הכללית תנבא התדרדרות של חולים במערכות המידע
שירותי בריאות כללית החלה ביישום ניסיוני של פרוייקט IT חלוצי בתחום הרפואה המונעת, והוא ייכנס ליישום מלא עד תחילת שנת 2006, כך הודיע המנכ"ל זאב וורמברנד, לקראת כנס אילא שיתקיים בתחילת אפריל.
הפרוייקט מבוסס על כריית מידע (Data Mining) ומאפשר לחזות התדרדרות רפואית של חברי הקופה. בדומה לבנקים וחברות אשראי אשר בונות פרופיל לקוחות שירותי בריאות כללית בנתה פרופיל לקוח הכולל מגוון משתנים רפואיים ודמוגרפיים. על בסיס פרופיל לקוח זה פותח מודל סטטיסטי המאפשר לאתר מטופלים הנמצאים בסיכון להתדרדרות במצבם.
באמצעות מודל זה נתן להתמקד ולשפר את איכות הטיפול באוכלוסייה.
לדברי וורמברד תקציב ה-IT בשירותי בריאות כללית עומד על כ-200 מיליון שקלים, המהווים 1.3 אחוזים מההוצאות התפעוליות. "ה-IT מאפשר לספק רפואה נכונה יותר, ולהצביע על תהליכים אותם ניתן לייעל. מערכות ה-IT מסייעות לנו לקבל כלים, למצות טוב יותר את המידע הרפואי האצור אצלנו, ולטייב את השירות הרפואי. אצלנו, יש חשיבות לאמרה לפיה 'הלקוח הוא במרכז', יותר מבכל מקום אחר."
זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אמר "אנו קופה מאד גדולה. למרות זאת, חשוב להדגיש שהכל צריך להיעטף בטיפול אישי. יש לנו מדי שנה, 70 מיליון מפגשים פיזיים, של מטפל-מטופל. זאת, בנוסף לעוד 12 מיליון שיחות בקול סנטר. במפגשים הללו יש שני רכיבים חשובים, האיכות הרפואית, ואיכות השירות. ה- IT מסייע לשפר את שני ממדים אלו. בנוסף, הרפואה עצמה הולכת לכיוון יותר טכנולוגי, יותר גנטיקה, יותר ניתוחים לא פולשניים, רפואה זעירה, הרבה מידע הקשור לדימות כגון: CT, MRI, שינוע המידע. גם הטיפולים הופכים למורכבים יותר, וכן כל נושא ההשתלות. כל זה מחייב שיפור מתמיד במערכות המידע שלנו, כחלק מההתייעלות וההתקדמות הטכנולוגית".
זאב וורמברנד ישתתף בכנס אילא השנתי אשר יתקיים ב 5.4.05 וידבר על חשיבות הכנסת הרשומה הרפואית למערכת הבריאות בישראל.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
