ירידות חדות באירופה: מדד הדאקס מאבד 2.8%; חשש ממשבר חובות בצרפת

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסו ל-3.53% וסוכנות מודיס מסבירה כי דירוג המדינה בסכנה. הקאק בצרפת צולל 2.8%

המדדים המובילים בבורסות אירופה פתחו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות. ברקע למסחר המשך החששות מהתפשטות משבר החוב ביבשת כאשר הפעם זו סוכנות הדירוג מודיס שמזהירה מפני הסכנה שבתשואות גבוהות בצרפת. כמו כן, ההתבטאויות המטרידות מכיוון סין מעיבה.

בשעה זו, מדד הדאקס הגרמני מאבד 2.8%, הקאק בצרפת צולל 2.8% והפוטסי הבריטי משיל 2.2%.

צרפת - הבאה בתור?

סוכנות מודיס הבהירה כי עליית התשואה על איגרות החוב של צרפת מאיימת על דירוג המדינה שכיום עומד על AAA. במודיס ציינו עוד כי ברמת המרווחים הנוכחית, צרפת משלמת ריבית כמעט כפולה מזו שגרמניה משלמת על אגרות החוב ארוכות הטווח. למעשה כל עלייה של 1% בתשואה משמע שצרפת צריכה לשלם עוד 3 מיליארד אירו בשנה.

תשואות האג"ח

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסה ל-3.53% לאחר שנגעה כבר בשיא של 3.73% שבוע שעבר. באיטליה תשואת האג"ח טיפסה ל-6.7%. מנגד, תשואת האג"ח של גרמניה דווקא ירדה בחדות ל-1.88%. למעשה בשבוע שעבר פער התשואות בין אגרות החוב הארוכות של ממשלות צרפת וגרמניה חצה את 2%, מדובר בשיא חדש שאי פעם נראה.

חילופי שלטון בספרד

מהפך נרשם בספרד: אמש ניצחה מפלגת הימין בבחירות לאחר שמפלגת השמאל החזיקה בשילטון בשמונה השנים האחרונות. ראש הממשלה החדש מריאנו ראחוי יאלץ להתמודד עם משבר החובות במדינה ולהעביר תוכניות קיצוצים נרחבות. נזכיר כי המדינה סובלת מאחוז אבטלה גבוה ומחוסרי התעסוקה מונים כחמישה מיליון אזרחים.

ההתבטאויות הסיניות

ביום שישי ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו שאמר כי להערכתו חוסר הוודאות וחוסר היציבות בכלכלה העולמית יימשכו זמן רב. היום סגנו, וואנג קישיי, נצהיר כי העולם עלול לחוות מיתון ממושך. "המצב הנוכחי בכלכלה העולמית הוא חמור ביותר ובתוך חוסר הוודאות, לגבי דבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים בו והוא שמיתון עולמי ישאר שיווצר יהיה ממושך", אמר.

אייל קליין: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו"

אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות אי.בי.אי אמר בשיחה עם Bizportal: "השווקים יורדים כי הסוחרים איבדו אימון בקברניטי המדינות, חוץ מפגישות והצהרות לא נראה שדברים זזים, צריך להתחיל לעבור למעשים כדי להביא לשינוי הסנטימנט".

לדבריו: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו, גם אם זה אומר שה-ECB ידפיס עוד כסף שבאמצעותו ירכוש בשוק עוד אגרות חוב ממשלתיות. הבעיה היא שיש המון חילוקי דעות במציאת פיתרון. גרמניה דוחפת להפיכת גוש האירו לאיחוד שלו יהיה שר אוצר אחד ובהמשך גם יהיה איחוד פוליטי שישלוט בכל הגוש. ולרעיון הזה יש הרבה מתנגדים".

"היום השווקים יורדים, בין היתר, כי ה-ECB לא קונה אגרות חוב של איטליה וספרד ובינתיים כמו שעשה ביום שישי האחרון. למעשה ה-ECB מוגבל לרכישות של 20 מיליארד אירו בשבוע וזה לא הרבה בכלל", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.