קורקינט של בירד
צילום: נועם בראל

עיריית תל אביב תאסור על קורקינטים לחסום מדרכות

הקורקינטים השתלטו על תל אביב, נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. העירייה מתכננת פיילוט של סימון חניות לקורקינטים

הקורקינטים השתלטו על תל אביב, וזה אמנם מבורך לרבים. אך אחרים סובלים – הקורקינטים נזרקים על המדרכות, ומפריעים לתנועה בעיקר באזורים הומים. על רקע זה, נערכים בעיריית תל אביב לאסור על חסימת מדרכה, תחנות אוטובוס, ובכלל חסימה של מרחבים ציבוריים.

העירייה גם בוחנת קביעה של מכסת קורקינטים מקסימלית וזאת כדי למנוע הצפה של קורקינטים שאמנם יקלו על המשתמשים אך יהוו מטרד תחבורתי לתושבים.

אחת הדרכים להתגבר על הבעיה היא סימון אזורי חניה. בקרוב צפוי פיילוט של סימון חניות לקורקינטים באזורי תחנות הרכבת ואזורים מוסדרים.

גם מפעילות הקורקינטים מנסות לצמצם את התופעה, כאשר הפתרון המסתמן הוא צילום מקום החניה בעת ההחזרה כדי לוודא שההחזרה תקינה. בעתיד זה עשוי להיות תנאי הכרחי להחזרת הקורקינט, אחרת לא "תיקלט" ההחזרה.

בתל אביב פועלים מעל 3,000 קורקינטים חשמליים להשכרה. הקורקינטים האלו נלקחים דרך אפליקציות (של 5 חברות מובילות) בכל נקודה בעיר ומוחזרות בכל מקום שהרוכב רוצה להחזיר. יש בזה יתרון גדול מאוד – יכולת ניידות ובמחירים סבירים. לכן, העירייה אינה מעוניינת "לשפוך את הילד עם המים" ולצד הצורך לאפשר תנועה של הולכי רגל במרחבים העירונים, להמשיך עם שירותי הקורקינטים שעל פי ההערכות נעשות דרכם מעל 30 אלף נסיעות ביום.

מעבר לאכיפה בנוגע להחזרת הקורקינטים ושילובם במרחב הציבורי, העירייה מנסה לטפל בבעיה הכואבת של הקורקינטים – בטיחות.  לצד הכוונה להגביר את האכיפה העירונית, מנסים בעירייה לעודד אספקת קסדות לנוסעים.

לתכנים נוספים באתר הון:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טיפשות 21/05/2019 10:41
    הגב לתגובה זו
    טסים בשדרה. פחד אלוהים . גינה או כביש . הילדים צמודים אלי כל רגע מישהוא עלול להדרס. אין הפרדה פיזית.אסון בדרך
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.52%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.