גילוי מרצון במיסוי מקרקעין

מאת עו"ד מאיר מזרחי

רשות המסים החליטה לאפשר הגשת בקשות "אנונימיות" במסגרת הוראת שעה שתוקפה עד יום 06.09.2015 ומשכך היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים נגד מי שבקשתו לגילוי מרצון תתקבל.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

רשות המסים החליטה לאפשר הגשת בקשות "אנונימיות" במסגרת הוראת שעה שתוקפה עד יום 06.09.2015 ומשכך היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים נגד מי שבקשתו לגילוי מרצון תתקבל. החסינות בהליך הפלילי תחול רק על המידע שנמסר במסגרת הליך הגילוי מרצון. הנוהל מפורסם בעיקר לחשיפת חשבונות בנק בחו"ל ואולם הוא חל, בין היתר, גם על חוק מיסוי מקרקעין ומאפשר להגיש בקשה לגילוי מרצון על פעולות הקשורות לעבירות מס שבח ומס רכישה. כך למשל, לגבי עסקאות שלא דווחו או לגבי מרכיב תמורה שלא דווחה במלואה לרשות מיסוי מקרקעין, קיימת הזדמנות לתקן את העבירה במסגרת הגילוי מרצון. שימוש דומה ניתן לעשות בנוהל גם בקשר לעבירות המע"מ. נציין כי אמנם הנוהל נועד בעיקר ליתן הגנה מפני ההליך הפלילי, אך ניתן להיעזר בו גם לצורך הפחתת הקנסות ה"אזרחיים".

רשות המסים החליטה לאפשר הגשת בקשות "אנונימיות" במסגרת הוראת שעה שתוקפה עד יום 06.09.2015 ומשכך היא מתחייבת שלא לנקוט הליכים פליליים בתנאים מסוימים ונגד מי שבקשתו לגילוי מרצון תתקבל. החסינות בהליך הפלילי תחול רק על המידע שנמסר במסגרת הליך הגילוי מרצון.

הנוהל מפורסם בעיקר לחשיפת חשבונות בנק בחו"ל ואולם הוא חל, בין היתר, על חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ומאפשר להגיש בקשה לגילוי מרצון על פעולות הנוגעות לעבירות הקשורות למס שבח ולמס רכישה. כך למשל, לגבי עסקאות שלא דווחו או לגבי תמורה שלא דווחה במלואה לרשות מיסוי מקרקעין, קיימת הזדמנות לתקן את העבירה במסגרת הבקשה לגילוי מרצון.

שימוש דומה ניתן לעשות בנוהל גם בקשר לעבירות מע"מ. אמנם הנוהל נועד בעיקר ליתן הגנה מפני ההליך הפלילי, אך ניתן להיעזר בו גם לצורך הפחתת הקנסות "האזרחיים".

הנוהל לא יחול כאשר אינו מניב תשלום מס משמעותי בפועל לגבי שנות המס הרלוונטיות לבקשה. אף על פי כן, הנוהל יחול גם אם סכום המס אינו משמעותי, כאשר מדובר באי דיווח של כספי ירושה או במקרים דומים.

הבקשה תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים ואם הוא יאשר את הבקשה, היא תועבר לגורם האזרחי הרלוונטי, למשל מנהל מיסוי מקרקעין, וזאת כדי לברר את חבות המס הנובעת ממנה.

כדי שתהיה לנישום אפשרות לקבל אישור על בקשתו, אסור שיהיה מצוי בידי רשויות המס מידע הקשור אליו, לבת/בן זוגו או על חברות שבשליטתם ועליו לעמוד בכמה תנאים, למשל בכללי תום הלב ועליו לחשוף בבקשה את מלוא המידע על עבירות המס. לא ניתן להגיש בקשה שכזו אם תלויה ועומדת נגדו חקירה פלילית או הליך בדיקה ברשויות המדינה וכד'.

קיראו עוד ב"בארץ"

עם זאת, במקרים חריגים שבהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן דוגמת מחלה קשה, תאשר רשות המסים בקשה לגילוי מרצון גם אם קיים בידה מידע על המפורט בגילוי מרצון או אם תלויה ועומדת חקירה או בדיקה ברשויות המדינה.

במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, כאשר המידע, החקירה או הבדיקה כאמור לעיל מתייחסים לחברה אחת מני רבות שבשליטת המבקש וכאשר לא קיים קשר, במישרין או בעקיפין, בין המידע, הבדיקה והחקירה לבין הבקשה, רשאית רשות המסים לאשר בקשה לגילוי מרצון, גם אם קיים מידע כאמור או שנערכה בדיקה או חקירה.

נישום יהיה זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בחייו ובקשה נוספת תתקבל אך ורק בנסיבות מיוחדות כגון מחלה קשה של המבקש, גילו המתקדם וכדומה.

הנוהל יחול גם על חוקי מכס ובלו, חוק מס קנייה ועל כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו הנוגעת לחוקי המדינה, כלומר, התחולה היא רחבה מאוד לגבי חוקים רבים, להוציא עבירות המוגדרות כעבירות מנהליות על פי החוק.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.