בן 29, רוצה חופשה - הדיל בהרי קלמטה ביוון, זול יותר מכל המקומות בארץ
חופשה יום שני הקרוב אני יוצא לשבועיים של חופשת כתיבה בהרי קלמטה שבדרום יוון. נשמע סקסי, אני יודע. נשמע מגניב, אני יודע. נשמע חי בסרט, אני יודע. אבל האמת? זו פשוט האופציה הכי זולה שמצאתי.
אז הגעתי למאני טיים של הספר שאני עובד עליו עכשיו, ממש לקראת סיום הטיוטה הראשונה, והרגשתי שאני צריך להכניס את עצמי לבועה. לנקות את הרעשים מהצד, את האפשרות לפגוש חברים, את העבודה ובעיקר את הרעש מהמוסך שמחוץ לבית שלי.
בהתחלה חשבתי לקחת רק כמה ימים, הרי זה לא שאני צריך חופשת כתיבה בשביל לכתוב, להפך, יש בזה אפילו משהו מלחיץ שאתה יודע שיש לך מסגרת זמן מסוימת ששמת לעצמך רק בשביל המשימה הזו, ואז אתה בלחץ לעשות את זה ומרוב לחץ לעשות את זה ולא לכפכף את עצמך על זה שהכל היה לשווא אתה לא מצליח להתפנות בראש לכתיבה. וגם למה? הרי את כל הספר כתבתי בדירה שלי בשעות הבוקר שלפני המשמרת, אז מה פתאום אני צריך ״חופשת כתיבה״?
כשניסיתי לענות לעצמי על השאלה הזו התשובה הייתה ברורה, אני לא צריך את זה, אני רוצה את זה. יש בעולם דבר שנקרא מומנטום, וככל שאתה צובר יותר תאוצה ככה אתה רוצה לעוף רחוק יותר. לנסוע מהר יותר. אז הגעתי לישורת האחרונה והחלטתי לנצל את זה. ידעתי שבכמה ימים כלום לא יקרה. עד שאני אגיע ועד שאני אתרגל לזה שאני שם ועד שאני אתחיל להרגיש בנוח יעברו כבר שלושה ימים ואז יישארו לי עוד יומיים שלושה שאני רק אחשוב על זה שנשארו לי רק עוד יומיים שלושה ושאני עוד שניה חוזר ואין סיכוי שאני אצליח לכתוב ככה. אז החלטתי שאני צריך יותר זמן. מספיק זמן כדי להתמסר. כדי להרגיש בנוח.
- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא היה ברור לי כל כך מה אני מחפש. כלומר, ידעתי שאני מחפש מקום שקט ומרוחק ככל האפשר, אבל לא יותר מזה. כשנכנסתי לאינטרנט וכתבתי בגוגל ׳מקומות שקטים לשהות בהם כשבועיים׳ (אני אחד החלשים בחיפושים בגוגל), התחלתי להבין שזה הולך להיות הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי. בהתחלה גוגל הציע לי מקומות שמיועדים לזה, מקומות שהם כמו מלונות נעימים כאלה מול נופים יפים שאנשים באים לשם במיוחד כדי לעבוד עם תמונות של אנשים יושבים על ערסלים עם הלפטופ שלהם מול הר תבור, מפוזרים אחד על יד השני, ואולי אני המוזר פה, אבל למה שאני ארצה להיות עם עוד אנשים שרצו להתבודד אם אני רוצה להתבודד? הרי אני רוצה להתבודד. אחר כך הוא הציע לי צימרים בצפון או בדרום לתקופה ממושכת, שאף אחד מהמקומות הראויים בהם לא ירד משבע מאות שקל ללילה. שבע מאות שקל. וזה עוד לפני שאני מדבר על האוכל מסביב, על הקפה, על הבירה. ועוד הדירה שלי הולכת לעמוד ריקה שבועיים. כלומר זה לא רק שאני הולך להוציא עכשיו כסף על שבועיים במקום אחר, וזה לא רק שאני לא אעבוד בשבועיים האלה, אני גם אשלם את השכר דירה על הדירה הריקה שלי. כל העסק התחיל להיראות לי טו מאץ׳. וזה לא שאני איזה אחד שכל החלטה שהוא מקבל הוא שם על המאזניים, מחשב עלות מול תועלת, אבל פתאום המחשבה על זה הבהילה אותי. חשבתי אולי ללכת על חילופי דירות, אבל לפני שהספקתי להתעמק בזה גוגל בא בהפוכה, והציע לי את הרי קלמטה שביוון.
