דיל למתלבט: כשטורקיה OUT, מי רוצה אותנו יותר? אייס בדק את נתיב הכסף
אירועי המשט לעזה מסוף מאי שינו דברים רבים ביחסי ישראל-טורקיה. מעבר להשפעות הישירות ברמה המדינית, כמובן קיימת גם ההשפעה על סדר היום של הישראלי הממוצע, או יותר יותר סדר השנה שלו. מחופשה ב"הכל כלול" באנטליה, החל הישראלי מחפש את דרכו בין שלל דילים אפשריים וכולם רוצים אותו, פתאום הוא צריך לחשוב.
אז מי רוצה אותו יותר? הדרך הטובה ביותר לענות על השאלה היא כמובן לעקוב אחרי נתיב הכסף, וליתר דיוק אחרי ההוצאה הכספית לפרסום של המדינות החושקות בתייר הישראלי.
טורקיה, שהייתה בשנים האחרונות היעד המועדף על ישראלים הייתה כמובן זו שחתכה את היקף הפרסום באופן דרסטי מייד עם אירועי המשט. בחודש מאי 2010 פרסמה לשכת התיירות הטורקית בהיקף של 540 אלף דולר (מ.מחירון) ומיד לאחר האירועים ב-22 במאי 2010 צנח הפרסום ל-17 אלף דולר בחודשים יוני ויולי. ב-2009 בחודשים אלו פרסמה הלשכה הטורקית בהיקף של 105,177 דולר (במחירי מחירון).המפסידים? ענבר-מרחב-שקד, משרד הפרסום שמטפל בתקציב הטורקי שבטח ציפו למספרים אחרים מהיעד מס' 1.
לשכת התיירות הקפריסאית, שבשנת 2009 פרסמה בחודשים יוני ויולי בהיקף של 868,016 דולר חתכה את ההוצאה לפרסום בערך בחצי ועמדה על 480,661 דולר (במחירי מחירון). מדוע לא קפצה קפריסין על הזדמנות הפז? אולי היא בחרה באסטרטגייה שונה מתוך מחשבה שהתייר הישראלי ממילא וויתר על טורקיה אז לא צריך לחזר אחריו יותר מדי. מה שנקרא, חוסכים. על חשבון מי? דובצקי-זקס-אוברוצקי הם משרד הפרסום של הקפריסאים.
המחזרת הגדולה - לשכת התיירות הגיאורגית. הגיאורגים החביבים הם אלו שהריחו את הפוטנציאל המסחרי והתיירותי של ישראל והשקיעו בפרסום לא פחות מהסכום האסטרונומי (יחסית לחודשיים) של 1,913,235 דולר. המדינה הגיאורגית שמציעה נוף ירוק שטרם התמסחר היא זו שהחליטה להסתער על התייר הישראלי בהוצאה כספית מרשימה, במיוחד לאור העובדה שבשנת 2009 היא לא השקיעה ולו דולר אחד בפרסום בארץ. גליקמן-נטלר-סמסונוב הם המרוויחים הגדולים שמטפלים בתקציב הפרסום של לשכת התיירות הגיאורגית ולידיהם נפלה ההזדמנות אותה הם הצליחו למנף בצורה יפה.
רשתות המלונות בארץ שמתחרות מול טורקיה באופן מסורתי על ליבו ובטנו של התייר הישראלי לקראת הקיץ, הורידו כמעט כולם את היקף הפרסום בחודשים יוני ויולי של 2010, מיד לאחר אירועי המשט מול התקופה המקבילה אשתקד. רשת מלונות דן הורידה את היקף הפרסום מ-1.5 מיליון דולר (מ.מחירון) ב-2009 ל-1.08 ב-2010 ביוני ויולי.
ישרוטל ירדו מ-1.93 מ' דולר ל-1.5 מ' דולר. רשת מלונות פתאל חתכה את תקציב הפרסום בחודשים אלו כמעט בחצי מ-1.18 מ' דולר ב-2009 ל-643 אלף דולר ב-2010. מלונות קלאב מד נשארו בערך עם אותה הוצאה לפרסום - 599 אלף דולר ב-2009 מול 518 אלף דולר ב-2010. הילטון, בהיקף פרסום נמוך אמנם, היו אלו שעלו בהוצאה לפרסום עם 46 אלף דולר ב-2009 מול 94 אלף דולר ב-2010.
השינויים אמנם לא גדולים בין 2009 ל-2010 אבל אם נצא מנקודת הנחה ששנת 2010 הייתה שנה עם קצת יותר אוויר כלכלי בשוק אז העובדה שההוצאה לפרסום לא עלתה ואף ירדה מעידה שאולי גם רשתות המלונות בארץ נקטו בגישה שאומרת שהתייר הישראלי ממילא יעדיף לנפוש השנה בישראל אז אם אפשר לחסוך עליו בפרסום כמה שקלים, למה לא.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה
הכתבה עודכנה: מאחורי הריבית הטובה של וואן זירו עומד תנאי חשוב - לשלם עמלה של 49 שקל בחודש.
בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. נקדים את המאוחר - זה לא "חלום", חשוב לקרוא את האותיות הקטנות.
הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".
אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות".
אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?
"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"
את בטוחה, כן
"כן, זה חשבון ללא עמלות".
בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.
- ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?
"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו".
בריבית קבועה, נכון? לא משתנה
"בריבית קבועה"
