מכך, אומר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים עלו תעריפי החשמל לתעשייה ב-15% בממוצע בשנת 2004.
כהן מעריך, כי לולא כניסת הגז הטבעי לשימוש בתחנת הכח באשדוד, היו תעריפי החשמל עולים בשיעור גבוה יותר.
לפיכך, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את תהליכי כניסת הגז הטבעי למשק ולתעשייה בישראל ועל מנת להפחית את עלויות האנרגיה במפעלים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
