אודי אלוני: בחירת פישר לנגיד תחזק פה את הדולר
בחירתו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל מחזקת את ההערכה, כי הדולר יעלה בטווח הקרוב. כך מעריכים כלכני חברת דיביבנד השקעות היום. על פי הנאום שנשא סטנלי פישר באירוע לכבוד יובל לקיומו של בנק ישראל בתאריך בנובמבר, אומרים בדיבידנד, ניתן להבין כי הוא דוגל ביעדי צמיחה בנוסף ליעדי יציבות מחירים - וכי בנוסף, הוא רואה בדיפלציה בעיה לא פחות קטנה מאינפלציה.
מנכ"ל בית ההשקעות, אודי אלוני סבור, כי יוצא מכך שהנגיד החדש לא ימהר להעלות את הריבית בטווח הקצר וזה כשלעצמו ייתן לדולר חיזוק.
פישר אמר בנאומו: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע. העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים (Emerging Markets) שאין לה חוק מסוג זה".
הוא הוסיף, "ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח. מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה.
צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".
בהתייחסו לשאלה - האם לישראל כדאי להתאים את שער השקל לשערו של מטבע אחר, כמו הדולר או האירו? אמר פישר: "לישראל אין שותף סחר דומיננטי אחד, ואני לא רואה סיבה שהיא תצטרך או תתאים את עצמה לאחד משני גושי המטבע הגדולים בעולם ? האירו והדולר. החופש בתחום הזה דווקא מתאים לה".
נשיא בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, אנדרו קרוקט אמר באירוע: "ישראל היא מדינה שהצליחה לשמור על רמה אינפלציונית שדומה לזו של שני גושי המטבע הגדולים, זה הישג גדול מאוד, ואני לא רואה שום צורך בשינויים. אני חושב שההמלצה הטובה ביותר בכלכלת ישראל מבחינה פיננסית היא לשמור על הקיים ועל מדיניות בנק ישראל. מה שעובד אין צורך לשנות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
