ירידה ריאלית של 6.7% ביצוא ההיי טק ברבעון הראשון
לאחר 5 רבעונים רצופים של גידול, חלה בחודשים ינואר-פברואר 2005 ירידה ריאלית של 6.7% ביצוא ההיי-טק, בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת ברבע האחרון של 2004. יצוא ההייטק הסתכם בחודשים הראשונים של השנה ב-1.6 מיליארד דולרים. כך מסר היום (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.
מניתוח התאחדות התעשיינים עולה, כי הירידה בהיקפי היצוא של קבוצת ענפי ההייטק, משקפת ירידה ביצוא של כל ענפי הקבוצה, למעט ענף הרכיבים האלקטרונים, אשר רשם קיפאון ביצוא. בתוך כך, ירידה חדה של 17% נרשמה ביצוא ענפי כלי הטייס ושל 11.5% ביצוא ציוד תקשורת בקרה ורפואי. זאת לצד נסיגה של 4% ביצוא התרופות.
ברוש מציין, כי היצוא התעשייתי כולו ללא יהלומים רשם בחודשים ינואר-פברואר 2005 ירידה ריאלית של 2% בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת ברבע האחרון אשתקד והוא הסתכם בכ- 3.8 מיליארד דולרים. זאת לאחר גידול ריאלי של 5% ברבע האחרון אשתקד.
ברוש מעריך, כי הסיבות לירידה ביצוא הינן ההאטה המסתמנת בקצב צמיחת הסחר העולמי בכלל ובכלכלת ארה"ב בפרט, וכן בשל הפגיעה ברווחיות היצוא בעקבות התיסוף בשערו של השקל לעומת הדולר. (כ-76% מכלל היצוא של ישראל מתבצע בדולרים).
עוד עולה מהנתונים כי נרשמה בחודשים הראשונים של השנה נסיגה ריאלית מתונה של כ-1% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, זאת לאחר עלייה ריאלית חדה ביותר של כ- 14.5% ברבע האחרון אשתקד. (מדובר בענפי המזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).
מנגד, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי חד של קרוב ל-10% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ-4% ברבעון האחרון של 2004.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
