העלימו 13 מיליון שקל מרשות המסים, הרכבים הוחרמו
רשות המסים והמשטרה פעלו הלילה ביישובים עראבה וסחנין, ועיקלו 14 רכבים של מחוללי פשיעה שצברו חובות בסך של כ-13 מיליון שקל. עובדי ושוטרי יחידת האכיפה הצפונית של רשות המסים (הוצל"פ חיפה) יחד עם שוטרי המחוז הצפוני, פעלו כנגד סרבני מס וביניהם מחוללי פשיעה משתי הערים. הפעילות נערכה כחלק מהמאמץ המשותף של גורמי האכיפה השונים להגביר את המשילות וההרתעה ברחוב הערבי. במסגרת הפעילות נתפסו ועוקלו 14 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, בגין חובות בסך כולל של 13.3 מיליון שקל למע"מ טבריה, משרד פקיד שומה נצרת ומשרד מיסוי מקרקעין נצרת. למבצע קדמו הכנה מדוקדקת ואיסוף מודיעין שטח. "משטרת ישראל ורשות המסים ימשיכו במאבק נחוש נגד פעילות בלתי חוקית לרבות פעילות בתחום הפלילי, כלכלי, ועוד שמתבצעת תוך זלזול בשלטון החוק ובעלת השפעה שלילית על החברה הנורמטיבית שומרת החוק", נמסר בהודעה משותפת.
כתבי אישום נגד סוחרי קרקעות בשומרון שהתחמקו מתשלום מס פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד יצחק בן אברהם, וחברות נוספות שבשליטתו לאחר שביצעו מספר עסקאות במקרקעין באזור השומרון, בהיקף של מיליוני שקלים, ונמנעו מלדווח על העסקאות במטרה להתחמק מתשלום מס. מכתב האישום שהגישה עו"ד טליה נעים עולה כי במהלך השנים 2014-2012 ובשנים שקדמו לכך, עסק בן אברהם בסחר בקרקעות באזור השומרון באמצעות חברות בשליטתו, שהחזיקו בזכויות בקרקעות באזור האמור ונרשמו על פי חוק החברות הירדני במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון בבית אל. ככלל, עסקאות במקרקעין המבוצעות באזור יהודה ושומרון על ידי תושבי ישראל לצרכי מס, חבות בתשלום המיסים המתחייבים מכך בישראל. בנסיבות מסוימות, עסקאות כאמור עשויות להתחייב גם בתשלום מס ערך מוסף. על פי כתב האישום, במסגרת מספר עסקאות, במהלך השנים 2014-2012 מכר בן אברהם לרו"ח ישראל בסון זכויות בקרקעות האמורות, באמצעות מכירת זכויות בחברות שבשליטתו, בסך של כ - 7.5 מיליון ש"ח. בניגוד לייעוץ המשפטי והחשבונאי שניתן לבן אברהם הוא לא דיווח על עסקאות אלה למנהל מיסוי מקרקעין ולמנהל מע"מ ולא שילם את המס המתחייב בגינן. בנוסף, על מנת להתחמק מדיווח לרשויות המס ומתשלום מס כדין, באחת העסקאות ביקש בן אברהם לייצר מצג כוזב שלפיו מדובר בעסקת הלוואה, על אף שבאופן מהותי מדובר היה בעסקת מכר החייבת במס. לבן אברהם יוחסו עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מיסי מקרקעין ומס ערך מוסף. כתב אישום זה מצטרף לכתב אישום שהוגש לאחרונה בפרשה, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד רו"ח ישראל בסון, אשר רכש את הזכויות, באמצעות חברה בבעלותו, מבן אברהם ומהחברות בשליטתו. כתב האישום בעניינו של בסון והחברה מייחס לשניים עבירות של אי מסירת הצהרה על רכישת זכות במקרקעין בלא סיבה מספקת.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
