מכולת סופר מזון קמעונאות
צילום: Istock

מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות

ארגון ה-OECD מפרסם נתונים המצביעים על הוזלה ביוקר המחיה בארץ, זאת לעומת עלייה במחירי המזון בממוצע ב-OECD

מורן ישעיהו | (6)
נושאים בכתבה OECD אלי כהן מזון

מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD. זאת לעומת עליה במחירי המזון בממוצע במדינות ה-OECD. אמנם, ​הארגון מציין כי מחירי המזון בארץ גבוהים בממוצע בכ-19% לעומת הממוצע ב-OECD.

לטענת משרד הכלכלה והתעשייה, הנתונים מקבלים משנה תוקף שכן השכר הריאלי בישראל עלה גם הוא בלמעלה מ-3% בשנה. בין הצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות להוזלת יוקר המחיה בתחום המזון ניתן למצוא את הרפורמה לפתיחת שוק הבשר הבקר הטרי לתחרות. בשנת 2014 נפתח שוק הבשר הבקר הטרי לייבוא בהיקפים משמעותיים ועל פי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, למהלך זה השפעה מהותית על ירידת מחירים של בין 7% ל-17% בבשר הבקר הטרי.

תכנית נוספת שנועדה להקל על הכיס של הצרכן הישראלי היא רפורמת הקורנפלקס  שיצאה לדרך בקיץ 2016 במטרה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי מוצרי המזון המיובאים. על פי הערכות, הרפורמה מאפשרת חיסכון של כ-20% בשוק המזון היבש, שהם כ־1.2 מיליארד שקלים, מדי שנה. כזכור, הרפורמה נתקלה בקשיים מצד הרבנות הראשית שדרשה הוספת תקנים למערך הכשרות בחו"ל.

עוד מציין משרד הכלכלה שורה של צעדים, בהם הורדת המע"מ ב-1%, הורדת מס החברות ב-3.5%, תקנות התמרוקים (פתיחת השוק ליבוא מקביל של תמרוקים), הגדלת מכסות ליבוא בשר ומוצרי גבינה לישראל, הורדת מכסים על מוצרי צריכה ומזון שאינם מיוצרים בישראל, ביטול הסדרי בלעדיות של רשתות במרכזים מסחריים, הקלות בשחרור חסמים ביבוא אישי לישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא מצויין בכתבה ייסוף השקל (ל"ת)
    מומו ניסטל מעפולה 27/03/2018 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רן 27/03/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    ככר לחם פי 3 מארופה
  • 3.
    אנונימי 27/03/2018 11:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכון
  • 2.
    עבודה בעיניים כתבה מגמתית (ל"ת)
    קק 27/03/2018 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 27/03/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי כבר אמרנו?
  • גיא 27/03/2018 10:24
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי אמנם יותר זול אבל הסניפים שלו הם סניפי דיסקאונט ענקיים בשולי או מחוץ לערים, ויקטורי הביא את סניפי הדיסקאונט למרכז העיר
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.