בר רפאלי על המרפסת: 48 בניינים בת"א מכוסים בפרסומות, כמה זה עולה ולמי - בדיקת אייס
מי שנכנס בחודשים האחרונים למרכז ת"א לא יכול לפספס את התופעה המתפשטת פרסומות ענק על גבי בנייני מגורים. זה התחיל במספר בניינים בנקודות אסטרטגיות והמשיך לשטף אדיר ותעשייה שלמה.
לפי נתוני עיריית ת"א, יש כיום בעיר 48 בניינים עליהם יש שלטי פרסומת כאשר משיחות עם גורמים בענף עולה כי מדובר בגידול של פי 2 ביחס למספר השלטים על בניינים בשנה שעברה. הריכוז הגדול של בניינים עליהם יש שלטים מצא ברחוב אבן גבירול עם 8 שלטים וברחוב מנחם בגין עם 10 שלטים. מעבר לזה השלטים מפוזרים ברחובות המרכזיים השונים.
השלטים הכי יקרים הם אלה שנמצאים בצמתים גדולים או בזוית נוחה לאיילון. מה שמשחק תפקיד זה כמה כלי רכב חולפים על פני השלט. ככל שיותר נהגים רואים את השלט, המחיר שלו עולה. באיילון עוברים 450 אלף נהגים, ברחוב ראשי בת"א עוברים אולי 150 אלף שקל.
בהתאם, בית אגד שנמצא בסמוך לאיילון הוא אחד השלטים היקרים ביותר. משהו כמו 400 אלף שקלים בחודש (של אדרי מדיה גרופ). בתוך העיר המחירים יורדים, למשל - שלט על בניין בפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד עולה כ-90 אלף שקל לחודש. מחוץ לת"א, ביציאה מהעיר אשדוד עולה שלט כ-40 אלף שקלים לחודש ואילו ברחוב אבא אבן בהרצליה יעלה שלט כ-75 אלף שקלים לחודש.
למה התחום הזה פתאום תופס תאוצה?
שני טריגרים מרכזיים היו לתופעה. האחד - לפני כשנתיים נלחמו חברות החוצות בהחלטה להסיר את השילוט מנתיבי איילון. ההחלטה גובשה בוועדת הכלכלה של הממשלה יחד עם משרד התחבורה ומאוחר יותר שונתה והשלטים החוזרו עם הגבלות מסוימות. בשלב מסוים, החלטת הממשלה גרמה לכיסוי השלטים באיילון, דבר שחייב את חברות שילוט החוצות לחפש מקורות הכנסה חדשים. ת"א הפכה באופן מיידי לברירת מחדל עדיפה דבר שהביא לצמיחה בכמויות השלטים שעלו על קירות בניינים ברחבי העיר. הטריגר השני היה החלטת עיריית ת"א כי תושבי רחוב אבן גבירול מחוייבים לשפץ את חזית ביתם, למען הנראות של הרחוב. חברות החוצות החלו פונות לתושבי הרחוב כאשר המטרה היא משותפת, אלו ישיגו את השיפוץ בחינם (או כמעט בחינם) ואלו ישיגו שטחי פרסום במקומות אטרקטיבים.
הצפי בקרב חברות שילוט החוצות הוא שבשנתיים הקרובות עדיין תרשם עלייה בכמות השלטים המכסה את צלעות הבניינים בת"א שכן ישנם עדיין בניינים לשיקום ולשיפוץ במימוקים אטרקטיבים. הבשורה הטובה מצד אילו שמקווים לראות את העיר נקיים משילוט תגיע לאחר שנתיים אלו, אז מעריכים בקרב החברות שייגמרו הבניינים לשיפוץ ולשיקום הנמצאים בצמתים מרכזיים ומיקומים שבהם יש תנועת רכבים רבה. בנוסף יחלו להיגמר היתרי השיפוץ והבנייה שעליהם מסתמך השילוט בימים אלו ולאחר הקפאון בשילוט חדש תחל גם הנסיגה לאחור בכמויות.
הקשר בין חברות שילוט החוצות לדיירים בבניינים בת"א בנוי על אינטרסים משלימים. מחד, דיירי הבניין שמקווים לגור בבניין שעבר שיפוץ ומתיחת פנים אבל ידם קצרה מלהשיג את הסכומים הדרושים ומאידך חברות החוצות המחפשות מיקומים חדשים ומרכזיים. לעיתים דיירי בניין פונים מיוזמתם לחברת שילוט חוצות מסוימת ומציעים עסקת חבילה לפיה הוא יישא בחלק מעלויות השיפוץ ובתמורה הוא יקבל את האישור לשלט את אחת מצלעות הבניין. מנגד, ישנם מקרים בהם חברות החוצות מאתרות בניין שעונה להגדרות שלהן, דהיינו במיקום מרכזי וראוי שישופץ ופונים בהצעה שכזו לדיירי הבניין.
שיפוץ בניין ממוצע בת"א עומד על בין 350 ל-500 אלף שקלים ובמידה וחברת חוצות נכנסת לתמונה היא תישא בחלק גדול מעלויות השיפוץ ואף בכולו. בבניינים במקומות פחות אטרקטיבית בדר"כ ההשתתפות תהיה ברמה של כ-180 אלף שקל ובמקומות יותר חזקים ההשתתפות תהיה ברמה של 350 אלף שקל ואף יותר, הכל תמורת הזכות לשלט את הבניין. ע"פ חוק מספיקה הסכמה של כ-70% מדיירי הבניין כדי להוציא לדרכה את תוכנית השיפוץ ולשלט את הבניין אך הן מעדיפות הסכמה מלאה שמא לא 'ינקמו' בהם הדיירים שהשילוט לא לרוחם.
שלט יכול להיות על בניין מגורים עד שנה, כלומר כל עוד לבניין יש היתר שיפוץ. יותר מזה לא ינתן. ונציין כי שיפוץ ממוצע לוקח כ-4 חודשים (תלוי בעונה וכו').
מה מרוויחים הדיירים?
מעבר לעובדה שעלות השיפוץ לא תהיה על גבם של הדיירים (כ-400 אלף שקל), יש פה גם עניין של השבחת הנכס. שמאים מעריכים כי שיפוץ חזית הבניין מקנה לדירה תוספת עד של לפחות 10% ובחלק מהמקרים תוספת הערך מגיעה עד ל-20%. אם ניקח בחשבון בדירה ממוצעת באזור אבן גבירול עולה כ-2 מיליון שקלים, אפשר להבין שמדובר בתוספת שווי של הרבה מאוד כסף.
צריך כמובן גם לקחת בחשבון שבמשך שנת השיפוץ, על הדיירים יהיה לסבול מכך שיש להם שלט תקוע בפנים (למרות שהם לא רואים את הפרסומת, הם סתם לא רואים את הרחוב. כמות האור שמצליחה לעבור דרך השלט היא כ-30% ועל אוויר אין ממש על מה לדבר. בקיצור, לא ממש נעים.
