ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לעובדת שפוטרה לאחר 8 ימים בלבד מאחר ו"לא ידעה את העבודה"

דמש 54842/11, נחמה שמחה מי-טל נ' אופטיקה הדור השלישי בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ניתן ביום 25/09/2012. תקציר פסק הדין מאת עו"ד אילנית מילוא

העובדות

--------------

בסוף חודש 1/11 פרסמה אופטיקה הדור השלישי בע"מ (להלן : "המעסיקה") מודעת דרושים למשרת מנהלת חשבונות עם ניסיון.

מנהל המעסיקה ראיין מספר מועמדות ביניהן גם נחמה שמחה מי-טל ( להלן: "העובדת").

בקורות החיים של העובדת נכתב שהיא מנהלת חשבונות סוג 2 ובעלת ניסיון.

העבדת התקבלה לעבודה לאחר ראיון שנערך עימה ביום 27.01.2011.

בין הצדדים הוסכם, כי העובדת תתחיל עבודתה ביום 01.03.2011 ומנהלת החשבונות היוצאת תבצע חפיפה של מספר חודשים עם העובדת. הצדדים חתמו על פירוט תנאי העסקה כמנהלת חשבונות וסוכם, כי בשלושת החודשים הראשונים תשתכר 7,000 ש"ח לחודש ולאחר מכן 8,000 ש"ח לחודש.

לאחר 8 ימי עבודה פוטרה העובדת מעבודתה אצל המעסיקה.

העובדת טענה, שבמהלך הראיון הבהירה למעסיקה, כי אין לה מושג בהנהלת חשבונות ובהכנת מאזנים. מנהל המעסיקה הבטיח לה שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את מה שאינה יודעת. מנהלת החשבונות היוצאת הייתה אמורה לבצע עם העובדת חפיפה בת 3 חודשים ולכן נקבע שבתקופה זו שכרה יהיה נמוך יותר.

ביום 10.03.2011 נקראה העובדת לשיחה עם מנהל המעסיקה אשר פיטר מאחר שלטענתו רואה החשבון לא שבע נחת ממקצועיותה של העובדת.

בעקבות זאת, תבעה העובדת פיצוי בגובה 3 משכורות בסך 21,000 ש"ח.

המעסיקה טענה, שגילתה לאחר מספר ימים, כי העובדת איננה ברמה המקצועית הנדרשת ואינה יכולה לשמש אפילו כסייעת למנהלת חשבונות. מנהלת החשבונות היוצאת הביעה דעתה שהידע של העובדת דל ביותר ואין לה מושג בהנהלת חשבונות בסיסית.

המעסיקה פיטרה את העובדת ושילמה לה את שכרה בעבור 10 ימים.

המעסיקה טענה, כי העובדת הוליכה שלל את המעסיקה תוך הצגת מצג שווא באשר לידיעותיה.

פסק הדין

--------------

ביה"ד הגיע למסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עפ"י עדותה המהימנה של העובדת ביה"ד שוכנע שהעובדת הבהירה למנהל המעסיקה חזור והבהר כי התמחותה בהנהלת חשבונות הינה בתחום הלקוחות והגבייה וכי התחום המבוקש איננו תחום התמחותה. מנהל המעסיקה מסיבותיו הוא קיבל את העובדת לעבודה מתוך כ- 300 מועמדות.

תהליך המיון שערך מנהל המעסיקה היה שטחי ולא מעמיק. מנהל המעסיקה פעל בניגוד להיגיון עסקי בקבלו את העובדת שלא הייתה מתאימה לתפקיד. בכך תרמה המעסיקה לאי הצלחתה בעבודה ויצרה בעובדת ציפייה שאומנם תצליח בתפקידה לאחר שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את התפקיד. המעסיקה במעשיה גרמה לעובדת לעוגמת נפש.

המעסיקה גרמה לעובדת עוול כפול ומכופל: ראשית, מיום שהודיע לעובדת כי התקבלה לעבודה ועד כניסתה בפועל חלף למעלה מחודש ובאותה תקופה העובדת הפסיקה לחפש עבודה. שנית, סוכם עם העובדת כי תיערך חפיפה עם מנהלת החשבונות היוצאת ולכן גם שכרה של העובדת נקבע על שכר נמוך יותר בשל הצורך בהעסקת שתי מנהלות חשבונות. לעובדת לא נערכה הלכה למעשה חפיפה ובמפתיע לאחר 7 ימים הופסקה עבודתה לאחר שהתברר למעסיקה כי איננה מתאימה לעבודה כמנהלת חשבונות.

מנהל המעסיקה הודה בחקירתו כי אף במהלך ימי העבודה הודתה העובדת כי איננה מתאימה לעבודה. לדעת ביה"ד המעסיקה קיבלה לעבודה את העובדת וידעה כי לעובדת אין את הידע בתחום הספקים. לאור האמור לעיל, בוודאי שהמעסיקה לא יכלה לפטר את העובדת לאחר מספר ימים מבלי לתת לעובדת הזדמנות להוכיח את עצמה.

ביה"ד הגיע למסקנה, כי פיטוריה של העובדת נעשו שלא בתום לב והמעסיקה פיטרה את העובדת למרות שידעה בטרם העסיקה אותה כי על העובדת לבצע חפיפה במשך 3 חודשים מאחר שהעבודה שאמורה להתבצע אינה בתחום התמחותה. אולם המעסיקה בחרה לפטר את העובדת לאחר מספר ימי עבודה.

ביה"ד פסק, כי על המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בגובה של שכר חודש אחד בסך 7,000 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.