סטלה קורין ליברסטלה קורין ליבר
מסכמת שבוע

רפורמת משכנתאות מהפכנית של בנק ישראל? לא כל כך מהר

טור חדש בביזפורטל - העיתונאית המוערכת סטלה קורין ליבר מסכמת את האירועים הבולטים בשבוע החולף. כל האנשים, כל ההתרחשויות, כל השערוריות מזווית שתגרה לכם את המחשבה ותוסיף לכם הרבה ידע  

1. 

יאיר אבידן. שקיפות במשכנתאות? נרגש וחגיגי התייצב בתחילת השבוע המפקח על הבנקים יאיר אבידן מול כל מיקרופון אפשרי והכריז על "ה ר פ ו ר מ ה", כזו המשלבת את הבנק המרכזי בגל  "העצמת" האזרח/ הלווה/ הצרכן/ הלקוח. מדובר בטיוטת הנחיות לבנקים באחד הנושאים הבוערים: משכנתאות. (בכל חודש מתחייבים כאן על  משכנתאות בסך 11-12 מיליארד שקל. 😌

רשמית: לפי ממצאי רשות התחרות, 56% מהלווים לא עורכים השוואת תנאים. האמת: זהו אומדן חסר במיוחד שכן רבים מתביישים להודות כי  אין ביכולתם לבצע השוואה ורבים אחרים חונכו=אולפו לחשוב ש"הבנק נותן לי ייעוץ חינם, למה לי לשלם ליועץ?). הבעיה מוכרת: כל בנק והמסמך שלו, המונחים שלו, האותיות הקטנות והנסתרות שלו. היועצים בבנקים - שפתם גבוהה, מתנשאת, מלווה במונחים וגרפים כלכליים שמביכים (בכוונה?) לקוחות שהנושא לא בתחום מומחיותם. אנשים מתביישים ומזדרזים לחתום. אבידן מבטיח: "פשטות ויעילות" ובעיקר "העצמת הלווה" באמצעות "פורמט  אחיד" המתרכז ב-3 סלים אחידים, מידע על ריביות, הצמדה, תחזיות, חישוב החזרים ועוד. גם האישור העקרוני, הוא אומר, יהיה במסמך אחיד שיינתן תוך ימים ספורים (ולא עוד תמלכד הסחבת את הלקוח). 🧐

נפלא, לא? סוף סוף אפשר להבין? סוף סוף אפשר להשוות? לא להרגיש ש"מסובבים אותך"? אז לא. ממש לא בטוח. שלושת הבנקים, מזרחי טפחות, הפועלים ולאומי, ששולטים במעל 80% משוק המשכנתאות – לא יעבירו את זה בשקט. כבר בשלב הראשון "חיממו" הבנקאים טובי הלב את יועצי המשכנתאות העצמאיים כשאמרו: זה יפגע בפרנסת היועצים. בשלבים הבאים הם יתחילו להתמקח (דרך איגוד הבנקים או כל בנק לעצמו על ידי מנהלים ולוביסטים) על הנוסח, השפה, אורך המסמכים, האותיות הקטנות. הם גם יטענו שלשם כך הם "חייבים" להתארגן, לגייס עוד עובדים מיומנים, עורכי דין, שירותי הדפסה. לפיכך, עם כל הצער והכאב, הם לא יספיקו לממש את הפנטזיה של המפקח לממש את הרפורמה שלו ביוני 2022. ומה יעשו הבנקים האחרים, דיסקונט, הבינלאומי, אגוד וירושלים, ששנים מנסים לזנב משכנתאות משלושת הגדולים? האם יזדרזו ויפעלו במהירות בהתאם להוראות המפקח וכך ימשכו אליהם לקוחות חדשים, או שמא שוב יחששו למרוד בגדולים ויתכנסו לקצב האיטי שלהם? 🤕      

------------------------------------------------

2.  

