גילוי מרצון במיסוי מקרקעין

מאת עו"ד מאיר מזרחי

רשות המסים החליטה לאפשר הגשת בקשות "אנונימיות" במסגרת הוראת שעה שתוקפה עד יום 06.09.2015 ומשכך היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים נגד מי שבקשתו לגילוי מרצון תתקבל.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

רשות המסים החליטה לאפשר הגשת בקשות "אנונימיות" במסגרת הוראת שעה שתוקפה עד יום 06.09.2015 ומשכך היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים נגד מי שבקשתו לגילוי מרצון תתקבל. החסינות בהליך הפלילי תחול רק על המידע שנמסר במסגרת הליך הגילוי מרצון. הנוהל מפורסם בעיקר לחשיפת חשבונות בנק בחו"ל ואולם הוא חל, בין היתר, גם על חוק מיסוי מקרקעין ומאפשר להגיש בקשה לגילוי מרצון על פעולות הקשורות לעבירות מס שבח ומס רכישה. כך למשל, לגבי עסקאות שלא דווחו או לגבי מרכיב תמורה שלא דווחה במלואה לרשות מיסוי מקרקעין, קיימת הזדמנות לתקן את העבירה במסגרת הגילוי מרצון. שימוש דומה ניתן לעשות בנוהל גם בקשר לעבירות המע"מ. נציין כי אמנם הנוהל נועד בעיקר ליתן הגנה מפני ההליך הפלילי, אך ניתן להיעזר בו גם לצורך הפחתת הקנסות ה"אזרחיים".

רשות המסים החליטה לאפשר הגשת בקשות "אנונימיות" במסגרת הוראת שעה שתוקפה עד יום 06.09.2015 ומשכך היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים בתנאים מסוימים ונגד מי שבקשתו לגילוי מרצון תתקבל. החסינות בהליך הפלילי תחול רק על המידע שנמסר במסגרת הליך הגילוי מרצון.

הנוהל מפורסם בעיקר לחשיפת חשבונות בנק בחו"ל ואולם הוא חל, בין היתר, על חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ומאפשר להגיש בקשה לגילוי מרצון על פעולות הנוגעות לעבירות הקשורות למס שבח ולמס רכישה. כך למשל, לגבי עסקאות שלא דווחו או לגבי תמורה שלא דווחה במלואה לרשות מיסוי מקרקעין, קיימת הזדמנות לתקן את העבירה במסגרת הבקשה לגילוי מרצון.

שימוש דומה ניתן לעשות בנוהל גם בקשר לעבירות מע"מ. אמנם הנוהל נועד בעיקר ליתן הגנה מפני ההליך הפלילי, אך ניתן להיעזר בו גם לצורך הפחתת הקנסות "האזרחיים".

הנוהל לא יחול כאשר אינו מניב תשלום מס משמעותי בפועל לגבי שנות המס הרלוונטיות לבקשה. אף על פי כן, הנוהל יחול גם אם סכום המס אינו משמעותי, כאשר מדובר באי דיווח של כספי ירושה או במקרים דומים.

הבקשה תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים ואם הוא יאשר את הבקשה, היא תועבר לגורם האזרחי הרלוונטי, למשל מנהל מיסוי מקרקעין, וזאת כדי לברר את חבות המס הנובעת ממנה.

כדי שתהיה לנישום אפשרות לקבל אישור על בקשתו, אסור שיהיה מצוי בידי רשויות המס מידע הקשור אליו, לבת/בן זוגו או על חברות שבשליטתם ועליו לעמוד בכמה תנאים, למשל בכללי תום הלב ועליו לחשוף בבקשה את מלוא המידע על עבירות המס. לא ניתן להגיש בקשה שכזו אם תלויה ועומדת נגדו חקירה פלילית או הליך בדיקה ברשויות המדינה וכד'.

קיראו עוד ב"בארץ"

עם זאת, במקרים חריגים שבהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן דוגמת מחלה קשה, תאשר רשות המסים בקשה לגילוי מרצון גם אם קיים בידה מידע על המפורט בגילוי מרצון או אם תלויה ועומדת חקירה או בדיקה ברשויות המדינה.

במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, כאשר המידע, החקירה או הבדיקה כאמור לעיל מתייחסים לחברה אחת מני רבות שבשליטת המבקש וכאשר לא קיים קשר, במישרין או בעקיפין, בין המידע, הבדיקה והחקירה לבין הבקשה, רשאית רשות המסים לאשר בקשה לגילוי מרצון, גם אם קיים מידע כאמור או שנערכה בדיקה או חקירה.

נישום יהיה זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בחייו ובקשה נוספת תתקבל אך ורק בנסיבות מיוחדות כגון מחלה קשה של המבקש, גילו המתקדם וכדומה.

הנוהל יחול גם על חוקי מכס ובלו, חוק מס קנייה ועל כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו הנוגעת לחוקי המדינה, כלומר, התחולה היא רחבה מאוד לגבי חוקים רבים, להוציא עבירות המוגדרות כעבירות מנהליות על פי החוק.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.