תחולת כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 31912/11 הרמן-זמל פרוייקטים בע"מ נ' פקיד שומה חדרה

תקציר ע"מ 31912/11

הרמן-זמל פרוייקטים בע"מ

נ' פקיד שומה חדרה

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי על המערערת אשר שלחה עובדים מטעמה לחו"ל היה לנכות מס במקור לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים"). נקבע כי תקופת העבודה של העובדים בחו"ל עולה על ארבע חודשים, כאשר לעניין זה חזרתו של עובד לישראל לחופשה במהלך תקופה זו, כמו גם חופשה בכל מקום אחר בעולם, אינה קוטעת את תקופת הרציפות בעבודה.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

--------------------------------------------------------------

הדיון עוסק בשאלת ניכוי במקור של המס על הכנסותיהם של עובדי המערערת אשר נשלחו לעבוד לתקופות מחוץ לישראל, ובכלל זה תחולת הכללים. המערערת עוסקת בעבודות תכנון ובבניית מבנים חקלאיים ותעשייתיים. בין היתר ביצעה עבודות מחוץ לישראל באמצעות עובדים ישראלים ששלחה לחו"ל לתקופות קצובות. המערערת פיצלה את התשלומים ששולמו לעובדים לשני רכיבים, תשלום שכר ותשלום בעבור אש"ל חו"ל. המערערת חישבה את המס רק על רכיב השכר ועל פי מדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). בביקורת שערך המשיב נמצא כי העובדים שעניינם נדון בשומות שהו מחוץ לישראל בכל אחת משנות המס יותר מארבעה חודשים, ולפיכך קבע כי את המס על הכנסותיהם מחו"ל יש לחשב על פי הכללים.

הצדדים חלוקים בין היתר בפרשנות אחד התנאים להחלת הכללים והוא שהייה מחוץ לישראל ברציפות יותר מארבעה חודשים - האם מדובר בשהייה רצופה מחוץ לישראל במשך ארבעה חודשים ומעלה, או שמא יחולו הכללים גם על עובד שבמהלך ארבעת חודשי העבודה שב מעת לעת לישראל לחופשות בישראל. מהראיות עולה כי על פי נוהלי העבודה אצל המערערת יצאו העובדים לחו"ל לתקופה של 50 יום, ולאחר מכן שבו לארץ לחופשה בת שבועיים.

דיון

-----

כדי להסדיר את חבות המס של תושב ישראל מעבודתו מחוץ לישראל תוך התאמה של שיעורי המס, ניכוי הוצאות מסוימות הנובעות מהשהייה בחו"ל, מניעת כפל מס והבטחת ניכוי המס במקור, הוסמך שר האוצר על פי סעיף 67א לפקודה לקבוע כללים מחייבים בעניין אשר הותקנו בשנת 1982. תכלית הכללים היא ליצור איזון בין חבות המס של העובד בישראל לבין הנסיבות המיוחדות שנוצרו בשל כך שהעבודה נעשית מחוץ לישראל. באיזון זה נדרשת התאמה להוצאות המיוחדות הצפויות לעובד, לחבות המס האפשרית במדינה הזרה, להתאמה בין שיעורי המס בישראל לאלו שבחו"ל וכדומה.

אחד מתנאי תחולת הכללים שהוא העומד במרכז המחלוקת עוסק בתקופת העבודה. על פי ההגדרה יחולו הכללים רק על מי שנשלח לבצע עבודה "תקופה רצופה" של ארבעה חודשים. פרשנות ראויה של הכללים מחייבת את המסקנה כי הדין עם המשיב. כפי שניתן לראות מלשון ההוראה, התקופה שאותה יש למנות היא תקופת העבודה ולא תקופת השהייה. בסעיף קטן 1 להגדרה נאמר מפורשות "לעניין זה מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה". המבחן הוא רציפות העבודה ולא רציפות השהייה. חזרתו של העובד לישראל, כמו גם חופשה בכל מקום אחר בעולם, אינה קוטעת את תקופת הרציפות בעבודה. לו רצה מתקין הכללים לקבוע מבחן המבוסס על ימי שהייה בחו"ל, היה יכול לעשות כן כפי שנעשה למשל בסעיף 1(א)(2) לפקודה לעניין הגדרת תושב ישראל.

הקביעה כי הכנסתם של העובדים וניכויי המס במקור משכרם ייקבעו על פי הכללים מייתרת למעשה את הדיון בשאר הטענות, בין היתר פיצול שכר העובדים לשני מרכיבים - שכר בגין עבודה ותשלום אש"ל. דרך זו אינה תואמת את הדין, בין שחלים הכללים ובין שלאו.

תוצאה

---------

הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 7,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי חיפה

לפני כב' השופט רון סוקול

ניתן ב-30.6.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.