מינויים ושינויים: מיזרוח מתקדם מעלה בבנק הפועלים
אלי מיזרוח ימונה למנהל אגף שיווק, תכנון ואסטרטגיה
בחטיבה הקמעונאית. אלי מיזרוח, 32, בוגר תואר שני במנהל עסקים ויוצא חברת הייעוץ הבינלאומית "מקינזי", עובד בבנק כ-6 שנים. במסגרת תפקידו ניהל כ-3 שנים את יחידת האסטרטגיה בחטיבה הקמעונאית, תחת מנהל החטיבה דאז והמנכ"ל היום, מר צבי זיו. צבי זיו: "המרכז לניהול אסטרטגי, שנבנה ומנוהל ע"י מיזרוח, אפשר לדירקטוריון ולהנהלת הבנק, להציג, לראשונה במערכת הבנקאות בישראל, תוכנית אסטרטגית רב שנתית, כמו גם להוביל מהלכים רבים בכלל הארגון תוך החדרת מתודולוגיות עבודה מתקדמות".
עמית תורג'מן מונה לתפקיד מנהל המכירות של חברת הוויטמינים "סולגאר". במסגרת תפקידו יהיה אחראי על מערך המכירות הארצי של החברה,טיפול בנקודות המכירה,ניהול אנשי השטח ועבודה מול הקמעונאים. תורג'מן בן ה-34, נשוי+1, בעל תואר שני במנהל עסקים, שימש כמנהל מכירות ערוץ הפלטינה בשטראוס-עלית ובעבר שימש כמנהל קידום המכירות בחברת סאני תקשורת.
ומה עם אבנר? היום נודע כי אבנר סנדר, 28, מונה למהנדס מערכות של חברת Intransa, הפועלת בתחום אחסון מידע על בסיס פרוטוקול האינטרנט (IP), והמיוצגת בישראל על ידי חברת One1 Systems. במסגרת תפקידו יהיה אחראי אבנר למתן שירות תמיכה טכנית לאנשי המכירות ויעזור בתכנון, יישום והטמעת מוצרי החברה. כמו כן, יתמוך, ידריך ויכשיר את מערכי המכירות של השותפים העסקים של החברה בישראל. סנדר הנו בוגר לימודי בית הספר של University 3COM. אבנר שימש בעבר כמהנדס רשתות ומערכות בכיר בחברת 3COM ישראל.
מנכ"ל SPL, ערן אלראי, העוסקת בפתרונות עסקיים מבוססי טכנולוגיה, הציג אמש את המבנה הארגוני החדש של החברה בפני העובדים, ההנהלה וחברי הדירקטוריון. במסגרת השינוי תרוכז פעילות החברה תחת ארבע חטיבות: חטיבת פתרונות תוכנה שתתמקד בפרויקטי תוכנה, במתן שירותים מקצועיים ללקוחות ובפיתוח פתרונות תוכנה ייחודיים. בראש חטיבה זו תעמוד דליה רובינסון סמנכ"לית בכירה.
חטיבת תשתיות תוכנה תהיה אחראית על מוצרי תוכנה תשתיתיים המבוססים על טכנולוגית XML, על בסיסי נתונים, כלי פיתוח ומוצרים תשתיתיים נוספים התומכים בסביבות מחשוב מורכבות (Mission Critical). בראש החטיבה יעמוד יורם בן בסט, סמנכ"ל. נחמן מנור מונה כסמנכ"ל המכירות בחטיבה.
חטיבת השיווק והמכירות שבראשה יעמוד יוסי רודריק, סמנכ"ל בחברה, תספק תמיכה שיווקית ומכירתית לכלל המוצרים והשירותים שמציעה SPL. עמית גולדווסר שמונה אף הוא לסמנכ"ל בחברה יעמוד בראש חטיבת כספים ותפעול.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
