הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

ישראל הוציאה 132 מיליארד שקל על חינוך - כמה מזה הגיע לישיבות?

מנתוני הלמ"ס עולה כי המגזר הממשלתי מימן 83% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן כ-17% מסך כל ההוצאה הלאומית, כש-18% הגיע מתרומות ומענקים. הממשלה מימנה גם 88% מההוצאות של האוניברסיטאות. ב-2021 - 2.3% הגיע לישיבות ובתי ספר תורניים
איציק יצחקי | (9)
נושאים בכתבה חינוך למ"ס לשכה מרכזית לסטטיסטיקה מערכת החינוך

מדינת ישראל הוציא 132 מיליארד שקל על חינוך - מה שמהווה כ-7.5% מההוצאה הלאומית, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה את נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2022-2021. 

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 6-0) עד להשכלה גבוהה, את הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד', וכן את הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).

בשנת 2022 ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-132 מיליארד שקל במחירים שוטפים שהם 7.5% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-3.7%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 6.3% בשנת 2021.

הנתונים המרכזיים: ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7% (במחירים קבועים), בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. 18.2% מההוצאה הלאומית לחינוך, מומנה על ידי משקי הבית, מלכ"רים המשרתים את משקי הבית, תרומות ומענקים. המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, ירידה לעומת 83.2% בשנת 2021.

למ

 

ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים עלתה בשנת 2022 ב-3.7%, בהמשך לעלייה של 6.3% ב-2021 ולעומת ירידה של 5.2% בשנת 2020. ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך כל ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים) במחירים קבועים, עלתה בשנת 2022, ב-4.0% בהמשך לעלייה של 6.7% בשנת 2021.

ההשקעות בנכסים קבועים (במחירים קבועים) ירדו ב-0.1% בשנת 2022 לעומת עלייה של 1.7% בשנת 2021 (לוח 4). ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7%, בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. ההוצאה השוטפת לחינוך לנפש עלתה ב-2.0%.

קיראו עוד ב"בארץ"

למ

ומה עם ההוצאה הלאומית לחינוך לפי מגזר בשנת 2022? רוב שירותי החינוך (82%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח שרוב מימונם מהממשלה (לדוגמה האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'). ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח המשרתים את משקי הבית בשנת 2022 היה 8% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו', הסתכם ב-10%.

 

ההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח לפי סוג ההוצאה (תרשים 2) בשנת 2022, כ-76% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו עלות עבודה, כ-20% – הוצאות על קניית סחורות ושירותים ו-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.

בשנת 2022, המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכד', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל (18.2%).

למ

המגזר הממשלתי מימן 83.2% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן 16.8% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך. הנתונים על מימון ההוצאה לפי דרג חינוך לשנת 2021, מראים כי המגזר הממשלתי מימן 81% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך קדם-יסודי. החל משנת 2013 נכלל בחינוך הקדם-יסודי גם החינוך לגילי 3-0, והוא מעלה את אחוז ההשתתפות בהוצאות של משקי הבית. המגזר הממשלתי מימן גם 95% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, ו-89% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך על-יסודי.

עוד מימן המגזר הממשלתי 88% מהוצאות השוטפות של האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד), 37% מההוצאה השוטפת של מכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) ו-9% מההוצאה השוטפת של מוסדות אחרים. בשנת 2013, הוחלט להפריד את המכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) מהמוסדות האחרים הכוללים לימודי עברית, קורסים למבוגרים ושירותי חינוך אחרים. על כן, לא ניתן להשוות את גובה המימון בדרג זה לשנים קודמות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מושיק 03/08/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את הכתב שמכין את הכתבה. כאילו שכל קורא מתעמק ונכנס לפרטים ולמספרים ,שאני משוכנע שגם הכותב בקושי מבין. תתמצת,תתמצת ותתמצת.
  • 5.
    אבי 02/08/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בישיבות זה לא העלות הישירה אלא העלות העקיפה שלהן. שהן באות במקום ללמוד מקצוע. בגלל זה אין בוגרי ישיבות מהנדסים או רופאים. ואז ללא הכשרה מתאימה הבוגרים שלהם מהווים נטל על החברה. למרות שמדובר על אנשים חכמים ובעלי פוטנציאל גבוה.
  • אזרח שאיכפת לו 06/08/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    מפלגות הרשע החרדיות מאיימות בפרוק הממשלה אם לא יעבירו את חוק הגיוס.הלואי וכך יהיה והממשלה הפושעת תיפול
  • עלות עקיפה 03/08/2023 08:57
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להסתכל על מדעי הרוח ולהגיד שיש עלות עקיפה.
  • עלות ישירה 03/08/2023 10:51
    מי שלמד מדעי הרוח הולך אח״כ ועובד. באיזושהי עבודה. מי שלמד בישיבה ממשיך לשבת על התחת, אשתו מנקה בתים באיזה מקום או עובדת כמורה בחינוך תורני והמשפחה שלהם היא סה״כ שלילית בהכנסה שלה, כלומר נתמכת ע״י משלמי מס חילוניים.
  • 4.
    בנימין 02/08/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    מילארדים,יחד עם זה כל שנה יש ירידה במבחנים בתוצאות התלמידים.הגיע הזמן לבדק בית של המורים של יו"ר המורים ושר החינוך.
  • 3.
    ליאור 02/08/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    שמבינים מתוך תוכן הכתבה כמה ערוצי התקשורת מוטים ומסלפים בצורה נוראית את הנתונים כפי שהם רוצים. הם גרמו לי לכעוס כל כך על החרדים שלוקחים לנו את כל הכסף ומתברר שהם כמעט לא לוקחים כלום. אני משוכנע שהכתבה הזו אובייקטיבית כי הנתונים הם נתונים ממשלתיים ואין כל כך אפשרות לסלף נתוני מאקרו כל כך גדולים.
  • 2.
    מי שצופה בהסתה של ערוץ 12 חושב שזה 90% לישיבות, לא 2.3% (ל"ת)
    מבין2 02/08/2023 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 02/08/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    אז על מה כל המהומה והביזוי נגדם?
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: יותר מ-2 מיליארד שקל בחציון הראשון של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל

להמשך הכתבה לחץ כאן