מחיר החשמל צפוי לרדת ב-4%, הוא היה אמור לרדת ב-10%
חברת החשמל רשות החשמל מדווחת כי התעריף לצרכן הביתי יירד בממוצע בכ-4% והתעריף המשקי יופחת בממוצע בכ-4.7%. סך הירידה בעלויות הכוללות לצרכנים מסתכמת במעל מיליארד שקל.
התעריף ייכנס לתוקף במהלך ינואר 2020, לאחר שימוע פומבי. הגורמים המרכזיים להוזלת התעריף, ואחוזי השפעתם על התעריף הם: ירידה במחירי הפחם – הפחתה של כ-4.1% מסך העלויות בשנת 2019, מכירת תחנת הכוח אלון תבור במסגרת הרפורמה בחברת החשמל – הפחתה של כ- 3.9% (960 מיליון שקל), וכן כניסה עתידית של מאגר לוויתן במחירי גז הצפויים להיות נמוכים מתמר – הפחתה של כ- 3.3%.
כמו כן, פשרה עם המצרים בגין אי אספקת גז תועלי לצרכנים - מדובר בפיצוי צרכני החשמל בגין אי אספקת גז טבעי מצרי ממצרים – הפחתה של כ- 1.2% (כ-300 מיליון שקל בשנת 2020 יוחזרו לצרכנים).
נזכיר כי בצעד תמוה, רשות החשמל החליטה לוותר על מה שמגיע לה כפיצוי על נזקים של המצרים בגין אי אספקת גז. המדהים הוא שכבר נקבע פסק בורר, ובסופו של דבר, רשות החשמל היתה מוכנה לקבל פחות, על חשבון הגב של הציבור (להרחבה כאן)
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמים שקיזזו חלקית את הוזלת התעריף:
גידול מאסיבי בכניסת אנרגיות מתחדשות ותוספת מתקנים המחליפים ייצור מזהם – העלאה של כ-3.3%. החזרי עלויות משנים קודמות – העלאה של כ-1.4%.
קיזוז הפחתת מס הבלו על הפחם מאשתקד - תוספת של כ-3.1%.
ברשות החשמל מדגישים כי תעריף החשמל בישראל עומד ברבעון התחתון של עלויות תעריפי החשמל ביחס למדינות ה-OECD.
- 3.יוסף 20/11/2019 09:00הגב לתגובה זובנושא מחירי החשמל הגבוהים, אתה הרי יודע את התשובה ואתה רק מנצל את זה כדי לתקוף שוב את ביבי. אתה מאנשי רק לא ביבי ולא ממש מתעניין במחיר החשמל. אז התשובה למי ששכח (לשאלה למה החשמל יקר בישראל) זה שחברת חשמל חתמה עם נובל חוזה ארוך טווח לאספקת גז טבעי כדי להבטיח את ההספקה. כן 70% מהחשמל בארץ מיוצר מגז טבעי. רק מה לעשות שכשחתמו, מחיר הגז היה גבוה ונדפקנו. עכשיו, למרות כל המאמצים (גם משפטיים) נובל לא מוכנה להוריד את המחיר לחברת חשמל כי נובל היא חברה פרטית. לא קשור לנתניהו, כאן שום ממשלה לא תעזור רק אל תתבלבלו אותנו עם העובדות
- י 20/11/2019 12:06הגב לתגובה זוהגז מסופק לישראל (לכל החברות) במחיר שגבוה ב50% ממחיר השוק (אפילו בזמן החתימה) ההשענות של ישראל על הטייקונים כמונופל מתעצמת . מי שחתם על החוזה והבטיח בלעדיות לתמר זה שטייניץ וביבי. ועדת חקירה עכשיו!!!
- 2.אזרח 19/11/2019 12:46הגב לתגובה זוהם פשוט מושחתים ורק רוצים לנצל ולא לעבוד, מזל שיש עובדי קבלן שעושים את העבודה כאשר הפרזיטים נחים.
- י 19/11/2019 14:19הגב לתגובה זוהכסף של הציבור הועבר (במסלול עוקף) לחברת הגז של נובל ותשובה . חברת חשמל "ויתרה" על החוב למצריים ומצריים (אולי) תקנה גז מנובל. מי לחץ ולמה? ועדת חקירה ממלכתית עכשיו.
- 1.h 19/11/2019 12:19הגב לתגובה זוהרי מין הידוע שמצרים דרשה בתמורה לחתימה על עסקת הגז את מחיקת החוב. לא "טעות אלא פשוט לקיחת כספי הציבור והעברתם לנובל ולתשובה (וזאת בנוסף למחיר המגוחך שהחברת החשמל משלמת על גז) . ועדת חקירה עכשיו!!!!
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
