העלימו 13 מיליון שקל מרשות המסים, הרכבים הוחרמו
רשות המסים והמשטרה פעלו הלילה ביישובים עראבה וסחנין, ועיקלו 14 רכבים של מחוללי פשיעה שצברו חובות בסך של כ-13 מיליון שקל. עובדי ושוטרי יחידת האכיפה הצפונית של רשות המסים (הוצל"פ חיפה) יחד עם שוטרי המחוז הצפוני, פעלו כנגד סרבני מס וביניהם מחוללי פשיעה משתי הערים. הפעילות נערכה כחלק מהמאמץ המשותף של גורמי האכיפה השונים להגביר את המשילות וההרתעה ברחוב הערבי. במסגרת הפעילות נתפסו ועוקלו 14 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, בגין חובות בסך כולל של 13.3 מיליון שקל למע"מ טבריה, משרד פקיד שומה נצרת ומשרד מיסוי מקרקעין נצרת. למבצע קדמו הכנה מדוקדקת ואיסוף מודיעין שטח. "משטרת ישראל ורשות המסים ימשיכו במאבק נחוש נגד פעילות בלתי חוקית לרבות פעילות בתחום הפלילי, כלכלי, ועוד שמתבצעת תוך זלזול בשלטון החוק ובעלת השפעה שלילית על החברה הנורמטיבית שומרת החוק", נמסר בהודעה משותפת.
כתבי אישום נגד סוחרי קרקעות בשומרון שהתחמקו מתשלום מס פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד יצחק בן אברהם, וחברות נוספות שבשליטתו לאחר שביצעו מספר עסקאות במקרקעין באזור השומרון, בהיקף של מיליוני שקלים, ונמנעו מלדווח על העסקאות במטרה להתחמק מתשלום מס. מכתב האישום שהגישה עו"ד טליה נעים עולה כי במהלך השנים 2014-2012 ובשנים שקדמו לכך, עסק בן אברהם בסחר בקרקעות באזור השומרון באמצעות חברות בשליטתו, שהחזיקו בזכויות בקרקעות באזור האמור ונרשמו על פי חוק החברות הירדני במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון בבית אל. ככלל, עסקאות במקרקעין המבוצעות באזור יהודה ושומרון על ידי תושבי ישראל לצרכי מס, חבות בתשלום המיסים המתחייבים מכך בישראל. בנסיבות מסוימות, עסקאות כאמור עשויות להתחייב גם בתשלום מס ערך מוסף. על פי כתב האישום, במסגרת מספר עסקאות, במהלך השנים 2014-2012 מכר בן אברהם לרו"ח ישראל בסון זכויות בקרקעות האמורות, באמצעות מכירת זכויות בחברות שבשליטתו, בסך של כ - 7.5 מיליון ש"ח. בניגוד לייעוץ המשפטי והחשבונאי שניתן לבן אברהם הוא לא דיווח על עסקאות אלה למנהל מיסוי מקרקעין ולמנהל מע"מ ולא שילם את המס המתחייב בגינן. בנוסף, על מנת להתחמק מדיווח לרשויות המס ומתשלום מס כדין, באחת העסקאות ביקש בן אברהם לייצר מצג כוזב שלפיו מדובר בעסקת הלוואה, על אף שבאופן מהותי מדובר היה בעסקת מכר החייבת במס. לבן אברהם יוחסו עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מיסי מקרקעין ומס ערך מוסף. כתב אישום זה מצטרף לכתב אישום שהוגש לאחרונה בפרשה, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד רו"ח ישראל בסון, אשר רכש את הזכויות, באמצעות חברה בבעלותו, מבן אברהם ומהחברות בשליטתו. כתב האישום בעניינו של בסון והחברה מייחס לשניים עבירות של אי מסירת הצהרה על רכישת זכות במקרקעין בלא סיבה מספקת.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