שחרור בני הזוג. המחיר. שיטה? ביום חמישי בבוקר נחתו בישראל בני הזוג אוקנין ששוחררו מהמעצר באיסטנבול שם ישבו לאחר שצילמו את ארמונות של רג'פ טאיפ ארדואן. לא שילמנו שום מחיר, אומרים הקולות הפוליטיים החוגגים. שום דבר. לא היה צריך, יוסיפו פרשני הבית, הטורקים פשוט הבינו שזו היתה טעות שלהם. ראוי להמתין, המחיר עוד יתברר. לפני כשנתיים, בינואר 2020, נחתה כאן נעמה יששכר שנעצרה ברוסיה אחרי שנתפסה והורשעה בהברחת חשיש. לא שילמנו כל מחיר. שום כלום. הרוסים הבינו שהצעירה טעתה בתום לב. אחר כך הסתבר כך: ממשלת ישראל, אחרי שנים ארוכות של מחלוקת ודרישה רוסית, נעתרה והסדירה את הבעלות הרוסית ב'חצר סרגיי', היא כנסיית אלכסנדר נייבסקי  במגרש הרוסים, כולל פטור ממס שדרשה הכנסייה על פעילותה, וגם הסכם שמנע גירוש אזרחים רוסים שהמדינה חשדה בתום ביקורם. האם מתפתחת שיטת סחר שמנצלת את הרגישות הציבורית הישראלית ל"שובו הביתה"?🤫  

------------------------------------------------

3.               

ערן יעקב מאיים. אביגדור ליברמן שותק. להלן כמה מאיומי מנהל רשות המסים ערן יעקב, מהשבועות האחרונים: "היכולת שלנו להגיע למי שמתחכם בקריפטו היא ברמה בינלאומית. אל תנסו אותנו!"; "גם בלי חוק אנחנו נתפוס את מי שמעלים מס בקריפטו". עוד איום שמכוון היישר לבטן הרכה של המשק, העצמאים, בעיקר הקטנים: "נאתר את כל מי שקיבל מענקי קורונה שלא הגיעו לו"; "מדובר בדיווחים לא נכונים של בעלי העסקים שנעשו במודעות מלאה שלא מגיע להם שום מענקים, נבדוק כל מקרה לגופו"; "אם יידרש נשקול גם חקירות פליליות!". עוד איום, והפעם הוא לא מפחיד אף אחד: "יש הון שחור בעולם הבנייה, הייתי משפר את הענישה"; "היקף ההון השחור בישראל – מיליארדים רבים. נבחן בעסקה מספר נתונים ונדע בהסתברות מאוד גבוהה אם הפעולה פיקטיבית ונעצור אותה". ואז מגיע משפט המחץ: "אנחנו רואים הכל ונדע להגיע לכולם" 😡

כל כך חזק, כל כך קשוח ונחוש. אז למה כשאתה לוקח הרבה יותר מדי מס, ואתה יודע היטב  שלקחת יותר מדי, אתה לא טורח להחזיר? דוח מבקר המדינה מלפני חודש: מדי שנה משלמות מאות אלפי משפחות מיסים ביתר, בכמיליארד שקל. כך שנה אחר שנה אחר שנה. למה כשאתה יודע, על פי חישוב של רשות המיסים לשנות המס 2013-2019, שגבית 3.6 מיליארד שקל מ-2 מיליון יחידים שאינם חייבים בדיווח שנתי – אתה לא טורח להחזיר? לא טורח ליידע את הנגזלים? איך קורה שלא טרחו לתקן  76% מהליקויים בדוח קודם – והשר הממונה שר האוצר אביגדור ליברמן, שכל כך מתגאה בתקציב "הכי חברתי", לא לוקח את מנהל הרשות ומנער אותו: קודם תחזיר לאלה ואחר כך תאיים על אלה. בין לבין תעביר בימים הקרובים ועדה של רשות המיסים המלצה לתיקוני חקיקה משמעותיים. בין היתר חובת דיווח והכבדה על משקיעי הקריפטו, חובת דיווח "מס יציאה" ברילוקיישן ועוד. 😠😒

קיראו עוד ב"בארץ"

למי מהשכירים והשכירות שמבקשים בכל זאת לפנות לכוחות ערן יעקב בתקווה להחזרי מס  ואינם פוחדים להרגיז את פקידי השומה שמא יסומנו ויוכנסו  ל"רשימה שחורה", פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות "מדריך להחזרי מס לשכירים" העונה על השאלות. זה מה שצריך: 1. טופס 106. 2. מסמכי ביטוח לאומי. 3. מסמכי שינוי סטטוס. 4. אישור הפקדות לקופות גמל. 5. טפסי 135 להחזר מס לשכירים. 6. הכנסות אחרות. 7. אישורים לגבי מקום מגורים. 8. טפסי 161 בגין פיצויים. 9. טפסי 161 בגין פיצויים. 10. אישורים רפואיים. 11. אישורים על ביטוח חיים או קופת גמל שלא שולמו במסגרת העבודה כשכיר. 12. קבלות מקוריות על תרומות וכו'. 13. יש לצרף לדוח גם את נתוני בן/ בת הזוג. האם יתכן שמשרד האוצר ורשות המסים מקשים במכוון על אזרחים שמגיע להם כסף שנגזל ביתר? 😪😫

------------------------------------------------

4.

