ירידות חדות באירופה: מדד הדאקס מאבד 2.8%; חשש ממשבר חובות בצרפת
המדדים המובילים בבורסות אירופה פתחו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות. ברקע למסחר המשך החששות מהתפשטות משבר החוב ביבשת כאשר הפעם זו סוכנות הדירוג מודיס שמזהירה מפני הסכנה שבתשואות גבוהות בצרפת. כמו כן, ההתבטאויות המטרידות מכיוון סין מעיבה.
בשעה זו, מדד הדאקס הגרמני מאבד 2.8%, הקאק בצרפת צולל 2.8% והפוטסי הבריטי משיל 2.2%.
צרפת - הבאה בתור?
סוכנות מודיס הבהירה כי עליית התשואה על איגרות החוב של צרפת מאיימת על דירוג המדינה שכיום עומד על AAA. במודיס ציינו עוד כי ברמת המרווחים הנוכחית, צרפת משלמת ריבית כמעט כפולה מזו שגרמניה משלמת על אגרות החוב ארוכות הטווח. למעשה כל עלייה של 1% בתשואה משמע שצרפת צריכה לשלם עוד 3 מיליארד אירו בשנה.
תשואות האג"ח
תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסה ל-3.53% לאחר שנגעה כבר בשיא של 3.73% שבוע שעבר. באיטליה תשואת האג"ח טיפסה ל-6.7%. מנגד, תשואת האג"ח של גרמניה דווקא ירדה בחדות ל-1.88%. למעשה בשבוע שעבר פער התשואות בין אגרות החוב הארוכות של ממשלות צרפת וגרמניה חצה את 2%, מדובר בשיא חדש שאי פעם נראה.
חילופי שלטון בספרד
מהפך נרשם בספרד: אמש ניצחה מפלגת הימין בבחירות לאחר שמפלגת השמאל החזיקה בשילטון בשמונה השנים האחרונות. ראש הממשלה החדש מריאנו ראחוי יאלץ להתמודד עם משבר החובות במדינה ולהעביר תוכניות קיצוצים נרחבות. נזכיר כי המדינה סובלת מאחוז אבטלה גבוה ומחוסרי התעסוקה מונים כחמישה מיליון אזרחים.
ההתבטאויות הסיניות
ביום שישי ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו שאמר כי להערכתו חוסר הוודאות וחוסר היציבות בכלכלה העולמית יימשכו זמן רב. היום סגנו, וואנג קישיי, נצהיר כי העולם עלול לחוות מיתון ממושך. "המצב הנוכחי בכלכלה העולמית הוא חמור ביותר ובתוך חוסר הוודאות, לגבי דבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים בו והוא שמיתון עולמי ישאר שיווצר יהיה ממושך", אמר.
אייל קליין: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו"
אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות אי.בי.אי אמר בשיחה עם Bizportal: "השווקים יורדים כי הסוחרים איבדו אימון בקברניטי המדינות, חוץ מפגישות והצהרות לא נראה שדברים זזים, צריך להתחיל לעבור למעשים כדי להביא לשינוי הסנטימנט".
לדבריו: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו, גם אם זה אומר שה-ECB ידפיס עוד כסף שבאמצעותו ירכוש בשוק עוד אגרות חוב ממשלתיות. הבעיה היא שיש המון חילוקי דעות במציאת פיתרון. גרמניה דוחפת להפיכת גוש האירו לאיחוד שלו יהיה שר אוצר אחד ובהמשך גם יהיה איחוד פוליטי שישלוט בכל הגוש. ולרעיון הזה יש הרבה מתנגדים".
"היום השווקים יורדים, בין היתר, כי ה-ECB לא קונה אגרות חוב של איטליה וספרד ובינתיים כמו שעשה ביום שישי האחרון. למעשה ה-ECB מוגבל לרכישות של 20 מיליארד אירו בשבוע וזה לא הרבה בכלל", הוסיף.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
