מחיר החשמל צפוי לרדת ב-4%, הוא היה אמור לרדת ב-10%
חברת החשמל רשות החשמל מדווחת כי התעריף לצרכן הביתי יירד בממוצע בכ-4% והתעריף המשקי יופחת בממוצע בכ-4.7%. סך הירידה בעלויות הכוללות לצרכנים מסתכמת במעל מיליארד שקל.
התעריף ייכנס לתוקף במהלך ינואר 2020, לאחר שימוע פומבי. הגורמים המרכזיים להוזלת התעריף, ואחוזי השפעתם על התעריף הם: ירידה במחירי הפחם – הפחתה של כ-4.1% מסך העלויות בשנת 2019, מכירת תחנת הכוח אלון תבור במסגרת הרפורמה בחברת החשמל – הפחתה של כ- 3.9% (960 מיליון שקל), וכן כניסה עתידית של מאגר לוויתן במחירי גז הצפויים להיות נמוכים מתמר – הפחתה של כ- 3.3%.
כמו כן, פשרה עם המצרים בגין אי אספקת גז תועלי לצרכנים - מדובר בפיצוי צרכני החשמל בגין אי אספקת גז טבעי מצרי ממצרים – הפחתה של כ- 1.2% (כ-300 מיליון שקל בשנת 2020 יוחזרו לצרכנים).
נזכיר כי בצעד תמוה, רשות החשמל החליטה לוותר על מה שמגיע לה כפיצוי על נזקים של המצרים בגין אי אספקת גז. המדהים הוא שכבר נקבע פסק בורר, ובסופו של דבר, רשות החשמל היתה מוכנה לקבל פחות, על חשבון הגב של הציבור (להרחבה כאן)
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמים שקיזזו חלקית את הוזלת התעריף:
גידול מאסיבי בכניסת אנרגיות מתחדשות ותוספת מתקנים המחליפים ייצור מזהם – העלאה של כ-3.3%. החזרי עלויות משנים קודמות – העלאה של כ-1.4%.
קיזוז הפחתת מס הבלו על הפחם מאשתקד - תוספת של כ-3.1%.
ברשות החשמל מדגישים כי תעריף החשמל בישראל עומד ברבעון התחתון של עלויות תעריפי החשמל ביחס למדינות ה-OECD.
- 3.יוסף 20/11/2019 09:00הגב לתגובה זובנושא מחירי החשמל הגבוהים, אתה הרי יודע את התשובה ואתה רק מנצל את זה כדי לתקוף שוב את ביבי. אתה מאנשי רק לא ביבי ולא ממש מתעניין במחיר החשמל. אז התשובה למי ששכח (לשאלה למה החשמל יקר בישראל) זה שחברת חשמל חתמה עם נובל חוזה ארוך טווח לאספקת גז טבעי כדי להבטיח את ההספקה. כן 70% מהחשמל בארץ מיוצר מגז טבעי. רק מה לעשות שכשחתמו, מחיר הגז היה גבוה ונדפקנו. עכשיו, למרות כל המאמצים (גם משפטיים) נובל לא מוכנה להוריד את המחיר לחברת חשמל כי נובל היא חברה פרטית. לא קשור לנתניהו, כאן שום ממשלה לא תעזור רק אל תתבלבלו אותנו עם העובדות
- י 20/11/2019 12:06הגב לתגובה זוהגז מסופק לישראל (לכל החברות) במחיר שגבוה ב50% ממחיר השוק (אפילו בזמן החתימה) ההשענות של ישראל על הטייקונים כמונופל מתעצמת . מי שחתם על החוזה והבטיח בלעדיות לתמר זה שטייניץ וביבי. ועדת חקירה עכשיו!!!
- 2.אזרח 19/11/2019 12:46הגב לתגובה זוהם פשוט מושחתים ורק רוצים לנצל ולא לעבוד, מזל שיש עובדי קבלן שעושים את העבודה כאשר הפרזיטים נחים.
- י 19/11/2019 14:19הגב לתגובה זוהכסף של הציבור הועבר (במסלול עוקף) לחברת הגז של נובל ותשובה . חברת חשמל "ויתרה" על החוב למצריים ומצריים (אולי) תקנה גז מנובל. מי לחץ ולמה? ועדת חקירה ממלכתית עכשיו.
- 1.h 19/11/2019 12:19הגב לתגובה זוהרי מין הידוע שמצרים דרשה בתמורה לחתימה על עסקת הגז את מחיקת החוב. לא "טעות אלא פשוט לקיחת כספי הציבור והעברתם לנובל ולתשובה (וזאת בנוסף למחיר המגוחך שהחברת החשמל משלמת על גז) . ועדת חקירה עכשיו!!!!
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
