שקל דיגיטלי
צילום: בנק ישראל

השקל הדיגיטלי יכול להיות מהפכה בשוק התשלומים - מה קורה בעולם ומהם היתרונות של המטבע הדיגיטלי?

בחודש הבא צפויה התקדמות בגיבוש מתווה השקל הדיגיטלי - זו יכולה להיות דרמה לכולנו; מה זה בעצם, למה זה חשוב, ואיך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ישתלבו במהלך?

בשנת 2020 הוקם פרויקט ה"שקל הדיגיטלי" בבנק ישראל. הפרויקט נועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי . החלטה על הנפקה עוד אין, אבל בהתאם למתווים המתגבשים, אם וכאשר בנק ישראל יחליט על הנפקה כאמור נראה שלדבר יהיו השלכות משמעותיות על כולנו - המערכת הבנקאית, הממשלה, מוסדות ציבוריים, בתי עסק וצרכנים, וזאת לצד הזדמנויות עסקיות אפשריות של שחקנים קיימים או חדשים בשוק. נתחיל בזה שנוכל להעביר כספים ברגע, בכל סכום מארנק דיגיטלי בלי עמלות. הממשק יהיה נגיש, זמין תמיד ונוח לתפעול. מערכת התשלומים עשויה להשתנות בזכות השקל הדיגיטלי. זה כבר קורה בעולם, וזה מתרחב, וזו יכולה להיות בשורה לציבור.

  שקל דיגיטלי - האם הוא יהיה מהפכה בשוק התשלומים?  (בנק ישראל)

 

שקל דיגיטלי לכולם, בכל מקום, בכל מקרה (כמעט) ולכל גיל

הגישה המסתמנת בשלב זה היא להגדיר את השקל הדיגיטלי כ"הילך חוקי". במילים אחרות, השקל הדיגיטלי ישמש כאמצעי תשלום שעל-פי דין לא ניתן לסרב לקבלו. שקל דיגיטלי יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת ע"י הבנק המרכזי.

החלטות ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי בשלב זה הן שכל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל דיגיטלי. הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק יהיה נמוך או שווה לזה הדרוש לצורך פתיחת חשבון בנק. לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשקל הדיגיטלי - ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון הורה. אחד החידושים הנדונים הוא האפשרות לבצע תשלומים לא מקוונים, בפרט במצבי חירום, ותשלומים "אנונימיים".

בשלב זה מסתמן שהגישה של לקוחות אל השקל הדיגיטלי תתבצע באמצעות גופים מתווכים - ספקי תשלום (PSPs).

 

הדרך ליצירת "אפקט רשת" עשויה להיטיב עם התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי 

השקל הדיגיטלי יתקיים במקביל למזומן, ולכן בעוד שבתי עסק, ממשלה ורשויות לא יוכלו לסרב לקבלו, הצרכנים יוכלו לבחור שלא לעשות בו שימוש.

בשלב זה, הכוונה היא ש"אפקט הרשת" יתבצע, בין היתר, דרך ביצוע וקבלת תשלומים של הממשלה, הנגשת השקל הדיגיטלי טכנולוגית לבתי העסק ולמשתמשי הקצה והגדרת השקל הדיגיטלי כהילך חוקי. אך לא רק. דרך נוספת אשר נשקלת עוברת ב"חובת ההשתתפות". וזה אולי אחד הדברים המעניינים ביותר בהקשרו של הפרויקט. אז על מי היא תחול ועם מי היא בעיקר מיטבה?

ממשלה ורשויות – עיריות, ביטוח לאומי, רשות המיסים, בתי המשפט וכיוצא בזה. השקל הדיגיטלי עשוי לשמש לגביית קנסות, אגרות, ומתן קצבאות דיגיטליות. הוא עשוי לתמוך ב-DvP של רישיונות ממשלתיים דיגיטליים ומסחר בבעלויות רשומות דיגיטליות, ועשוי להיות גם תשתית למערכות מס וניכוי במקור אוטומטיות עתידיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלום מהותיים – כדי להגדיל את היקפי השימוש, ניתן יהיה לשקול רגולציה שתחייב גופים פיננסיים, ובפרט את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלומים מהותיים אחרים לשמש כספקי תשלום במערכת ולספק שירותי ארנק ושירותים נוספים קשורים.

