מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות

ארגון ה-OECD מפרסם נתונים המצביעים על הוזלה ביוקר המחיה בארץ, זאת לעומת עלייה במחירי המזון בממוצע ב-OECD

מורן ישעיהו | (6)
נושאים בכתבה OECD אלי כהן מזון

מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD. זאת לעומת עליה במחירי המזון בממוצע במדינות ה-OECD. אמנם, ​הארגון מציין כי מחירי המזון בארץ גבוהים בממוצע בכ-19% לעומת הממוצע ב-OECD.

לטענת משרד הכלכלה והתעשייה, הנתונים מקבלים משנה תוקף שכן השכר הריאלי בישראל עלה גם הוא בלמעלה מ-3% בשנה. בין הצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות להוזלת יוקר המחיה בתחום המזון ניתן למצוא את הרפורמה לפתיחת שוק הבשר הבקר הטרי לתחרות. בשנת 2014 נפתח שוק הבשר הבקר הטרי לייבוא בהיקפים משמעותיים ועל פי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, למהלך זה השפעה מהותית על ירידת מחירים של בין 7% ל-17% בבשר הבקר הטרי.

תכנית נוספת שנועדה להקל על הכיס של הצרכן הישראלי היא רפורמת הקורנפלקס  שיצאה לדרך בקיץ 2016 במטרה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי מוצרי המזון המיובאים. על פי הערכות, הרפורמה מאפשרת חיסכון של כ-20% בשוק המזון היבש, שהם כ־1.2 מיליארד שקלים, מדי שנה. כזכור, הרפורמה נתקלה בקשיים מצד הרבנות הראשית שדרשה הוספת תקנים למערך הכשרות בחו"ל.

עוד מציין משרד הכלכלה שורה של צעדים, בהם הורדת המע"מ ב-1%, הורדת מס החברות ב-3.5%, תקנות התמרוקים (פתיחת השוק ליבוא מקביל של תמרוקים), הגדלת מכסות ליבוא בשר ומוצרי גבינה לישראל, הורדת מכסים על מוצרי צריכה ומזון שאינם מיוצרים בישראל, ביטול הסדרי בלעדיות של רשתות במרכזים מסחריים, הקלות בשחרור חסמים ביבוא אישי לישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא מצויין בכתבה ייסוף השקל (ל"ת)
    מומו ניסטל מעפולה 27/03/2018 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רן 27/03/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    ככר לחם פי 3 מארופה
  • 3.
    אנונימי 27/03/2018 11:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכון
  • 2.
    עבודה בעיניים כתבה מגמתית (ל"ת)
    קק 27/03/2018 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 27/03/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי כבר אמרנו?
  • גיא 27/03/2018 10:24
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי אמנם יותר זול אבל הסניפים שלו הם סניפי דיסקאונט ענקיים בשולי או מחוץ לערים, ויקטורי הביא את סניפי הדיסקאונט למרכז העיר
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.