מקום שחוץ מעל הזיתים שלו אין לי שום מושג. נכנסתי לקישור באייר בי אנד בי, והלוואי והייתי יכול להוסיף כאן תמונות ולהוכיח שלא מדובר בפחות מגן עדן. דירת שני חדרים מהממת עם מטבח גדול, סלון, חדר שינה, שולחן כתיבה וכל זה בלי שאני מזכיר שהיא קו ראשון למים, בכפר קטן ושקט עם דגה מקומית ואוזו. אה, ואוף סיזן. כלומר לא העונה. כלומר קר. כלומר לא יהיה ים ובטן גב ולא יהיו טיולים רגליים בהרים, יש מושלם מזה לכתיבה? עשיתי בדיקה, סתם בשביל הספורט מה נקרא, כמה עולה לילה באותו מקום באוגוסט. אלף שלוש מאות שקל. אלף שלוש מאות. אבל בגלל שזה אוף סיזן, אלה המחירים. ובארץ, לא משנה בכלל שאין אוף סיזן, המחירים פשוט מטורפים. אז עשיתי את החישוב המהיר – 180 שקל ללילה, פלוס טיסה הלוך חזור עם מזוודות (שזה אגב נושא בפני עצמו. כאילו עצם זה שכרטיס טיסה עולה שישים יורו ותוספת של מזוודה עולה עוד ארבעים יורו, גורם לי לחשוב שהמזוודות במטוס זה כמו הפופקורן בקולנוע, ששם הכסף הגדול שלהם. הרי הסרט יוקרן בכל מקרה, הטיסה תצא בכל מקרה, אז מה – תראה סרט בלי פופקורן? תטוס בלי מזוודה?), פלוס ביטוח חו״ל, פלוס חבילת גלישה, פלוס הוצאות בשוטף שם, פלוס הכל – שווה פחות או יותר ארבעת אלפים שקל הבדל לעומת כל מקום כזה בארץ. ככה יוצא שגם אם אני מפסיד כסף על הדירה שלי שעומדת ריקה, אני יוצא מרווח מזה. אז כן. ביום שני הקרוב אני יוצא לשבועיים של חופשת כתיבה בהרי קלמטה שבדרום יוון. נשמע סקסי, אני יודע. נשמע מגניב, אני יודע. נשמע חי בסרט, אני יודע. אבל האמת? זו פשוט האופציה הכי זולה שמצאתי.
נמרוד סופרין, סופר
- 9.הרדי 02/04/2023 09:23הגב לתגובה זוקמת קשה להיות צעיר שמפרנס,עצמו במדינה הזו , אבל הפואטיות שלך עושה את זה קצת יותר ורוד.
- 8.יהודי 11/02/2023 23:09הגב לתגובה זולא לחלל שבת!
- 7.בארי 11/02/2023 20:45הגב לתגובה זויש גסט האוס בכליל זול ומקסים ושקט ונעים מומלץ! וגם בדרום בעונה נפלאה יש מקומות קסומים כמו נאות סמדר יש גם בדרום שזו עונה נהדרת מקומות נםלאים ובזול
- 6.נון 11/02/2023 19:07הגב לתגובה זומגשים את החלום של כל כותב תגובות באשר הוא
- 5.שרה 11/02/2023 18:47הגב לתגובה זוככה אני מרויחה עוד כמה שקלים
- יותם 11/02/2023 19:42הגב לתגובה זומושחתת הנשואה למושחת
- 4.הדס 11/02/2023 13:33הגב לתגובה זוממש זול אתר אגודה תחפש את זה זה אתר שיש שם חופשות ממש זולות
- 3.בעקבות הכתבה אנחנו על קלמנטינה עכשיו 11/02/2023 13:31הגב לתגובה זובעקבות הכתבה אנחנו על קלמנטינה עכשיו
- 2.אוהבת לטייל במקומות לא קרים מידי . תמצא במדינות מז 11/02/2023 13:07הגב לתגובה זואוהבת לטייל במקומות לא קרים מידי . תמצא במדינות מזרח אירופה כמו רומניה ובולגריה .תשלח בבקשה כתובת הדירה תודה
- 1.רותם 11/02/2023 12:50הגב לתגובה זותם עידן הכסף הזול ואפטר קורונה נוחתים למציאות עגומה של ריבית 10 אחוז
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
