מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות
ארגון ה-OECD מפרסם נתונים המצביעים על הוזלה ביוקר המחיה בארץ, זאת לעומת עלייה במחירי המזון בממוצע ב-OECD
מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD. זאת לעומת עליה במחירי המזון בממוצע במדינות ה-OECD. אמנם, הארגון מציין כי מחירי המזון בארץ גבוהים בממוצע בכ-19% לעומת הממוצע ב-OECD.
לטענת משרד הכלכלה והתעשייה, הנתונים מקבלים משנה תוקף שכן השכר הריאלי בישראל עלה גם הוא בלמעלה מ-3% בשנה. בין הצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות להוזלת יוקר המחיה בתחום המזון ניתן למצוא את הרפורמה לפתיחת שוק הבשר הבקר הטרי לתחרות. בשנת 2014 נפתח שוק הבשר הבקר הטרי לייבוא בהיקפים משמעותיים ועל פי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, למהלך זה השפעה מהותית על ירידת מחירים של בין 7% ל-17% בבשר הבקר הטרי.
תכנית נוספת שנועדה להקל על הכיס של הצרכן הישראלי היא רפורמת הקורנפלקס שיצאה לדרך בקיץ 2016 במטרה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי מוצרי המזון המיובאים. על פי הערכות, הרפורמה מאפשרת חיסכון של כ-20% בשוק המזון היבש, שהם כ־1.2 מיליארד שקלים, מדי שנה. כזכור, הרפורמה נתקלה בקשיים מצד הרבנות הראשית שדרשה הוספת תקנים למערך הכשרות בחו"ל.
עוד מציין משרד הכלכלה שורה של צעדים, בהם הורדת המע"מ ב-1%, הורדת מס החברות ב-3.5%, תקנות התמרוקים (פתיחת השוק ליבוא מקביל של תמרוקים), הגדלת מכסות ליבוא בשר ומוצרי גבינה לישראל, הורדת מכסים על מוצרי צריכה ומזון שאינם מיוצרים בישראל, ביטול הסדרי בלעדיות של רשתות במרכזים מסחריים, הקלות בשחרור חסמים ביבוא אישי לישראל.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- דיסני בעסקה הגדולה ביותר שלה ואחד הארגונים הבינל' הכי משפיעים יוצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.לא מצויין בכתבה ייסוף השקל (ל"ת)מומו ניסטל מעפולה 27/03/2018 22:45הגב לתגובה זו
- 4.רן 27/03/2018 13:06הגב לתגובה זוככר לחם פי 3 מארופה
- 3.אנונימי 27/03/2018 11:53הגב לתגובה זוזה לא נכון
- 2.עבודה בעיניים כתבה מגמתית (ל"ת)קק 27/03/2018 10:24הגב לתגובה זו
- 1.רמי 27/03/2018 09:37הגב לתגובה זורמי לוי כבר אמרנו?
- גיא 27/03/2018 10:24הגב לתגובה זורמי לוי אמנם יותר זול אבל הסניפים שלו הם סניפי דיסקאונט ענקיים בשולי או מחוץ לערים, ויקטורי הביא את סניפי הדיסקאונט למרכז העיר
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
