עיריית תל אביב תאסור על קורקינטים לחסום מדרכות
הקורקינטים השתלטו על תל אביב, וזה אמנם מבורך לרבים. אך אחרים סובלים – הקורקינטים נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. על רקע זה, נערכים בעיריית תל אביב לאסור על חסימת מדרכה, תחנות אוטובוס, ובכלל חסימה של מרחבים ציבוריים.
העירייה גם בוחנת קביעה של מכסת קורקינטים מקסימלית וזאת כדי למנוע הצפה של קורקינטים שאמנם יקלו על המשתמשים אך יהוו מטרד תחבורתי לתושבים.
אחת הדרכים להתגבר על הבעיה היא סימון אזורי חניה. בקרוב צפוי פיילוט של סימון חניות לקורקינטים באזורי תחנות הרכבת ואזורים מוסדרים.
גם מפעילות הקורקינטים מנסות לצמצם את התופעה, כאשר הפתרון המסתמן הוא צילום מקום החניה בעת ההחזרה כדי לוודא שההחזרה תקינה. בעתיד זה עשוי להיות תנאי הכרחי להחזרת הקורקינט, אחרת לא "תיקלט" ההחזרה.
בתל אביב פועלים מעל 3,000 קורקינטים חשמליים להשכרה. הקורקינטים האלו נלקחים דרך אפליקציות (של 5 חברות מובילות) בכל נקודה בעיר ומוחזרות בכל מקום שהרוכב רוצה להחזיר. יש בזה יתרון גדול מאוד – יכולת ניידות ובמחירים סבירים. לכן, העירייה אינה מעוניינת "לשפוך את הילד עם המים" ולצד הצורך לאפשר תנועה של הולכי רגל במרחבים העירונים, להמשיך עם שירותי הקורקינטים שעל פי ההערכות נעשות דרכם מעל 30 אלף נסיעות ביום.
מעבר לאכיפה בנוגע להחזרת הקורקינטים ושילובם במרחב הציבורי, העירייה מנסה לטפל בבעיה הכואבת של הקורקינטים – בטיחות. לצד הכוונה להגביר את האכיפה העירונית, מנסים בעירייה לעודד אספקת קסדות לנוסעים.
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- הסוף לחיפושי החניה בת"א? העירייה חושפת חניון רובוטי ראשון מסוגו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתכנים נוספים באתר הון:
- 1.טיפשות 21/05/2019 10:41הגב לתגובה זוטסים בשדרה. פחד אלוהים . גינה או כביש . הילדים צמודים אלי כל רגע מישהוא עלול להדרס. אין הפרדה פיזית.אסון בדרך
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
