מריל לינץ' אוהבים את כיל: הרווח יזנק ב-120% ב-2004
בסקירתם על מניית כי"ל, מציין צמד האנליסטים ממריל לינץ': חיים ישראל ומיכאל קאוואנה, כי הם מותירים למנייה את המלצת ה"קנייה" שלהם תוך שהם מצפים לשנת שיא בביצועי החברה. בחברה צפויה לפרסם את דוחות הרבעון הרביעי ביום ג' הבא (29 למרס). לדברי האנליסטים: "מחירי הסחורות נוטים לתמוך במגמת ההתאוששות של כי"ל". מחיר היעד נותר לעת עתה על 12.9 שקל, מול מחיר של 11.85 לפני פתיחת המסחר בבורסה כעת (ד').
במריל לינץ' מאמינים כי הגידול בביקוש הכמותי, כמו גם העלייה במחירי הדשנים, ידחפו את ההכנסות של החברה ברבעון הרביעי בכ-15.5% לכדי 678 מיליון דולר. ההכנסות השנתיות צפויות לגדול בכ-15% ולהסתכם ב-2.61 מיליארד דולר.
מגמת המחירים, מציינים האנליסטים, תמשיך לסייע לחברה. מחירי הפוטאש עלו גם ביחס לרבעון המקביל וגם ביחס לרבעון הקודם, ל-200 דולר לטון בממוצע לשנת 2004 מול 150 דולר לטון בממוצע לשנה שקדמה. מחירי DAP זינקו בכ-23%, מחירי הברומין עלו בכ-25% וצפויים להמשיך לטפס ב-2005.
האנליסטים מציינים כי הם ישנם אינדיקטורים מוצקים להמשך הביקושים לפוטסיום ולדשנים מבוססי-פוספורים. הם חוזים גם להכנסות מהמוצרים התעשייתיים שמפתחת כיל צפויות לעלות. הם בעיקר מעודדים מהתחזיות שלהם לגבי הברומין. לגביו הם חוזים כי עלייה במחירים תפצה על הגידול המתון יותר בביקוש המצרפי הכמותי בעבורו.
ישראל וקאוואנה סבורים כי רווחי ה-EBITDA של החברה צפויים לגדול למרות מחירי הדלקים המתייקרים. רווח זה אמור לזנק בכ-24% ברבעון הרביעי של 2004 ל-155 מיליון דולר, וה-EBITDA השנתי עשוי לגדול בכ-20% לכ-529 מיליון דולר ביחס לשנת 2003. הרווח הנקי צפוי לגדול ברבעון הרביעי לכדי 50 מיליון דולר מול 14 מיליון דולר ברבעון המקביל, והשנתי צפוי לצמוח בכ-119% ל-218 מיליון דולר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
