פשיטה עראבה וסכנין
צילום: דוברות המשטרה ודוברות רשות המסים

העלימו 13 מיליון שקל מרשות המסים, הרכבים הוחרמו

במסגרת פעילות של רשות המסים והמשטרה, נתפסו ועוקלו 14 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, בגין חובות למע"מ טבריה, משרד פקיד שומה נצרת ומשרד מיסוי מקרקעין נצרת/ udo: כתבי אישום נגד סוחרי קרקעות בשומרון שהתחמקו מתשלום מס
איציק יצחקי |

רשות המסים והמשטרה פעלו הלילה ביישובים עראבה וסחנין, ועיקלו 14 רכבים של מחוללי פשיעה שצברו חובות בסך של כ-13 מיליון שקל. עובדי ושוטרי יחידת האכיפה הצפונית של רשות המסים (הוצל"פ חיפה) יחד עם שוטרי המחוז הצפוני, פעלו כנגד סרבני מס וביניהם מחוללי פשיעה משתי הערים. הפעילות נערכה כחלק מהמאמץ המשותף של גורמי האכיפה השונים להגביר את המשילות וההרתעה ברחוב הערבי. במסגרת הפעילות נתפסו ועוקלו 14 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, בגין חובות בסך כולל של 13.3 מיליון שקל למע"מ טבריה, משרד פקיד שומה נצרת ומשרד מיסוי מקרקעין נצרת. למבצע קדמו הכנה מדוקדקת ואיסוף מודיעין שטח. "משטרת ישראל ורשות המסים ימשיכו במאבק נחוש נגד פעילות בלתי חוקית לרבות פעילות בתחום הפלילי, כלכלי, ועוד שמתבצעת תוך זלזול בשלטון החוק ובעלת השפעה שלילית על החברה הנורמטיבית שומרת החוק", נמסר בהודעה משותפת.

כתבי אישום נגד סוחרי קרקעות בשומרון שהתחמקו מתשלום מס  פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד יצחק בן אברהם, וחברות נוספות שבשליטתו לאחר שביצעו מספר עסקאות במקרקעין באזור השומרון, בהיקף של מיליוני שקלים, ונמנעו מלדווח על העסקאות במטרה להתחמק מתשלום מס. מכתב האישום שהגישה עו"ד טליה נעים עולה כי במהלך השנים 2014-2012 ובשנים שקדמו לכך, עסק בן אברהם בסחר בקרקעות באזור השומרון באמצעות חברות בשליטתו, שהחזיקו בזכויות בקרקעות באזור האמור ונרשמו על פי חוק החברות הירדני במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון בבית אל. ככלל, עסקאות במקרקעין המבוצעות באזור יהודה ושומרון על ידי תושבי ישראל לצרכי מס, חבות בתשלום המיסים המתחייבים מכך בישראל. בנסיבות מסוימות, עסקאות כאמור עשויות להתחייב גם בתשלום מס ערך מוסף. על פי כתב האישום, במסגרת מספר עסקאות, במהלך השנים 2014-2012  מכר בן אברהם לרו"ח ישראל בסון זכויות בקרקעות האמורות, באמצעות מכירת זכויות בחברות שבשליטתו, בסך של כ - 7.5 מיליון ש"ח. בניגוד לייעוץ המשפטי והחשבונאי שניתן לבן אברהם הוא לא דיווח על עסקאות אלה למנהל מיסוי מקרקעין ולמנהל מע"מ ולא שילם את המס המתחייב בגינן. בנוסף, על מנת להתחמק מדיווח לרשויות המס ומתשלום מס כדין, באחת העסקאות ביקש בן אברהם לייצר מצג כוזב שלפיו מדובר בעסקת הלוואה, על אף שבאופן מהותי מדובר היה בעסקת מכר החייבת במס. לבן אברהם יוחסו עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מיסי מקרקעין ומס ערך מוסף. כתב אישום זה מצטרף לכתב אישום שהוגש לאחרונה בפרשה, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד רו"ח ישראל בסון, אשר רכש את הזכויות, באמצעות חברה בבעלותו, מבן אברהם ומהחברות בשליטתו. כתב האישום בעניינו של בסון והחברה מייחס לשניים עבירות של אי מסירת הצהרה על רכישת זכות במקרקעין בלא סיבה מספקת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.