מריל לינץ' אוהבים את כיל: הרווח יזנק ב-120% ב-2004
בסקירתם על מניית כי"ל, מציין צמד האנליסטים ממריל לינץ': חיים ישראל ומיכאל קאוואנה, כי הם מותירים למנייה את המלצת ה"קנייה" שלהם תוך שהם מצפים לשנת שיא בביצועי החברה. בחברה צפויה לפרסם את דוחות הרבעון הרביעי ביום ג' הבא (29 למרס). לדברי האנליסטים: "מחירי הסחורות נוטים לתמוך במגמת ההתאוששות של כי"ל". מחיר היעד נותר לעת עתה על 12.9 שקל, מול מחיר של 11.85 לפני פתיחת המסחר בבורסה כעת (ד').
במריל לינץ' מאמינים כי הגידול בביקוש הכמותי, כמו גם העלייה במחירי הדשנים, ידחפו את ההכנסות של החברה ברבעון הרביעי בכ-15.5% לכדי 678 מיליון דולר. ההכנסות השנתיות צפויות לגדול בכ-15% ולהסתכם ב-2.61 מיליארד דולר.
מגמת המחירים, מציינים האנליסטים, תמשיך לסייע לחברה. מחירי הפוטאש עלו גם ביחס לרבעון המקביל וגם ביחס לרבעון הקודם, ל-200 דולר לטון בממוצע לשנת 2004 מול 150 דולר לטון בממוצע לשנה שקדמה. מחירי DAP זינקו בכ-23%, מחירי הברומין עלו בכ-25% וצפויים להמשיך לטפס ב-2005.
האנליסטים מציינים כי הם ישנם אינדיקטורים מוצקים להמשך הביקושים לפוטסיום ולדשנים מבוססי-פוספורים. הם חוזים גם להכנסות מהמוצרים התעשייתיים שמפתחת כיל צפויות לעלות. הם בעיקר מעודדים מהתחזיות שלהם לגבי הברומין. לגביו הם חוזים כי עלייה במחירים תפצה על הגידול המתון יותר בביקוש המצרפי הכמותי בעבורו.
ישראל וקאוואנה סבורים כי רווחי ה-EBITDA של החברה צפויים לגדול למרות מחירי הדלקים המתייקרים. רווח זה אמור לזנק בכ-24% ברבעון הרביעי של 2004 ל-155 מיליון דולר, וה-EBITDA השנתי עשוי לגדול בכ-20% לכ-529 מיליון דולר ביחס לשנת 2003. הרווח הנקי צפוי לגדול ברבעון הרביעי לכדי 50 מיליון דולר מול 14 מיליון דולר ברבעון המקביל, והשנתי צפוי לצמוח בכ-119% ל-218 מיליון דולר.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
