שקל דיגיטלי
צילום: בנק ישראל

השקל הדיגיטלי יכול להיות מהפכה בשוק התשלומים - מה קורה בעולם ומהם היתרונות של המטבע הדיגיטלי?

בחודש הבא צפויה התקדמות בגיבוש מתווה השקל הדיגיטלי - זו יכולה להיות דרמה לכולנו; מה זה בעצם, למה זה חשוב, ואיך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ישתלבו במהלך?

בשנת 2020 הוקם פרויקט ה"שקל הדיגיטלי" בבנק ישראל. הפרויקט נועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי . החלטה על הנפקה עוד אין, אבל בהתאם למתווים המתגבשים, אם וכאשר בנק ישראל יחליט על הנפקה כאמור נראה שלדבר יהיו השלכות משמעותיות על כולנו - המערכת הבנקאית, הממשלה, מוסדות ציבוריים, בתי עסק וצרכנים, וזאת לצד הזדמנויות עסקיות אפשריות של שחקנים קיימים או חדשים בשוק. נתחיל בזה שנוכל להעביר כספים ברגע, בכל סכום מארנק דיגיטלי בלי עמלות. הממשק יהיה נגיש, זמין תמיד ונוח לתפעול. מערכת התשלומים עשויה להשתנות בזכות השקל הדיגיטלי. זה כבר קורה בעולם, וזה מתרחב, וזו יכולה להיות בשורה לציבור.

  שקל דיגיטלי - האם הוא יהיה מהפכה בשוק התשלומים?  (בנק ישראל)

 

שקל דיגיטלי לכולם, בכל מקום, בכל מקרה (כמעט) ולכל גיל

הגישה המסתמנת בשלב זה היא להגדיר את השקל הדיגיטלי כ"הילך חוקי". במילים אחרות, השקל הדיגיטלי ישמש כאמצעי תשלום שעל-פי דין לא ניתן לסרב לקבלו. שקל דיגיטלי יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת ע"י הבנק המרכזי.

החלטות ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי בשלב זה הן שכל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל דיגיטלי. הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק יהיה נמוך או שווה לזה הדרוש לצורך פתיחת חשבון בנק. לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשקל הדיגיטלי - ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון הורה. אחד החידושים הנדונים הוא האפשרות לבצע תשלומים לא מקוונים, בפרט במצבי חירום, ותשלומים "אנונימיים".

בשלב זה מסתמן שהגישה של לקוחות אל השקל הדיגיטלי תתבצע באמצעות גופים מתווכים - ספקי תשלום (PSPs).

 

הדרך ליצירת "אפקט רשת" עשויה להיטיב עם התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי 

השקל הדיגיטלי יתקיים במקביל למזומן, ולכן בעוד שבתי עסק, ממשלה ורשויות לא יוכלו לסרב לקבלו, הצרכנים יוכלו לבחור שלא לעשות בו שימוש.

בשלב זה, הכוונה היא ש"אפקט הרשת" יתבצע, בין היתר, דרך ביצוע וקבלת תשלומים של הממשלה, הנגשת השקל הדיגיטלי טכנולוגית לבתי העסק ולמשתמשי הקצה והגדרת השקל הדיגיטלי כהילך חוקי. אך לא רק. דרך נוספת אשר נשקלת עוברת ב"חובת ההשתתפות". וזה אולי אחד הדברים המעניינים ביותר בהקשרו של הפרויקט. אז על מי היא תחול ועם מי היא בעיקר מיטבה?

ממשלה ורשויות – עיריות, ביטוח לאומי, רשות המיסים, בתי המשפט וכיוצא בזה. השקל הדיגיטלי עשוי לשמש לגביית קנסות, אגרות, ומתן קצבאות דיגיטליות. הוא עשוי לתמוך ב-DvP של רישיונות ממשלתיים דיגיטליים ומסחר בבעלויות רשומות דיגיטליות, ועשוי להיות גם תשתית למערכות מס וניכוי במקור אוטומטיות עתידיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלום מהותיים – כדי להגדיל את היקפי השימוש, ניתן יהיה לשקול רגולציה שתחייב גופים פיננסיים, ובפרט את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלומים מהותיים אחרים לשמש כספקי תשלום במערכת ולספק שירותי ארנק ושירותים נוספים קשורים.

החידוש הממשי המוצע בהקשרו של השקל הדיגיטלי הוא לאפשר ספקי שירות "מתמחים". בניגוד לבנק שחייב לשרת כל לקוח, ספק השירות יהיה רשאי לשרת לקוחות בגזרת ההתמחות שהוא בחר בלבד. למשל יהיו ספקי תשלום שיוכלו לפתח פתרונות ארנק ייעודים לקהל הלקוחות שלהם (נהגי מוניות, סטודנטים, מסעדות וכו').

