אודי אלוני: בחירת פישר לנגיד תחזק פה את הדולר
בחירתו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל מחזקת את ההערכה, כי הדולר יעלה בטווח הקרוב. כך מעריכים כלכני חברת דיביבנד השקעות היום. על פי הנאום שנשא סטנלי פישר באירוע לכבוד יובל לקיומו של בנק ישראל בתאריך בנובמבר, אומרים בדיבידנד, ניתן להבין כי הוא דוגל ביעדי צמיחה בנוסף ליעדי יציבות מחירים - וכי בנוסף, הוא רואה בדיפלציה בעיה לא פחות קטנה מאינפלציה.
מנכ"ל בית ההשקעות, אודי אלוני סבור, כי יוצא מכך שהנגיד החדש לא ימהר להעלות את הריבית בטווח הקצר וזה כשלעצמו ייתן לדולר חיזוק.
פישר אמר בנאומו: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע. העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים (Emerging Markets) שאין לה חוק מסוג זה".
הוא הוסיף, "ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח. מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה.
צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".
בהתייחסו לשאלה - האם לישראל כדאי להתאים את שער השקל לשערו של מטבע אחר, כמו הדולר או האירו? אמר פישר: "לישראל אין שותף סחר דומיננטי אחד, ואני לא רואה סיבה שהיא תצטרך או תתאים את עצמה לאחד משני גושי המטבע הגדולים בעולם ? האירו והדולר. החופש בתחום הזה דווקא מתאים לה".
נשיא בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, אנדרו קרוקט אמר באירוע: "ישראל היא מדינה שהצליחה לשמור על רמה אינפלציונית שדומה לזו של שני גושי המטבע הגדולים, זה הישג גדול מאוד, ואני לא רואה שום צורך בשינויים. אני חושב שההמלצה הטובה ביותר בכלכלת ישראל מבחינה פיננסית היא לשמור על הקיים ועל מדיניות בנק ישראל. מה שעובד אין צורך לשנות".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
