ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לעובדת שפוטרה לאחר 8 ימים בלבד מאחר ו"לא ידעה את העבודה"

דמש 54842/11, נחמה שמחה מי-טל נ' אופטיקה הדור השלישי בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ניתן ביום 25/09/2012. תקציר פסק הדין מאת עו"ד אילנית מילוא

העובדות

--------------

בסוף חודש 1/11 פרסמה אופטיקה הדור השלישי בע"מ (להלן : "המעסיקה") מודעת דרושים למשרת מנהלת חשבונות עם ניסיון.

מנהל המעסיקה ראיין מספר מועמדות ביניהן גם נחמה שמחה מי-טל ( להלן: "העובדת").

בקורות החיים של העובדת נכתב שהיא מנהלת חשבונות סוג 2 ובעלת ניסיון.

העבדת התקבלה לעבודה לאחר ראיון שנערך עימה ביום 27.01.2011.

בין הצדדים הוסכם, כי העובדת תתחיל עבודתה ביום 01.03.2011 ומנהלת החשבונות היוצאת תבצע חפיפה של מספר חודשים עם העובדת. הצדדים חתמו על פירוט תנאי העסקה כמנהלת חשבונות וסוכם, כי בשלושת החודשים הראשונים תשתכר 7,000 ש"ח לחודש ולאחר מכן 8,000 ש"ח לחודש.

לאחר 8 ימי עבודה פוטרה העובדת מעבודתה אצל המעסיקה.

העובדת טענה, שבמהלך הראיון הבהירה למעסיקה, כי אין לה מושג בהנהלת חשבונות ובהכנת מאזנים. מנהל המעסיקה הבטיח לה שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את מה שאינה יודעת. מנהלת החשבונות היוצאת הייתה אמורה לבצע עם העובדת חפיפה בת 3 חודשים ולכן נקבע שבתקופה זו שכרה יהיה נמוך יותר.

ביום 10.03.2011 נקראה העובדת לשיחה עם מנהל המעסיקה אשר פיטר מאחר שלטענתו רואה החשבון לא שבע נחת ממקצועיותה של העובדת.

בעקבות זאת, תבעה העובדת פיצוי בגובה 3 משכורות בסך 21,000 ש"ח.

המעסיקה טענה, שגילתה לאחר מספר ימים, כי העובדת איננה ברמה המקצועית הנדרשת ואינה יכולה לשמש אפילו כסייעת למנהלת חשבונות. מנהלת החשבונות היוצאת הביעה דעתה שהידע של העובדת דל ביותר ואין לה מושג בהנהלת חשבונות בסיסית.

המעסיקה פיטרה את העובדת ושילמה לה את שכרה בעבור 10 ימים.

המעסיקה טענה, כי העובדת הוליכה שלל את המעסיקה תוך הצגת מצג שווא באשר לידיעותיה.

פסק הדין

--------------

ביה"ד הגיע למסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עפ"י עדותה המהימנה של העובדת ביה"ד שוכנע שהעובדת הבהירה למנהל המעסיקה חזור והבהר כי התמחותה בהנהלת חשבונות הינה בתחום הלקוחות והגבייה וכי התחום המבוקש איננו תחום התמחותה. מנהל המעסיקה מסיבותיו הוא קיבל את העובדת לעבודה מתוך כ- 300 מועמדות.

תהליך המיון שערך מנהל המעסיקה היה שטחי ולא מעמיק. מנהל המעסיקה פעל בניגוד להיגיון עסקי בקבלו את העובדת שלא הייתה מתאימה לתפקיד. בכך תרמה המעסיקה לאי הצלחתה בעבודה ויצרה בעובדת ציפייה שאומנם תצליח בתפקידה לאחר שמנהלת החשבונות היוצאת תלמד אותה את התפקיד. המעסיקה במעשיה גרמה לעובדת לעוגמת נפש.

המעסיקה גרמה לעובדת עוול כפול ומכופל: ראשית, מיום שהודיע לעובדת כי התקבלה לעבודה ועד כניסתה בפועל חלף למעלה מחודש ובאותה תקופה העובדת הפסיקה לחפש עבודה. שנית, סוכם עם העובדת כי תיערך חפיפה עם מנהלת החשבונות היוצאת ולכן גם שכרה של העובדת נקבע על שכר נמוך יותר בשל הצורך בהעסקת שתי מנהלות חשבונות. לעובדת לא נערכה הלכה למעשה חפיפה ובמפתיע לאחר 7 ימים הופסקה עבודתה לאחר שהתברר למעסיקה כי איננה מתאימה לעבודה כמנהלת חשבונות.

מנהל המעסיקה הודה בחקירתו כי אף במהלך ימי העבודה הודתה העובדת כי איננה מתאימה לעבודה. לדעת ביה"ד המעסיקה קיבלה לעבודה את העובדת וידעה כי לעובדת אין את הידע בתחום הספקים. לאור האמור לעיל, בוודאי שהמעסיקה לא יכלה לפטר את העובדת לאחר מספר ימים מבלי לתת לעובדת הזדמנות להוכיח את עצמה.

ביה"ד הגיע למסקנה, כי פיטוריה של העובדת נעשו שלא בתום לב והמעסיקה פיטרה את העובדת למרות שידעה בטרם העסיקה אותה כי על העובדת לבצע חפיפה במשך 3 חודשים מאחר שהעבודה שאמורה להתבצע אינה בתחום התמחותה. אולם המעסיקה בחרה לפטר את העובדת לאחר מספר ימי עבודה.

ביה"ד פסק, כי על המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי בגובה של שכר חודש אחד בסך 7,000 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: