מכולת סופר מזון קמעונאות
צילום: Istock

מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות

ארגון ה-OECD מפרסם נתונים המצביעים על הוזלה ביוקר המחיה בארץ, זאת לעומת עלייה במחירי המזון בממוצע ב-OECD

מורן ישעיהו | (6)
נושאים בכתבה OECD אלי כהן מזון

מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD. זאת לעומת עליה במחירי המזון בממוצע במדינות ה-OECD. אמנם, ​הארגון מציין כי מחירי המזון בארץ גבוהים בממוצע בכ-19% לעומת הממוצע ב-OECD.

לטענת משרד הכלכלה והתעשייה, הנתונים מקבלים משנה תוקף שכן השכר הריאלי בישראל עלה גם הוא בלמעלה מ-3% בשנה. בין הצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות להוזלת יוקר המחיה בתחום המזון ניתן למצוא את הרפורמה לפתיחת שוק הבשר הבקר הטרי לתחרות. בשנת 2014 נפתח שוק הבשר הבקר הטרי לייבוא בהיקפים משמעותיים ועל פי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, למהלך זה השפעה מהותית על ירידת מחירים של בין 7% ל-17% בבשר הבקר הטרי.

תכנית נוספת שנועדה להקל על הכיס של הצרכן הישראלי היא רפורמת הקורנפלקס  שיצאה לדרך בקיץ 2016 במטרה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי מוצרי המזון המיובאים. על פי הערכות, הרפורמה מאפשרת חיסכון של כ-20% בשוק המזון היבש, שהם כ־1.2 מיליארד שקלים, מדי שנה. כזכור, הרפורמה נתקלה בקשיים מצד הרבנות הראשית שדרשה הוספת תקנים למערך הכשרות בחו"ל.

עוד מציין משרד הכלכלה שורה של צעדים, בהם הורדת המע"מ ב-1%, הורדת מס החברות ב-3.5%, תקנות התמרוקים (פתיחת השוק ליבוא מקביל של תמרוקים), הגדלת מכסות ליבוא בשר ומוצרי גבינה לישראל, הורדת מכסים על מוצרי צריכה ומזון שאינם מיוצרים בישראל, ביטול הסדרי בלעדיות של רשתות במרכזים מסחריים, הקלות בשחרור חסמים ביבוא אישי לישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא מצויין בכתבה ייסוף השקל (ל"ת)
    מומו ניסטל מעפולה 27/03/2018 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רן 27/03/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    ככר לחם פי 3 מארופה
  • 3.
    אנונימי 27/03/2018 11:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכון
  • 2.
    עבודה בעיניים כתבה מגמתית (ל"ת)
    קק 27/03/2018 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 27/03/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי כבר אמרנו?
  • גיא 27/03/2018 10:24
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי אמנם יותר זול אבל הסניפים שלו הם סניפי דיסקאונט ענקיים בשולי או מחוץ לערים, ויקטורי הביא את סניפי הדיסקאונט למרכז העיר
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?

שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.



מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.

מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD, שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.

בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.