פורסמה רשימת 50 המסעדות הטובות בעולם - ומה לגבי נציגה מישראל?

מסעדת 'נומה' מקופנהגן חזרה לפסגה לאחר הפסקה של שנה. אף מסעדה ישראלית לא הצליחה להשתחל פנימה
נושאים בכתבה מסעדות

האקדמיה למסעדנות פרסמה את רשימת 50 המסעדות הטובות בעולם לשנת 2014. מסעדת Noma מקופנהגן, דנמרק, נבחרה לטובה ביותר לאחר שבשנה שעברה זו הייתה מסעדת El Celler de Can Roca מג'ירונה שבספרד - שירדה למקום השני בדירוג המכובד.

השף המנצח הוא רנה רדספי, שהוא ועמיתיו למסעדה בקופנהגן ידועים במרכיבי המזון הייחודיים שלהם ובמטבח בסגנון נורדי חדשני, זכו בתואר המכובד, אותו מדרגים שפים וכתבי מסעדנות. מדובר בזכייה 4 במספר (!) של נומה שזכתה בפעם האחרונה בשנת 2012.

המסעדה שנבחרה לטובה ביותר בארה"ב ונקראת Eleven Madison Park, מניו יורק, הגיעה למקום ה-4 והמכובד ברשימה. לישראל לצערנו אין אף נציגה ברשימה הזו, אז כדי להינות ממסעדה שנחשבת לאחת הטובות בעולם תצטרכו גם כרטיס טיסה.

את הרשימה הכינו 26 פאנלים של מדרגים מרחבי העולם כשכל פאנל כזה היה מורכב מ-36 חברים, בניהם, כתבים, שפים ומסעדות גורמה.

הרשימה המלאה לפניכם:

50. Waku Ghin, Singapore

49. Coi, San Francisco

48. The Test Kitchen, Cape Town

47. The Fat Duck, Bray, UK

46. Le Calandre, Rubano, Italy

45. Hof van Cleve, Kruishoutem, Belgium

44. The French Laundry, Yountville, California

43. Schloss Schauenstein, Furstenau, Switzerland

42. Geranium, Copenhagen

41. Quique Dacosta, Denia, Spain

40. Daniel, New York

39. Piazza Duomo, Alba, Italy

38. L Astrance, Paris

37. Restaurant Andre, Singapore

36. Mani, Sao Paulo

35. Martin Berasategui, San Sebastian, Spain

34. Asador Etxebarri, Atxondo, Spain

33. Nihonryori RyuGin, Tokyo

32. Attica, Melbourne

31. L Atelier Saint-Germain de Joel Robuchon, Paris

30. Per Se, New York

29. De Librije, Zwolle, Netherlands

28. Aqua, Wolfsburg, Germany

27. Le Chateaubriand, Paris

26. Azurmendi, Larrabetzu, Spain

25. L Arpege, Paris (16)24. Amber, Hong Kong

23. Restaurant Frantzen, Stockholm

22. Vila Joya, Albufeira, Portugal

21. Le Bernardin, New York

20. Pujol, Mexico City

19. Faeviken, Jarpen, Sweden

18. Astrid Y Gaston, Lima

17. Gaggan, Bangkok

16. Steirereck, Vienna

15. Central, Lima

14. Narisawa, Tokyo

13. Nahm, Bangkok

12. Vendome, Bergisch Gladbach, Germany

11. Mirazur, Menton, France

10. The Ledbury, London

9. Alinea, Chicago

8. Arzak, San Sebastian, Spain

7. D.O.M., Sao Paulo, Brazil

6. Mugaritz, San Sebastian, Spain

5. Dinner by Heston Blumenthal, London

4. Eleven Madison Park, New York

3. Osteria Francescana, Modena, Italy

2. El Celler de Can Roca, Girona, Spain

1. Noma, Copenhagen

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נילי אור גיל דן נתן 29/04/2014 13:12
    הגב לתגובה זו
    אנו ממליצים בחום להתארח במסעדת SASAZU PRAGUE האוכל מעולה ולכל כיס שירות והגשה מצוינים תשאלו את שרז טל הדוגמנית ועוד כמה מפורסמים הכל כל כך יפה שם אווירה שלווה וזה לא כל כך יקר תנסו ותסיקו מסקנה בעצמכם בתיאבון ובהצלחה
  • 1.
    שאולי 29/04/2014 11:14
    הגב לתגובה זו
    בוסי בתקוה הרבה יותר טעים
  • איפה זה שם ? (ל"ת)
    נפגע 29/04/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".