חובת ההשתתפות על הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וספקי שירותי תשלום גדולים נראית ברורה, ובחלק מהמקרים קיימת גם היום במערכות תשלומים קיימות. לצד נטל רגולטורי נוסף אפשרי, חובת השתתפות זו עשויה לפתוח בפניהם דווקא עולם של הזדמנויות חדשות ומתן אפשרות לתוספת משלימה לסל מוצרים ושירותים שקיימים שגופים אלה מספקים. חברות תשלומים וחברות כרטיסי אשראי יוכלו לאפשר למשל קישור כרטיסי חיוב ישירות לחשבונות השקל הדיגיטלי במקום לחשבונות בנק מסורתיים.

בעולם הקיים בו גופים אלה ממילא בעלי תשתיות טכנולוגיות רחבות, בעלי ניסיון בהנגשת שירות לכלל האוכלוסייה ויכולת לספוג את עלויות השירות, הטלת חובה לשווק ארנקי שקל דיגיטלי עשויה לפגוע בתחרות מול נותני שירותי תשלום שאינם תאגידים בנקאיים או ספקי שירותי תשלום מהותיים, ואף עשוי למנוע שירות מאוכלוסיות קצה שאין להם חשבונות בנק. מאידך, יתכן ודווקא לצורך הנעת תהליך רוחבי ומשמעותי דוגמת השקל הדיגיטלי אפקט הרשת חייב לעבור ב"חובת ההשתתפות" של השחקנים המוכרים והקיימים בשוק.

השקל הדיגיטלי, לו יונפק בישראל, עשוי לחולל מהפכה בשוק התשלומים ולהגביר את התחרות בתחום, והוא חובה בתוכו הן הזדמנויות בפיתוח מוצרים חדשים ושיפור חוויות תשלום קיימות, אך גם הזדמנויות טכנולוגיות רבות שכדאי לעקוב אחריהן.

 

איפה כבר קיים מטבע מקומי דיגיטלי?

"מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי" (באנגלית CBDC – Central Bank Digital Currency) הונפק על ידי איי הבהמה, ג'מייקה וניגריה. פיילוטים בשלב מתקדם: סין, האיחוד המוניטרי של הקאריביים. בבריטניה פורסם בפברואר מסמך היוועצות עם הציבור וממנו עולה כי הבנק המרכזי ומשרד האוצר סבורים כי ישנה הצדקה להתקדמות לשלב הבא במוכנות להנפקת פאונד דיגיטלי.

 

האם אין חשש שתהיה "הברחה" של כספים החוצה?

השקל הדיגיטלי יוחזק בארנק שינהל ספק תשלום מוסדר, לאחר שהלקוח עובר הליך "הכר את הלקוח". יכול להיות שתהיה פרצה מסוימת שתאפשר הברחה (סיכון שתמיד יש).

חיסרון תיאורטי בשל הדיגיטלי הוא סופיות תמורה (אין אפשרות לבטל תשלום), חשש לזליגה של נתונים, חשש לפרטיות, חשש שאנשים שחוששים מהטכנולוגיה לא יאמצו את השקל הדיגיטלי.

מנגד יש יתרונות כמו: העדר מגבלות על גובה תשלום, נגישות עבור מגוון אוכלוסיות (אין צורך בחשבון בנק או בהחזקה של כרטיס חיוב), היעדר עמלות (ובפרט עמלת סליקה מבתי עסק). כמו כן, יהיה ממשק נוח, נגיש וזמין מול אפליקציות התשלום השונות. יהיה אפשר לעשות פעולות גם בזמני חירום, למשל בהיעדר תשתית אינטרנט בזמן מלחמה

 

שני גלנט-פרנקפורט, שותפה, מחלקת בנקאות ופיננסיים, במשרד גולדפרב גרוס-זליגמן ושות', חברה בפורום "משתמשי הקצה" של פרויקט השקל הדיגיטלי של בנק ישראל

