ישיבת ממשלה בנימין נתניהו
צילום: קובי גדעון /לעמ

תקציב המלחמה נחשף: שרי הממשלה יתבקשו לאשר תוספת של 30.5 מיליארד שקל לתקציב 2023

גורמים בסביבתו של שר האוצר טוענים כי המחלוקת על גובה הקיצוץ בכספים הקואליציוניים נובעת מהפער בין גובה התקציב שאושר לבין הכסף שבפועל תכננו להעביר באגף התקציבים באוצר. לדברי סמוטריץ' הקיצוץ הוא 70%, לדברי המתנגדים לתקציב רק 18%
נחמן שפירא | (5)

בעקבות הוצאות מלחמת חרבות ברזל, ממשלת ישראל תתכנס היום אחר הצהריים בכדי להצביע על תקציב המלחמה. פרטי התקציב נשלחו הבוקר לשרים אך משום מה טרם פורסמו לציבור.

החלק שמעורר את הרעש הגדול בתקשורת הוא סעיף הכספים הקואליציוניים, אשר נתפסים ככספים "מושחתים" שנועדו למטרת פינוק של שרי הממשלה לציבורים בהם הם חפצים ביקרים, אבל התדמית הזו במקרים רבים מאוד אינה נכונה, ומדובר בסך הכל בכספים אשר פקידי האוצר מעדיפים שלא ייכנסו לבסיס התקציב.

שר האוצר טען הבוקר כי מדובר בקמפיין שקרי כנגדו. לדברי גורמים בסביבתו של שר האוצר, הכספים הקואליציוניים שאושרו בתקציב לשנת 2023 עמדו על 5.8 מיליארד שקל, מהם נוצלו קצת יותר מ-3 מיליארד שקל. לטענתם מתוך 2.5 מיליארד שקל שנותרו בתקציב הכספים הקואליציוניים לשנת 2023 שר האוצר החליט על קיצוץ של 70%, דהיינו 1.6 מיליארד שקל כך שיוותרו להמשך שנת התקציב קצת מעל ל-900 מיליון שקל כספים קואליציוניים.  לדברי הגורמים העובדה כי באגף התקציבים טוענים כי מתוך ה-1.6 מיליארד שקל הם התכוונו להעניק בפועל רק כמיליארד שקל, בניגוד למה שאושר בתקציב הוא בסיס המחלוקת על גובה הקיצוץ. בנוסף הפער באחוז הקיצוץ נובע מכך שהמתנגדים מסתכלים על הקיצוץ כעת מתוך התקציב לאורך כל השנה לעומת השר שמסתכל על הקיצוץ רק בכספים שנותרו עדיין לשימוש.

70% או 20%

הסיבה בגינה השר בני גנץ מסרב להצביע בעד התקציב וטוען כי כל שרי המחנה הממלכתי יתנגדו היום בישיבת הממשלה לתקציב הוא כי שר האוצר וראש הממשלה מסבירים אומנם כי הם קיצצו את הכספים הקואליציוניים ב-70%, אך בפועל לטענתו, הכספים הקואליציוניים קוצצו במיליארד שקל בלבד, וזאת לאחר שקצת מעל 3 מיליארד שקל כבר נוצלו במסגרת התקציב בשנת 2023. 

 

30.5 מיליארד שקל

 

בסך הכל תוספת התקציב למלחמה לשנת 2023 עומדת על 30.5 מיליארד שקל, 17 מיליארד שקל יתווספו לתקציב לשם הוצאות צבאיות וביטחוניות ו-13.5 מיליארד שקל יתווספו לשם הוצאות אזרחיות.

במסגרת ההצבעה על התקציב הממשלה תתבקש לאשר גם את הגדלת מגבלת הגירעון ל-3.7% במקום 2.75%. 

בהצעת התקציב המעודכן נכתב כי ההוצאות האזרחיות המרכזיות מורכבות מ-3.5 מיליארד שקל לטובת המפונים במלונות שפונו מהצפון והדרום, כ-1.65 מיליארד למשטרה, שב"ס, רשות הכבאות וגופי ביטחון שאינם הצבא, מיליארד שקל עבור מערכת הבריאות, מיליארד שקל לביטוח הלאומי, משרד הרווחה ומשרד הקליטה עבור תשלום לנפגעי איבה, ותשלום דמי אבטלה, כ-700 מיליון שקל למערכת החינוך, 650 מיליון שקל למשרדי הפנים והשיכון, ו-600 מיליון שקל למינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה.

 

 

מה נשאר בתקציב?

בתקציב בכספים הקואליציוניים נשארו סעיפים של 177 מיליון שקל להגדלת שכר המורים החרדים, 68 מיליון שקל למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, 55 מיליון שקל למורשת הלאומית. 675 מיליון שקל לקידום תוכנית בריאות לאומית, 350 מיליון שקל לחיזוק הביטחון הלאומי וחיזוק מערך השיטור, 

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף, תווי המזון  של דרעי קוצצו ב-600 מיליון שקל ויעמדו על 400 מיליון שקל, 39 מיליון שקל  יועברו למשרד ירושלים ומסורת ישראל, 75 מיליון שקל יועברו לרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה. 255 מיליון שקל יוצאו התעצמות וכוננות של יהודה ושומרון, 44 מיליון שקל עבור סיוע ייחודי לחינוך הממלכתי דתי, 10 מיליון שקל יועברו עבור מיזמים משותפים בחינוך הממלכתי דתי ומורשת הרב דרוקמן,  75 מיליון שקל יוצאו לטובת תמרוץ וטיפוח בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, 46 מיליון שקל עבור מוסדות הפטור.

 

כספים קואליציוניים נוספים שמופיעים בסעיפי התקציב הם 75 מיליון שקל למשרד ההתיישבות והמשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק  עבור מרכיבי ביטחון במרחב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור צוות חירום יישובי, 40 מיליון שקל עבור מכינות קדם צבאיות וגרעינים משימתיים ושירות לאומי, 15 מיליון שקל לחברה וקליטה בישוב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור "חיזוק הזהות היהודית", 52 מיליון שקל עבור גרעינים משימתיים, 39 מיליון שקל עבור סיוע לרשויות המקומיות בשמירה על שטחי C ביו"ש, 94 מיליון שקל עבור החטיבה להתיישבות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 27/11/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
    או השומרים שנירדמו וחלמו על המשכורת וישוב מיגדל בתל אביבכמו ברק הקטן,נראה לי שכולם אשמים ,אלה דינם מוות ,הם פושעי מלחמה,ואלה הולכים לכלא ל20 שנה מינימום. ככה שהשומרים הבאים לא ירדמו.
  • בא 27/11/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    יש דברים חשובים פי מיליארד,תראה איך הכוכב הזה נראה,כול ממשלה פועלת עפ אינטרסים בלבד ,ומליוני אנשים מתים. אתה מסכים לזהז? אם כן ,מה זה אומר עליך בנימין.
  • 2.
    יאיר 27/11/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    חלק מסעיפי התקציב הם בושה וביזבוז נורא.
  • צודק. להפסיק לכסות את הפסדי "הבימה" והאוניברסיטאות (ל"ת)
    המגיב 28/11/2023 04:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גידי 27/11/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    סמורטיץ מנותק מהעם - הוא כמו הרפגון של מולייר - שסופר את כספו כל יום ושגנבו לו הוא מת...
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.