העלימו 13 מיליון שקל מרשות המסים, הרכבים הוחרמו
רשות המסים והמשטרה פעלו הלילה ביישובים עראבה וסחנין, ועיקלו 14 רכבים של מחוללי פשיעה שצברו חובות בסך של כ-13 מיליון שקל. עובדי ושוטרי יחידת האכיפה הצפונית של רשות המסים (הוצל"פ חיפה) יחד עם שוטרי המחוז הצפוני, פעלו כנגד סרבני מס וביניהם מחוללי פשיעה משתי הערים. הפעילות נערכה כחלק מהמאמץ המשותף של גורמי האכיפה השונים להגביר את המשילות וההרתעה ברחוב הערבי. במסגרת הפעילות נתפסו ועוקלו 14 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, בגין חובות בסך כולל של 13.3 מיליון שקל למע"מ טבריה, משרד פקיד שומה נצרת ומשרד מיסוי מקרקעין נצרת. למבצע קדמו הכנה מדוקדקת ואיסוף מודיעין שטח. "משטרת ישראל ורשות המסים ימשיכו במאבק נחוש נגד פעילות בלתי חוקית לרבות פעילות בתחום הפלילי, כלכלי, ועוד שמתבצעת תוך זלזול בשלטון החוק ובעלת השפעה שלילית על החברה הנורמטיבית שומרת החוק", נמסר בהודעה משותפת.
כתבי אישום נגד סוחרי קרקעות בשומרון שהתחמקו מתשלום מס פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד יצחק בן אברהם, וחברות נוספות שבשליטתו לאחר שביצעו מספר עסקאות במקרקעין באזור השומרון, בהיקף של מיליוני שקלים, ונמנעו מלדווח על העסקאות במטרה להתחמק מתשלום מס. מכתב האישום שהגישה עו"ד טליה נעים עולה כי במהלך השנים 2014-2012 ובשנים שקדמו לכך, עסק בן אברהם בסחר בקרקעות באזור השומרון באמצעות חברות בשליטתו, שהחזיקו בזכויות בקרקעות באזור האמור ונרשמו על פי חוק החברות הירדני במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון בבית אל. ככלל, עסקאות במקרקעין המבוצעות באזור יהודה ושומרון על ידי תושבי ישראל לצרכי מס, חבות בתשלום המיסים המתחייבים מכך בישראל. בנסיבות מסוימות, עסקאות כאמור עשויות להתחייב גם בתשלום מס ערך מוסף. על פי כתב האישום, במסגרת מספר עסקאות, במהלך השנים 2014-2012 מכר בן אברהם לרו"ח ישראל בסון זכויות בקרקעות האמורות, באמצעות מכירת זכויות בחברות שבשליטתו, בסך של כ - 7.5 מיליון ש"ח. בניגוד לייעוץ המשפטי והחשבונאי שניתן לבן אברהם הוא לא דיווח על עסקאות אלה למנהל מיסוי מקרקעין ולמנהל מע"מ ולא שילם את המס המתחייב בגינן. בנוסף, על מנת להתחמק מדיווח לרשויות המס ומתשלום מס כדין, באחת העסקאות ביקש בן אברהם לייצר מצג כוזב שלפיו מדובר בעסקת הלוואה, על אף שבאופן מהותי מדובר היה בעסקת מכר החייבת במס. לבן אברהם יוחסו עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מיסי מקרקעין ומס ערך מוסף. כתב אישום זה מצטרף לכתב אישום שהוגש לאחרונה בפרשה, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד רו"ח ישראל בסון, אשר רכש את הזכויות, באמצעות חברה בבעלותו, מבן אברהם ומהחברות בשליטתו. כתב האישום בעניינו של בסון והחברה מייחס לשניים עבירות של אי מסירת הצהרה על רכישת זכות במקרקעין בלא סיבה מספקת.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
