קורקינט של בירד
צילום: נועם בראל

עיריית תל אביב תאסור על קורקינטים לחסום מדרכות

הקורקינטים השתלטו על תל אביב, נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. העירייה מתכננת פיילוט של סימון חניות לקורקינטים

הקורקינטים השתלטו על תל אביב, וזה אמנם מבורך לרבים. אך אחרים סובלים – הקורקינטים נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. על רקע זה, נערכים בעיריית תל אביב לאסור על חסימת מדרכה, תחנות אוטובוס, ובכלל חסימה של מרחבים ציבוריים.

העירייה גם בוחנת קביעה של מכסת קורקינטים מקסימלית וזאת כדי למנוע הצפה של קורקינטים שאמנם יקלו על המשתמשים אך יהוו מטרד תחבורתי לתושבים.

אחת הדרכים להתגבר על הבעיה היא סימון אזורי חניה. בקרוב צפוי פיילוט של סימון חניות לקורקינטים באזורי תחנות הרכבת ואזורים מוסדרים.

גם מפעילות הקורקינטים מנסות לצמצם את התופעה, כאשר הפתרון המסתמן הוא צילום מקום החניה בעת ההחזרה כדי לוודא שההחזרה תקינה. בעתיד זה עשוי להיות תנאי הכרחי להחזרת הקורקינט, אחרת לא "תיקלט" ההחזרה.

בתל אביב פועלים מעל 3,000 קורקינטים חשמליים להשכרה. הקורקינטים האלו נלקחים דרך אפליקציות (של 5 חברות מובילות) בכל נקודה בעיר ומוחזרות בכל מקום שהרוכב רוצה להחזיר. יש בזה יתרון גדול מאוד – יכולת ניידות ובמחירים סבירים. לכן, העירייה אינה מעוניינת "לשפוך את הילד עם המים" ולצד הצורך לאפשר תנועה של הולכי רגל במרחבים העירונים, להמשיך עם שירותי הקורקינטים שעל פי ההערכות נעשות דרכם מעל 30 אלף נסיעות ביום.

מעבר לאכיפה בנוגע להחזרת הקורקינטים ושילובם במרחב הציבורי, העירייה מנסה לטפל בבעיה הכואבת של הקורקינטים – בטיחות.  לצד הכוונה להגביר את האכיפה העירונית, מנסים בעירייה לעודד אספקת קסדות לנוסעים.

לתכנים נוספים באתר הון:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טיפשות 21/05/2019 10:41
    הגב לתגובה זו
    טסים בשדרה. פחד אלוהים . גינה או כביש . הילדים צמודים אלי כל רגע מישהוא עלול להדרס. אין הפרדה פיזית.אסון בדרך
בלקהוק  (לוקהיד מרטין)בלקהוק (לוקהיד מרטין)
TOP10

10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?

זינוק במיקומים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מה המקום שלהם בדירוג ומה צפוי בהמשך?



אדיר בן עמי |

מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. 

הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות.  החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. 

מתוך 100 החברות, 77 רשמו עלייה בהכנסות, כאשר 42 מהן הגיעו לצמיחה דו-ספרתית. הגידול הכולל מהווה עלייה של 26% לעומת 2015, ומשקף מעבר ממגמת ירידה פוסט-מלחמה קרה לעידן של מרוץ חימוש מחודש.


הטופ 10 העולמי - חמש חברות אמריקאיות, שלוש סיניות, רוסית אחת ובריטית אחת

1לוקהיד מרטין (ארה"ב) - 64.7 מיליארד דולר. ענקית התעופה האמריקאית מובילה את הדירוג בזכות מכירות מטוסי ה-F-35 ומערכות טילים מתקדמות, ונשארת הספקית הגדולה ביותר של הפנטגון.

לוקהיד F35



2RTX (ארה"ב) - 43.6 מיליארד דולר. לשעבר ריית'יאון, מתמחה במערכות הגנה אווירית, מנועי מטוסים וטילים מונחים, ונהנית מביקוש גובר לאור המתיחות עם סין.