יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: ליאת מנדל

הקדנציה המאכזבת של יאיר אבידן - הבנקים בשיא - הציבור בשפל

המפקח על הבנקים פורש במפתיע אחרי 3 שנים; זה חשוב לדאוג ליציבות הבנקים, אבל אפשר גם שהם יהיו 'פחות' יציבים, פחות רווחיים - ושהציבור יקבל פחות עמלות והרבה יותר תחרות 
נתנאל אריאל | (7)

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, ביקש מנגיד בנק ישראל לסיים את תפקידו בחודש יוני 2023, בתום קדנציה של כשלוש שנים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קיבל את בקשתו והקים ועדת איתור למינוי מפקח/ת, שבראשה יעמוד המשנה לנגיד, אנדרו אביר.

אבידן נכנס לתפקידו במאי 2020, בשיאה של מגפת הקורונה ועם כל הפרגון שמגיע מבנק ישראל לתפקודו - "סייע למערכת הבנקאית ולמשק הישראלי להתגבר על קשיים רבים שנלוו לתקופה של מגפה עולמית" ועוד, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה - המפקח על הבנקים מפקח על רווחי הבנקים, דואג ליציבותם של הבנקים, משמר את הרווחים (הגבוהים) שלהם. למעשה, בתקופתו של אבידן הבנקים הגיעו לרווחי שיא, רווחים פנומנליים של 15 מיליארד שקל בשנה (של כולם יחד). אז נכון שחשוב לשמור על יציבות הבנקים אבל כשהבנקים מרוויחים יותר מדי - זה על חשבון הציבור. לבנקים היה מצוין בקדנציה של אבידן, לציבור היה רע.

מה אפשר לעשות אחרת? לא מעט. אפשר להוריד עמלות לציבור. הציבור משלם מאות שקלים (במקרה הטוב) ואלפי שקלים ואפילו עשרות אלפי שקלים בשנה לבנקים, במקרה הרע. זה לא רק עמלות עו"ש, אלא גם עמלות גבוהות של פי כמה וכמה לעומת בתי ההשקעות, זה גם היכולת שלהם לתת ריביות נמוכות יחסית לציבור על הפיקדונות - אבל לקחת ריביות גבוהות על ההלוואות שהם נותנים. זו חוסר האלטרנטיבה - בישראל יש בפועל 5 בנקים גדולים. השאר הם פירורים, וגם אותם הגדולים קונים. בארה"ב יכולים להיות 100 בנקים באותה עיר, אבל בישראל? חמישה בנקים בכל המדינה. הבנקים לא מתחרים על הכסף של הציבור, הם אולי לא מתאמים באופן רשמי (כדי שלא יגידו שהם קרטל) אבל בפועל זה בדיוק מה שקורה. 

רגע, אז הבנקים ירוויחו פחות? נכון, אז מה? הם לא יהפכו להפסדיים אם ירוויחו קצת פחות. אולי הורדת הרווחיות בבנקים לא תחסל את יוקר המחיה, אבל זה עוד תחום חשוב שאפשר וצריך להגביר בו משמעותית את התחרות. אם תרצו - עדיף קצת פחות רווחים לבנקים (למרות שזה מגיע גם לכספי הפנסיה שלנו, לפחות בבנקים שנשלטים בידי הציבור) אבל פחות עמלות בפועל ויותר תחרות.

בבנק ישראל רואים את הדברים אחרת (כצפוי) - "בתחילת כהונתו כמפקח הגדיר אבידן מספר יעדים מרכזיים לאורם יפעל הפיקוח על הבנקים: שמירה על היציבות ושמירה על כספי המפקידים; הטמעת תרבות הוגנת, מכלילה ומשפיעה כלפי הלקוחות; ביסוס מערכת פיננסית תחרותית ומתקדמת לטובת הלקוחות; והתאמת אופן פעילותו של הפיקוח על הבנקים לסביבה הפיננסית והטכנולוגית המשתנה.

