סיקור מיוחד: תערוכת ז'נבה 2013

תצוגה קטנה אך גרנדיוזית תהפוך שוב את תערוכת ז'נבה לאירוע שכולו הנאה, ממש זוהר בצל המשבר
אלי שאולי |

המשבר הכלכלי המתמשך בגוש האירו משפיע גם על תעשיית הרכב ואין זה סוד שהיא נמצאת כעת באחת התקופות הקשות בתולדותיה. ועדיין תערוכת הרכב של ז'נבה שתיפתח מחר, ב-5.3 לעיתונות וב-7.3 לקהל הרחב, תשאיר כל זאת מאחוריה ותהיה כהרגלה אירוע מוטורי מרתק מאין כמוהו. ואם היינו צריכים תזכורת לכך שהמציאות האירופאית עדיין שונה ומפנקת בהרבה מהישראלית ז'נבה תשמח להזכיר לנו עד כמה תערוכת רכב יכולה להיות נגישה, מקצועית וקלה לביקור.

אולמי הפלקספו נמצאים במרחק 10 דקות הליכה משדה התעופה של ז'נבה, ואם אתם נמצאים באירופה בין ה-7 ל-17 לחודש מרץ פנקו את עצמכם ונסו לעבור דרך השדה של העיר המסוגננת הזו. לא חייבים אפילו לשלב בביקור לינה. למעשה ניתן לנצל את הזמן שבין נחיתה לטיסת המשך עבור סיבוב קצר וממצה באולמות. הממדים של תערוכת ז'נבה רחוקים שנות אור מקומפלקס הענק של פרנקפורט ומבטיחים שתספיקו לראות את כל החדשות החשובות, לחטוף משהו בדרך ואולי אף לרכוש איזו מתנה לילדים. ואם בכל זאת תהיתם אולמי הפלקספו שופעים חניה מסודרת, משולטים כמו שצריך ומחיר הכניסה הוא ממש, אבל ממש סביר.

בצל המשבר
שוויץ אינה משדרת אהדה למכוניות ולשריפת בנזין אבל ז'נבה העשירה אוהבת מאוד את המכוניות הזוהרות. העיר הזו נראית לעיתים כבירת המכוניות המסוגננות, והיקרות והתערוכה משקפת זאת. למרות הכפור שבחוץ התערוכה הזו היא לרוב החגיגה האמיתית של מכוניות הספורט האקזוטיות, והמכוניות הפתוחות שמגיעות לקראת האביב. כל הסימנים מראים שלמרות המשבר החמור בתעשיית הרכב האירופאית המאפיינים האלה ימשיכו ללוות אותה ויצרני האקזוטיקה והיוקרה (שממלא פחות סובלים מהמשבר באירופה) ימשיכו לככב.

לא סתם בחרה פרארי להציג כאן את האנזו החדשה והכל כך מרתקת ולא בכדי תנסה מקלארן לגנוב מימנה את תשומת הלב עם ה-P1 הסדרתית. לא לחינם בחרה שברולט להציג כאן את הקורבט הפתוחה וטויוטה GT86 נטולת גג. לצד כל אלה תערוך מזראטי בכורה אירופאית לקוואטרופורטה החדשה, ואלפא תציג את ה-4C הסדרתית יותר ואופל את הקאסקאדה הפתוחה עימה תרצה להתחרות במותגי היוקרה. וכמובן שהזירה תשמש במה להשקה האירופאית של המתמודדות החדשות של לקסוס ואינפינטי מול סדרה 3 כאשר מרצדס תשיק את ה-CLA בבכורה אירופית לאחר הופעת הבכורה בדטרויט לפני כחודש.  

ז'נבה קרובה למוקדי הכוח של התעשיות המובילות ביבשת הקלאסית אך כיאה לשוויצרית גאה היא משדרת ניטרליות. והניטרליות הזו היא גם סוד הקסם של התערוכה שמושכת אליה יצרנים מכל העולם כולל סין. אין עוד תערוכה כה חשובה שנערכת בארץ שאינה מייצרת מכוניות. ולכן כנראה היא נבחרה להשקת מותג קורוס הסיני, המיזם המשותף והמאוד מעניין לחברה לישראל ולצ'רי. וכמובן שכמו  בכל תערוכה גם כאן יהיו צדדים עממיים חשובים גם לשוק המקומי שלנו כמו רנו קפצ'ור, פיג'ו 2008, ניסן נוט (בבכורה אירופית), סקודה אוקטביה, הבקרוב לסיטרואן C4 פיקאסו ועוד הרבה אחרים.

בקלות
העניין שמייצרת תערוכת רכב בין-לאומית בסדר גודל כזה הוא ברור. אבל מה שפחות מובן מאליו כאמור היא הקלות של הביקור בתערוכה. הארגון המופתי הופך את הכל נגיש וידידותי למשתמש והממדים הקטנים אומרים שניתן להספיק הרבה בכל פרק זמן נתון. ואם הספקתם הכל כדאי להציץ לאולם האביזרים והציוד המכאני (7) שם יש גם לרוב הדגמות של כלי שטח.

