אודי אלוני: בחירת פישר לנגיד תחזק פה את הדולר
בחירתו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל מחזקת את ההערכה, כי הדולר יעלה בטווח הקרוב. כך מעריכים כלכני חברת דיביבנד השקעות היום. על פי הנאום שנשא סטנלי פישר באירוע לכבוד יובל לקיומו של בנק ישראל בתאריך בנובמבר, אומרים בדיבידנד, ניתן להבין כי הוא דוגל ביעדי צמיחה בנוסף ליעדי יציבות מחירים - וכי בנוסף, הוא רואה בדיפלציה בעיה לא פחות קטנה מאינפלציה.
מנכ"ל בית ההשקעות, אודי אלוני סבור, כי יוצא מכך שהנגיד החדש לא ימהר להעלות את הריבית בטווח הקצר וזה כשלעצמו ייתן לדולר חיזוק.
פישר אמר בנאומו: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע. העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים (Emerging Markets) שאין לה חוק מסוג זה".
הוא הוסיף, "ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח. מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה.
צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".
בהתייחסו לשאלה - האם לישראל כדאי להתאים את שער השקל לשערו של מטבע אחר, כמו הדולר או האירו? אמר פישר: "לישראל אין שותף סחר דומיננטי אחד, ואני לא רואה סיבה שהיא תצטרך או תתאים את עצמה לאחד משני גושי המטבע הגדולים בעולם ? האירו והדולר. החופש בתחום הזה דווקא מתאים לה".
נשיא בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, אנדרו קרוקט אמר באירוע: "ישראל היא מדינה שהצליחה לשמור על רמה אינפלציונית שדומה לזו של שני גושי המטבע הגדולים, זה הישג גדול מאוד, ואני לא רואה שום צורך בשינויים. אני חושב שההמלצה הטובה ביותר בכלכלת ישראל מבחינה פיננסית היא לשמור על הקיים ועל מדיניות בנק ישראל. מה שעובד אין צורך לשנות".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
