בן 29, רוצה חופשה - הדיל בהרי קלמטה ביוון, זול יותר מכל המקומות בארץ
יום שני הקרוב אני יוצא לשבועיים של חופשת כתיבה בהרי קלמטה שבדרום יוון. נשמע סקסי, אני יודע. נשמע מגניב, אני יודע. נשמע חי בסרט, אני יודע. אבל האמת? זו פשוט האופציה הכי זולה שמצאתי.
אז הגעתי למאני טיים של הספר שאני עובד עליו עכשיו, ממש לקראת סיום הטיוטה הראשונה, והרגשתי שאני צריך להכניס את עצמי לבועה. לנקות את הרעשים מהצד, את האפשרות לפגוש חברים, את העבודה ובעיקר את הרעש מהמוסך שמחוץ לבית שלי.
בהתחלה חשבתי לקחת רק כמה ימים, הרי זה לא שאני צריך חופשת כתיבה בשביל לכתוב, להפך, יש בזה אפילו משהו מלחיץ שאתה יודע שיש לך מסגרת זמן מסוימת ששמת לעצמך רק בשביל המשימה הזו, ואז אתה בלחץ לעשות את זה ומרוב לחץ לעשות את זה ולא לכפכף את עצמך על זה שהכל היה לשווא אתה לא מצליח להתפנות בראש לכתיבה. וגם למה? הרי את כל הספר כתבתי בדירה שלי בשעות הבוקר שלפני המשמרת, אז מה פתאום אני צריך ״חופשת כתיבה״?
כשניסיתי לענות לעצמי על השאלה הזו התשובה הייתה ברורה, אני לא צריך את זה, אני רוצה את זה. יש בעולם דבר שנקרא מומנטום, וככל שאתה צובר יותר תאוצה ככה אתה רוצה לעוף רחוק יותר. לנסוע מהר יותר. אז הגעתי לישורת האחרונה והחלטתי לנצל את זה. ידעתי שבכמה ימים כלום לא יקרה. עד שאני אגיע ועד שאני אתרגל לזה שאני שם ועד שאני אתחיל להרגיש בנוח יעברו כבר שלושה ימים ואז יישארו לי עוד יומיים שלושה שאני רק אחשוב על זה שנשארו לי רק עוד יומיים שלושה ושאני עוד שניה חוזר ואין סיכוי שאני אצליח לכתוב ככה. אז החלטתי שאני צריך יותר זמן. מספיק זמן כדי להתמסר. כדי להרגיש בנוח.
- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא היה ברור לי כל כך מה אני מחפש. כלומר, ידעתי שאני מחפש מקום שקט ומרוחק ככל האפשר, אבל לא יותר מזה. כשנכנסתי לאינטרנט וכתבתי בגוגל ׳מקומות שקטים לשהות בהם כשבועיים׳ (אני אחד החלשים בחיפושים בגוגל), התחלתי להבין שזה הולך להיות הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי. בהתחלה גוגל הציע לי מקומות שמיועדים לזה, מקומות שהם כמו מלונות נעימים כאלה מול נופים יפים שאנשים באים לשם במיוחד כדי לעבוד עם תמונות של אנשים יושבים על ערסלים עם הלפטופ שלהם מול הר תבור, מפוזרים אחד על יד השני, ואולי אני המוזר פה, אבל למה שאני ארצה להיות עם עוד אנשים שרצו להתבודד אם אני רוצה להתבודד? הרי אני רוצה להתבודד. אחר כך הוא הציע לי צימרים בצפון או בדרום לתקופה ממושכת, שאף אחד מהמקומות הראויים בהם לא ירד משבע מאות שקל ללילה. שבע מאות שקל. וזה עוד לפני שאני מדבר על האוכל מסביב, על הקפה, על הבירה. ועוד הדירה שלי הולכת לעמוד ריקה שבועיים. כלומר זה לא רק שאני הולך להוציא עכשיו כסף על שבועיים במקום אחר, וזה לא רק שאני לא אעבוד בשבועיים האלה, אני גם אשלם את השכר דירה על הדירה הריקה שלי. כל העסק התחיל להיראות לי טו מאץ׳. וזה לא שאני איזה אחד שכל החלטה שהוא מקבל הוא שם על המאזניים, מחשב עלות מול תועלת, אבל פתאום המחשבה על זה הבהילה אותי. חשבתי אולי ללכת על חילופי דירות, אבל לפני שהספקתי להתעמק בזה גוגל בא בהפוכה, והציע לי את הרי קלמטה שביוון.
