מכרזים/פגם בערבות שצורפה להצעה במכרז-נפקות/עליון
עובדות וטענות: ימים מספר לאחר שנולד תינוקה, חתמה אם על הסכמתה למסירתו לאימוץ, תוך שהיא מסרבת למסור את זהות האב. בסמוך לאחר-מכן, העבירה פקידת הסעד את הקטין למערערים, הוריו המאמצים, וביהמ"ש אישר את ההעברה. חודשים מספר לאחר מכן, בהיות הקטין בן חמישה חודשים, פנתה אמו הביולוגית לבית המשפט בבקשה לביטול הסכמתה לאימוצו. בקשתה אוחדה עם זו של אביו הביולוגי של הקטין לביטול הכרזת בנו כבר אימוץ כלפיו. בית המשפט לענייני משפחה החליט לבטל את הכרזת הקטין כבר אימוץ כלפי אביו ולהורות על העברתו למשמורת האב, שיהיה רשאי לגדלו יחד עם האם. מכאן הערעור נשוא הדיון של ההורים המיועדים לאמץ.
אין מחלוקת שבענייני אימוץ, ניתן משקל מכריע לטובתו של הקטין. אולם עולה השאלה מהי טובת הקטין בנסיבות העניין וזאת לאור שתי עובדות עיקריות: (1) האב המיועד לאמץ חולה במחלה סופנית ו - (2) הנזק שיגרם לקטין מניתוקו מהוריו המאמצים – המשפחה היחידה שהוא מכיר כשנה ושמונה חודשים.
דיון משפטי:
כב' הש' י' שטופמן:
אין מחלוקת כי ההורים המיועדים לאמץ סיפקו לקטין את כל הצרכים להם הוא היה זקוק לצורך גדילתו המיטבית, צרכים פיסיים ונפשיים כאחד. עוד אין מחלוקת כי הפסקת הקשר של הקטין עם הדמויות ההוריות המיטיבות, הקיימות בחייו מאז היותו בן עשרה ימים וניפוץ כל המסגרת שבה חי וגדל עלולים להזיק להתפתחותו העתידית. יחד עם זאת, במקרה הנדון יש לתת את הדעת לגורמים נוספים, אשר בהצטברם מכריעים את הכף לכיוון החזרת הקטין לבית הוריו הביולוגיים. אחד מהגורמים הנוספים אלו הוא מחלתו הסופנית של האב המיועד לאמץ. אין להטיל על הקטין לחיות את שנות ינקותו בצל מחלתו הקשה של האב. עוד אין להתעלם מהעובדה, כי השארת הקטין בבית ההורים המיועדים לאמצו, גוזרת על הקטין לא רק התמודדות עם מחלתו הקשה של האב, בשנות ינקותו, אלא גם, חלילה, יתמות בגיל צעיר. אין כל ספק, כי המחלה הקשה משפיעה ותשפיע קשות על ההורים המיועדים לאמץ, ואין לסבור כי טובת הקטין מצדיקה חשיפתו להתמודדות הקשה, אשר ברמה גבוהה של סבירות, עוד נכונה, למרבה הצער, להורים המיועדים לאמץ. יתר על כן, מחלתו הקשה של האב, שהיא, בהחלט, שיקול בעל חשיבות ראשונה במעלה בגינו יש להעביר את הקטין לבית הוריו הביולוגיים, איננה השיקול היחיד. לשיקול מכריע זה יש להוסיף גם את העובדה שבכל מקרה, תמיד ועד עולם, ילד מאומץ הינו ילד מאומץ. תמיד יתלבט בבעיות זהות, במיוחד בענייננו, משסביר להניח כי הדי הסכסוך הקשה בין ההורים המבקשים לאמצו לבין הוריו הביולוגיים, יגיע לאוזניו, בשלב כלשהו בחייו. מן הראוי לציין גם, כי להוריו הביולוגיים של הקטין עתיד להיוולד בקרוב, ילד נוסף, וכך מנענו מהקטין לא רק את הוריו הביולוגיים אלא גם אחים בדם. יש להדגיש כי אין למצוא כל פסול ב"קול הדם" - קרי "קולה" של המשפחה הביולוגית ועדיפותה על משפחה אחרת. "קול הדם" הוא "קול הטבע"; אמת נכון הדבר כי במתח הפנימי שבין טובת הקטין ו"קול דם", משטובת הקטין מחייבת קביעה שונה, מהמתבקשת על פי "קול הדם", מעמדה של טובת הקטין עליונה ממעמד "קול הדם". יחד עם זאת, יש ליתן ל"קול הדם" או "קול הטבע" מעמד בין יתר שיקולי "טובת הילד", ובענייננו, יש לתת משקל ראוי לזכותו הטבעית של הקטין לגדול בחיק משפחתו הביולוגית.
סוף דבר: נסיבות ענייננו אינן מתירות לנו למנוע קטין מלגדול בחיק משפחתו הביולוגית. יש לדחות את הערעור ולהחזיר את הילד למשפחתו הביולוגית.
הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
