החזר הוצאות רכב בתפקיד - האם מדובר בהכנסת עבודה?
תקציר עמ"ה 1184/06 אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ נ' פקיד שומה רחובות
תקציר עמ"ה 1184/06
אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ נ' פקיד שומה רחובות
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי באופן עקרוני החזר הוצאות רכב בתפקיד אינו בבחינת הכנסת העובד, אם מדובר בהוצאה שהוציא המעביד לצורכי ייצור הכנסתו. ברם, בנסיבות הערעור כשלה המערערת להוכיח את היקף ההוצאה שהייתה לה במסגרת השימוש שנעשה ברכבם הפרטי של עובדיה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
בשנות המס שבערעור עסקה המערערת בהפצת טלפונים ניידים מדלת לדלת, והעסיקה אנשי מכירות שחולקו לצוותים ושיווקו את מוצרי המערערת באזורים שונים. בראש כל צוות עובדים עמד ראש צוות שהסיע את אנשי הצוות אל אזור המכירה ברכבו הפרטי. המערערת נהגה לשלם לראשי הצוותים תשלום חודשי בעבור הוצאות הדלק שהוציאו בנפרד מהשכר ששולם להם.
המשיב הוציא למערערת שומת ניכויים בגין התשלום הנוסף בטענה כי תשלום זה נכנס בגדרי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הממסה "כל טובת הנאה או קצובה". לטענת המערערת ההוצאות האמורות הן הוצאות בייצור הכנסתה, ולפיכך התשלום בעבור הוצאות הדלק אינו בבחינת הכנסת עבודה אצל העובד.
דיון
בעניין דן (ע"א 545/59) קבע בית המשפט העליון כי על אף המונח "כל קצובה אחרת", במונח "השתכרויות ורווחים מעבודה" אין לחייב במס דברים שאינם מוסיפים למקבלם כל הנאה פרטית או שאינם מוסיפים לו אלא הנאה בלתי ניכרת לעומת מטרתם התועלתית. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא אף בקובץ הפרשנות לפקודה, המתייחס להוראות סעיף 2(2) לפקודה וקבע כי עובד הקונה מכספו חלקים בעבור מפעל המעביד לא ייחשב למקבל הכנסה, שעה שהמעביד מחזיר לו את ההוצאה.
בנוגע לתקנה 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995, הקובעת כי "לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסת עבודה" - נראה כי תקנה זו מתייחסת להוצאה שהוציא שכיר לצורך הכנסת עבודתו הוא, ואין היא מתייחסת להוצאה שהוציא שכיר לצורך הכנסה של מעבידו שאינה בגדר "הכנסת עבודה" אלא הכנסה מעסק. מהאמור לעיל עולה כי ככל שהמערערת תוכיח כי התשלום הנוסף שולם לעובדיה בגין הוצאה שלה, אין לראות בתשלום זה הכנסת עבודה. ברם, אף על פי שנראה לפי העדויות כי המערערת אכן השתמשה ברכבים הפרטיים של חלק מעובדיה לניוד עובדים ומוצרים לאזורי השיווק, הרי במסגרת הליך השומה והליך הערעור לא הוצגו הרישומים וחשבוניות הדלק שלכאורה נערכו ונשמרו. מחדל זה פועל לרעת המערערת, אשר כשלה בהוכחת היקף ההוצאה שהייתה לה במסגרת השימוש שנעשה ברכבם הפרטי של עובדיה.
תוצאה
הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט מגן אלטוביה
ניתן ב-27.6.2013


מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
כמה זמן לוקח לקבל ויזת זהב?
זמן הטיפול משתנה: 60 יום ביוון, 8-12 חודשים בפורטוגל, 3-4 חודשים בקריביים. ב-2025, ממוצע גלובלי של 4-6 חודשים, כולל בדיקות רקע. בקשות דחויות בשל בעיות פליליות או כספים לא חוקיים מהוות 5%-10%. התהליך כולל הגשת מסמכים, אישור השקעה וראיון אם נדרש.
מי זכאי לויזת זהב?
זרים אמידים מגיל 18 ומעלה, ללא עבר פלילי, עם מקורות כספים לגיטימיים. כולל בני משפחה: בן/בת זוג, ילדים עד 26 וסבים. אין דרישת שפה ברוב המקרים. ב-2025, 35% מהבקשות מסין, 20% מרוסיה. בדיקות due diligence כוללות חיפוש פיננסי וביטחוני, עם שיעור אישור של 90%.
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
מה היתרונות של ויזת זהב?
יתרונות כוללים ניידות (כניסה ל-180 מדינות), אופטימיזציית מס (פטורים על הון), גישה לחינוך ובריאות אירופיים, ותכנון ירושה. למשפחות, כיסוי מלא; למשקיעים, תשואה של 4%-6% בנדל"ן. ב-2025, 60% מהמשתמשים רואים בה ביטוח נגד סיכונים גיאופוליטיים, עם עלייה של 15% בבקשות.
מה הסיכונים בויזת זהב?
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
