מאזדה: "אנחנו רוצים פרמיום במאסה"

מספר 3 במאזדה העולמית מספר על המצב והיומרות והשגיאות של החברה
אלי שאולי |

"ה-CX5 התקבל בצורה טובה בשווקים רבים, בייחוד באלה בהם הצגנו מנוע דיזל". מסביר מאשהירו מורו (Masahiro) חבר הנהלה בכיר האחראי למכירות הגלובאליות, שנחשב היום למספר 3 במאזדה, כששאלתי אותו על קבלת הפנים לטכנולוגיה החדשה. "באירופה יש לנו מחסור של עשרות אלפי מכוניות ואנחנו מנסים לקצר זמני אספקה. בארצות הברית אנחנו משיקים את גרסת ה-2.5 ליטר וביפן זכינו במכונית השנה. ב-2013 נגדיל את כושר הייצור של ה-CX5 בגלל הביקוש. הביקורות טובות ואנחנו מצליחים להרוויח למרות שער היין. את ה-6 התחלנו להשיק בשווקים רבים בצורה רכה. לא דרך פרסום אלא דרך יחסי ציבור כדי ליצור מודעות וביקוש מלמטה. בארצות הברית נתחיל לדחוף אותה רק בעוד כמה שבועות. ההתחלה נראית בסדר למרות שזהו פלח מאוד קשה כיום."
 

בהתייחס למאזדה 3 הבאה אמר מאשהירו: "הדור הבא של ה-3 יוצג באמצע השנה ובגלל חשיבותו אנחנו צריכים תוכנית מאוד ברורה. במובן מסוים היינו מרוכזים מדי בטכנולוגית הסקיי-אקטיב (SkyActiv), וכתוצאה מכך הדגמים העכשוויים שלנו, ה-3 וה-6, לא קבלו מספיק שדרוגים. לא הערכנו נכון כיצד שדרוג פרטים מסוימים יכול לשפר מכירות. אבל כעת למדנו שצריך לשדרג לאורך חיי הדגם כדי לשמור על המשיכה שלו. למדנו זאת ב-3 אותה אנחנו עדיין מוכרים היטב היכן שהיא מוצעת עם מערך הסקיי-אקטיב."
 
מאזדה 2  סדאן (צלם: תומר פדר)

לאן יגיע שיתוף הפעולה עם טויוטה?
"היחסים עם טויוטה אינם היקפיים אלא לפי פרויקט. היכן ששנינו מרוויחים. יש שיתוף טכנולוגי בצד ההיברידי שכרגע מיועד ליפן והשני בייצור עבורם במכסיקו. מכסיקו תהיה אתר ייצור אסטרטגי שלנו לא רק עבור אמריקה, אלא גם לאירופה. אבל ה-2 סדאן הבאה לא תיוצר שם אלא בתאילנד (כמו זו הנוכחית א.ש)."

מבחר הדגמים שלכם קטן האם לא צריך להגדילו?
"באסיה למשל יש ביקוש ועידוד למכוניות קטנות וחסכוניות וברור שבהודו יש שוק גדול למכוניות כאלה. אם אתה שחקן גדול אתה חייב להיכנס למשחק הזה. אבל למאזדה יש גישה שונה. אנחנו קטנים ומכוונים ל-2.0-1.7 מיליון מכוניות בשנה. אנחנו מתכוונים לירות לשווקים ברורים. למקומות בהם נוכל לשפר את התמורה ולגרום ללקוח לרצות אותנו. אנחנו מפתחים טכנולוגיה ועיצוב שפונים החוצה מהמרכז העמוס. אנחנו רוצים להיות פרמיום. אבל מאזדה לא תהיה פרמיום כמו אודי או ב.מ.וו אלא אלטרנטיבה חכמה למותגי המאסה המבוססים."
 
 
 
עוד הוא אומר: "החלק החשוב הוא להבין לאן הלקוח שלנו הולך. אחד הדברים שלא ראינו בעבר היה הקרוסאובר שלקח הרבה לקוחות מהתחום המשפחתי. עכשיו כשיש לנו את ה-CX5 יש ללקוח ה-3 לאן ללכת. האתגר שלנו כעת הוא לעשות את ה-3 וה-2 הבאות למשהו שהוא מיוחד בתחום המאסה. במקום להתרחב אני רוצה להתמקד וליצור בסיס מוצק".

איך אתם מביטים על הצד הסביבתי?
"יש לנו טכנולוגיה היברידית מטויוטה ו-2 חשמלית ביפן. בנוסף, אנחנו בודקים את תחום הגז הטבעי. לפני 40 שנה אמרו שהנפט נגמר וגם לפני 20 ועדיין יש נפט וגז. מאזדה רוצה להיות מובילה במנועי הבעירה הפנימית  וליצור מכוניות קלות יותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.