בנימין נתניהו. המשפט. נפתח באפריל 2021. עד היום נחקרו 7 עדי תביעה. בשבוע הבא יעלה ויבוא מספר 8, עד המדינה ניר חפץ. אחריו ברשימת עדי התביעה, אותה הגישה הפרקליטות בכתב האישום, עוד 330. 😬

------------------------------------------------

5.

זאב אלקין. אביגדור ליברמן. השר לענייני ירושלים ושר האוצר העבירו השבוע עוד החלטת ממשלה: לחייב את משרדי, אגפי ויחידות הממשלה לעבור לבירה ירושלים. על סמך חוק יסוד "ירושלים בירת ישראל". אם לא, יוטלו סנקציות! מתי קיבלה הממשלה את ההחלטה הזו בפעם הראשונה? ב-2007. מתי שוב? ב-2014. ושוב? ב-2018. מה קרה מאז? חלק קטן עבר, חלק "בתהליך", חלק זכו לפטור ממעבר. האם סנקציות יניעו את המעבר? לא. מה מעניין את הפקיד והשר אם המשרד ייענש בסנקציות כספיות ויצטרך לשלם ארנונה כפולה ודמי שכירות כפולים?🤫

------------------------------------------------

6.

אביחי מנדלבליט. אריה דרעי. יעקב ליצמן. עברו 6 שנים מאז הורה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית נגד שר הפנים אריה דרעי בחשד לעסקאות נדל"ן אסורות. שנתיים אחרי פרסמה המשטרה כי ביססה חשד למרמה, הפרת אמונים, העלמות מס והלבנת הון.  לפני כשנה וחצי  הודיע מנדלבליט כי לא יגיש כתב אישום על מרמה והפרת אמונים – אלא על עבירות מס במכירת נכס. 68 חודשים. כמה זמן צריך צדק כדי להחליט? 🤥😴

בפברואר 2019 נחקר יעקב ליצמן בחשד שהתערב בחוות דעת בעניינה של מלכה לייפר. בסוף אותה שנה הודיעה המשטרה כי יש ראיות להעמדתו לדין בעבירות מרמה, הפרת אמונים, הדחת  עדות, והתערבות בהחלטות גורמים מקצועיים בעניין מעדניה הסמוכה לביתו. ב-21 במאי הודיע היועץ כי יגיש כתב אישום בכפוף לשימוע  בעבירות שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.  34 חודשים. צדק כבר לא יהיה כאן. 😞

בפברואר 2016 מונה מנדלבליט ובקרוב, 1 בפברואר 2022, יסיים את תפקידו. האם נכונה השמועה לפיה מקפידה המערכת המשפטית לשמור לעצמה כמה שרים מפוחדים? – לא יכול להיות. האם אפשרית השמועה שהמערכת המשפטית חייבת תמיד לקבל את "ליטרת הבשר" שלה, כלומר שהנחקר יותש עד שיודה במשהו, לא חשוב מה רק שיודה, אחרת הסיפור לעולם לא ייגמר? לא יכול להיות. ממש לא. 😐

------------------------------------------------

7.

גואטה ואבידן. נשים בדירקטוריון. דיבורים. ביום רביעי השבוע שלח המפקח על הבנקים עוד טיוטה לתאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי. עוד הכנה להוראה 'חברתית'. כל המילים היפות היו בנייר: "אחריות חברתית", "שוויון מגדרי", "תרומה לסביבה", "תועלות השוויון", "מגוון הדעות", "ייצוג הולם", "מודעות עולמית", ועוד כהנה וכהנה פניני לשון שגורות ונדושות. ובקיצור: הוספת סעיף 21ב  להוראת ניהול בנקאי תקין 301 שיקבע כי ".. בהרכב הדירקטוריון יינתן ייצוג הולם לשני המינים".  כמובן, מרגיע המפקח: השינוי אינו מיידי, תלוי בסיום כהונת דירקטור זה ואחר, ובכלל, מה שצריך  הדירקטוריון לעשות זה בסך הכל "יגבש ויתווה תכנית פעולה לשנים הבאות הכוללת אבני דרך לצורך השגת המטרה" (סתם שאלות: מה זה הולם? איך מסוגל דירקטוריון גברי לקבוע מדיניות שוויון מגדרי? מי יפקח? מתי המימוש?). 🤔

