שקל דיגיטלי
צילום: בנק ישראל

השקל הדיגיטלי יכול להיות מהפכה בשוק התשלומים - מה קורה בעולם ומהם היתרונות של המטבע הדיגיטלי?

בחודש הבא צפויה התקדמות בגיבוש מתווה השקל הדיגיטלי - זו יכולה להיות דרמה לכולנו; מה זה בעצם, למה זה חשוב, ואיך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ישתלבו במהלך?

בשנת 2020 הוקם פרויקט ה"שקל הדיגיטלי" בבנק ישראל. הפרויקט נועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי . החלטה על הנפקה עוד אין, אבל בהתאם למתווים המתגבשים, אם וכאשר בנק ישראל יחליט על הנפקה כאמור נראה שלדבר יהיו השלכות משמעותיות על כולנו - המערכת הבנקאית, הממשלה, מוסדות ציבוריים, בתי עסק וצרכנים, וזאת לצד הזדמנויות עסקיות אפשריות של שחקנים קיימים או חדשים בשוק. נתחיל בזה שנוכל להעביר כספים ברגע, בכל סכום מארנק דיגיטלי בלי עמלות. הממשק יהיה נגיש, זמין תמיד ונוח לתפעול. מערכת התשלומים עשויה להשתנות בזכות השקל הדיגיטלי. זה כבר קורה בעולם, וזה מתרחב, וזו יכולה להיות בשורה לציבור.

  שקל דיגיטלי - האם הוא יהיה מהפכה בשוק התשלומים?  (בנק ישראל)

 

שקל דיגיטלי לכולם, בכל מקום, בכל מקרה (כמעט) ולכל גיל

הגישה המסתמנת בשלב זה היא להגדיר את השקל הדיגיטלי כ"הילך חוקי". במילים אחרות, השקל הדיגיטלי ישמש כאמצעי תשלום שעל-פי דין לא ניתן לסרב לקבלו. שקל דיגיטלי יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת ע"י הבנק המרכזי.

החלטות ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי בשלב זה הן שכל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל דיגיטלי. הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק יהיה נמוך או שווה לזה הדרוש לצורך פתיחת חשבון בנק. לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשקל הדיגיטלי - ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון הורה. אחד החידושים הנדונים הוא האפשרות לבצע תשלומים לא מקוונים, בפרט במצבי חירום, ותשלומים "אנונימיים".

בשלב זה מסתמן שהגישה של לקוחות אל השקל הדיגיטלי תתבצע באמצעות גופים מתווכים - ספקי תשלום (PSPs).

 

הדרך ליצירת "אפקט רשת" עשויה להיטיב עם התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי 

השקל הדיגיטלי יתקיים במקביל למזומן, ולכן בעוד שבתי עסק, ממשלה ורשויות לא יוכלו לסרב לקבלו, הצרכנים יוכלו לבחור שלא לעשות בו שימוש.

בשלב זה, הכוונה היא ש"אפקט הרשת" יתבצע, בין היתר, דרך ביצוע וקבלת תשלומים של הממשלה, הנגשת השקל הדיגיטלי טכנולוגית לבתי העסק ולמשתמשי הקצה והגדרת השקל הדיגיטלי כהילך חוקי. אך לא רק. דרך נוספת אשר נשקלת עוברת ב"חובת ההשתתפות". וזה אולי אחד הדברים המעניינים ביותר בהקשרו של הפרויקט. אז על מי היא תחול ועם מי היא בעיקר מיטבה?

ממשלה ורשויות – עיריות, ביטוח לאומי, רשות המיסים, בתי המשפט וכיוצא בזה. השקל הדיגיטלי עשוי לשמש לגביית קנסות, אגרות, ומתן קצבאות דיגיטליות. הוא עשוי לתמוך ב-DvP של רישיונות ממשלתיים דיגיטליים ומסחר בבעלויות רשומות דיגיטליות, ועשוי להיות גם תשתית למערכות מס וניכוי במקור אוטומטיות עתידיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלום מהותיים – כדי להגדיל את היקפי השימוש, ניתן יהיה לשקול רגולציה שתחייב גופים פיננסיים, ובפרט את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלומים מהותיים אחרים לשמש כספקי תשלום במערכת ולספק שירותי ארנק ושירותים נוספים קשורים.