 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איציק 01/01/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
    ללא מזומן אין חירות. תזכרו.
  • 11.
    סקיינט 10/11/2024 19:47
    הגב לתגובה זו
    איך אני אמור לשלם?? ולמה אני צריך לשלם פי 3000% על ארנק יקר בצורת נייד או לא יודע מה?!
  • 10.
    Alice 10/11/2024 17:37
    הגב לתגובה זו
    תחילת סוף הדמוקרטיה וחופש הפרט. מעקב של מאה אחוז על כל אזרח במדינה וכל זה הטוענת שווא שזה מה שימנע כסף שחור ויכניס למדינה מיליארדים. הפלא ופלא המדינה הזו והאליטות שלה זה בור בלי תחתית וכלום לא יעזור אלא סדרי עדיפויות נכון אמיתי. מי שחושב שזה לטובתו הוא אידיוט גמור ובשנייה שזה מתחיל לקבל תעוצה כל המדינה צריכה לעמוד על הרגליים ולמנוע את הפשע הזה
  • 9.
    גל 10/11/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    שליטה באוכלוסיה. תסתכלו מה קורה בסין
  • זה שת''פ סיני 10/11/2024 17:52
    הגב לתגובה זו
    משתפים פעולה הדוקה במהלך זה גלוי וידוע.תכלס הונגקונג זה סין לחלוטין. בסין בלתי אפשרי לקנות מסטיק במזומן..כן זה קיצוני ולשם בנק ישראל מוביל את המדינה .ניטור כל פעולה כספית מעקב ועוד הפתעות גרועות .האוצר מכה בגזירות ובנק ישראל לא מפגר אחריו..
  • 8.
    מדינות שאימצו כושלות 10/11/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכל החל ב2020 בשיא הקורונה. מדוע בוער כל כך למדינה לאמץ מהלך שאומץ על ידי מדינות כושלות וטוטליטריות כמו איי הבתולה או סין ?? המהלך יכשל הציבור מצביע ברגליים ובמזומן
  • 7.
    שאלה 10/11/2024 17:12
    הגב לתגובה זו
    סיכוי? האם יש סיכוי שאם השטרות יהפכו להיות מוצג לאספנות וחסרי ערך ביום- יום , האם זה הורג בבת אחת את כל הארגוני הפשע ומזוודות הכסף. כל פעולה תהיה רשומה? ועכשיו ללא תוקפנות אם אפשר לדעת במה שקל דיגיטאלי יפגע בסתם אזרח רגיל שעובד עם תלוש, משלם מס הכנסה, משלם חשבונות, אינו מרוויח בשחור? איך זה ידפוק אנשי מקצוע כמו שיפוצניקים, זה ברור. נגמר הון שחור והעלמת מיסים
  • 6.
    גולדפינגר 10/11/2024 16:28
    הגב לתגובה זו
    מטבע מבוזר מדינת הוא מכת מוות לדמוקרטיה, המדינה תוכל בכל זמן נתון להגביל את חרותו של כל אזרח בכל הבטי החיים ללא מגבלות. ומיד יבוא וימרו "אבל יהיה על זה פיקוח" ... אני מקווה שכבר למדנו דבר או שניים על פיקוח רגולטורי והיעלות שלו.
  • סווינגר 10/11/2024 17:35
    הגב לתגובה זו
    והון שחור. כרגע, יכניסו זאת במקביל למזומן. האוכלוסייה המבוגרת, שאינה דיגיטלית, תמות במהלך הזמן. כשזה יגיע לשימוש נרחב מספיק - המזומן ייצא מהמחזור. כמו במכוניות חשמליות. חיכו לאחוז מסויים של חדירה, וכעת ישחילו אותנו עם מס נסועה, במקום להיות יצירתיים עם מיסוי מכיוונים אחרים. האליטות רוצות שליטה מלאה בפרטים. זה הזמן לתכנן את היציאה מהמערכת ועל כך אנו שוקדים. אם רק יכולנו לקבל נבחרי ציבור כמו גלעד אלפר, המדינה הזו הייתה צומחת שבעתיים. מינימום התערבות של המדינה, אלא רק בחוזה הבסיס המחייב מול האזרח (ביטחון וצבא, רפואה, חינוך לפי שיטת שוברים). כל השאר שוק חופשי ללא התערבות דורסנית ומקומבנת של המדינה.
  • 5.
    מומחה לבלוקצין 10/11/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    מקווה שמשרד האומר ובנק ישראל יהיה מספיק חכם לשתף פעולה עם ripple xrp
  • 4.
    ביל 10/11/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    הרי צריך להעביר את ההוראה/פעולה בדרך כלשהי
  • Alice 10/11/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    חדש כשיתקלקל הקיים?
  • פרדי 10/11/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה עשו עליך את הניסוי של ההודעה של הכטבמים שבאו כביכול מאיראן. ככה שגם אם אין אינטרנט אז יש לך הודעה פורצת. בנימה אופטימית שום דברמלא קורה במקרה
  • 3.
    היא ש.ב.א (ל"ת)
    מרוויחה מרכזית 10/11/2024 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 10/11/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    יש אפליקציה של "מזומן דגיטלי"בישראל שנקרא "קאש קאש" לא צריך שקל של הבנק
  • 1.
    יוסי. 10/11/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    האם היום אנו לא יכולים להעביר כסף לאן שרוצים תוך שניות. כנ"ל תשלומים שונים? כנ"ל קניות? נכון, ישנן עמלות, אבל זה תלוי בכל אחד/ת מאותנו בכושר המיקוח. לא מאמין שעל כל הפעולות הנ"ל מישהו לא יגזור קופון בצורה כזו או אחרת גם בעתיד.
  • יש פה 10/11/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    אחרת למה צריך תחליף לביט, פייבוקס ושות', כבר היום יש "שקל דיגיטלי" בלי לקרוא לו ככה..יש פה אינטרסים של גופים כאלה ואחרים לקדם מהלך שלא ברור מה היתרונות שלו.
  • ישראל 10/11/2024 15:12
    שיוכלו לשלם גם 50 אלף במזומן בהעברה אחת עכשיו אני מבין למה צימצמו את האפשרות למשוך עד סכום מסויים כדי שאנשים ירוצו למלכודת הדבש ויחנקו אותנו הרשיות על כל חוב קטן ויוכלו להתעלל בנו כמו שצריך ולהגדיל את הקנסות וכל המרעין בישין מי יודע אוליי גם יום אחד נקבל מכות משוטרים וזה יהיה לגמרי נורמאלי יהיה מגניב חחח
  • סמי אדרי 10/11/2024 15:08
    שליטה ראית כבר בכתוב דוחות חשמל ארנונה כול הגופים שהוסמכו לעשוק אותך פשוט יקחו לך כסף בלי הסכמתך רק עצם היותך שותףמלפיילוט
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

כנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוקכנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוק

לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם

Defense Tech Expo של קבוצת שטיר היא ניסיון ליצור מרכז כובד לתעשיית הדיפנס בישראל וצפויה לרכז עשרות חברות ביטחוניות יחד עם משלחות מחו"ל ובכירים ממערכת הביטחון


הדס ברטל |

תערוכת Defense Tech Expo, היא יוזמה חדשה של קבוצת שטיר שמגיעה על רקע ניסיונות להחרים את התעשייה הישראלית בעולם על רקע המלחמה בעזה. ומהווה צעד שמעיד כנראה על רצון להגיב למציאות הביטחונית בישראל, וכדי לייצר במה עסקית עדכנית חברות הישראליות המובילות בעולם בתחומן. מארגני הכנס מציינים כי יגיעו נציגי צבאות, גופי הגנה אזרחיים, ארגונים כלכליים ונציגי נאט"ו יחד עם 50 חברות. רק היום נודע כי אלביט סגרה את העסקה הגדולה בתולדותיה עם מדינה זרה, בשווי 2.3 מיליארד דולר.

התערוכה תתקיים במתחם אקספו שבתל אביב בין ה-17-18 לפברואר 2026 ותהיה בחסות משרד החוץ, מחלקת סחר חוץ במשרד הכלכלה, מכון היצוא ואיגוד לשכות המסחר. נראה שמדובר בחיבוק מוסדי משמעותי, כולל הצטרפותן של חברות מרכזיות בתעשייה הביטחונית. לפי המארגנים, בין המשתתפות ניתן למצוא את התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, מספנות ישראל וחברות טכנולוגיה מתקדמות מתחום הדיפנס טק, לרבות UVISION, Cognata, CopterPIX, RENISHAW מגרמניה ועוד. ההשקעה באירוע מוערכת בכשני מיליון שקל, וזה ללא ספק מסמן ניסיון להציג תערוכה רחבה בעלת היקף בינלאומי.

במה ליכולות התעשייה הישראלית

לפי קבוצת שטיר, התערוכה תוכננה כך שתכלול מגוון פתרונות המייצגים יכולות מתקדמות של תעשיות הביטחון. לצד ציוד צבאי, יופיעו פתרונות בינה מלאכותית, רובוטיקה, מערכות נשק, רחפנים ויישומי HLS. במקביל, התערוכה תארח מציגות צעירות מתחום הסטארט אפ עם הדגמות של טכנולוגיות מבצעיות, אם כי לא רק לצורכי שיווק אלא גם כחלק מיצירת רשת קשרים מקצועית.

גיל שטיר, מנכ״ל קבוצת שטיר, מסביר את הרקע להקמת האירוע: "המציאות הביטחונית הנוכחית ממחישה עד כמה נחוץ לקיים בישראל תערוכה שתציג את היכולות, החדשנות והרוח הישראלית. אנו גאים לקיים לראשונה בישראל תערוכת דיפנס, שהיא ביטוי לעוצמה, ליכולות ולחזון של התעשייה הצבאית וטכנולוגית של ישראל."


תערוכת  Defense.Tech Expo

במקביל לתערוכה תתקיים תוכנית כנסים מקצועית. את מסגרת התוכן קבעה ועדת היגוי בראשות תא״ל במילואים רן (רנכו) כוכב , לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה״ל. הכנסים צפויים להתמקד בין היתר בלוחמה עירונית, הגנה היקפית, בינה מלאכותית בשדה הקרב, רובוטיקה, בקרת גבולות ומערכות נשק. זאת לצד תצוגות של טכנולוגיות חדשות בעולם הביטחון.