האם הפאונד ימשיך לרדת מול הין?

סוכנות פיץ' גרמה לפאונד לאבד מערכו בהערכתה כי בפני בריטניה ניצב אתגר כלכלי שיקשה עליה להתמודד איתו

סוכנות פיץ' הידועה בעבר עשיר של השבתת שמחות במדינות ברחבי העולם ולאחרונה בעיקר במדינות הגוש האירופאי כדוגמת יוון וספרד, גרמה אתמול לפאונד לאבד מערכו מול הדולר וגם מול הין, כאשר היא הודיעה כי בפניי בריטניה ניצב אתגר כלכלי שיקשה עליה להתמודד איתו.

בעקבות הודעת הסוכנות נראה שהלירה שטרלינג היא המפסידה הגדולה של יום המסחר אתמול, סוכנות פיץ' הוסיפה בהודעתה כי הממשל הבריטי צריך להאיץ את התוכניות שלו לצמצום הגרעון הריבוני של המדינה.

האנליסטים של פיץ' רואים את המצב הכלכלי בבריטניה כאתגר מפחיד וקשה המחייב אסטרטגיה חזקה ומגובשת בטווח הבינוני ובעיקר הגברת הקצב של הפחתת הגרעון מהתקציב שכבר הוחלט עליו באפריל 2010. האנליסטים גם הוסיפו כי בריטניה צריכה תוכנית הסתגלות חדשה שתהיה "חזקה ואמינה" לטווח הבינוני כדי לשמור על דירוג ה- AAA, במיוחד כאשר המשקיעים חוששים מכך שהסיכון הריבוני של הכלכלות המתקדמות יעלה.

תגובת פיץ' לבריטניה היא לא חדשה, אבל היא הוציאה קצת את אירופה מאור הזרקורים השלילי בנוגע למשבר שם, וגם חיזקה את מאמצי אירופה לגייס חברים ממדינות אחרות שיתחילו לנקוט אמצעים כספיים כדי להילחם בבעיה הקשה של החובות הריבוניים.

סוכנות פיץ' הייתה מעוניינת לראות את בריטניה מזרזת את תוכניות הצמצום שלה והיא מזהירה שאם בריטניה לא תעשה כן, ישנו סיכוי שהיא תאבד את דירוג האשראי שלה, מצב שממשלת בריטניה בפירוש לא רוצה לחוות, גם בגלל שהורדת הדירוג של סוכנות פיץ' תגרום כמעט בוודאות למשקיעים לברוח מהפאונד ולהפליג לעבר חופים בטוחים יותר.

תגובת המשקיעים להערה של סוכנות פיץ' הייתה ברורה מאליה, המשקיעים מיהרו למכור את הפאונד. מול הדולר הפאונד הגיע עד לנמוך במחיר 1.4343 ומול הין הפאונד הגיע לנמוך במחיר 130.40.

ניתוח טכני בצמד הפאונד/ין מראה שהדובים תפסו את המגרש והם דיי שולטים בו, אבל עדיין ישנה תמיכה חזקה מאוד שעליהם לגבור עליה קודם.

אתמול צמד הפאונד/ין ניסה לפרוץ מתחת לתמיכה החשובה במחיר 131.00, אבל נכון לכתיבת סקירה זו הוא עדיין לא הצליח לסגור מתחתיה. רמת התמיכה הפכה לקו הצוואר בתבנית שמתהווה בשעות האחרונות שנראית כתבנית ראש כתפיים, שהינה תבנית דובית מעיקרה.

פריצה ודאית של התמיכה הפסיכולוגית החשובה במחיר העגול של 131.00 יכולה להוביל למהלך דובי חזק עד לתמיכה במחיר 125.70 ואולי למטה מכך.

בגרף 4 שעות ניתן לראות גם שאינדיקאטור ה- RSI עבר את רמת ה- 40 אבל עדיין לא הגיע למצב של מכירת יתר, דבר שמצביע גם הוא על אפשרות לעוד מהלך דובי.

אתמול יכולנו לראות איך המומנטום הדובי מתחיל להיבנות ועכשיו השאלה הנשאלת היא, האם הדובים יצליחו להוציא את המהלך לפעולה, או שהשורים ינסו להכשיל מהלך זה בתקווה לקנות את המטבע במחיר נמוך מול הין?

ההמלצה שלנו כניסה בשורט בפריצה ודאית וסגירה חזקה מתחת למחיר 131.00.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.