אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

המשך ירידה עקבית: שיעור האבטלה בתחילת ינואר: 3.5% בלבד

17 אלף ישראלים שחיפשו עבודה במחצית השניה של דצמבר כבר מצאו כזו במחצית הראשונה של ינואר, ושיעור האבטלה המצומצם ירד מ-3.9% ל-3.5%. למרות בידודי האומיקרון, שיעורם של הנעדרים בשל השבתת עסק או צמצום שעות ירד. בגזרת "המתייאשים": רק 100 איש יצאו מקבוצה זו; אין שינוי בשיעור האבטלה ה"רחב" שעומד על 5.8%
איתי פת-יה | (2)

בתוך חודש: עלייה משמעותית במספרם של אלה שהשתלבו במקומות עבודה חדשים בהמשך לרישומם בלשכת התעסוקה וחיפוש אחר משרה חדשה - אך בו בזמן מספרם של אלו שמאז פרוץ הקורונה לפני שנתיים הפסיקו לעבוד וכן לא חיפשו עבודה, דווקא עומד במקום. כך, אחוז הבלתי מועסקים מכח העבודה, אלה מהסוג הראשון שהזכרנו, ירד במחצית הראשונה של ינואר ל-3.5% לעומת 3.9% במחצית השניה של דצמבר. מדובר בכ-17 אלף ישראלים שהתחילו עבודה חדשה, וכ-148 אלף שעודם מחפשים כזו.

את הנתונים הללו מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמראה גם שעל אף הבידודים ההמוניים בצל התפרצות האומיקרון, לא הייתה עלייה במספר העובדים שמצאו עצמם שבוע שלם בבית בגלל השבתת העסק או צמצום שעות הפעילות. המעסיקים בחלק מהסקטורים, בעיקר בקמעונאות האפנה ועסקי ההסעדה, דיווחו על צמצום פעילות שכזה.

הצמצום הזה אולי התרגם לכך שעובדים עבדו פחות שעות, אך כאמור לא סיפרו לסוקרי הלמ"ס ששבוע שלם לא הייתה להם תעסוקה. שיעורם של אלה שכן דיווחו כך, בצירוף מי שעדיין נמצא בחל"ת (למרות שאינו מקבל דמי אבטלה) מתוך כח העבודה דווקא ירד מ-4.5% ל-4.4% ומספרם עמד על 186.4 אלף איש.

כאמור, בגזרת מי שהוגדר בשנתיים האחרונות "המתייאשים" מחיפוש עבודה, התמונה פחות בהירה - רק 100 איש כאלה יצאו מקבוצה זו בין תקופות המדידה וכך השיעור שלהם נותר 5.8% מכח העבודה. המספר לאחר הירידה היה 249.6 אלף איש. זאת למרות המספר הגדול של המשרות הפנויות במשק, ואולם יצוין כי אין בהכרח תאימות בין מקום מגוריהם של המובטלים לבין מיקומן של אותן משרות פנויות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מריחות של הלמ"ס 31/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    לא ניראה לי שקיבלו מישרה ברובינהוד או מאנדי
  • 1.
    ירידה בתחת שלי פשוט נגמר לכל החלת"ניקים הדמי אבטלה (ל"ת)
    ראש עץ נבוב 31/01/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.