עיריית תל אביב תאסור על קורקינטים לחסום מדרכות
הקורקינטים השתלטו על תל אביב, וזה אמנם מבורך לרבים. אך אחרים סובלים – הקורקינטים נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. על רקע זה, נערכים בעיריית תל אביב לאסור על חסימת מדרכה, תחנות אוטובוס, ובכלל חסימה של מרחבים ציבוריים.
העירייה גם בוחנת קביעה של מכסת קורקינטים מקסימלית וזאת כדי למנוע הצפה של קורקינטים שאמנם יקלו על המשתמשים אך יהוו מטרד תחבורתי לתושבים.
אחת הדרכים להתגבר על הבעיה היא סימון אזורי חניה. בקרוב צפוי פיילוט של סימון חניות לקורקינטים באזורי תחנות הרכבת ואזורים מוסדרים.
גם מפעילות הקורקינטים מנסות לצמצם את התופעה, כאשר הפתרון המסתמן הוא צילום מקום החניה בעת ההחזרה כדי לוודא שההחזרה תקינה. בעתיד זה עשוי להיות תנאי הכרחי להחזרת הקורקינט, אחרת לא "תיקלט" ההחזרה.
בתל אביב פועלים מעל 3,000 קורקינטים חשמליים להשכרה. הקורקינטים האלו נלקחים דרך אפליקציות (של 5 חברות מובילות) בכל נקודה בעיר ומוחזרות בכל מקום שהרוכב רוצה להחזיר. יש בזה יתרון גדול מאוד – יכולת ניידות ובמחירים סבירים. לכן, העירייה אינה מעוניינת "לשפוך את הילד עם המים" ולצד הצורך לאפשר תנועה של הולכי רגל במרחבים העירונים, להמשיך עם שירותי הקורקינטים שעל פי ההערכות נעשות דרכם מעל 30 אלף נסיעות ביום.
מעבר לאכיפה בנוגע להחזרת הקורקינטים ושילובם במרחב הציבורי, העירייה מנסה לטפל בבעיה הכואבת של הקורקינטים – בטיחות. לצד הכוונה להגביר את האכיפה העירונית, מנסים בעירייה לעודד אספקת קסדות לנוסעים.
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתכנים נוספים באתר הון:
- 1.טיפשות 21/05/2019 10:41הגב לתגובה זוטסים בשדרה. פחד אלוהים . גינה או כביש . הילדים צמודים אלי כל רגע מישהוא עלול להדרס. אין הפרדה פיזית.אסון בדרך
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
