מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות
ארגון ה-OECD מפרסם נתונים המצביעים על הוזלה ביוקר המחיה בארץ, זאת לעומת עלייה במחירי המזון בממוצע ב-OECD
מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD. זאת לעומת עליה במחירי המזון בממוצע במדינות ה-OECD. אמנם, הארגון מציין כי מחירי המזון בארץ גבוהים בממוצע בכ-19% לעומת הממוצע ב-OECD.
לטענת משרד הכלכלה והתעשייה, הנתונים מקבלים משנה תוקף שכן השכר הריאלי בישראל עלה גם הוא בלמעלה מ-3% בשנה. בין הצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות להוזלת יוקר המחיה בתחום המזון ניתן למצוא את הרפורמה לפתיחת שוק הבשר הבקר הטרי לתחרות. בשנת 2014 נפתח שוק הבשר הבקר הטרי לייבוא בהיקפים משמעותיים ועל פי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, למהלך זה השפעה מהותית על ירידת מחירים של בין 7% ל-17% בבשר הבקר הטרי.
תכנית נוספת שנועדה להקל על הכיס של הצרכן הישראלי היא רפורמת הקורנפלקס שיצאה לדרך בקיץ 2016 במטרה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי מוצרי המזון המיובאים. על פי הערכות, הרפורמה מאפשרת חיסכון של כ-20% בשוק המזון היבש, שהם כ־1.2 מיליארד שקלים, מדי שנה. כזכור, הרפורמה נתקלה בקשיים מצד הרבנות הראשית שדרשה הוספת תקנים למערך הכשרות בחו"ל.
עוד מציין משרד הכלכלה שורה של צעדים, בהם הורדת המע"מ ב-1%, הורדת מס החברות ב-3.5%, תקנות התמרוקים (פתיחת השוק ליבוא מקביל של תמרוקים), הגדלת מכסות ליבוא בשר ומוצרי גבינה לישראל, הורדת מכסים על מוצרי צריכה ומזון שאינם מיוצרים בישראל, ביטול הסדרי בלעדיות של רשתות במרכזים מסחריים, הקלות בשחרור חסמים ביבוא אישי לישראל.
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.לא מצויין בכתבה ייסוף השקל (ל"ת)מומו ניסטל מעפולה 27/03/2018 22:45הגב לתגובה זו
- 4.רן 27/03/2018 13:06הגב לתגובה זוככר לחם פי 3 מארופה
- 3.אנונימי 27/03/2018 11:53הגב לתגובה זוזה לא נכון
- 2.עבודה בעיניים כתבה מגמתית (ל"ת)קק 27/03/2018 10:24הגב לתגובה זו
- 1.רמי 27/03/2018 09:37הגב לתגובה זורמי לוי כבר אמרנו?
- גיא 27/03/2018 10:24הגב לתגובה זורמי לוי אמנם יותר זול אבל הסניפים שלו הם סניפי דיסקאונט ענקיים בשולי או מחוץ לערים, ויקטורי הביא את סניפי הדיסקאונט למרכז העיר
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
