ירידות חדות באירופה: מדד הדאקס מאבד 2.8%; חשש ממשבר חובות בצרפת

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסו ל-3.53% וסוכנות מודיס מסבירה כי דירוג המדינה בסכנה. הקאק בצרפת צולל 2.8%

המדדים המובילים בבורסות אירופה פתחו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות. ברקע למסחר המשך החששות מהתפשטות משבר החוב ביבשת כאשר הפעם זו סוכנות הדירוג מודיס שמזהירה מפני הסכנה שבתשואות גבוהות בצרפת. כמו כן, ההתבטאויות המטרידות מכיוון סין מעיבה.

בשעה זו, מדד הדאקס הגרמני מאבד 2.8%, הקאק בצרפת צולל 2.8% והפוטסי הבריטי משיל 2.2%.

צרפת - הבאה בתור?

סוכנות מודיס הבהירה כי עליית התשואה על איגרות החוב של צרפת מאיימת על דירוג המדינה שכיום עומד על AAA. במודיס ציינו עוד כי ברמת המרווחים הנוכחית, צרפת משלמת ריבית כמעט כפולה מזו שגרמניה משלמת על אגרות החוב ארוכות הטווח. למעשה כל עלייה של 1% בתשואה משמע שצרפת צריכה לשלם עוד 3 מיליארד אירו בשנה.

תשואות האג"ח

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסה ל-3.53% לאחר שנגעה כבר בשיא של 3.73% שבוע שעבר. באיטליה תשואת האג"ח טיפסה ל-6.7%. מנגד, תשואת האג"ח של גרמניה דווקא ירדה בחדות ל-1.88%. למעשה בשבוע שעבר פער התשואות בין אגרות החוב הארוכות של ממשלות צרפת וגרמניה חצה את 2%, מדובר בשיא חדש שאי פעם נראה.

חילופי שלטון בספרד

מהפך נרשם בספרד: אמש ניצחה מפלגת הימין בבחירות לאחר שמפלגת השמאל החזיקה בשילטון בשמונה השנים האחרונות. ראש הממשלה החדש מריאנו ראחוי יאלץ להתמודד עם משבר החובות במדינה ולהעביר תוכניות קיצוצים נרחבות. נזכיר כי המדינה סובלת מאחוז אבטלה גבוה ומחוסרי התעסוקה מונים כחמישה מיליון אזרחים.

ההתבטאויות הסיניות

ביום שישי ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו שאמר כי להערכתו חוסר הוודאות וחוסר היציבות בכלכלה העולמית יימשכו זמן רב. היום סגנו, וואנג קישיי, נצהיר כי העולם עלול לחוות מיתון ממושך. "המצב הנוכחי בכלכלה העולמית הוא חמור ביותר ובתוך חוסר הוודאות, לגבי דבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים בו והוא שמיתון עולמי ישאר שיווצר יהיה ממושך", אמר.

אייל קליין: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו"

אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות אי.בי.אי אמר בשיחה עם Bizportal: "השווקים יורדים כי הסוחרים איבדו אימון בקברניטי המדינות, חוץ מפגישות והצהרות לא נראה שדברים זזים, צריך להתחיל לעבור למעשים כדי להביא לשינוי הסנטימנט".

לדבריו: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו, גם אם זה אומר שה-ECB ידפיס עוד כסף שבאמצעותו ירכוש בשוק עוד אגרות חוב ממשלתיות. הבעיה היא שיש המון חילוקי דעות במציאת פיתרון. גרמניה דוחפת להפיכת גוש האירו לאיחוד שלו יהיה שר אוצר אחד ובהמשך גם יהיה איחוד פוליטי שישלוט בכל הגוש. ולרעיון הזה יש הרבה מתנגדים".

"היום השווקים יורדים, בין היתר, כי ה-ECB לא קונה אגרות חוב של איטליה וספרד ובינתיים כמו שעשה ביום שישי האחרון. למעשה ה-ECB מוגבל לרכישות של 20 מיליארד אירו בשבוע וזה לא הרבה בכלל", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.