"במהלך כהונתו יושמו יעדים אלו באמצעות מספר רב של צעדים ופעילויות, לרבות: ליווי הקמתו של בנק דיגיטלי חדש ומתן רישיון לבנק דיגיטלי נוסף במטרה להעצים את התחרות במערכת הבנקאית; ליווי הקמת לשכת שירותי מחשב המקטינה את חסמי הכניסה לענף הבנקאות; השלמת והפעלת מערכת לניוד חשבונות בנק בקליק המאפשרת מעבר נוח ללקוחות הבוחרים לעבור בנק וחיזוק כוחם התחרותי של לקוחות המערכת הבנקאית; הסרת החסמים בפני שימוש במערכות בענן שיאפשרו למערכת הבנקאית פעילות יעילה, גמישה וחדשנית; מימוש רפורמת הבנקאות הפתוחה שמאפשרת שיתוף מידע עם גורמים נוספים ומינוף המידע השייך ללקוח לטובת הלקוח; פרסום לראשונה של שיעורי הריבית הממוצעת ברמת בנק, שנגבית בגין האשראי ומשולמת עבור הפיקדונות במטרה לחזק את יכולות ההשוואה ואת כוח המיקוח; רפורמה בתחום המשכנתאות המפשטת את המוצר ומאפשרת שקיפות ללקוחות ואפשרויות השוואה טובות יותר; קידום היערכות המערכת הבנקאית להתמודדות עם סיכוני אקלים וסביבה; והמשך חיזוק ושיפור הגנת הסייבר והמעטפת התומכת בפעילות זו.

דגש משמעותי ניתן ע"י המפקח לשיפור ההוגנות ביחסים בין הבנקים ללקוחות, בין השאר באמצעות הוראות המגדירות את אופן ההתנהלות של הבנקים בעת מתן השירות, הגברת פעילות הבקרה והאכיפה הצרכנית לרבות השתת עיצומים על המערכת, הקפאת עמלות עו"ש, גיבוש מתודולוגיה למדידת הוגנות בתאגידים הבנקאיים ומגון צעדים נוספים שנועדו להטמעת תרבות הוגנת, מכלילה ומשפיעה במערכת הבנקאית.

קיראו עוד ב"בארץ"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "אני מודה לנגיד פרופ' אמיר ירון על הזכות הגדולה שניתנה לי להוביל את הפיקוח על המערכת הבנקאית בשנים האחרונות. אני רוצה להביע את הערכתי הרבה לצוות העובדים והמנהלים המסורים בפיקוח על הבנקים ובבנק ישראל, על העבודה המקצועית והמאומצת, שנעשית מתוך תחושת שליחות אמיתית לטובת הציבור והמשק. אני מסיים בקרוב שלוש שנים של עבודה בעצימות גבוהה המלווה באתגרים רבים ומגוונים לצד תחושת סיפוק משמעותית מהיקף העשייה. הפיקוח על הבנקים הוביל לתהליך שינוי משמעותי במערכת הבנקאית לטובת ציבור הלקוחות והמשק, ואין לי ספק ששינוי זה ימשיך להתעצם בעתיד. את תפקיד המפקח על הבנקים לקחתי על עצמי, לאחר שכבר יצאתי לפנסיה, מתוך תחושת שליחות ורצון להקדיש מספר שנים לטובת עשייה ציבורית וחברתית משמעותית שתגיע בעוד מספר חודשים לסיומה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הבנקים כמו טיטניק לפני טביעה והקברניטים בורחים כמו מוגי (ל"ת)
    רית בנקים 08/02/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אמיר 924... 08/02/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    איש ישר וחכם שדאג גם ללקוחות הפרטיים וגם ליציבות המשק. בטוח שעוד יתגעגעו אליו. מאחל לך הרבה הצלחה.
  • 5.
    dave921 08/02/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
    עוד תפקיד מיותר,שעד היום לא מבין מה הוא עשה שם....
  • 4.
    גולדפינגר 08/02/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    כל עוד המפקח על הבנקים יהיה בנקאי, לעולם לא יהיה מי שידאג לציבור! הרי ברור לכולם שהמפקח הולך לקבל גוב באחד ממוסדות הפיננסים הגדולים.
  • 3.
    י 08/02/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    הכנסת יושבים מושחתים המאפיה של בית המשפט מושחתים ומי נפגע הציבור הקטן ממנו שואבים ומוצצים תתביישו לכם האמת הדתיים לפחות דואגים לציבור שלהם כמו שצריך תלמדו מהם לא דואים לכיס של עצמם.
  • 2.
    צדק חברתי 08/02/2023 10:29
    הגב לתגובה זו
    מה שצריך באמת למנות מפקח על הבנקים שאינו בא מהמערכת הבנקאית ויוקפא בתום הקדנציה שלו המפקח, למעבוד דוב במערכת הבנקאית למשך 4-5 שנים.זה טוהר מידות
  • 1.
    טוני המרוקאי 08/02/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    דאג רק לבנקים לא ללקוחות פשוט שערוריה איך כל פעם המפקח על הבנקים דואג רק לבנקים ואחרי זה הולך לעבוד אצלם שחיתות. למנות מישהו מבחוץ
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?