מחיר החשמל צפוי לרדת ב-4%, הוא היה אמור לרדת ב-10%
רשות החשמל מדווחת כי התעריף לצרכן הביתי יירד בממוצע בכ-4% והתעריף המשקי יופחת בממוצע בכ-4.7%. סך הירידה בעלויות הכוללות לצרכנים מסתכמת במעל מיליארד שקל.
התעריף ייכנס לתוקף במהלך ינואר 2020, לאחר שימוע פומבי. הגורמים המרכזיים להוזלת התעריף, ואחוזי השפעתם על התעריף הם: ירידה במחירי הפחם – הפחתה של כ-4.1% מסך העלויות בשנת 2019, מכירת תחנת הכוח אלון תבור במסגרת הרפורמה בחברת החשמל – הפחתה של כ- 3.9% (960 מיליון שקל), וכן כניסה עתידית של מאגר לוויתן במחירי גז הצפויים להיות נמוכים מתמר – הפחתה של כ- 3.3%.
כמו כן, פשרה עם המצרים בגין אי אספקת גז תועלי לצרכנים - מדובר בפיצוי צרכני החשמל בגין אי אספקת גז טבעי מצרי ממצרים – הפחתה של כ- 1.2% (כ-300 מיליון שקל בשנת 2020 יוחזרו לצרכנים).
נזכיר כי בצעד תמוה, רשות החשמל החליטה לוותר על מה שמגיע לה כפיצוי על נזקים של המצרים בגין אי אספקת גז. המדהים הוא שכבר נקבע פסק בורר, ובסופו של דבר, רשות החשמל היתה מוכנה לקבל פחות, על חשבון הגב של הציבור (להרחבה כאן)
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמים שקיזזו חלקית את הוזלת התעריף:
גידול מאסיבי בכניסת אנרגיות מתחדשות ותוספת מתקנים המחליפים ייצור מזהם – העלאה של כ-3.3%. החזרי עלויות משנים קודמות – העלאה של כ-1.4%.
קיזוז הפחתת מס הבלו על הפחם מאשתקד - תוספת של כ-3.1%.
ברשות החשמל מדגישים כי תעריף החשמל בישראל עומד ברבעון התחתון של עלויות תעריפי החשמל ביחס למדינות ה-OECD.
- 3.יוסף 20/11/2019 09:00הגב לתגובה זובנושא מחירי החשמל הגבוהים, אתה הרי יודע את התשובה ואתה רק מנצל את זה כדי לתקוף שוב את ביבי. אתה מאנשי רק לא ביבי ולא ממש מתעניין במחיר החשמל. אז התשובה למי ששכח (לשאלה למה החשמל יקר בישראל) זה שחברת חשמל חתמה עם נובל חוזה ארוך טווח לאספקת גז טבעי כדי להבטיח את ההספקה. כן 70% מהחשמל בארץ מיוצר מגז טבעי. רק מה לעשות שכשחתמו, מחיר הגז היה גבוה ונדפקנו. עכשיו, למרות כל המאמצים (גם משפטיים) נובל לא מוכנה להוריד את המחיר לחברת חשמל כי נובל היא חברה פרטית. לא קשור לנתניהו, כאן שום ממשלה לא תעזור רק אל תתבלבלו אותנו עם העובדות
- י 20/11/2019 12:06הגב לתגובה זוהגז מסופק לישראל (לכל החברות) במחיר שגבוה ב50% ממחיר השוק (אפילו בזמן החתימה) ההשענות של ישראל על הטייקונים כמונופל מתעצמת . מי שחתם על החוזה והבטיח בלעדיות לתמר זה שטייניץ וביבי. ועדת חקירה עכשיו!!!
- 2.אזרח 19/11/2019 12:46הגב לתגובה זוהם פשוט מושחתים ורק רוצים לנצל ולא לעבוד, מזל שיש עובדי קבלן שעושים את העבודה כאשר הפרזיטים נחים.
- י 19/11/2019 14:19הגב לתגובה זוהכסף של הציבור הועבר (במסלול עוקף) לחברת הגז של נובל ותשובה . חברת חשמל "ויתרה" על החוב למצריים ומצריים (אולי) תקנה גז מנובל. מי לחץ ולמה? ועדת חקירה ממלכתית עכשיו.
- 1.h 19/11/2019 12:19הגב לתגובה זוהרי מין הידוע שמצרים דרשה בתמורה לחתימה על עסקת הגז את מחיקת החוב. לא "טעות אלא פשוט לקיחת כספי הציבור והעברתם לנובל ולתשובה (וזאת בנוסף למחיר המגוחך שהחברת החשמל משלמת על גז) . ועדת חקירה עכשיו!!!!

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