לפני פחות מחודש יצאה הודעה מרשות ניירות ערך: היעד של מנהלת הרשות ענת גואטה הוא שנשים יהוו למעלה מ-35% מהדירקטוריון, ב-50% מהחברות הציבוריות – וזה יקרה עד 2028. כך בהוראת גואטה שנכנסה לתפקיד בינואר 2018 (סתם שאלות: למה 35%, למה רק ב-50% מהחברות? איפה היתה גואטה ב-4 השנים האחרונות כאשר בדירקטוריונים של החברות הציבוריות יש 16% נשים בלבד?). 😤

הכל פטפוטים, הכל קשקושים. ההעדפה הגברית וההפליה לרעה של נשים בדירקטוריונים מבוססת על החוק. כן. על החוק. על חוק החברות. הוא נכתב אושר ונכנס לתוקף בדיוק כדי לשמש את מטרת העליונות הגברית. סעיף 239 המתמקד בדירקטוריונים קובע כי "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטוריון החיצוני הממונה בן המין השני". זה בדיוק המצב המקובל: דירקטורית אחת, במעמד דירקטורית חיצונית. 😑

מי שרוצה באמת לשנות –  חייב קודם לתקן את החוק. ובמהירות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מסכים איתך עד סעיף 7 20/11/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    המגדר לא צריך להיות פרמטר, אך ורק היכולות של המועמד/ת לתפקיד.
  • 8.
    עדי 19/11/2021 16:53
    הגב לתגובה זו
    משכנתה פה בסכומים כאלה זה כמו מאסר עולם ללא חנינה שקיים באמריקה כלומר מינימום עד שהלווה ימות ואז החוב יעבור ליורשיו וכך הלאה וכך הלאה
  • 7.
    טוביה 19/11/2021 10:53
    הגב לתגובה זו
    מדינה הסטרית ברמת גן ילדים שבעולם מנצלים וינצלו את עמדותיה הילדותיות!!!!!
  • 6.
    אלי שיב 19/11/2021 09:50
    הגב לתגובה זו
    טופס 161 מוזכר פעמיים (במספר9 ו-10), אך לא צויין טופס 867 מן הבנק (א+ב, ג ו-ד לבעלי מט"ח).
  • 5.
    בהכלי הצדק והמשפט שוכן הרוע הגדול מכולם (ל"ת)
    אזרח 19/11/2021 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יובל 19/11/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בתחום המשכנתאות אינה נעוצה בשאלה אם הלקוח משווה בין הבנקים או לא. הבעיה נעוצה בכך שללקוח אין מושג אם הבנק אליו הלך הוא הבנק היקר ביותר או הזול ביותר. אדם שהולך ל- AMPM יודע שהוא ישלם קצת יותר אך זה נוח. אדם שהולך למזרחי טפחות, אין לו מושג שבסבירות גבוהה אמנם יקבל משכנתה מהר יותר מאשר בדיסקונט אך גם במחיר גבוה יותר. לבנק ישראל יש את כל הנתונים. במקום לקבוע שאישור עקרוני יהפוך מעשרה דפים שאף אחד לא קורא לשלושים דפים שאף אחד לא יקרא, יפרסם בנק ישראל את הריביות הממוצעות של המשכנתאות לפי בנקים. כך התחרות באמת תעשה את שלה במקום דמעות תנין על הציבור שלא משווה. חוץ מזה כאמור, איגוד כבר לא קיים.
  • 3.
    אין בנק אגוד למשכנתאות כבר. זה נהיה טפחות (ל"ת)
    עופר 18/11/2021 22:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוזי 18/11/2021 21:14
    הגב לתגובה זו
    ברור שאין ארוחה חינם ובסך הכל אפשר לטבול בחובות ואלוהים גדול כי זה דורש אומץ לקחת משכנתה של מליונים ולהגיד אחראי המבול זה גם מבלבל וגם מפחיד אבל הגענו לזה וממשיכים עם זה ושילכו כולם לעזאזל
  • 1.
    חי 18/11/2021 21:07
    הגב לתגובה זו
    מעניין, עבור בוזגלו ההחלטות מתקבלות כהרף עיין, בענינו לא לוקח 3-6 שנים לקבל החלטה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.