יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

יחס החוב תוצר של ישראל עלה ל-62.1% בשנת 2023

שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2023 עלה ב-1.6%. שיעור החוב הממשלתי ביחס לתוצר עלה ב-1.6% הסתכם ב-60.4% לעומת 58.8% בשנת 2022
איציק יצחקי | (2)

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום (רביעי) אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2023. שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2023 עלה ב-1.6% אחוז והסתכם ב-62.1% לעומת 60.5% בשנת 2022, שיעור החוב הממשלתי ביחס לתוצר עלה ב-1.6% הסתכם ב-60.4% לעומת 58.8% בשנת 2022.

יחס חוב תוצר לפי מדינותיחס חוב תוצר לפי מדינות

העלייה ביחס החוב לתוצר נבעה מהגידול בצרכי המימון של הממשלה בשל השפעות המלחמה, ובכלל זה בשל הגידול בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות, לצד קיטון בהכנסות המדינה, אשר הביאו את שנת 2023 להסתיים בגירעון תקציבי של 4.2% מהתוצר. 

החוב הממשלתי לשנת 2023 הסתכם לכ-1,127.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,037.1 מיליארד שקל בשנת 2022. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס חיובי נטו של כ-55 מיליארד שקל (מתוכו כ-48 מיליארד שקל שגויסו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023) והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו בכ-35 מיליארד שקל.

סך הגיוס ברוטו בשנת 2023 עמד על כ-160 מיליארד שקל, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (72% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (3% מהגיוס) והחוב החיצוני (25% מהגיוס). יצוין כי שנת 2023 היא השנה הראשונה בה לא בוצע כלל גיוס אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה לאור תחילת יישום הרפורמה באוקטובר 2022, ועל כן שיעור הגיוס הלא סחיר ירד משמעותית מכ-20% בממוצע בשנים האחרונות לכ-3% בשנת 2023. כמו כן, על אף השפעת האינפלציה על מלאי החוב הממשלתי, בשנת 2023 שיעור החוב הממשלתי הצמוד למדד המחירים (סחיר ולא סחיר) מתוך סך מלאי החוב ירד ל-50% ביחס ל-52% בשנת 2022, זאת לאור גיוס שלילי נטו של החוב הצמוד למדד.

יחס החוב הממשלתי והציבורי לתוצריחס החוב הממשלתי והציבורי לתוצר

יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.

קיראו עוד ב"בארץ"

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדינת ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר נמוך בשיעור של כ-60%, בזכות התאוששות מהירה וחזקה של המשק ממשבר הקורונה, ולולא המלחמה מגמת הירידה הייתה צפויה להימשך. כצפוי, יחס החוב לתוצר בשנת 2023 עלה לשיעור של 62.1%, זאת כחלק מהגדלת ההוצאות הביטחוניות, האזרחיות והתמיכה בפעילות המשק ואנו צופים כי מגמה זו תמשך גם בשנת 2024. השמירה על יחס חוב-תוצר נמוך וניהול אחראי של החוב הממשלתי לאורך שנים, הם אלו המאפשרים לממשלה את הגמישות המימונית הנדרשת ואת היכולת לבצע הרחבות פיסקאליות בעתות חירום ומשבר, ועל כן יש לפעול באחריות פיסקלית ולקדם פעולות מעודדות צמיחה, זאת במטרה להחזיר את יחס החוב לתוצר לתוואי ירידה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל ב"ה במצב מעולה (ל"ת)
    יעקב 17/01/2024 19:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראל במצב מעולה לעומת מדינות אירופה וצפון אמריקה (ל"ת)
    אדם חושב 17/01/2024 14:35
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".