דיג
צילום: צילום: אליעזר שוורץ

כיצד להימנע מהונאות פישינג באינטרנט בתקופות החגים ובשנה החדשה

הונאות באינטרנט, הנקראות גם פישינג, ובמסגרתן נגנבים פרטיים אישיים לרבות פרטי כרטיס אשראי, נחשבות לאיום הגדול ביותר עבור הגופים הפיננסים. בתקופות החגים נצפה גידול משמעותי בהונאות אלו ועל כן מספקת חברת ביוקאץ' כמה טיפים לשנה החדשה
תומר אמן |

תקופת החגים, הפעם חג המולד והשנה האזרחית, מסמנת שיא בהיקף ההונאות הפיננסיות הדיגיטליות. חברת הסייבר הישראלית BioCatch, המתמחה במניעת הונאות ברשת באמצעות ביומטריקה התנהגותית משחררת בתקופה זו המלצות היכולות לסייע לכאלו המטורגטים להונאות באינטרנט. "סביב חגי תשרי, והפעם גם לקראת חג המולד, שמענו על גידול בהופעת הודעות טקסט שגורמות לנו להקליק על לינק שבאמצעותו עבריינים מקבלים מידע המאפשר להם גישה לחשבונות המשתמשים" - כך אומרת אילת אליעזר, סגנית נשיא בחברה.

"למשל, באמצעות הודעות שמדווחות על הגרלת תלושי קנייה מתנה לסופרמרקט גדול ומתגלות כהונאה בה נאספים פרטים אישיים (פישינג) או מתבקשת הורדת תוכנה לטלפון האוספת מידע אישי (תוכנת נוזקה). מוכרות מאוד גם ההודעות המתריעות על ניתוק חשבון החשמל, או על חבילה שאמורה להגיע ונדרש תשלום בלינק מצורף. אולם בפועל, המטרה היא גניבת פרטים אישים וזהות" - הוסיפה.  

"ההונאות הנפוצות לקראת חג המולד וראש השנה האזרחית הן הונאות מסוג 'פישינג', בהן המתחזים 'דגים' פרטים מזהים רגישים דוגמת פרטי כרטיס אשראי, תעודת זהות או שם משתמש וסיסמה." - אומרת אילת. "ה-'דיג' נעשה באמצעות הודעת טקסט (הנקראת גם סמישינג) או מייל, הכולל קישור המוביל לאתר זדוני המתחזה לאתר קניות עם הצעה אטרקטיבית.

"בנוסף, ישנן הונאות טלפוניות (Vishing), בהן המתחזה/גנב מציג את עצמו בתור נציג בנק או חברת כרטיס אשראי וטוען כי בוצע חיוב מחשבון האשראי שלך שלא אתה ביצעת ו"רק רוצים לבטלו" ובשיטות של 'הנדסה חברתית' מנוצלות חולשות של הקורבן, שיגרמו לו לציית לבקשות הגנב ולמסור פרטי כרטיס אשראי או קוד סודי." - חתמה

מבחינת גופים פיננסים, פישינג נתפס כאיום ההונאה הגדול ביותר. לפי סקר שנערך לאחרונה עבור חברת ביוקאץ' באירופה וצפון אמריקה נמצא כי האיומים הגדולים ביותר עבור הגופים הינם: 

  1. פישינג. 
  2. השתלטות על חשבון פיננסי של לקוח ע"י עבריין.
  3. השתלטות באמצעות תוכנה, לרוב תוכנת נוזקה (Financial Malware) כאשר מתחזה האחרון לתוכנה של המוסד הפיננסי ומשתלטת על המחשב או הנייד.
  4.  הונאת "זהות סינתטית". זהות אדם בדויה, המשמשת עבריינים תוך שימוש בנתונים גנובים של אנשים אמיתיים, דוגמת כרטיס אשראי וחשבון בנק.
  5. הונאה טלפונית דרך הנדסה חברתית- 58% בה מנוצלות תכונות פסיכולוגיות ורגישות של הקורבן שעשויות להביא אותו לציית לבקשותיו של מתחזה או גנב.
בביוקאץ' ממליצים על צעדים למניעת הונאות גניבת זהות ופרטי חשבון. אין ללחוץ על קישורים הנראים חשודים או כאלו שהגיעו ממקור שאינו מוכר. אין להוריד קבצים ממקומות שאינכם סומכים עליהם. אין למסור את קוד סודי שקיבלתם ב-SMS, לא עבור שום גוף טלפוני ולא עבור שום גוף אינטרנטי (לרבות וואטסאפ, פייסבוק וטלגרם)

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.