מקום שחוץ מעל הזיתים שלו אין לי שום מושג. נכנסתי לקישור באייר בי אנד בי, והלוואי והייתי יכול להוסיף כאן תמונות ולהוכיח שלא מדובר בפחות מגן עדן. דירת שני חדרים מהממת עם מטבח גדול, סלון, חדר שינה, שולחן כתיבה וכל זה בלי שאני מזכיר שהיא קו ראשון למים, בכפר קטן ושקט עם דגה מקומית ואוזו. אה, ואוף סיזן. כלומר לא העונה. כלומר קר. כלומר לא יהיה ים ובטן גב ולא יהיו טיולים רגליים בהרים, יש מושלם מזה לכתיבה? עשיתי בדיקה, סתם בשביל הספורט מה נקרא, כמה עולה לילה באותו מקום באוגוסט. אלף שלוש מאות שקל. אלף שלוש מאות. אבל בגלל שזה אוף סיזן, אלה המחירים. ובארץ, לא משנה בכלל שאין אוף סיזן, המחירים פשוט מטורפים. אז עשיתי את החישוב המהיר – 180 שקל ללילה, פלוס טיסה הלוך חזור עם מזוודות (שזה אגב נושא בפני עצמו. כאילו עצם זה שכרטיס טיסה עולה שישים יורו ותוספת של מזוודה עולה עוד ארבעים יורו, גורם לי לחשוב שהמזוודות במטוס זה כמו הפופקורן בקולנוע, ששם הכסף הגדול שלהם. הרי הסרט יוקרן בכל מקרה, הטיסה תצא בכל מקרה, אז מה – תראה סרט בלי פופקורן? תטוס בלי מזוודה?), פלוס ביטוח חו״ל, פלוס חבילת גלישה, פלוס הוצאות בשוטף שם, פלוס הכל – שווה פחות או יותר ארבעת אלפים שקל הבדל לעומת כל מקום כזה בארץ. ככה יוצא שגם אם אני מפסיד כסף על הדירה שלי שעומדת ריקה, אני יוצא מרווח מזה. אז כן. ביום שני הקרוב אני יוצא לשבועיים של חופשת כתיבה בהרי קלמטה שבדרום יוון. נשמע סקסי, אני יודע. נשמע מגניב, אני יודע. נשמע חי בסרט, אני יודע. אבל האמת? זו פשוט האופציה הכי זולה שמצאתי.
נמרוד סופרין, סופר
- 9.הרדי 02/04/2023 09:23הגב לתגובה זוקמת קשה להיות צעיר שמפרנס,עצמו במדינה הזו , אבל הפואטיות שלך עושה את זה קצת יותר ורוד.
- 8.יהודי 11/02/2023 23:09הגב לתגובה זולא לחלל שבת!
- 7.בארי 11/02/2023 20:45הגב לתגובה זויש גסט האוס בכליל זול ומקסים ושקט ונעים מומלץ! וגם בדרום בעונה נפלאה יש מקומות קסומים כמו נאות סמדר יש גם בדרום שזו עונה נהדרת מקומות נםלאים ובזול
- 6.נון 11/02/2023 19:07הגב לתגובה זומגשים את החלום של כל כותב תגובות באשר הוא
- 5.שרה 11/02/2023 18:47הגב לתגובה זוככה אני מרויחה עוד כמה שקלים
- יותם 11/02/2023 19:42הגב לתגובה זומושחתת הנשואה למושחת
- 4.הדס 11/02/2023 13:33הגב לתגובה זוממש זול אתר אגודה תחפש את זה זה אתר שיש שם חופשות ממש זולות
- 3.בעקבות הכתבה אנחנו על קלמנטינה עכשיו 11/02/2023 13:31הגב לתגובה זובעקבות הכתבה אנחנו על קלמנטינה עכשיו
- 2.אוהבת לטייל במקומות לא קרים מידי . תמצא במדינות מז 11/02/2023 13:07הגב לתגובה זואוהבת לטייל במקומות לא קרים מידי . תמצא במדינות מזרח אירופה כמו רומניה ובולגריה .תשלח בבקשה כתובת הדירה תודה
- 1.רותם 11/02/2023 12:50הגב לתגובה זותם עידן הכסף הזול ואפטר קורונה נוחתים למציאות עגומה של ריבית 10 אחוז
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
