מאזדה: "אנחנו רוצים פרמיום במאסה"

מספר 3 במאזדה העולמית מספר על המצב והיומרות והשגיאות של החברה
אלי שאולי |

"ה-CX5 התקבל בצורה טובה בשווקים רבים, בייחוד באלה בהם הצגנו מנוע דיזל". מסביר מאשהירו מורו (Masahiro) חבר הנהלה בכיר האחראי למכירות הגלובאליות, שנחשב היום למספר 3 במאזדה, כששאלתי אותו על קבלת הפנים לטכנולוגיה החדשה. "באירופה יש לנו מחסור של עשרות אלפי מכוניות ואנחנו מנסים לקצר זמני אספקה. בארצות הברית אנחנו משיקים את גרסת ה-2.5 ליטר וביפן זכינו במכונית השנה. ב-2013 נגדיל את כושר הייצור של ה-CX5 בגלל הביקוש. הביקורות טובות ואנחנו מצליחים להרוויח למרות שער היין. את ה-6 התחלנו להשיק בשווקים רבים בצורה רכה. לא דרך פרסום אלא דרך יחסי ציבור כדי ליצור מודעות וביקוש מלמטה. בארצות הברית נתחיל לדחוף אותה רק בעוד כמה שבועות. ההתחלה נראית בסדר למרות שזהו פלח מאוד קשה כיום."
 

בהתייחס למאזדה 3 הבאה אמר מאשהירו: "הדור הבא של ה-3 יוצג באמצע השנה ובגלל חשיבותו אנחנו צריכים תוכנית מאוד ברורה. במובן מסוים היינו מרוכזים מדי בטכנולוגית הסקיי-אקטיב (SkyActiv), וכתוצאה מכך הדגמים העכשוויים שלנו, ה-3 וה-6, לא קבלו מספיק שדרוגים. לא הערכנו נכון כיצד שדרוג פרטים מסוימים יכול לשפר מכירות. אבל כעת למדנו שצריך לשדרג לאורך חיי הדגם כדי לשמור על המשיכה שלו. למדנו זאת ב-3 אותה אנחנו עדיין מוכרים היטב היכן שהיא מוצעת עם מערך הסקיי-אקטיב."
 
מאזדה 2  סדאן (צלם: תומר פדר)

לאן יגיע שיתוף הפעולה עם טויוטה?
"היחסים עם טויוטה אינם היקפיים אלא לפי פרויקט. היכן ששנינו מרוויחים. יש שיתוף טכנולוגי בצד ההיברידי שכרגע מיועד ליפן והשני בייצור עבורם במכסיקו. מכסיקו תהיה אתר ייצור אסטרטגי שלנו לא רק עבור אמריקה, אלא גם לאירופה. אבל ה-2 סדאן הבאה לא תיוצר שם אלא בתאילנד (כמו זו הנוכחית א.ש)."

מבחר הדגמים שלכם קטן האם לא צריך להגדילו?
"באסיה למשל יש ביקוש ועידוד למכוניות קטנות וחסכוניות וברור שבהודו יש שוק גדול למכוניות כאלה. אם אתה שחקן גדול אתה חייב להיכנס למשחק הזה. אבל למאזדה יש גישה שונה. אנחנו קטנים ומכוונים ל-2.0-1.7 מיליון מכוניות בשנה. אנחנו מתכוונים לירות לשווקים ברורים. למקומות בהם נוכל לשפר את התמורה ולגרום ללקוח לרצות אותנו. אנחנו מפתחים טכנולוגיה ועיצוב שפונים החוצה מהמרכז העמוס. אנחנו רוצים להיות פרמיום. אבל מאזדה לא תהיה פרמיום כמו אודי או ב.מ.וו אלא אלטרנטיבה חכמה למותגי המאסה המבוססים."
 
 
 
עוד הוא אומר: "החלק החשוב הוא להבין לאן הלקוח שלנו הולך. אחד הדברים שלא ראינו בעבר היה הקרוסאובר שלקח הרבה לקוחות מהתחום המשפחתי. עכשיו כשיש לנו את ה-CX5 יש ללקוח ה-3 לאן ללכת. האתגר שלנו כעת הוא לעשות את ה-3 וה-2 הבאות למשהו שהוא מיוחד בתחום המאסה. במקום להתרחב אני רוצה להתמקד וליצור בסיס מוצק".

איך אתם מביטים על הצד הסביבתי?
"יש לנו טכנולוגיה היברידית מטויוטה ו-2 חשמלית ביפן. בנוסף, אנחנו בודקים את תחום הגז הטבעי. לפני 40 שנה אמרו שהנפט נגמר וגם לפני 20 ועדיין יש נפט וגז. מאזדה רוצה להיות מובילה במנועי הבעירה הפנימית  וליצור מכוניות קלות יותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.