ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לעובדת שפוטרה לאחר 8 ימים בלבד מאחר ו"לא ידעה את העבודה"

דמש 54842/11, נחמה שמחה מי-טל נ' אופטיקה הדור השלישי בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ניתן ביום 25/09/2012. תקציר פסק הדין מאת עו"ד אילנית מילוא

העובדות

--------------

בסוף חודש 1/11 פרסמה אופטיקה הדור השלישי בע"מ (להלן : "המעסיקה") מודעת דרושים למשרת מנהלת חשבונות עם ניסיון.

מנהל המעסיקה ראיין מספר מועמדות ביניהן גם נחמה שמחה מי-טל ( להלן: "העובדת").

בקורות החיים של העובדת נכתב שהיא מנהלת חשבונות סוג 2 ובעלת ניסיון.

העבדת התקבלה לעבודה לאחר ראיון שנערך עימה ביום 27.01.2011.

בין הצדדים הוסכם, כי העובדת תתחיל עבודתה ביום 01.03.2011 ומנהלת החשבונות היוצאת תבצע חפיפה של מספר חודשים עם העובדת. הצדדים חתמו על פירוט תנאי העסקה כמנהלת חשבונות וסוכם, כי בשלושת החודשים הראשונים תשתכר 7,000 ש"ח לחודש ולאחר מכן 8,000 ש"ח לחודש.

לאחר 8 ימי עבודה פוטרה העובדת מעבודתה אצל המעסיקה.

העובדת טענה, שבמהלך הראיון הבהירה למעסיקה, כי אין לה מושג בהנהלת חשבונות ובהכנת מאזנים. מנהל המעסיקה הבטיח לה שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את מה שאינה יודעת. מנהלת החשבונות היוצאת הייתה אמורה לבצע עם העובדת חפיפה בת 3 חודשים ולכן נקבע שבתקופה זו שכרה יהיה נמוך יותר.

ביום 10.03.2011 נקראה העובדת לשיחה עם מנהל המעסיקה אשר פיטר מאחר שלטענתו רואה החשבון לא שבע נחת ממקצועיותה של העובדת.

בעקבות זאת, תבעה העובדת פיצוי בגובה 3 משכורות בסך 21,000 ש"ח.

המעסיקה טענה, שגילתה לאחר מספר ימים, כי העובדת איננה ברמה המקצועית הנדרשת ואינה יכולה לשמש אפילו כסייעת למנהלת חשבונות. מנהלת החשבונות היוצאת הביעה דעתה שהידע של העובדת דל ביותר ואין לה מושג בהנהלת חשבונות בסיסית.

המעסיקה פיטרה את העובדת ושילמה לה את שכרה בעבור 10 ימים.

המעסיקה טענה, כי העובדת הוליכה שלל את המעסיקה תוך הצגת מצג שווא באשר לידיעותיה.

פסק הדין

--------------

ביה"ד הגיע למסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עפ"י עדותה המהימנה של העובדת ביה"ד שוכנע שהעובדת הבהירה למנהל המעסיקה חזור והבהר כי התמחותה בהנהלת חשבונות הינה בתחום הלקוחות והגבייה וכי התחום המבוקש איננו תחום התמחותה. מנהל המעסיקה מסיבותיו הוא קיבל את העובדת לעבודה מתוך כ- 300 מועמדות.

תהליך המיון שערך מנהל המעסיקה היה שטחי ולא מעמיק. מנהל המעסיקה פעל בניגוד להיגיון עסקי בקבלו את העובדת שלא הייתה מתאימה לתפקיד. בכך תרמה המעסיקה לאי הצלחתה בעבודה ויצרה בעובדת ציפייה שאומנם תצליח בתפקידה לאחר שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את התפקיד. המעסיקה במעשיה גרמה לעובדת לעוגמת נפש.

המעסיקה גרמה לעובדת עוול כפול ומכופל: ראשית, מיום שהודיע לעובדת כי התקבלה לעבודה ועד כניסתה בפועל חלף למעלה מחודש ובאותה תקופה העובדת הפסיקה לחפש עבודה. שנית, סוכם עם העובדת כי תיערך חפיפה עם מנהלת החשבונות היוצאת ולכן גם שכרה של העובדת נקבע על שכר נמוך יותר בשל הצורך בהעסקת שתי מנהלות חשבונות. לעובדת לא נערכה הלכה למעשה חפיפה ובמפתיע לאחר 7 ימים הופסקה עבודתה לאחר שהתברר למעסיקה כי איננה מתאימה לעבודה כמנהלת חשבונות.

מנהל המעסיקה הודה בחקירתו כי אף במהלך ימי העבודה הודתה העובדת כי איננה מתאימה לעבודה. לדעת ביה"ד המעסיקה קיבלה לעבודה את העובדת וידעה כי לעובדת אין את הידע בתחום הספקים. לאור האמור לעיל, בוודאי שהמעסיקה לא יכלה לפטר את העובדת לאחר מספר ימים מבלי לתת לעובדת הזדמנות להוכיח את עצמה.

ביה"ד הגיע למסקנה, כי פיטוריה של העובדת נעשו שלא בתום לב והמעסיקה פיטרה את העובדת למרות שידעה בטרם העסיקה אותה כי על העובדת לבצע חפיפה במשך 3 חודשים מאחר שהעבודה שאמורה להתבצע אינה בתחום התמחותה. אולם המעסיקה בחרה לפטר את העובדת לאחר מספר ימי עבודה.

ביה"ד פסק, כי על המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בגובה של שכר חודש אחד בסך 7,000 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.