החידוש הממשי המוצע בהקשרו של השקל הדיגיטלי הוא לאפשר ספקי שירות "מתמחים". בניגוד לבנק שחייב לשרת כל לקוח, ספק השירות יהיה רשאי לשרת לקוחות בגזרת ההתמחות שהוא בחר בלבד. למשל יהיו ספקי תשלום שיוכלו לפתח פתרונות ארנק ייעודים לקהל הלקוחות שלהם (נהגי מוניות, סטודנטים, מסעדות וכו').

חובת ההשתתפות על הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וספקי שירותי תשלום גדולים נראית ברורה, ובחלק מהמקרים קיימת גם היום במערכות תשלומים קיימות. לצד נטל רגולטורי נוסף אפשרי, חובת השתתפות זו עשויה לפתוח בפניהם דווקא עולם של הזדמנויות חדשות ומתן אפשרות לתוספת משלימה לסל מוצרים ושירותים שקיימים שגופים אלה מספקים. חברות תשלומים וחברות כרטיסי אשראי יוכלו לאפשר למשל קישור כרטיסי חיוב ישירות לחשבונות השקל הדיגיטלי במקום לחשבונות בנק מסורתיים.

בעולם הקיים בו גופים אלה ממילא בעלי תשתיות טכנולוגיות רחבות, בעלי ניסיון בהנגשת שירות לכלל האוכלוסייה ויכולת לספוג את עלויות השירות, הטלת חובה לשווק ארנקי שקל דיגיטלי עשויה לפגוע בתחרות מול נותני שירותי תשלום שאינם תאגידים בנקאיים או ספקי שירותי תשלום מהותיים, ואף עשוי למנוע שירות מאוכלוסיות קצה שאין להם חשבונות בנק. מאידך, יתכן ודווקא לצורך הנעת תהליך רוחבי ומשמעותי דוגמת השקל הדיגיטלי אפקט הרשת חייב לעבור ב"חובת ההשתתפות" של השחקנים המוכרים והקיימים בשוק.

השקל הדיגיטלי, לו יונפק בישראל, עשוי לחולל מהפכה בשוק התשלומים ולהגביר את התחרות בתחום, והוא חובה בתוכו הן הזדמנויות בפיתוח מוצרים חדשים ושיפור חוויות תשלום קיימות, אך גם הזדמנויות טכנולוגיות רבות שכדאי לעקוב אחריהן.

 

איפה כבר קיים מטבע מקומי דיגיטלי?

"מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי" (באנגלית CBDC – Central Bank Digital Currency) הונפק על ידי איי הבהמה, ג'מייקה וניגריה. פיילוטים בשלב מתקדם: סין, האיחוד המוניטרי של הקאריביים. בבריטניה פורסם בפברואר מסמך היוועצות עם הציבור וממנו עולה כי הבנק המרכזי ומשרד האוצר סבורים כי ישנה הצדקה להתקדמות לשלב הבא במוכנות להנפקת פאונד דיגיטלי.

 

האם אין חשש שתהיה "הברחה" של כספים החוצה?

השקל הדיגיטלי יוחזק בארנק שינהל ספק תשלום מוסדר, לאחר שהלקוח עובר הליך "הכר את הלקוח". יכול להיות שתהיה פרצה מסוימת שתאפשר הברחה (סיכון שתמיד יש).

חיסרון תיאורטי בשל הדיגיטלי הוא סופיות תמורה (אין אפשרות לבטל תשלום), חשש לזליגה של נתונים, חשש לפרטיות, חשש שאנשים שחוששים מהטכנולוגיה לא יאמצו את השקל הדיגיטלי.

