אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

המשך ירידה עקבית: שיעור האבטלה בתחילת ינואר: 3.5% בלבד

17 אלף ישראלים שחיפשו עבודה במחצית השניה של דצמבר כבר מצאו כזו במחצית הראשונה של ינואר, ושיעור האבטלה המצומצם ירד מ-3.9% ל-3.5%. למרות בידודי האומיקרון, שיעורם של הנעדרים בשל השבתת עסק או צמצום שעות ירד. בגזרת "המתייאשים": רק 100 איש יצאו מקבוצה זו; אין שינוי בשיעור האבטלה ה"רחב" שעומד על 5.8%
איתי פת-יה | (2)

בתוך חודש: עלייה משמעותית במספרם של אלה שהשתלבו במקומות עבודה חדשים בהמשך לרישומם בלשכת התעסוקה וחיפוש אחר משרה חדשה - אך בו בזמן מספרם של אלו שמאז פרוץ הקורונה לפני שנתיים הפסיקו לעבוד וכן לא חיפשו עבודה, דווקא עומד במקום. כך, אחוז הבלתי מועסקים מכח העבודה, אלה מהסוג הראשון שהזכרנו, ירד במחצית הראשונה של ינואר ל-3.5% לעומת 3.9% במחצית השניה של דצמבר. מדובר בכ-17 אלף ישראלים שהתחילו עבודה חדשה, וכ-148 אלף שעודם מחפשים כזו.

את הנתונים הללו מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמראה גם שעל אף הבידודים ההמוניים בצל התפרצות האומיקרון, לא הייתה עלייה במספר העובדים שמצאו עצמם שבוע שלם בבית בגלל השבתת העסק או צמצום שעות הפעילות. המעסיקים בחלק מהסקטורים, בעיקר בקמעונאות האפנה ועסקי ההסעדה, דיווחו על צמצום פעילות שכזה.

הצמצום הזה אולי התרגם לכך שעובדים עבדו פחות שעות, אך כאמור לא סיפרו לסוקרי הלמ"ס ששבוע שלם לא הייתה להם תעסוקה. שיעורם של אלה שכן דיווחו כך, בצירוף מי שעדיין נמצא בחל"ת (למרות שאינו מקבל דמי אבטלה) מתוך כח העבודה דווקא ירד מ-4.5% ל-4.4% ומספרם עמד על 186.4 אלף איש.

כאמור, בגזרת מי שהוגדר בשנתיים האחרונות "המתייאשים" מחיפוש עבודה, התמונה פחות בהירה - רק 100 איש כאלה יצאו מקבוצה זו בין תקופות המדידה וכך השיעור שלהם נותר 5.8% מכח העבודה. המספר לאחר הירידה היה 249.6 אלף איש. זאת למרות המספר הגדול של המשרות הפנויות במשק, ואולם יצוין כי אין בהכרח תאימות בין מקום מגוריהם של המובטלים לבין מיקומן של אותן משרות פנויות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מריחות של הלמ"ס 31/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    לא ניראה לי שקיבלו מישרה ברובינהוד או מאנדי
  • 1.
    ירידה בתחת שלי פשוט נגמר לכל החלת"ניקים הדמי אבטלה (ל"ת)
    ראש עץ נבוב 31/01/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum
מאקרו כלכלה

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית

ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות 

מנדי הניג |

בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?   


איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.

למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.

מה מייצר את הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.

מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".