באוצר דנו בניהול משק המלחמה וסיוע לחיילי המילואים
לאור הכרזת המלחמה וגיוס מילואים נרחב בצו 8, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים הבוקר הערכת מצב בהשתתפות בכירי משרד האוצר ברקע המלחמה בעזה. בישיבה השתתפו מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, ראש אגף תקציבים יוגב גורדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, היועץ המשפטי אסי מסינג, ראש רשות המסים שי אהרונוביץ', יו"ר רשות לניירות ערך ספי זינגר, מ"מ רשות שוק ההון עמית גל, מנהל מס רכוש אמיר דהן והמשנה למנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי.
בישיבה נדונו הצרכים התקציביים של ניהול משק המלחמה, מנגנון הפיצוי של הנזקים הישירים, המעטפת הנדרשת למשרתי המילואים שגויסו בצו 8, והתמיכה הנדרשת בכלכלה ובסקטורים השונים שלה בתקופה הלחימה. השר הנחה את ראשי האגפים לפעול באופן מואץ על מנת לספק את התקציבים הנדרשים לניהול המלחמה והחוסן הלאומי ולוודא שירות מיטבי לאזרחי ישראל.
בין ההחלטות שהתקבלו ניתן למנות הקפאת הליכי גביה, הקמת מוקד ייעודי לסיוע למשרתי מילואים שגויסו והקמת צוות ייעודי שיפנה באופן יזום לסיוע למשרתי מילואים פעילים בתחומי האכיפה והגביה, כמו גם בקרה ומעקב של רשות שוק ההון אחר ביצוע מדיניות טיפול רגיש בתביעות לפיצויים על ידי חברות הביטוח ועוד.
"עברנו אתמול יום קשה מאד עבור מדינת ישראל ועוד נכונו לנו ימים מאתגרים", מסר סמוטריץ' בהודעה לעיתונות. "אני שולח תנחומיי למשפחות ההרוגים, בהם גם בני משפחות עובדי משרד האוצר, ואיחולי רפואה שלמה לפצועים. זהו זמן לאחדות העם ולניצחון והכרעה של האויב. קיבלנו מכה קשה, אבל בעזרת השם נתאושש ממנה מהר, נשמיד את אויבינו ונחזיר את הביטחון, הכבוד והגאווה הלאומית של ישראל.
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"משרד האוצר יתמוך את מאמצי המלחמה בהיבטי התקציב והכלכלה באופן מיטבי ויספק את הגב לצה"ל ומערכת הביטחון ולעורף האזרחי בכל החזיתות בכדי לסייע להם לבצע את משימותיהם על הצד הטוב ביותר.
- 5.לא יכול לראות את הדבר הזה שנקרא סמרטוטריץ (ל"ת)מני 09/10/2023 16:34הגב לתגובה זו
- 4.ירון 09/10/2023 08:38הגב לתגובה זוזמן טוב להתעשת ולהציל את המדינה.
- 3.הדקטטור ועוזרו שבגללו הגענו לאן שהגענו (ל"ת)אא 09/10/2023 06:10הגב לתגובה זו
- 2.שגיא 09/10/2023 00:38הגב לתגובה זונתניהו חייב לשלם את המחיר
- 1.רצבי 08/10/2023 23:18הגב לתגובה זומספיק על הסיסמאות כמו אחדות העם כי התושבים החיים פה הם ערב רב של מהגרים מהרבה מדינות ואין להם כל זיקה לעם או אומה או יהדות אז תתמקד רק בשיפור הכלכלה והתעסוקה ולא יותר ובלי סיסמאות ריקות מתוכן
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.61% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
