עיוות? שלדות פרסמה הערכת שווי לקיוריי - גבוהה בכ-750% מההון העצמי

טיוטה של אומדן השווי הוגן לקיוריי משקפת שווי של כ-62 מיליון שקלים לקיוריי ומשקפת פער משמעותי מול שווי חברת הביומד בדוחות חברת האם
אריאל אטיאס | (5)

שלדות, אחת מהחברות הפחות מוכרות וסחירות בבורסה בתל אביב פרסמה היום הערכת שווי חריגה לאחזקותיה בחברת ביומד היוצרים למראית עין עיוות משמעותי במסחר במניית החברה.

פעילותה המרכזית של חברת שלדות שבשליטת אריה פרידנזון ומנוהלת ע"י בנו אלון, טמונה ביצור ושיווק מוצרי תעבורה נגררים ובעבודות מתכת. אך, לחברה ישנה פעילות נוספת, המתרכזת תחת חברת קיוריי הפעילה בתחום המכשור הרפואי.

היום, לראשונה פרסמה שלדות הערכת שווי להחזקותיה בקיוריי. החברה מסרה, כי קיבלה טיוטה של אומדן השווי הוגן של פעילות חברה הבת, והיא משקפת שווי של כ-62 מיליון שקלים לפעילות קיוריי ליום 31 במארס 2011. מה שמקנה לשלדות החזקה בשווי של כ-54 מיליון שקלים או של 47.7 מיליון שקלים בדילול מלא (מחזיקה כ-87.1% מהון המניות או בכ-76.9% בדילול מלא).

הטיוטה שהוכנה ע"י חברת דה-קאלו בן יהודה ושות' ששימשו כמעריך שווי בלתי תלוי, צפויה לשמש בין היתר לקידום תהליך של גיוס כספים לחברת הביומד העוסקת בפיתוח המכשור הרפואי ואסתטיקה בתחום הפוטו-טרפיה. ההון, אם יגויס, ישמש את החברה להכנת מוצריה לייצור סידרתי והמשך פיתוח של יישומים נלווים.

קיוריי ביצעה בשנה החולפת התקדמות כאשר חתמה על הסכם הפצה למוצריה בקנדה וסרביה. בנוסף קיבלה החברה אישור ממשרד הבריאות הישראלי. בעבר, לפני כשנה, החלה לבחון שלדות דרכים לגיוס הון לקיוריי והיא הודיעה על אפשרות ליציקת פעילותה לשלד בורסאי.

עד כה, שוויה של החברה היה נסתר והוא נזקף בדוחותיה המאוחדים של שלדות לפי הון עצמי של כ-5.5 מיליון שקלים, נכון לסוף 2010. עוד נציין, כי ההשקעה המהותית האחרונה שהושקעה בקיוריי נעשתה באוקטובר 2007 ע"י חברת סינרון מדיקל לפי שווי חברה של כ 11.6 מליון דולר (כ-46.6 מיליון שקלים).

בכך, נוצר עיוות משמעותי בין השווי בו נסחרת שלדות כ-19.5 מיליון שקלים לשווי החזקותיה בחברה הבת. מדוחותיה עוד נציין, כי ההון העצמי של שלדות עמד בסוף 2010 על 25.9 מיליון שקלים והיא מחזיקה בקרקעות בשווי של כ-40 מיליון שקלים. ניתן להסביר את שווי החברה בסחירות הנמוכה במניותיה (רק 19.9% מוחזקים ע"י הציבור).

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זהירות מהערכות שווי יזומות על ידי החברה. (ל"ת)
    משה 26/04/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק שלדיאליייי 20% עליה עכשיו וזה רק ההתחלה (ל"ת)
    נתי 26/04/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
  • יצחק 04/05/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
    רק שלדיאל רצינית ויציבה
  • 2.
    מההההההההההה 26/04/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    גילוי נאות כמעט התחלתי לעבוד בחברה שיושבת בקרית אתא , הנהלה לא רצינית וכולה חברה שמייצרת נגררים למשאיות וכו' בקיצור לא הבנתי על מה המהומה על לא מאומה
  • 1.
    תיזהרו ממשפחת פרידנזון !! (ל"ת)
    אנונימי 26/04/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.