אודי אלוני: בחירת פישר לנגיד תחזק פה את הדולר

פישר אמר בנאום בישראל בנובמבר, כי הוא לא רואה סיבה שהיא תצטרך או תתאים את עצמה לאחד משני גושי המטבע הגדולים בעולם - האירו והדולר
שי פאוזנר |

בחירתו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל מחזקת את ההערכה, כי הדולר יעלה בטווח הקרוב. כך מעריכים כלכני חברת דיביבנד השקעות היום. על פי הנאום שנשא סטנלי פישר באירוע לכבוד יובל לקיומו של בנק ישראל בתאריך בנובמבר, אומרים בדיבידנד, ניתן להבין כי הוא דוגל ביעדי צמיחה בנוסף ליעדי יציבות מחירים - וכי בנוסף, הוא רואה בדיפלציה בעיה לא פחות קטנה מאינפלציה.

מנכ"ל בית ההשקעות, אודי אלוני סבור, כי יוצא מכך שהנגיד החדש לא ימהר להעלות את הריבית בטווח הקצר וזה כשלעצמו ייתן לדולר חיזוק.

פישר אמר בנאומו: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע. העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים (Emerging Markets) שאין לה חוק מסוג זה".

הוא הוסיף, "ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח. מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה.

צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".

בהתייחסו לשאלה - האם לישראל כדאי להתאים את שער השקל לשערו של מטבע אחר, כמו הדולר או האירו? אמר פישר: "לישראל אין שותף סחר דומיננטי אחד, ואני לא רואה סיבה שהיא תצטרך או תתאים את עצמה לאחד משני גושי המטבע הגדולים בעולם ? האירו והדולר. החופש בתחום הזה דווקא מתאים לה".

נשיא בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, אנדרו קרוקט אמר באירוע: "ישראל היא מדינה שהצליחה לשמור על רמה אינפלציונית שדומה לזו של שני גושי המטבע הגדולים, זה הישג גדול מאוד, ואני לא רואה שום צורך בשינויים. אני חושב שההמלצה הטובה ביותר בכלכלת ישראל מבחינה פיננסית היא לשמור על הקיים ועל מדיניות בנק ישראל. מה שעובד אין צורך לשנות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.