עיריית תל אביב תאסור על קורקינטים לחסום מדרכות
הקורקינטים השתלטו על תל אביב, וזה אמנם מבורך לרבים. אך אחרים סובלים – הקורקינטים נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. על רקע זה, נערכים בעיריית תל אביב לאסור על חסימת מדרכה, תחנות אוטובוס, ובכלל חסימה של מרחבים ציבוריים.
העירייה גם בוחנת קביעה של מכסת קורקינטים מקסימלית וזאת כדי למנוע הצפה של קורקינטים שאמנם יקלו על המשתמשים אך יהוו מטרד תחבורתי לתושבים.
אחת הדרכים להתגבר על הבעיה היא סימון אזורי חניה. בקרוב צפוי פיילוט של סימון חניות לקורקינטים באזורי תחנות הרכבת ואזורים מוסדרים.
גם מפעילות הקורקינטים מנסות לצמצם את התופעה, כאשר הפתרון המסתמן הוא צילום מקום החניה בעת ההחזרה כדי לוודא שההחזרה תקינה. בעתיד זה עשוי להיות תנאי הכרחי להחזרת הקורקינט, אחרת לא "תיקלט" ההחזרה.
בתל אביב פועלים מעל 3,000 קורקינטים חשמליים להשכרה. הקורקינטים האלו נלקחים דרך אפליקציות (של 5 חברות מובילות) בכל נקודה בעיר ומוחזרות בכל מקום שהרוכב רוצה להחזיר. יש בזה יתרון גדול מאוד – יכולת ניידות ובמחירים סבירים. לכן, העירייה אינה מעוניינת "לשפוך את הילד עם המים" ולצד הצורך לאפשר תנועה של הולכי רגל במרחבים העירונים, להמשיך עם שירותי הקורקינטים שעל פי ההערכות נעשות דרכם מעל 30 אלף נסיעות ביום.
מעבר לאכיפה בנוגע להחזרת הקורקינטים ושילובם במרחב הציבורי, העירייה מנסה לטפל בבעיה הכואבת של הקורקינטים – בטיחות. לצד הכוונה להגביר את האכיפה העירונית, מנסים בעירייה לעודד אספקת קסדות לנוסעים.
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתכנים נוספים באתר הון:
- 1.טיפשות 21/05/2019 10:41הגב לתגובה זוטסים בשדרה. פחד אלוהים . גינה או כביש . הילדים צמודים אלי כל רגע מישהוא עלול להדרס. אין הפרדה פיזית.אסון בדרך
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
