ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לעובדת שפוטרה לאחר 8 ימים בלבד מאחר ו"לא ידעה את העבודה"

דמש 54842/11, נחמה שמחה מי-טל נ' אופטיקה הדור השלישי בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ניתן ביום 25/09/2012. תקציר פסק הדין מאת עו"ד אילנית מילוא

העובדות

--------------

בסוף חודש 1/11 פרסמה אופטיקה הדור השלישי בע"מ (להלן : "המעסיקה") מודעת דרושים למשרת מנהלת חשבונות עם ניסיון.

מנהל המעסיקה ראיין מספר מועמדות ביניהן גם נחמה שמחה מי-טל ( להלן: "העובדת").

בקורות החיים של העובדת נכתב שהיא מנהלת חשבונות סוג 2 ובעלת ניסיון.

העבדת התקבלה לעבודה לאחר ראיון שנערך עימה ביום 27.01.2011.

בין הצדדים הוסכם, כי העובדת תתחיל עבודתה ביום 01.03.2011 ומנהלת החשבונות היוצאת תבצע חפיפה של מספר חודשים עם העובדת. הצדדים חתמו על פירוט תנאי העסקה כמנהלת חשבונות וסוכם, כי בשלושת החודשים הראשונים תשתכר 7,000 ש"ח לחודש ולאחר מכן 8,000 ש"ח לחודש.

לאחר 8 ימי עבודה פוטרה העובדת מעבודתה אצל המעסיקה.

העובדת טענה, שבמהלך הראיון הבהירה למעסיקה, כי אין לה מושג בהנהלת חשבונות ובהכנת מאזנים. מנהל המעסיקה הבטיח לה שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את מה שאינה יודעת. מנהלת החשבונות היוצאת הייתה אמורה לבצע עם העובדת חפיפה בת 3 חודשים ולכן נקבע שבתקופה זו שכרה יהיה נמוך יותר.

ביום 10.03.2011 נקראה העובדת לשיחה עם מנהל המעסיקה אשר פיטר מאחר שלטענתו רואה החשבון לא שבע נחת ממקצועיותה של העובדת.

בעקבות זאת, תבעה העובדת פיצוי בגובה 3 משכורות בסך 21,000 ש"ח.

המעסיקה טענה, שגילתה לאחר מספר ימים, כי העובדת איננה ברמה המקצועית הנדרשת ואינה יכולה לשמש אפילו כסייעת למנהלת חשבונות. מנהלת החשבונות היוצאת הביעה דעתה שהידע של העובדת דל ביותר ואין לה מושג בהנהלת חשבונות בסיסית.

המעסיקה פיטרה את העובדת ושילמה לה את שכרה בעבור 10 ימים.

המעסיקה טענה, כי העובדת הוליכה שלל את המעסיקה תוך הצגת מצג שווא באשר לידיעותיה.

פסק הדין

--------------

ביה"ד הגיע למסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עפ"י עדותה המהימנה של העובדת ביה"ד שוכנע שהעובדת הבהירה למנהל המעסיקה חזור והבהר כי התמחותה בהנהלת חשבונות הינה בתחום הלקוחות והגבייה וכי התחום המבוקש איננו תחום התמחותה. מנהל המעסיקה מסיבותיו הוא קיבל את העובדת לעבודה מתוך כ- 300 מועמדות.

תהליך המיון שערך מנהל המעסיקה היה שטחי ולא מעמיק. מנהל המעסיקה פעל בניגוד להיגיון עסקי בקבלו את העובדת שלא הייתה מתאימה לתפקיד. בכך תרמה המעסיקה לאי הצלחתה בעבודה ויצרה בעובדת ציפייה שאומנם תצליח בתפקידה לאחר שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את התפקיד. המעסיקה במעשיה גרמה לעובדת לעוגמת נפש.

המעסיקה גרמה לעובדת עוול כפול ומכופל: ראשית, מיום שהודיע לעובדת כי התקבלה לעבודה ועד כניסתה בפועל חלף למעלה מחודש ובאותה תקופה העובדת הפסיקה לחפש עבודה. שנית, סוכם עם העובדת כי תיערך חפיפה עם מנהלת החשבונות היוצאת ולכן גם שכרה של העובדת נקבע על שכר נמוך יותר בשל הצורך בהעסקת שתי מנהלות חשבונות. לעובדת לא נערכה הלכה למעשה חפיפה ובמפתיע לאחר 7 ימים הופסקה עבודתה לאחר שהתברר למעסיקה כי איננה מתאימה לעבודה כמנהלת חשבונות.

מנהל המעסיקה הודה בחקירתו כי אף במהלך ימי העבודה הודתה העובדת כי איננה מתאימה לעבודה. לדעת ביה"ד המעסיקה קיבלה לעבודה את העובדת וידעה כי לעובדת אין את הידע בתחום הספקים. לאור האמור לעיל, בוודאי שהמעסיקה לא יכלה לפטר את העובדת לאחר מספר ימים מבלי לתת לעובדת הזדמנות להוכיח את עצמה.

ביה"ד הגיע למסקנה, כי פיטוריה של העובדת נעשו שלא בתום לב והמעסיקה פיטרה את העובדת למרות שידעה בטרם העסיקה אותה כי על העובדת לבצע חפיפה במשך 3 חודשים מאחר שהעבודה שאמורה להתבצע אינה בתחום התמחותה. אולם המעסיקה בחרה לפטר את העובדת לאחר מספר ימי עבודה.

ביה"ד פסק, כי על המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בגובה של שכר חודש אחד בסך 7,000 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.