מינויים ושינויים: מיזרוח מתקדם מעלה בבנק הפועלים

עמית תורג'מן ינהל את מכירות "סולגאר", ואבנר סנדר? הוא יהיה מהנדס חברת אינטראנסה, מנכ"ל SPL, ערן אלראי הציג מבנה ניהולי חדש לחברה: יש תשובה לשאלה לאן יגיע גולדווסר?
שירות ביזפורטל |

אלי מיזרוח ימונה למנהל אגף שיווק, תכנון ואסטרטגיה

בחטיבה הקמעונאית. אלי מיזרוח, 32, בוגר תואר שני במנהל עסקים ויוצא חברת הייעוץ הבינלאומית "מקינזי", עובד בבנק כ-6 שנים. במסגרת תפקידו ניהל כ-3 שנים את יחידת האסטרטגיה בחטיבה הקמעונאית, תחת מנהל החטיבה דאז והמנכ"ל היום, מר צבי זיו. צבי זיו: "המרכז לניהול אסטרטגי, שנבנה ומנוהל ע"י מיזרוח, אפשר לדירקטוריון ולהנהלת הבנק, להציג, לראשונה במערכת הבנקאות בישראל, תוכנית אסטרטגית רב שנתית, כמו גם להוביל מהלכים רבים בכלל הארגון תוך החדרת מתודולוגיות עבודה מתקדמות".

עמית תורג'מן מונה לתפקיד מנהל המכירות של חברת הוויטמינים "סולגאר". במסגרת תפקידו יהיה אחראי על מערך המכירות הארצי של החברה,טיפול בנקודות המכירה,ניהול אנשי השטח ועבודה מול הקמעונאים. תורג'מן בן ה-34, נשוי+1, בעל תואר שני במנהל עסקים, שימש כמנהל מכירות ערוץ הפלטינה בשטראוס-עלית ובעבר שימש כמנהל קידום המכירות בחברת סאני תקשורת.

ומה עם אבנר? היום נודע כי אבנר סנדר, 28, מונה למהנדס מערכות של חברת Intransa, הפועלת בתחום אחסון מידע על בסיס פרוטוקול האינטרנט (IP), והמיוצגת בישראל על ידי חברת One1 Systems. במסגרת תפקידו יהיה אחראי אבנר למתן שירות תמיכה טכנית לאנשי המכירות ויעזור בתכנון, יישום והטמעת מוצרי החברה. כמו כן, יתמוך, ידריך ויכשיר את מערכי המכירות של השותפים העסקים של החברה בישראל. סנדר הנו בוגר לימודי בית הספר של University 3COM. אבנר שימש בעבר כמהנדס רשתות ומערכות בכיר בחברת 3COM ישראל.

מנכ"ל SPL, ערן אלראי, העוסקת בפתרונות עסקיים מבוססי טכנולוגיה, הציג אמש את המבנה הארגוני החדש של החברה בפני העובדים, ההנהלה וחברי הדירקטוריון. במסגרת השינוי תרוכז פעילות החברה תחת ארבע חטיבות: חטיבת פתרונות תוכנה שתתמקד בפרויקטי תוכנה, במתן שירותים מקצועיים ללקוחות ובפיתוח פתרונות תוכנה ייחודיים. בראש חטיבה זו תעמוד דליה רובינסון סמנכ"לית בכירה.

חטיבת תשתיות תוכנה תהיה אחראית על מוצרי תוכנה תשתיתיים המבוססים על טכנולוגית XML, על בסיסי נתונים, כלי פיתוח ומוצרים תשתיתיים נוספים התומכים בסביבות מחשוב מורכבות (Mission Critical). בראש החטיבה יעמוד יורם בן בסט, סמנכ"ל. נחמן מנור מונה כסמנכ"ל המכירות בחטיבה.

חטיבת השיווק והמכירות שבראשה יעמוד יוסי רודריק, סמנכ"ל בחברה, תספק תמיכה שיווקית ומכירתית לכלל המוצרים והשירותים שמציעה SPL. עמית גולדווסר שמונה אף הוא לסמנכ"ל בחברה יעמוד בראש חטיבת כספים ותפעול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.