העלימו 13 מיליון שקל מרשות המסים, הרכבים הוחרמו
רשות המסים והמשטרה פעלו הלילה ביישובים עראבה וסחנין, ועיקלו 14 רכבים של מחוללי פשיעה שצברו חובות בסך של כ-13 מיליון שקל. עובדי ושוטרי יחידת האכיפה הצפונית של רשות המסים (הוצל"פ חיפה) יחד עם שוטרי המחוז הצפוני, פעלו כנגד סרבני מס וביניהם מחוללי פשיעה משתי הערים. הפעילות נערכה כחלק מהמאמץ המשותף של גורמי האכיפה השונים להגביר את המשילות וההרתעה ברחוב הערבי. במסגרת הפעילות נתפסו ועוקלו 14 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, בגין חובות בסך כולל של 13.3 מיליון שקל למע"מ טבריה, משרד פקיד שומה נצרת ומשרד מיסוי מקרקעין נצרת. למבצע קדמו הכנה מדוקדקת ואיסוף מודיעין שטח. "משטרת ישראל ורשות המסים ימשיכו במאבק נחוש נגד פעילות בלתי חוקית לרבות פעילות בתחום הפלילי, כלכלי, ועוד שמתבצעת תוך זלזול בשלטון החוק ובעלת השפעה שלילית על החברה הנורמטיבית שומרת החוק", נמסר בהודעה משותפת.
כתבי אישום נגד סוחרי קרקעות בשומרון שהתחמקו מתשלום מס פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד יצחק בן אברהם, וחברות נוספות שבשליטתו לאחר שביצעו מספר עסקאות במקרקעין באזור השומרון, בהיקף של מיליוני שקלים, ונמנעו מלדווח על העסקאות במטרה להתחמק מתשלום מס. מכתב האישום שהגישה עו"ד טליה נעים עולה כי במהלך השנים 2014-2012 ובשנים שקדמו לכך, עסק בן אברהם בסחר בקרקעות באזור השומרון באמצעות חברות בשליטתו, שהחזיקו בזכויות בקרקעות באזור האמור ונרשמו על פי חוק החברות הירדני במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון בבית אל. ככלל, עסקאות במקרקעין המבוצעות באזור יהודה ושומרון על ידי תושבי ישראל לצרכי מס, חבות בתשלום המיסים המתחייבים מכך בישראל. בנסיבות מסוימות, עסקאות כאמור עשויות להתחייב גם בתשלום מס ערך מוסף. על פי כתב האישום, במסגרת מספר עסקאות, במהלך השנים 2014-2012 מכר בן אברהם לרו"ח ישראל בסון זכויות בקרקעות האמורות, באמצעות מכירת זכויות בחברות שבשליטתו, בסך של כ - 7.5 מיליון ש"ח. בניגוד לייעוץ המשפטי והחשבונאי שניתן לבן אברהם הוא לא דיווח על עסקאות אלה למנהל מיסוי מקרקעין ולמנהל מע"מ ולא שילם את המס המתחייב בגינן. בנוסף, על מנת להתחמק מדיווח לרשויות המס ומתשלום מס כדין, באחת העסקאות ביקש בן אברהם לייצר מצג כוזב שלפיו מדובר בעסקת הלוואה, על אף שבאופן מהותי מדובר היה בעסקת מכר החייבת במס. לבן אברהם יוחסו עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מיסי מקרקעין ומס ערך מוסף. כתב אישום זה מצטרף לכתב אישום שהוגש לאחרונה בפרשה, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד רו"ח ישראל בסון, אשר רכש את הזכויות, באמצעות חברה בבעלותו, מבן אברהם ומהחברות בשליטתו. כתב האישום בעניינו של בסון והחברה מייחס לשניים עבירות של אי מסירת הצהרה על רכישת זכות במקרקעין בלא סיבה מספקת.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