מנגד יש יתרונות כמו: העדר מגבלות על גובה תשלום, נגישות עבור מגוון אוכלוסיות (אין צורך בחשבון בנק או בהחזקה של כרטיס חיוב), היעדר עמלות (ובפרט עמלת סליקה מבתי עסק). כמו כן, יהיה ממשק נוח, נגיש וזמין מול אפליקציות התשלום השונות. יהיה אפשר לעשות פעולות גם בזמני חירום, למשל בהיעדר תשתית אינטרנט בזמן מלחמה

 

שני גלנט-פרנקפורט, שותפה, מחלקת בנקאות ופיננסיים, במשרד גולדפרב גרוס-זליגמן ושות', חברה בפורום "משתמשי הקצה" של פרויקט השקל הדיגיטלי של בנק ישראל

 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איציק 01/01/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
    ללא מזומן אין חירות. תזכרו.
  • 11.
    סקיינט 10/11/2024 19:47
    הגב לתגובה זו
    איך אני אמור לשלם?? ולמה אני צריך לשלם פי 3000% על ארנק יקר בצורת נייד או לא יודע מה?!
  • 10.
    Alice 10/11/2024 17:37
    הגב לתגובה זו
    תחילת סוף הדמוקרטיה וחופש הפרט. מעקב של מאה אחוז על כל אזרח במדינה וכל זה הטוענת שווא שזה מה שימנע כסף שחור ויכניס למדינה מיליארדים. הפלא ופלא המדינה הזו והאליטות שלה זה בור בלי תחתית וכלום לא יעזור אלא סדרי עדיפויות נכון אמיתי. מי שחושב שזה לטובתו הוא אידיוט גמור ובשנייה שזה מתחיל לקבל תעוצה כל המדינה צריכה לעמוד על הרגליים ולמנוע את הפשע הזה
  • 9.
    גל 10/11/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    שליטה באוכלוסיה. תסתכלו מה קורה בסין
  • זה שת''פ סיני 10/11/2024 17:52
    הגב לתגובה זו
    משתפים פעולה הדוקה במהלך זה גלוי וידוע.תכלס הונגקונג זה סין לחלוטין. בסין בלתי אפשרי לקנות מסטיק במזומן..כן זה קיצוני ולשם בנק ישראל מוביל את המדינה .ניטור כל פעולה כספית מעקב ועוד הפתעות גרועות .האוצר מכה בגזירות ובנק ישראל לא מפגר אחריו..
  • 8.
    מדינות שאימצו כושלות 10/11/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכל החל ב2020 בשיא הקורונה. מדוע בוער כל כך למדינה לאמץ מהלך שאומץ על ידי מדינות כושלות וטוטליטריות כמו איי הבתולה או סין ?? המהלך יכשל הציבור מצביע ברגליים ובמזומן
  • 7.
    שאלה 10/11/2024 17:12
    הגב לתגובה זו
    סיכוי? האם יש סיכוי שאם השטרות יהפכו להיות מוצג לאספנות וחסרי ערך ביום- יום , האם זה הורג בבת אחת את כל הארגוני הפשע ומזוודות הכסף. כל פעולה תהיה רשומה? ועכשיו ללא תוקפנות אם אפשר לדעת במה שקל דיגיטאלי יפגע בסתם אזרח רגיל שעובד עם תלוש, משלם מס הכנסה, משלם חשבונות, אינו מרוויח בשחור? איך זה ידפוק אנשי מקצוע כמו שיפוצניקים, זה ברור. נגמר הון שחור והעלמת מיסים
  • 6.
    גולדפינגר 10/11/2024 16:28
    הגב לתגובה זו
    מטבע מבוזר מדינת הוא מכת מוות לדמוקרטיה, המדינה תוכל בכל זמן נתון להגביל את חרותו של כל אזרח בכל הבטי החיים ללא מגבלות. ומיד יבוא וימרו "אבל יהיה על זה פיקוח" ... אני מקווה שכבר למדנו דבר או שניים על פיקוח רגולטורי והיעלות שלו.
  • סווינגר 10/11/2024 17:35
