המשך ירידה עקבית: שיעור האבטלה בתחילת ינואר: 3.5% בלבד
בתוך חודש: עלייה משמעותית במספרם של אלה שהשתלבו במקומות עבודה חדשים בהמשך לרישומם בלשכת התעסוקה וחיפוש אחר משרה חדשה - אך בו בזמן מספרם של אלו שמאז פרוץ הקורונה לפני שנתיים הפסיקו לעבוד וכן לא חיפשו עבודה, דווקא עומד במקום. כך, אחוז הבלתי מועסקים מכח העבודה, אלה מהסוג הראשון שהזכרנו, ירד במחצית הראשונה של ינואר ל-3.5% לעומת 3.9% במחצית השניה של דצמבר. מדובר בכ-17 אלף ישראלים שהתחילו עבודה חדשה, וכ-148 אלף שעודם מחפשים כזו.
את הנתונים הללו מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמראה גם שעל אף הבידודים ההמוניים בצל התפרצות האומיקרון, לא הייתה עלייה במספר העובדים שמצאו עצמם שבוע שלם בבית בגלל השבתת העסק או צמצום שעות הפעילות. המעסיקים בחלק מהסקטורים, בעיקר בקמעונאות האפנה ועסקי ההסעדה, דיווחו על צמצום פעילות שכזה.
הצמצום הזה אולי התרגם לכך שעובדים עבדו פחות שעות, אך כאמור לא סיפרו לסוקרי הלמ"ס ששבוע שלם לא הייתה להם תעסוקה. שיעורם של אלה שכן דיווחו כך, בצירוף מי שעדיין נמצא בחל"ת (למרות שאינו מקבל דמי אבטלה) מתוך כח העבודה דווקא ירד מ-4.5% ל-4.4% ומספרם עמד על 186.4 אלף איש.
כאמור, בגזרת מי שהוגדר בשנתיים האחרונות "המתייאשים" מחיפוש עבודה, התמונה פחות בהירה - רק 100 איש כאלה יצאו מקבוצה זו בין תקופות המדידה וכך השיעור שלהם נותר 5.8% מכח העבודה. המספר לאחר הירידה היה 249.6 אלף איש. זאת למרות המספר הגדול של המשרות הפנויות במשק, ואולם יצוין כי אין בהכרח תאימות בין מקום מגוריהם של המובטלים לבין מיקומן של אותן משרות פנויות.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.מריחות של הלמ"ס 31/01/2022 13:50הגב לתגובה זולא ניראה לי שקיבלו מישרה ברובינהוד או מאנדי
- 1.ירידה בתחת שלי פשוט נגמר לכל החלת"ניקים הדמי אבטלה (ל"ת)ראש עץ נבוב 31/01/2022 13:44הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")