"אי אפשר לקנות לחם וחלב עם נקודות זיכוי"
הגירעון הגדול בתקציב המדינה בשל המלחמה המתארכת הוביל את פקידי משרד האוצר ושרי הממשלה להתווכח על גודל הגזירות שבהן יידרשו לשאת האזרחים. בין אותם צעדים שנויים במחלוקת, נמצאת סוגיית העלאת המע"מ ב-1% ל-18%, וביטול נקודות הזיכוי במס הכנסה להורים לילדים בני 3-0. על פי התקציב שעבר אתמול (ב') נקודות הזיכוי להורים לילדים בטווח גילאים 0-3 יוגדלו כפי בהתאם להבטחת הבחירות של הליכוד. בעוד נקודות הזיכוי להורים לילדים בטווחי גילאים אחרים לא ישונו כך שהתוספת החדשה עליה החליטו בשנה שעבר לא תקוצץ. על פי החוק, ב-2023 כל נקודת זיכוי ממס היתה שווה כ-2,820 שקל בשנה כ- 242 שקל בחודש. הזיכוי הקטין לנישום את המס שנדרש להעביר לקופת המדינה - בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי. החוק נועד, בין היתר, לעודד את האזרחים לצאת לעבוד אף שיש להם ילדים קטנים. במקום לממן את המעונות לילדים, המדינה החליטה לתת לעובדים הטבות במס. בתקופה שבה כיהן משה כחלון כשר אוצר, החליטה המדינה להעניק נקודות זיכוי להורים לילדים בגילי 3-0. בתקופה שבה שימש אביגדור ליברמן שר אוצר, החליטו לתת נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאי 12-6. מה המצב כיום? עבור ילדים בני 5-0 ההורה מקבל 2.5 נקודות זיכוי לכל ילד. כך לדוגמה, אם יש לכם ילד בגיל שנה והמשכורת שלכם מסתכמת בכ-10,000 שקל בחודש, תקבלו כ-600 שקל הנחה במס הכנסה שהייתם אמורים לשלם. הורים לילדים בגילי 12-6 זכאים להנחה קטנה יותר, של נקודת זיכוי אחת לכל ילד. ב-2024 נכנס לחוק תיקון שלפיו ההטבה להורים לילדים בגילאי 12-6 תהיה 2 נקודות זיכוי לנשים ונקודה אחת לגברים. מבחינת סגנית ראש לשכת יועצי המס וראש תחום המיסוי של התאחדות של המלאכה והתעשייה, רו"ח רויטל בן ארי, נקודות זכות להורים לילדים בגילי 3-0 היא הצעה פופוליסטית. לדבריה, אם רוצים לעזור להורים - צריך לסבסד עבורם את הגנים או לתת להם נקודות זיכוי בתקופה שבהם הם כן משלמים מס גבוה. לשיטתה, "הפשרה שהתקבלה, שלפיה המע"מ יעלה ל-18% בשנה הבאה ונקודות הזיכוי להורה שיש לו ילדים בגילי 3-0 עלו, הנה לעג לרש". מדוע? "הורים לילדים בגילי 3-0 הם הורים בתחילת דרכם. רובם מרוויח שכר מינימלי שלא חייב במס. כבר היום נקודות הזיכוי שניתנות שוות ערך להנחה שנתית ממס של כ-7,000 שקל. זו לא הנחה מכובדת? "אם מדובר באמא לשני ילדים, אחד בן שנה ואחד בן שלוש, שמרוויחה כ-10 אלף שקל בחודש (120 אלף שקל בשנה), היא כבר ממילא לא משלמת מס במצב הנוכחי. יש לה 2.75 נקודות זיכוי כאשה, ועוד 5 נקודות זיכוי לכל ילד". בכמה השכר שלה יכול לעלות כדי שהיא לא תשלם את המס? "השכר שלה ברוטו יכול להיות עד 13 אלף שקל בחודש והיא עדיין לא תשלם מס. לכן מה יעזור לה כעת שהוסיפו לה בחוק נקודות זיכוי נוספות, אם לא תהיה לכך כל משמעות? נקודות הזיכוי לא מגדילות לה את הנטו, והמס שלה כבר עכשיו הוא 0". איך המדינה יכולה ולעודד הורים לילדים קטנים להישאר במעגל העבודה? "כשהנטו לא גדל לא ניתן לקנות חלב ולחם במכולת, עם נקודות זיכוי שאי אפשר להשתמש בהן. אפשר לעזור להורים או בסבסוד הגנים או בהגדלת נקודות הזיכוי בתקופה שבה השכר שלהם עולה וצריך לשלם מס הכנסה. מדובר בתקופה שבה הילדים גדלים - תקופה שבה להורים אין נקודות זיכוי וההוצאות שלהם גדלות. אך בפועל מסתמן שלפי המתווה הנוכחי, מעמד הביניים ימשיך לשאת בנטל המס, ומי שיקבל את ההטבה הוא האוכלוסייה החרדית, שלאורך שנים ממשיכה ליהנות מההטבה של ילדים בגילי 3-0, בשל שיעורי הילודה הגבוהים". מה לגבי נקודות הזיכוי בגין הורים לילדים יותר מבוגרים, בני 12-6? "בגלל שלא ביטלו את ההטבה שנכנסה, האם תהיה זכאית לנקודת זיכוי נוספת עבור כל ילד שבשנה זו מלאו לו 6 וטרם מלאו לו 18. כך שבפועל היא מקבלת 2 נקודות זיכוי עבור כל ילד. גבר יקבל נקודת זיכוי אחת בגין כל ילד. אך אם יבטלו את ההטבה בשנים הבאות, זה יגרום לכך שהנטו של מעמד הביניים יתכווץ, בעוד שיוקר המחייה יעלה ביחד עם המע"מ".
- 3.אלי 05/03/2024 18:07הגב לתגובה זוהחרדים הם האחרונים שיהנו מנקודות הזיכוי האלו.. מי שירוויח הם העשירונים שמרוויחים 15k וצפונה להורה. מי שנדפק זה מעמד הבינים ומטה. נקודה. קצת מקצועיות או יושרה עיתונאית לא תזיק..
- 2.יהודה 16/01/2024 16:53הגב לתגובה זו" מעמד הביניים ימשיך לשאת בנטל המס, ומי שיקבל את ההטבה הוא האוכלוסייה החרדית," כן? בטוח? אז החרדים כן עובדים? ועוד כל כך הרבה ברמה שיעזור להם הנקודות זיכוי האלו? בדיוק הפוך זה הכי הוגן בעולם במקום לסבסד מעונות לאלו שמרוים קצת ואז מעמד הביינים ישלם מלא עשו תיקון היסטורי מי שעובד קשה ומרויח טוב יקבל הנחה אבל אם אפשר לתקוף חרדים אז למה לא
- 1.ביבי זה אסון 16/01/2024 07:48הגב לתגובה זוממשלת הפ]שע הוו מממנת ישיבות של בטלנים תמורת שוחד פוליטי
- אברם 16/01/2024 16:53הגב לתגובה זומי שבטלן דווקא לא יהנה מההטבה רק מי שעובד, והרבה.....
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
