"אי אפשר לקנות לחם וחלב עם נקודות זיכוי"
הגירעון הגדול בתקציב המדינה בשל המלחמה המתארכת הוביל את פקידי משרד האוצר ושרי הממשלה להתווכח על גודל הגזירות שבהן יידרשו לשאת האזרחים. בין אותם צעדים שנויים במחלוקת, נמצאת סוגיית העלאת המע"מ ב-1% ל-18%, וביטול נקודות הזיכוי במס הכנסה להורים לילדים בני 3-0. על פי התקציב שעבר אתמול (ב') נקודות הזיכוי להורים לילדים בטווח גילאים 0-3 יוגדלו כפי בהתאם להבטחת הבחירות של הליכוד. בעוד נקודות הזיכוי להורים לילדים בטווחי גילאים אחרים לא ישונו כך שהתוספת החדשה עליה החליטו בשנה שעבר לא תקוצץ. על פי החוק, ב-2023 כל נקודת זיכוי ממס היתה שווה כ-2,820 שקל בשנה כ- 242 שקל בחודש. הזיכוי הקטין לנישום את המס שנדרש להעביר לקופת המדינה - בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי. החוק נועד, בין היתר, לעודד את האזרחים לצאת לעבוד אף שיש להם ילדים קטנים. במקום לממן את המעונות לילדים, המדינה החליטה לתת לעובדים הטבות במס. בתקופה שבה כיהן משה כחלון כשר אוצר, החליטה המדינה להעניק נקודות זיכוי להורים לילדים בגילי 3-0. בתקופה שבה שימש אביגדור ליברמן שר אוצר, החליטו לתת נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאי 12-6. מה המצב כיום? עבור ילדים בני 5-0 ההורה מקבל 2.5 נקודות זיכוי לכל ילד. כך לדוגמה, אם יש לכם ילד בגיל שנה והמשכורת שלכם מסתכמת בכ-10,000 שקל בחודש, תקבלו כ-600 שקל הנחה במס הכנסה שהייתם אמורים לשלם. הורים לילדים בגילי 12-6 זכאים להנחה קטנה יותר, של נקודת זיכוי אחת לכל ילד. ב-2024 נכנס לחוק תיקון שלפיו ההטבה להורים לילדים בגילאי 12-6 תהיה 2 נקודות זיכוי לנשים ונקודה אחת לגברים. מבחינת סגנית ראש לשכת יועצי המס וראש תחום המיסוי של התאחדות של המלאכה והתעשייה, רו"ח רויטל בן ארי, נקודות זכות להורים לילדים בגילי 3-0 היא הצעה פופוליסטית. לדבריה, אם רוצים לעזור להורים - צריך לסבסד עבורם את הגנים או לתת להם נקודות זיכוי בתקופה שבהם הם כן משלמים מס גבוה. לשיטתה, "הפשרה שהתקבלה, שלפיה המע"מ יעלה ל-18% בשנה הבאה ונקודות הזיכוי להורה שיש לו ילדים בגילי 3-0 עלו, הנה לעג לרש". מדוע? "הורים לילדים בגילי 3-0 הם הורים בתחילת דרכם. רובם מרוויח שכר מינימלי שלא חייב במס. כבר היום נקודות הזיכוי שניתנות שוות ערך להנחה שנתית ממס של כ-7,000 שקל. זו לא הנחה מכובדת? "אם מדובר באמא לשני ילדים, אחד בן שנה ואחד בן שלוש, שמרוויחה כ-10 אלף שקל בחודש (120 אלף שקל בשנה), היא כבר ממילא לא משלמת מס במצב הנוכחי. יש לה 2.75 נקודות זיכוי כאשה, ועוד 5 נקודות זיכוי לכל ילד". בכמה השכר שלה יכול לעלות כדי שהיא לא תשלם את המס? "השכר שלה ברוטו יכול להיות עד 13 אלף שקל בחודש והיא עדיין לא תשלם מס. לכן מה יעזור לה כעת שהוסיפו לה בחוק נקודות זיכוי נוספות, אם לא תהיה לכך כל משמעות? נקודות הזיכוי לא מגדילות לה את הנטו, והמס שלה כבר עכשיו הוא 0". איך המדינה יכולה ולעודד הורים לילדים קטנים להישאר במעגל העבודה? "כשהנטו לא גדל לא ניתן לקנות חלב ולחם במכולת, עם נקודות זיכוי שאי אפשר להשתמש בהן. אפשר לעזור להורים או בסבסוד הגנים או בהגדלת נקודות הזיכוי בתקופה שבה השכר שלהם עולה וצריך לשלם מס הכנסה. מדובר בתקופה שבה הילדים גדלים - תקופה שבה להורים אין נקודות זיכוי וההוצאות שלהם גדלות. אך בפועל מסתמן שלפי המתווה הנוכחי, מעמד הביניים ימשיך לשאת בנטל המס, ומי שיקבל את ההטבה הוא האוכלוסייה החרדית, שלאורך שנים ממשיכה ליהנות מההטבה של ילדים בגילי 3-0, בשל שיעורי הילודה הגבוהים". מה לגבי נקודות הזיכוי בגין הורים לילדים יותר מבוגרים, בני 12-6? "בגלל שלא ביטלו את ההטבה שנכנסה, האם תהיה זכאית לנקודת זיכוי נוספת עבור כל ילד שבשנה זו מלאו לו 6 וטרם מלאו לו 18. כך שבפועל היא מקבלת 2 נקודות זיכוי עבור כל ילד. גבר יקבל נקודת זיכוי אחת בגין כל ילד. אך אם יבטלו את ההטבה בשנים הבאות, זה יגרום לכך שהנטו של מעמד הביניים יתכווץ, בעוד שיוקר המחייה יעלה ביחד עם המע"מ".
- 3.אלי 05/03/2024 18:07הגב לתגובה זוהחרדים הם האחרונים שיהנו מנקודות הזיכוי האלו.. מי שירוויח הם העשירונים שמרוויחים 15k וצפונה להורה. מי שנדפק זה מעמד הבינים ומטה. נקודה. קצת מקצועיות או יושרה עיתונאית לא תזיק..
- 2.יהודה 16/01/2024 16:53הגב לתגובה זו" מעמד הביניים ימשיך לשאת בנטל המס, ומי שיקבל את ההטבה הוא האוכלוסייה החרדית," כן? בטוח? אז החרדים כן עובדים? ועוד כל כך הרבה ברמה שיעזור להם הנקודות זיכוי האלו? בדיוק הפוך זה הכי הוגן בעולם במקום לסבסד מעונות לאלו שמרוים קצת ואז מעמד הביינים ישלם מלא עשו תיקון היסטורי מי שעובד קשה ומרויח טוב יקבל הנחה אבל אם אפשר לתקוף חרדים אז למה לא
- 1.ביבי זה אסון 16/01/2024 07:48הגב לתגובה זוממשלת הפ]שע הוו מממנת ישיבות של בטלנים תמורת שוחד פוליטי
- אברם 16/01/2024 16:53הגב לתגובה זומי שבטלן דווקא לא יהנה מההטבה רק מי שעובד, והרבה.....
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
