ירידות חדות באירופה: מדד הדאקס מאבד 2.8%; חשש ממשבר חובות בצרפת

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסו ל-3.53% וסוכנות מודיס מסבירה כי דירוג המדינה בסכנה. הקאק בצרפת צולל 2.8%

המדדים המובילים בבורסות אירופה פתחו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות. ברקע למסחר המשך החששות מהתפשטות משבר החוב ביבשת כאשר הפעם זו סוכנות הדירוג מודיס שמזהירה מפני הסכנה שבתשואות גבוהות בצרפת. כמו כן, ההתבטאויות המטרידות מכיוון סין מעיבה.

בשעה זו, מדד הדאקס הגרמני מאבד 2.8%, הקאק בצרפת צולל 2.8% והפוטסי הבריטי משיל 2.2%.

צרפת - הבאה בתור?

סוכנות מודיס הבהירה כי עליית התשואה על איגרות החוב של צרפת מאיימת על דירוג המדינה שכיום עומד על AAA. במודיס ציינו עוד כי ברמת המרווחים הנוכחית, צרפת משלמת ריבית כמעט כפולה מזו שגרמניה משלמת על אגרות החוב ארוכות הטווח. למעשה כל עלייה של 1% בתשואה משמע שצרפת צריכה לשלם עוד 3 מיליארד אירו בשנה.

תשואות האג"ח

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסה ל-3.53% לאחר שנגעה כבר בשיא של 3.73% שבוע שעבר. באיטליה תשואת האג"ח טיפסה ל-6.7%. מנגד, תשואת האג"ח של גרמניה דווקא ירדה בחדות ל-1.88%. למעשה בשבוע שעבר פער התשואות בין אגרות החוב הארוכות של ממשלות צרפת וגרמניה חצה את 2%, מדובר בשיא חדש שאי פעם נראה.

חילופי שלטון בספרד

מהפך נרשם בספרד: אמש ניצחה מפלגת הימין בבחירות לאחר שמפלגת השמאל החזיקה בשילטון בשמונה השנים האחרונות. ראש הממשלה החדש מריאנו ראחוי יאלץ להתמודד עם משבר החובות במדינה ולהעביר תוכניות קיצוצים נרחבות. נזכיר כי המדינה סובלת מאחוז אבטלה גבוה ומחוסרי התעסוקה מונים כחמישה מיליון אזרחים.

ההתבטאויות הסיניות

ביום שישי ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו שאמר כי להערכתו חוסר הוודאות וחוסר היציבות בכלכלה העולמית יימשכו זמן רב. היום סגנו, וואנג קישיי, נצהיר כי העולם עלול לחוות מיתון ממושך. "המצב הנוכחי בכלכלה העולמית הוא חמור ביותר ובתוך חוסר הוודאות, לגבי דבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים בו והוא שמיתון עולמי ישאר שיווצר יהיה ממושך", אמר.

אייל קליין: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו"

אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות אי.בי.אי אמר בשיחה עם Bizportal: "השווקים יורדים כי הסוחרים איבדו אימון בקברניטי המדינות, חוץ מפגישות והצהרות לא נראה שדברים זזים, צריך להתחיל לעבור למעשים כדי להביא לשינוי הסנטימנט".

לדבריו: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו, גם אם זה אומר שה-ECB ידפיס עוד כסף שבאמצעותו ירכוש בשוק עוד אגרות חוב ממשלתיות. הבעיה היא שיש המון חילוקי דעות במציאת פיתרון. גרמניה דוחפת להפיכת גוש האירו לאיחוד שלו יהיה שר אוצר אחד ובהמשך גם יהיה איחוד פוליטי שישלוט בכל הגוש. ולרעיון הזה יש הרבה מתנגדים".

"היום השווקים יורדים, בין היתר, כי ה-ECB לא קונה אגרות חוב של איטליה וספרד ובינתיים כמו שעשה ביום שישי האחרון. למעשה ה-ECB מוגבל לרכישות של 20 מיליארד אירו בשבוע וזה לא הרבה בכלל", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".