תקציב המלחמה נחשף: שרי הממשלה יתבקשו לאשר תוספת של 30.5 מיליארד שקל לתקציב 2023
בעקבות הוצאות מלחמת חרבות ברזל, ממשלת ישראל תתכנס היום אחר הצהריים בכדי להצביע על תקציב המלחמה. פרטי התקציב נשלחו הבוקר לשרים אך משום מה טרם פורסמו לציבור.
החלק שמעורר את הרעש הגדול בתקשורת הוא סעיף הכספים הקואליציוניים, אשר נתפסים ככספים "מושחתים" שנועדו למטרת פינוק של שרי הממשלה לציבורים בהם הם חפצים ביקרים, אבל התדמית הזו במקרים רבים מאוד אינה נכונה, ומדובר בסך הכל בכספים אשר פקידי האוצר מעדיפים שלא ייכנסו לבסיס התקציב.
שר האוצר טען הבוקר כי מדובר בקמפיין שקרי כנגדו. לדברי גורמים בסביבתו של שר האוצר, הכספים הקואליציוניים שאושרו בתקציב לשנת 2023 עמדו על 5.8 מיליארד שקל, מהם נוצלו קצת יותר מ-3 מיליארד שקל. לטענתם מתוך 2.5 מיליארד שקל שנותרו בתקציב הכספים הקואליציוניים לשנת 2023 שר האוצר החליט על קיצוץ של 70%, דהיינו 1.6 מיליארד שקל כך שיוותרו להמשך שנת התקציב קצת מעל ל-900 מיליון שקל כספים קואליציוניים. לדברי הגורמים העובדה כי באגף התקציבים טוענים כי מתוך ה-1.6 מיליארד שקל הם התכוונו להעניק בפועל רק כמיליארד שקל, בניגוד למה שאושר בתקציב הוא בסיס המחלוקת על גובה הקיצוץ. בנוסף הפער באחוז הקיצוץ נובע מכך שהמתנגדים מסתכלים על הקיצוץ כעת מתוך התקציב לאורך כל השנה לעומת השר שמסתכל על הקיצוץ רק בכספים שנותרו עדיין לשימוש.
70% או 20%
הסיבה בגינה השר בני גנץ מסרב להצביע בעד התקציב וטוען כי כל שרי המחנה הממלכתי יתנגדו היום בישיבת הממשלה לתקציב הוא כי שר האוצר וראש הממשלה מסבירים אומנם כי הם קיצצו את הכספים הקואליציוניים ב-70%, אך בפועל לטענתו, הכספים הקואליציוניים קוצצו במיליארד שקל בלבד, וזאת לאחר שקצת מעל 3 מיליארד שקל כבר נוצלו במסגרת התקציב בשנת 2023.
30.5 מיליארד שקל
בסך הכל תוספת התקציב למלחמה לשנת 2023 עומדת על 30.5 מיליארד שקל, 17 מיליארד שקל יתווספו לתקציב לשם הוצאות צבאיות וביטחוניות ו-13.5 מיליארד שקל יתווספו לשם הוצאות אזרחיות.
במסגרת ההצבעה על התקציב הממשלה תתבקש לאשר גם את הגדלת מגבלת הגירעון ל-3.7% במקום 2.75%.
בהצעת התקציב המעודכן נכתב כי ההוצאות האזרחיות המרכזיות מורכבות מ-3.5 מיליארד שקל לטובת המפונים במלונות שפונו מהצפון והדרום, כ-1.65 מיליארד למשטרה, שב"ס, רשות הכבאות וגופי ביטחון שאינם הצבא, מיליארד שקל עבור מערכת הבריאות, מיליארד שקל לביטוח הלאומי, משרד הרווחה ומשרד הקליטה עבור תשלום לנפגעי איבה, ותשלום דמי אבטלה, כ-700 מיליון שקל למערכת החינוך, 650 מיליון שקל למשרדי הפנים והשיכון, ו-600 מיליון שקל למינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה.
מה נשאר בתקציב?
בתקציב בכספים הקואליציוניים נשארו סעיפים של 177 מיליון שקל להגדלת שכר המורים החרדים, 68 מיליון שקל למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, 55 מיליון שקל למורשת הלאומית. 675 מיליון שקל לקידום תוכנית בריאות לאומית, 350 מיליון שקל לחיזוק הביטחון הלאומי וחיזוק מערך השיטור,
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בנוסף, תווי המזון של דרעי קוצצו ב-600 מיליון שקל ויעמדו על 400 מיליון שקל, 39 מיליון שקל יועברו למשרד ירושלים ומסורת ישראל, 75 מיליון שקל יועברו לרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה. 255 מיליון שקל יוצאו התעצמות וכוננות של יהודה ושומרון, 44 מיליון שקל עבור סיוע ייחודי לחינוך הממלכתי דתי, 10 מיליון שקל יועברו עבור מיזמים משותפים בחינוך הממלכתי דתי ומורשת הרב דרוקמן, 75 מיליון שקל יוצאו לטובת תמרוץ וטיפוח בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, 46 מיליון שקל עבור מוסדות הפטור.
כספים קואליציוניים נוספים שמופיעים בסעיפי התקציב הם 75 מיליון שקל למשרד ההתיישבות והמשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק עבור מרכיבי ביטחון במרחב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור צוות חירום יישובי, 40 מיליון שקל עבור מכינות קדם צבאיות וגרעינים משימתיים ושירות לאומי, 15 מיליון שקל לחברה וקליטה בישוב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור "חיזוק הזהות היהודית", 52 מיליון שקל עבור גרעינים משימתיים, 39 מיליון שקל עבור סיוע לרשויות המקומיות בשמירה על שטחי C ביו"ש, 94 מיליון שקל עבור החטיבה להתיישבות.
- 3.בא 27/11/2023 14:48הגב לתגובה זואו השומרים שנירדמו וחלמו על המשכורת וישוב מיגדל בתל אביבכמו ברק הקטן,נראה לי שכולם אשמים ,אלה דינם מוות ,הם פושעי מלחמה,ואלה הולכים לכלא ל20 שנה מינימום. ככה שהשומרים הבאים לא ירדמו.
- בא 27/11/2023 15:32הגב לתגובה זויש דברים חשובים פי מיליארד,תראה איך הכוכב הזה נראה,כול ממשלה פועלת עפ אינטרסים בלבד ,ומליוני אנשים מתים. אתה מסכים לזהז? אם כן ,מה זה אומר עליך בנימין.
- 2.יאיר 27/11/2023 13:41הגב לתגובה זוחלק מסעיפי התקציב הם בושה וביזבוז נורא.
- צודק. להפסיק לכסות את הפסדי "הבימה" והאוניברסיטאות (ל"ת)המגיב 28/11/2023 04:03הגב לתגובה זו
- 1.גידי 27/11/2023 12:46הגב לתגובה זוסמורטיץ מנותק מהעם - הוא כמו הרפגון של מולייר - שסופר את כספו כל יום ושגנבו לו הוא מת...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