החידוש הממשי המוצע בהקשרו של השקל הדיגיטלי הוא לאפשר ספקי שירות "מתמחים". בניגוד לבנק שחייב לשרת כל לקוח, ספק השירות יהיה רשאי לשרת לקוחות בגזרת ההתמחות שהוא בחר בלבד. למשל יהיו ספקי תשלום שיוכלו לפתח פתרונות ארנק ייעודים לקהל הלקוחות שלהם (נהגי מוניות, סטודנטים, מסעדות וכו').

חובת ההשתתפות על הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וספקי שירותי תשלום גדולים נראית ברורה, ובחלק מהמקרים קיימת גם היום במערכות תשלומים קיימות. לצד נטל רגולטורי נוסף אפשרי, חובת השתתפות זו עשויה לפתוח בפניהם דווקא עולם של הזדמנויות חדשות ומתן אפשרות לתוספת משלימה לסל מוצרים ושירותים שקיימים שגופים אלה מספקים. חברות תשלומים וחברות כרטיסי אשראי יוכלו לאפשר למשל קישור כרטיסי חיוב ישירות לחשבונות השקל הדיגיטלי במקום לחשבונות בנק מסורתיים.

בעולם הקיים בו גופים אלה ממילא בעלי תשתיות טכנולוגיות רחבות, בעלי ניסיון בהנגשת שירות לכלל האוכלוסייה ויכולת לספוג את עלויות השירות, הטלת חובה לשווק ארנקי שקל דיגיטלי עשויה לפגוע בתחרות מול נותני שירותי תשלום שאינם תאגידים בנקאיים או ספקי שירותי תשלום מהותיים, ואף עשוי למנוע שירות מאוכלוסיות קצה שאין להם חשבונות בנק. מאידך, יתכן ודווקא לצורך הנעת תהליך רוחבי ומשמעותי דוגמת השקל הדיגיטלי אפקט הרשת חייב לעבור ב"חובת ההשתתפות" של השחקנים המוכרים והקיימים בשוק.

השקל הדיגיטלי, לו יונפק בישראל, עשוי לחולל מהפכה בשוק התשלומים ולהגביר את התחרות בתחום, והוא חובה בתוכו הן הזדמנויות בפיתוח מוצרים חדשים ושיפור חוויות תשלום קיימות, אך גם הזדמנויות טכנולוגיות רבות שכדאי לעקוב אחריהן.

 

איפה כבר קיים מטבע מקומי דיגיטלי?

"מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי" (באנגלית CBDC – Central Bank Digital Currency) הונפק על ידי איי הבהמה, ג'מייקה וניגריה. פיילוטים בשלב מתקדם: סין, האיחוד המוניטרי של הקאריביים. בבריטניה פורסם בפברואר מסמך היוועצות עם הציבור וממנו עולה כי הבנק המרכזי ומשרד האוצר סבורים כי ישנה הצדקה להתקדמות לשלב הבא במוכנות להנפקת פאונד דיגיטלי.

 

האם אין חשש שתהיה "הברחה" של כספים החוצה?

השקל הדיגיטלי יוחזק בארנק שינהל ספק תשלום מוסדר, לאחר שהלקוח עובר הליך "הכר את הלקוח". יכול להיות שתהיה פרצה מסוימת שתאפשר הברחה (סיכון שתמיד יש).

חיסרון תיאורטי בשל הדיגיטלי הוא סופיות תמורה (אין אפשרות לבטל תשלום), חשש לזליגה של נתונים, חשש לפרטיות, חשש שאנשים שחוששים מהטכנולוגיה לא יאמצו את השקל הדיגיטלי.

