באוצר דנו בניהול משק המלחמה וסיוע לחיילי המילואים

בכירי האוצר נועדו הבוקר כדי לדון בצרכי המשק במצב מלחמה. "משרד האוצר יתמוך את מאמצי המלחמה בהיבטי התקציב והכלכלה באופן מיטבי ויספק את הגב לצה"ל ומערכת הביטחון", מסר שר האוצר סמוטריץ'
ארז ליבנה | (5)

לאור הכרזת המלחמה וגיוס מילואים נרחב בצו 8, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים הבוקר הערכת מצב בהשתתפות בכירי משרד האוצר ברקע המלחמה בעזה. בישיבה השתתפו מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, ראש אגף תקציבים יוגב גורדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, היועץ המשפטי אסי מסינג, ראש רשות המסים שי אהרונוביץ', יו"ר רשות לניירות ערך ספי זינגר, מ"מ רשות שוק ההון עמית גל, מנהל מס רכוש אמיר דהן והמשנה למנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי.

 

בישיבה נדונו הצרכים התקציביים של ניהול משק המלחמה, מנגנון הפיצוי של הנזקים הישירים, המעטפת הנדרשת למשרתי המילואים שגויסו בצו 8, והתמיכה הנדרשת בכלכלה ובסקטורים השונים שלה בתקופה הלחימה. השר הנחה את ראשי האגפים לפעול באופן מואץ על מנת לספק את התקציבים הנדרשים לניהול המלחמה והחוסן הלאומי ולוודא שירות מיטבי לאזרחי ישראל.

 

בין ההחלטות שהתקבלו ניתן למנות הקפאת הליכי גביה, הקמת מוקד ייעודי לסיוע למשרתי מילואים שגויסו והקמת צוות ייעודי שיפנה באופן יזום לסיוע למשרתי מילואים פעילים בתחומי האכיפה והגביה, כמו גם בקרה ומעקב של רשות שוק ההון אחר ביצוע מדיניות טיפול רגיש בתביעות לפיצויים על ידי חברות הביטוח ועוד.

 

"עברנו אתמול יום קשה מאד עבור מדינת ישראל ועוד נכונו לנו ימים מאתגרים", מסר סמוטריץ' בהודעה לעיתונות. "אני שולח תנחומיי למשפחות ההרוגים, בהם גם בני משפחות עובדי משרד האוצר, ואיחולי רפואה שלמה לפצועים. זהו זמן לאחדות העם ולניצחון והכרעה של האויב. קיבלנו מכה קשה, אבל בעזרת השם נתאושש ממנה מהר, נשמיד את אויבינו ונחזיר את הביטחון, הכבוד והגאווה הלאומית של ישראל.

 

"משרד האוצר יתמוך את מאמצי המלחמה בהיבטי התקציב והכלכלה באופן מיטבי ויספק את הגב לצה"ל ומערכת הביטחון ולעורף האזרחי בכל החזיתות בכדי לסייע להם לבצע את משימותיהם על הצד הטוב ביותר.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא יכול לראות את הדבר הזה שנקרא סמרטוטריץ (ל"ת)
    מני 09/10/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ירון 09/10/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    זמן טוב להתעשת ולהציל את המדינה.
  • 3.
    הדקטטור ועוזרו שבגללו הגענו לאן שהגענו (ל"ת)
    אא 09/10/2023 06:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שגיא 09/10/2023 00:38
    הגב לתגובה זו
    נתניהו חייב לשלם את המחיר
  • 1.
    רצבי 08/10/2023 23:18
    הגב לתגובה זו
    מספיק על הסיסמאות כמו אחדות העם כי התושבים החיים פה הם ערב רב של מהגרים מהרבה מדינות ואין להם כל זיקה לעם או אומה או יהדות אז תתמקד רק בשיפור הכלכלה והתעסוקה ולא יותר ובלי סיסמאות ריקות מתוכן
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.