ירידה ריאלית של 6.7% ביצוא ההיי טק ברבעון הראשון
לאחר 5 רבעונים רצופים של גידול, חלה בחודשים ינואר-פברואר 2005 ירידה ריאלית של 6.7% ביצוא ההיי-טק, בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת ברבע האחרון של 2004. יצוא ההייטק הסתכם בחודשים הראשונים של השנה ב-1.6 מיליארד דולרים. כך מסר היום (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.
מניתוח התאחדות התעשיינים עולה, כי הירידה בהיקפי היצוא של קבוצת ענפי ההייטק, משקפת ירידה ביצוא של כל ענפי הקבוצה, למעט ענף הרכיבים האלקטרונים, אשר רשם קיפאון ביצוא. בתוך כך, ירידה חדה של 17% נרשמה ביצוא ענפי כלי הטייס ושל 11.5% ביצוא ציוד תקשורת בקרה ורפואי. זאת לצד נסיגה של 4% ביצוא התרופות.
ברוש מציין, כי היצוא התעשייתי כולו ללא יהלומים רשם בחודשים ינואר-פברואר 2005 ירידה ריאלית של 2% בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת ברבע האחרון אשתקד והוא הסתכם בכ- 3.8 מיליארד דולרים. זאת לאחר גידול ריאלי של 5% ברבע האחרון אשתקד.
ברוש מעריך, כי הסיבות לירידה ביצוא הינן ההאטה המסתמנת בקצב צמיחת הסחר העולמי בכלל ובכלכלת ארה"ב בפרט, וכן בשל הפגיעה ברווחיות היצוא בעקבות התיסוף בשערו של השקל לעומת הדולר. (כ-76% מכלל היצוא של ישראל מתבצע בדולרים).
עוד עולה מהנתונים כי נרשמה בחודשים הראשונים של השנה נסיגה ריאלית מתונה של כ-1% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, זאת לאחר עלייה ריאלית חדה ביותר של כ- 14.5% ברבע האחרון אשתקד. (מדובר בענפי המזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).
מנגד, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי חד של קרוב ל-10% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ-4% ברבעון האחרון של 2004.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
