מאזדה: "אנחנו רוצים פרמיום במאסה"

מספר 3 במאזדה העולמית מספר על המצב והיומרות והשגיאות של החברה
אלי שאולי |

"ה-CX5 התקבל בצורה טובה בשווקים רבים, בייחוד באלה בהם הצגנו מנוע דיזל". מסביר מאשהירו מורו (Masahiro) חבר הנהלה בכיר האחראי למכירות הגלובאליות, שנחשב היום למספר 3 במאזדה, כששאלתי אותו על קבלת הפנים לטכנולוגיה החדשה. "באירופה יש לנו מחסור של עשרות אלפי מכוניות ואנחנו מנסים לקצר זמני אספקה. בארצות הברית אנחנו משיקים את גרסת ה-2.5 ליטר וביפן זכינו במכונית השנה. ב-2013 נגדיל את כושר הייצור של ה-CX5 בגלל הביקוש. הביקורות טובות ואנחנו מצליחים להרוויח למרות שער היין. את ה-6 התחלנו להשיק בשווקים רבים בצורה רכה. לא דרך פרסום אלא דרך יחסי ציבור כדי ליצור מודעות וביקוש מלמטה. בארצות הברית נתחיל לדחוף אותה רק בעוד כמה שבועות. ההתחלה נראית בסדר למרות שזהו פלח מאוד קשה כיום."
 

בהתייחס למאזדה 3 הבאה אמר מאשהירו: "הדור הבא של ה-3 יוצג באמצע השנה ובגלל חשיבותו אנחנו צריכים תוכנית מאוד ברורה. במובן מסוים היינו מרוכזים מדי בטכנולוגית הסקיי-אקטיב (SkyActiv), וכתוצאה מכך הדגמים העכשוויים שלנו, ה-3 וה-6, לא קבלו מספיק שדרוגים. לא הערכנו נכון כיצד שדרוג פרטים מסוימים יכול לשפר מכירות. אבל כעת למדנו שצריך לשדרג לאורך חיי הדגם כדי לשמור על המשיכה שלו. למדנו זאת ב-3 אותה אנחנו עדיין מוכרים היטב היכן שהיא מוצעת עם מערך הסקיי-אקטיב."
 
מאזדה 2  סדאן (צלם: תומר פדר)

לאן יגיע שיתוף הפעולה עם טויוטה?
"היחסים עם טויוטה אינם היקפיים אלא לפי פרויקט. היכן ששנינו מרוויחים. יש שיתוף טכנולוגי בצד ההיברידי שכרגע מיועד ליפן והשני בייצור עבורם במכסיקו. מכסיקו תהיה אתר ייצור אסטרטגי שלנו לא רק עבור אמריקה, אלא גם לאירופה. אבל ה-2 סדאן הבאה לא תיוצר שם אלא בתאילנד (כמו זו הנוכחית א.ש)."

מבחר הדגמים שלכם קטן האם לא צריך להגדילו?
"באסיה למשל יש ביקוש ועידוד למכוניות קטנות וחסכוניות וברור שבהודו יש שוק גדול למכוניות כאלה. אם אתה שחקן גדול אתה חייב להיכנס למשחק הזה. אבל למאזדה יש גישה שונה. אנחנו קטנים ומכוונים ל-2.0-1.7 מיליון מכוניות בשנה. אנחנו מתכוונים לירות לשווקים ברורים. למקומות בהם נוכל לשפר את התמורה ולגרום ללקוח לרצות אותנו. אנחנו מפתחים טכנולוגיה ועיצוב שפונים החוצה מהמרכז העמוס. אנחנו רוצים להיות פרמיום. אבל מאזדה לא תהיה פרמיום כמו אודי או ב.מ.וו אלא אלטרנטיבה חכמה למותגי המאסה המבוססים."
 
 
 
עוד הוא אומר: "החלק החשוב הוא להבין לאן הלקוח שלנו הולך. אחד הדברים שלא ראינו בעבר היה הקרוסאובר שלקח הרבה לקוחות מהתחום המשפחתי. עכשיו כשיש לנו את ה-CX5 יש ללקוח ה-3 לאן ללכת. האתגר שלנו כעת הוא לעשות את ה-3 וה-2 הבאות למשהו שהוא מיוחד בתחום המאסה. במקום להתרחב אני רוצה להתמקד וליצור בסיס מוצק".

איך אתם מביטים על הצד הסביבתי?
"יש לנו טכנולוגיה היברידית מטויוטה ו-2 חשמלית ביפן. בנוסף, אנחנו בודקים את תחום הגז הטבעי. לפני 40 שנה אמרו שהנפט נגמר וגם לפני 20 ועדיין יש נפט וגז. מאזדה רוצה להיות מובילה במנועי הבעירה הפנימית  וליצור מכוניות קלות יותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.