פורסמה רשימת 50 המסעדות הטובות בעולם - ומה לגבי נציגה מישראל?

מסעדת 'נומה' מקופנהגן חזרה לפסגה לאחר הפסקה של שנה. אף מסעדה ישראלית לא הצליחה להשתחל פנימה
נושאים בכתבה מסעדות

האקדמיה למסעדנות פרסמה את רשימת 50 המסעדות הטובות בעולם לשנת 2014. מסעדת Noma מקופנהגן, דנמרק, נבחרה לטובה ביותר לאחר שבשנה שעברה זו הייתה מסעדת El Celler de Can Roca מג'ירונה שבספרד - שירדה למקום השני בדירוג המכובד.

השף המנצח הוא רנה רדספי, שהוא ועמיתיו למסעדה בקופנהגן ידועים במרכיבי המזון הייחודיים שלהם ובמטבח בסגנון נורדי חדשני, זכו בתואר המכובד, אותו מדרגים שפים וכתבי מסעדנות. מדובר בזכייה 4 במספר (!) של נומה שזכתה בפעם האחרונה בשנת 2012.

המסעדה שנבחרה לטובה ביותר בארה"ב ונקראת Eleven Madison Park, מניו יורק, הגיעה למקום ה-4 והמכובד ברשימה. לישראל לצערנו אין אף נציגה ברשימה הזו, אז כדי להינות ממסעדה שנחשבת לאחת הטובות בעולם תצטרכו גם כרטיס טיסה.

את הרשימה הכינו 26 פאנלים של מדרגים מרחבי העולם כשכל פאנל כזה היה מורכב מ-36 חברים, בניהם, כתבים, שפים ומסעדות גורמה.

הרשימה המלאה לפניכם:

50. Waku Ghin, Singapore

49. Coi, San Francisco

48. The Test Kitchen, Cape Town

47. The Fat Duck, Bray, UK

46. Le Calandre, Rubano, Italy

45. Hof van Cleve, Kruishoutem, Belgium

44. The French Laundry, Yountville, California

43. Schloss Schauenstein, Furstenau, Switzerland

42. Geranium, Copenhagen

41. Quique Dacosta, Denia, Spain

40. Daniel, New York

39. Piazza Duomo, Alba, Italy

38. L Astrance, Paris

37. Restaurant Andre, Singapore

36. Mani, Sao Paulo

35. Martin Berasategui, San Sebastian, Spain

34. Asador Etxebarri, Atxondo, Spain

33. Nihonryori RyuGin, Tokyo

32. Attica, Melbourne

31. L Atelier Saint-Germain de Joel Robuchon, Paris

30. Per Se, New York

29. De Librije, Zwolle, Netherlands

28. Aqua, Wolfsburg, Germany

27. Le Chateaubriand, Paris

26. Azurmendi, Larrabetzu, Spain

25. L Arpege, Paris (16)24. Amber, Hong Kong

23. Restaurant Frantzen, Stockholm

22. Vila Joya, Albufeira, Portugal

21. Le Bernardin, New York

20. Pujol, Mexico City

19. Faeviken, Jarpen, Sweden

18. Astrid Y Gaston, Lima

17. Gaggan, Bangkok

16. Steirereck, Vienna

15. Central, Lima

14. Narisawa, Tokyo

13. Nahm, Bangkok

12. Vendome, Bergisch Gladbach, Germany

11. Mirazur, Menton, France

10. The Ledbury, London

9. Alinea, Chicago

8. Arzak, San Sebastian, Spain

7. D.O.M., Sao Paulo, Brazil

6. Mugaritz, San Sebastian, Spain

5. Dinner by Heston Blumenthal, London

4. Eleven Madison Park, New York

3. Osteria Francescana, Modena, Italy

2. El Celler de Can Roca, Girona, Spain

1. Noma, Copenhagen

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נילי אור גיל דן נתן 29/04/2014 13:12
    הגב לתגובה זו
    אנו ממליצים בחום להתארח במסעדת SASAZU PRAGUE האוכל מעולה ולכל כיס שירות והגשה מצוינים תשאלו את שרז טל הדוגמנית ועוד כמה מפורסמים הכל כל כך יפה שם אווירה שלווה וזה לא כל כך יקר תנסו ותסיקו מסקנה בעצמכם בתיאבון ובהצלחה
  • 1.
    שאולי 29/04/2014 11:14
    הגב לתגובה זו
    בוסי בתקוה הרבה יותר טעים
  • איפה זה שם ? (ל"ת)
    נפגע 29/04/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.