מאזדה: "אנחנו רוצים פרמיום במאסה"

מספר 3 במאזדה העולמית מספר על המצב והיומרות והשגיאות של החברה
אלי שאולי |

"ה-CX5 התקבל בצורה טובה בשווקים רבים, בייחוד באלה בהם הצגנו מנוע דיזל". מסביר מאשהירו מורו (Masahiro) חבר הנהלה בכיר האחראי למכירות הגלובאליות, שנחשב היום למספר 3 במאזדה, כששאלתי אותו על קבלת הפנים לטכנולוגיה החדשה. "באירופה יש לנו מחסור של עשרות אלפי מכוניות ואנחנו מנסים לקצר זמני אספקה. בארצות הברית אנחנו משיקים את גרסת ה-2.5 ליטר וביפן זכינו במכונית השנה. ב-2013 נגדיל את כושר הייצור של ה-CX5 בגלל הביקוש. הביקורות טובות ואנחנו מצליחים להרוויח למרות שער היין. את ה-6 התחלנו להשיק בשווקים רבים בצורה רכה. לא דרך פרסום אלא דרך יחסי ציבור כדי ליצור מודעות וביקוש מלמטה. בארצות הברית נתחיל לדחוף אותה רק בעוד כמה שבועות. ההתחלה נראית בסדר למרות שזהו פלח מאוד קשה כיום."
 

בהתייחס למאזדה 3 הבאה אמר מאשהירו: "הדור הבא של ה-3 יוצג באמצע השנה ובגלל חשיבותו אנחנו צריכים תוכנית מאוד ברורה. במובן מסוים היינו מרוכזים מדי בטכנולוגית הסקיי-אקטיב (SkyActiv), וכתוצאה מכך הדגמים העכשוויים שלנו, ה-3 וה-6, לא קבלו מספיק שדרוגים. לא הערכנו נכון כיצד שדרוג פרטים מסוימים יכול לשפר מכירות. אבל כעת למדנו שצריך לשדרג לאורך חיי הדגם כדי לשמור על המשיכה שלו. למדנו זאת ב-3 אותה אנחנו עדיין מוכרים היטב היכן שהיא מוצעת עם מערך הסקיי-אקטיב."
 
מאזדה 2  סדאן (צלם: תומר פדר)

לאן יגיע שיתוף הפעולה עם טויוטה?
"היחסים עם טויוטה אינם היקפיים אלא לפי פרויקט. היכן ששנינו מרוויחים. יש שיתוף טכנולוגי בצד ההיברידי שכרגע מיועד ליפן והשני בייצור עבורם במכסיקו. מכסיקו תהיה אתר ייצור אסטרטגי שלנו לא רק עבור אמריקה, אלא גם לאירופה. אבל ה-2 סדאן הבאה לא תיוצר שם אלא בתאילנד (כמו זו הנוכחית א.ש)."

מבחר הדגמים שלכם קטן האם לא צריך להגדילו?
"באסיה למשל יש ביקוש ועידוד למכוניות קטנות וחסכוניות וברור שבהודו יש שוק גדול למכוניות כאלה. אם אתה שחקן גדול אתה חייב להיכנס למשחק הזה. אבל למאזדה יש גישה שונה. אנחנו קטנים ומכוונים ל-2.0-1.7 מיליון מכוניות בשנה. אנחנו מתכוונים לירות לשווקים ברורים. למקומות בהם נוכל לשפר את התמורה ולגרום ללקוח לרצות אותנו. אנחנו מפתחים טכנולוגיה ועיצוב שפונים החוצה מהמרכז העמוס. אנחנו רוצים להיות פרמיום. אבל מאזדה לא תהיה פרמיום כמו אודי או ב.מ.וו אלא אלטרנטיבה חכמה למותגי המאסה המבוססים."
 
 
 
עוד הוא אומר: "החלק החשוב הוא להבין לאן הלקוח שלנו הולך. אחד הדברים שלא ראינו בעבר היה הקרוסאובר שלקח הרבה לקוחות מהתחום המשפחתי. עכשיו כשיש לנו את ה-CX5 יש ללקוח ה-3 לאן ללכת. האתגר שלנו כעת הוא לעשות את ה-3 וה-2 הבאות למשהו שהוא מיוחד בתחום המאסה. במקום להתרחב אני רוצה להתמקד וליצור בסיס מוצק".

איך אתם מביטים על הצד הסביבתי?
"יש לנו טכנולוגיה היברידית מטויוטה ו-2 חשמלית ביפן. בנוסף, אנחנו בודקים את תחום הגז הטבעי. לפני 40 שנה אמרו שהנפט נגמר וגם לפני 20 ועדיין יש נפט וגז. מאזדה רוצה להיות מובילה במנועי הבעירה הפנימית  וליצור מכוניות קלות יותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.