מאזדה: "אנחנו רוצים פרמיום במאסה"

מספר 3 במאזדה העולמית מספר על המצב והיומרות והשגיאות של החברה
אלי שאולי |

"ה-CX5 התקבל בצורה טובה בשווקים רבים, בייחוד באלה בהם הצגנו מנוע דיזל". מסביר מאשהירו מורו (Masahiro) חבר הנהלה בכיר האחראי למכירות הגלובאליות, שנחשב היום למספר 3 במאזדה, כששאלתי אותו על קבלת הפנים לטכנולוגיה החדשה. "באירופה יש לנו מחסור של עשרות אלפי מכוניות ואנחנו מנסים לקצר זמני אספקה. בארצות הברית אנחנו משיקים את גרסת ה-2.5 ליטר וביפן זכינו במכונית השנה. ב-2013 נגדיל את כושר הייצור של ה-CX5 בגלל הביקוש. הביקורות טובות ואנחנו מצליחים להרוויח למרות שער היין. את ה-6 התחלנו להשיק בשווקים רבים בצורה רכה. לא דרך פרסום אלא דרך יחסי ציבור כדי ליצור מודעות וביקוש מלמטה. בארצות הברית נתחיל לדחוף אותה רק בעוד כמה שבועות. ההתחלה נראית בסדר למרות שזהו פלח מאוד קשה כיום."
 

בהתייחס למאזדה 3 הבאה אמר מאשהירו: "הדור הבא של ה-3 יוצג באמצע השנה ובגלל חשיבותו אנחנו צריכים תוכנית מאוד ברורה. במובן מסוים היינו מרוכזים מדי בטכנולוגית הסקיי-אקטיב (SkyActiv), וכתוצאה מכך הדגמים העכשוויים שלנו, ה-3 וה-6, לא קבלו מספיק שדרוגים. לא הערכנו נכון כיצד שדרוג פרטים מסוימים יכול לשפר מכירות. אבל כעת למדנו שצריך לשדרג לאורך חיי הדגם כדי לשמור על המשיכה שלו. למדנו זאת ב-3 אותה אנחנו עדיין מוכרים היטב היכן שהיא מוצעת עם מערך הסקיי-אקטיב."
 
מאזדה 2  סדאן (צלם: תומר פדר)

לאן יגיע שיתוף הפעולה עם טויוטה?
"היחסים עם טויוטה אינם היקפיים אלא לפי פרויקט. היכן ששנינו מרוויחים. יש שיתוף טכנולוגי בצד ההיברידי שכרגע מיועד ליפן והשני בייצור עבורם במכסיקו. מכסיקו תהיה אתר ייצור אסטרטגי שלנו לא רק עבור אמריקה, אלא גם לאירופה. אבל ה-2 סדאן הבאה לא תיוצר שם אלא בתאילנד (כמו זו הנוכחית א.ש)."

מבחר הדגמים שלכם קטן האם לא צריך להגדילו?
"באסיה למשל יש ביקוש ועידוד למכוניות קטנות וחסכוניות וברור שבהודו יש שוק גדול למכוניות כאלה. אם אתה שחקן גדול אתה חייב להיכנס למשחק הזה. אבל למאזדה יש גישה שונה. אנחנו קטנים ומכוונים ל-2.0-1.7 מיליון מכוניות בשנה. אנחנו מתכוונים לירות לשווקים ברורים. למקומות בהם נוכל לשפר את התמורה ולגרום ללקוח לרצות אותנו. אנחנו מפתחים טכנולוגיה ועיצוב שפונים החוצה מהמרכז העמוס. אנחנו רוצים להיות פרמיום. אבל מאזדה לא תהיה פרמיום כמו אודי או ב.מ.וו אלא אלטרנטיבה חכמה למותגי המאסה המבוססים."
 
 
 
עוד הוא אומר: "החלק החשוב הוא להבין לאן הלקוח שלנו הולך. אחד הדברים שלא ראינו בעבר היה הקרוסאובר שלקח הרבה לקוחות מהתחום המשפחתי. עכשיו כשיש לנו את ה-CX5 יש ללקוח ה-3 לאן ללכת. האתגר שלנו כעת הוא לעשות את ה-3 וה-2 הבאות למשהו שהוא מיוחד בתחום המאסה. במקום להתרחב אני רוצה להתמקד וליצור בסיס מוצק".

איך אתם מביטים על הצד הסביבתי?
"יש לנו טכנולוגיה היברידית מטויוטה ו-2 חשמלית ביפן. בנוסף, אנחנו בודקים את תחום הגז הטבעי. לפני 40 שנה אמרו שהנפט נגמר וגם לפני 20 ועדיין יש נפט וגז. מאזדה רוצה להיות מובילה במנועי הבעירה הפנימית  וליצור מכוניות קלות יותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).