לא רק הביקור גם המחירים נוחים: 16 פרנק שוויצרי עולה כניסה למבוגר, 9 לילד (מגיל 9-16) ואת הכרטיסים ניתן לרכוש במקום או באתר האינטרנט של התערוכה. לבאים אחרי שעה 16:00 הכניסה תעלה חצי מחיר.
התערוכה פתוחה בין 10:00 ל-20:00 (בימי שבת וראשון 9:00-19:00) ויש שפע אוטובוסי שמגיעים ממרכז העיר לאולמות (בהם אוטובוסים מספר 5, 10 או טראם מספר 13 ו-15) וכמובן שאפשר גם להגיע לשדה התעופה הקרוב ומשם להמשיך רגלית. מלונות יש בשפע במרכז העיר וגם בסביבה אבל אפשרות נוחה וזולה משמעותית היא לנצל את הכפרים הצרפתיים הצמודים לשדה התעופה (פרנה-וולטיר וסביבתו). גם המסעדות שם עדיפות.

 
ראיונות בלעדיים עם בכירי התעשיה בעולם:
קורוס – סגן יושב הראש של המיזם המשותף בין צ'רי הסינית לחי"ל הישראל אומר שהרכב לא יגיע אלינו
 
מכונית השנה העולמית 2013: 
 
תערוכת ז'נבה 2013  – כל החשיפות והחידושים: 
א
אודי S3 ספורטבק – 300 כ"ס גם עם 5 דלתות
אודי RS6 אוואנט – אתלטיקה קלה
אופל קאסקאדה – מחליפת האסטרה טווין-טופ, אולי תגיע גם אלינו 
אופל אדם רוקס – קרוסאובר שמבוסס על האדם העירונית (איור)
אלפא רומיאו 4C – הנעה אחורית, 240 כ"ס ותג מחיר שמיימי
אסטון מרטין ראפיד S – מתיחת פנים, עוד כוח ולתוספת של אות לשם 
 
ב
ב.מ.וו סדרה 3 GT – אחות קטנה ל-5 GT שלא הולכת נגד הזרם, אלא לידו 
בנטלי פליינג ספר חדשה – דור חדש למכונית הפאר הבריטית
 
ו
וולוו S60 ו-V60 – מתיחת פנים קוסמטית ועדכון מנועים
וולוו XC60 – מראה קשוח יותר, תוספת אבזור ומנועים חסכוניים
וולוו S80 ו-V70 – עדכון מראה, עוד אבזור ומנועים מחודשים
וולו XC70 – עדכון קוסמטי, אבזור ומנועים 

ט
טויוטה FT-86 קונספט – הצצה פתוחת-גג לעתיד הדגם (כולל וידאו) (איור)
 
י
יונדאי גרנד סנטה פה – גרסה מוארכת לרכב הפנאי, בארץ עוד השנה
 
מ
מזראטי גראנטוריסמו MC סטרדלה – מזראטי מוסיפה ספסל אחורי ומשדרגת את המנוע
מקלארן P1 – מיליון יורו, בייבי
מרצדס C63 AMG מהדורת '507' – מהדורה מיוחדת עם עוד 50 סוסים
 
ס
סיאט לאון SC חדשה – גרסת ה-3 דלתות למשפחתית החדשה. אצלנו עוד השנה 
סיטרואן C3 – מתיחת פנים לסופרמיני, אצלנו במאי
סיטרואן C4 פיקאסו חדש – דור שני למיניוואן הקומפקטי 
סקודה אוקטביה חדשה – אצלנו במחצית השניה של השנה
סקודה אוקטביה קומבי חדשה – גרסת הסטיישן למשפחתית, אצלנו עוד השנה
 
פ
פיג'ו 2008  – גרסת הייצור של הקרוסאובר הקטן, אצלנו עוד השנה
פולקסווגן קרוס אפ! – גרסה קשוחה ומוגבהת למכונית המיני 
פולקסווגן גולף GTI חדשה – עוד קצת סוסים ומעט פחות שניות. אצלנו בחודשים הקרובים 

ק
קורוס 3 – המכונית הישראלית-סינית מגיעה ליצור. אלינו היא לא תגיע 
קיה פרו-סיד GT – הגרסה הכי ספורטיבית עד כה של הסיד המשפחתית
קיה ארבן קונספט – התשובה של קיה לפולקסווגן שירוקו (איור)
 
ר
רינספיד מיקרומקס קונספט – רכב הסעות עירוני מקסימלי 
רנו קפטור – התשובה הצרפתית לניסאן ג'וק
רנו סניק – מתחית פנים שנייה למינוואן הקומפקטי
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.