מנגד יש יתרונות כמו: העדר מגבלות על גובה תשלום, נגישות עבור מגוון אוכלוסיות (אין צורך בחשבון בנק או בהחזקה של כרטיס חיוב), היעדר עמלות (ובפרט עמלת סליקה מבתי עסק). כמו כן, יהיה ממשק נוח, נגיש וזמין מול אפליקציות התשלום השונות. יהיה אפשר לעשות פעולות גם בזמני חירום, למשל בהיעדר תשתית אינטרנט בזמן מלחמה

 

שני גלנט-פרנקפורט, שותפה, מחלקת בנקאות ופיננסיים, במשרד גולדפרב גרוס-זליגמן ושות', חברה בפורום "משתמשי הקצה" של פרויקט השקל הדיגיטלי של בנק ישראל

 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איציק 01/01/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
    ללא מזומן אין חירות. תזכרו.
  • 11.
    סקיינט 10/11/2024 19:47
    הגב לתגובה זו
    איך אני אמור לשלם?? ולמה אני צריך לשלם פי 3000% על ארנק יקר בצורת נייד או לא יודע מה?!
  • 10.
    Alice 10/11/2024 17:37
    הגב לתגובה זו
    תחילת סוף הדמוקרטיה וחופש הפרט. מעקב של מאה אחוז על כל אזרח במדינה וכל זה הטוענת שווא שזה מה שימנע כסף שחור ויכניס למדינה מיליארדים. הפלא ופלא המדינה הזו והאליטות שלה זה בור בלי תחתית וכלום לא יעזור אלא סדרי עדיפויות נכון אמיתי. מי שחושב שזה לטובתו הוא אידיוט גמור ובשנייה שזה מתחיל לקבל תעוצה כל המדינה צריכה לעמוד על הרגליים ולמנוע את הפשע הזה
  • 9.
    גל 10/11/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    שליטה באוכלוסיה. תסתכלו מה קורה בסין
  • זה שת''פ סיני 10/11/2024 17:52
    הגב לתגובה זו
    משתפים פעולה הדוקה במהלך זה גלוי וידוע.תכלס הונגקונג זה סין לחלוטין. בסין בלתי אפשרי לקנות מסטיק במזומן..כן זה קיצוני ולשם בנק ישראל מוביל את המדינה .ניטור כל פעולה כספית מעקב ועוד הפתעות גרועות .האוצר מכה בגזירות ובנק ישראל לא מפגר אחריו..
  • 8.
    מדינות שאימצו כושלות 10/11/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכל החל ב2020 בשיא הקורונה. מדוע בוער כל כך למדינה לאמץ מהלך שאומץ על ידי מדינות כושלות וטוטליטריות כמו איי הבתולה או סין ?? המהלך יכשל הציבור מצביע ברגליים ובמזומן
  • 7.
    שאלה 10/11/2024 17:12
    הגב לתגובה זו
    סיכוי? האם יש סיכוי שאם השטרות יהפכו להיות מוצג לאספנות וחסרי ערך ביום- יום , האם זה הורג בבת אחת את כל הארגוני הפשע ומזוודות הכסף. כל פעולה תהיה רשומה? ועכשיו ללא תוקפנות אם אפשר לדעת במה שקל דיגיטאלי יפגע בסתם אזרח רגיל שעובד עם תלוש, משלם מס הכנסה, משלם חשבונות, אינו מרוויח בשחור? איך זה ידפוק אנשי מקצוע כמו שיפוצניקים, זה ברור. נגמר הון שחור והעלמת מיסים
  • 6.
    גולדפינגר 10/11/2024 16:28
    הגב לתגובה זו
    מטבע מבוזר מדינת הוא מכת מוות לדמוקרטיה, המדינה תוכל בכל זמן נתון להגביל את חרותו של כל אזרח בכל הבטי החיים ללא מגבלות. ומיד יבוא וימרו "אבל יהיה על זה פיקוח" ... אני מקווה שכבר למדנו דבר או שניים על פיקוח רגולטורי והיעלות שלו.
  • סווינגר 10/11/2024 17:35