    הגב לתגובה זו
    והון שחור. כרגע, יכניסו זאת במקביל למזומן. האוכלוסייה המבוגרת, שאינה דיגיטלית, תמות במהלך הזמן. כשזה יגיע לשימוש נרחב מספיק - המזומן ייצא מהמחזור. כמו במכוניות חשמליות. חיכו לאחוז מסויים של חדירה, וכעת ישחילו אותנו עם מס נסועה, במקום להיות יצירתיים עם מיסוי מכיוונים אחרים. האליטות רוצות שליטה מלאה בפרטים. זה הזמן לתכנן את היציאה מהמערכת ועל כך אנו שוקדים. אם רק יכולנו לקבל נבחרי ציבור כמו גלעד אלפר, המדינה הזו הייתה צומחת שבעתיים. מינימום התערבות של המדינה, אלא רק בחוזה הבסיס המחייב מול האזרח (ביטחון וצבא, רפואה, חינוך לפי שיטת שוברים). כל השאר שוק חופשי ללא התערבות דורסנית ומקומבנת של המדינה.
  • 5.
    מומחה לבלוקצין 10/11/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    מקווה שמשרד האומר ובנק ישראל יהיה מספיק חכם לשתף פעולה עם ripple xrp
  • 4.
    ביל 10/11/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    הרי צריך להעביר את ההוראה/פעולה בדרך כלשהי
  • Alice 10/11/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    חדש כשיתקלקל הקיים?
  • פרדי 10/11/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה עשו עליך את הניסוי של ההודעה של הכטבמים שבאו כביכול מאיראן. ככה שגם אם אין אינטרנט אז יש לך הודעה פורצת. בנימה אופטימית שום דברמלא קורה במקרה
  • 3.
    היא ש.ב.א (ל"ת)
    מרוויחה מרכזית 10/11/2024 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 10/11/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    יש אפליקציה של "מזומן דגיטלי"בישראל שנקרא "קאש קאש" לא צריך שקל של הבנק
  • 1.
    יוסי. 10/11/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    האם היום אנו לא יכולים להעביר כסף לאן שרוצים תוך שניות. כנ"ל תשלומים שונים? כנ"ל קניות? נכון, ישנן עמלות, אבל זה תלוי בכל אחד/ת מאותנו בכושר המיקוח. לא מאמין שעל כל הפעולות הנ"ל מישהו לא יגזור קופון בצורה כזו או אחרת גם בעתיד.
  • יש פה 10/11/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    אחרת למה צריך תחליף לביט, פייבוקס ושות', כבר היום יש "שקל דיגיטלי" בלי לקרוא לו ככה..יש פה אינטרסים של גופים כאלה ואחרים לקדם מהלך שלא ברור מה היתרונות שלו.
  • ישראל 10/11/2024 15:12
    שיוכלו לשלם גם 50 אלף במזומן בהעברה אחת עכשיו אני מבין למה צימצמו את האפשרות למשוך עד סכום מסויים כדי שאנשים ירוצו למלכודת הדבש ויחנקו אותנו הרשיות על כל חוב קטן ויוכלו להתעלל בנו כמו שצריך ולהגדיל את הקנסות וכל המרעין בישין מי יודע אוליי גם יום אחד נקבל מכות משוטרים וזה יהיה לגמרי נורמאלי יהיה מגניב חחח
  • סמי אדרי 10/11/2024 15:08
    שליטה ראית כבר בכתוב דוחות חשמל ארנונה כול הגופים שהוסמכו לעשוק אותך פשוט יקחו לך כסף בלי הסכמתך רק עצם היותך שותףמלפיילוט
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.