    הגב לתגובה זו
    והון שחור. כרגע, יכניסו זאת במקביל למזומן. האוכלוסייה המבוגרת, שאינה דיגיטלית, תמות במהלך הזמן. כשזה יגיע לשימוש נרחב מספיק - המזומן ייצא מהמחזור. כמו במכוניות חשמליות. חיכו לאחוז מסויים של חדירה, וכעת ישחילו אותנו עם מס נסועה, במקום להיות יצירתיים עם מיסוי מכיוונים אחרים. האליטות רוצות שליטה מלאה בפרטים. זה הזמן לתכנן את היציאה מהמערכת ועל כך אנו שוקדים. אם רק יכולנו לקבל נבחרי ציבור כמו גלעד אלפר, המדינה הזו הייתה צומחת שבעתיים. מינימום התערבות של המדינה, אלא רק בחוזה הבסיס המחייב מול האזרח (ביטחון וצבא, רפואה, חינוך לפי שיטת שוברים). כל השאר שוק חופשי ללא התערבות דורסנית ומקומבנת של המדינה.
  • 5.
    מומחה לבלוקצין 10/11/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    מקווה שמשרד האומר ובנק ישראל יהיה מספיק חכם לשתף פעולה עם ripple xrp
  • 4.
    ביל 10/11/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    הרי צריך להעביר את ההוראה/פעולה בדרך כלשהי
  • Alice 10/11/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    חדש כשיתקלקל הקיים?
  • פרדי 10/11/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה עשו עליך את הניסוי של ההודעה של הכטבמים שבאו כביכול מאיראן. ככה שגם אם אין אינטרנט אז יש לך הודעה פורצת. בנימה אופטימית שום דברמלא קורה במקרה
  • 3.
    היא ש.ב.א (ל"ת)
    מרוויחה מרכזית 10/11/2024 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 10/11/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    יש אפליקציה של "מזומן דגיטלי"בישראל שנקרא "קאש קאש" לא צריך שקל של הבנק
  • 1.
    יוסי. 10/11/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    האם היום אנו לא יכולים להעביר כסף לאן שרוצים תוך שניות. כנ"ל תשלומים שונים? כנ"ל קניות? נכון, ישנן עמלות, אבל זה תלוי בכל אחד/ת מאותנו בכושר המיקוח. לא מאמין שעל כל הפעולות הנ"ל מישהו לא יגזור קופון בצורה כזו או אחרת גם בעתיד.
  • יש פה 10/11/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    אחרת למה צריך תחליף לביט, פייבוקס ושות', כבר היום יש "שקל דיגיטלי" בלי לקרוא לו ככה..יש פה אינטרסים של גופים כאלה ואחרים לקדם מהלך שלא ברור מה היתרונות שלו.
  • ישראל 10/11/2024 15:12
    שיוכלו לשלם גם 50 אלף במזומן בהעברה אחת עכשיו אני מבין למה צימצמו את האפשרות למשוך עד סכום מסויים כדי שאנשים ירוצו למלכודת הדבש ויחנקו אותנו הרשיות על כל חוב קטן ויוכלו להתעלל בנו כמו שצריך ולהגדיל את הקנסות וכל המרעין בישין מי יודע אוליי גם יום אחד נקבל מכות משוטרים וזה יהיה לגמרי נורמאלי יהיה מגניב חחח
  • סמי אדרי 10/11/2024 15:08
    שליטה ראית כבר בכתוב דוחות חשמל ארנונה כול הגופים שהוסמכו לעשוק אותך פשוט יקחו לך כסף בלי הסכמתך רק עצם היותך שותףמלפיילוט
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.