לקחו אוויר באחד העם: ת"א 75 ירד 1.5%; מכתשים השילה 2.8%; כיל נסוגה 1.3%

מדד המעו"ף איבד כ-0.6% והתרחק מרמת השיא שנקבע אתמול. מניות הביומד צנחו 2.8%. איתמר איבדה 5.9%, אקסלנז זינקה 9.8%, ביו ויו ירדה 8.1%

יום לאחר שבירת השיא על ידי מדד המעו"ף, הבורסה בתל אביב לקחה אוויר. לאורך היום המסחר התנהל בירידות שערים, כאשר המדדים בתל אביב אף לא קיבלו תמיכה מכיוון החזים בוול סטריט.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף ירד ב-0.62% לרמה של 1,230 נקודות. מדד ת"א 75 השיל 1.47%, מדד הבנקים יורד 0.57% ואילו מדד הביומד צנח 2.78%. מדד מניות הנדל"ן 15 השיל 1.87%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.78 מיליארד שקל.

המוסדיים מחפשים אלטרנטיבה

"אנחנו לא מסתכלים על השיא, אנחנו מסתכלים על מכפילים", כך אמר מנהל בגוף מוסדי גדול ל-Bizportal. לדבריו, המניות מתחילות להיות יקרות, בעיקר בתחום התקשורת, כאשר הם נאלצים לחפש אלטרנטיבות בשווקים אחרים.

שמואל פלטניק, מנהל מסחר הלקוחות המוסדיים בבנק הפועלים אישר את הדברים ואמר כי המוסדיים "נמצאים בבעיה" והם מעט לחוצים. לדבריו, הגופים כמעט ולא פעילים ולמעשה הם יושבים על הגדר וממתינים. בכיר בגוף מוסדי גדול: "אנחנו מקטינים פוזיצייה"

סוף עונת הדו"חות

חברות מדד המעו"ף רשמו השנה השנה רווחים מצרפיים של כ-36 מיליארד שקל, עלייה של 66% בהשוואה לשנת 2008, בה אותן חברות רשמו רווח מצרפי של 21.5 מיליארד שקל, כך לפי ניתוח שערכה מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI.

את הרבעון הרביעי של 2009 סיימו חברות המעו"ף ברווח מצרפי של 8.78 מיליארד שקל, זאת לעומת הפסד רבעוני מצרפי של 0.9 מיליארד שקל ברשמו אותן החברות ברבעון המקביל בשנת 2008.

מבין חברות המעו"ף, ענקית הגנריקה טבע רשמה את הרווח הנקי הגדול ביותר. החברה רשמה רווח של 3.3 מיליארד שקל על מכירות של 15 מיליארד שקל ברבעון. שתי החברות היחידות מבין החברות במדד המעו"ף אשר רשמו הפסד רבעוני היו מכתשים אגן ודיסקונט השקעות.

המדדים שלא שותפים לחגיגה

כאמור, מדד המעו"ף הצליח להגיע לשיאו ההיסטורי, אך למרות ההתרגשות והכותרות ההיסטוריות, הסתכלות על רמות המסחר ההיסטוריות מעלה תמונה שונה לפיה יתר המדדים בבורסה אינם שותפים לחגיגה. למעשה, ניתן לומר כי מניות מדד המעו"ף לא ממש מייצגות את הבורסה בתל אביב והן מנותקות מעט מהנעשה בה.

דוגמה קטנה לכך ניתן לראות במסחר היום, בו בעוד שהמעו"ף שובר את רמות השיא, ת"א 75, מדדי התל-טק, הנדל"ן 15 ואחרים ננעלו דווקא בירידה. לסיפור המלא: בכמה רחוקים המדדים מהשיא

ב'פד' מבהירים: הריבית תנוע בהתאם למצב הכלכלה

ה'פד' פרסם אמש את הפרוטוקולים מישיבתו האחרונה לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב ואותת שארה"ב צפויה לשמור על הריבית ללא שינוי לאורך זמן, זאת על מנת לעודד את ההתאוששות הכלכלית.

חברי הבנק המרכזי הדגישו כי העלאת הריבית תלויה בהתפתחויות בכלכלה יותר מאשר בחלוף תקופה קבועה של זמן. הדברים נאמרו ברקע לייחוס שעושים חלק מהמשקיעים כאשר הם מפרשים את דברי יושב ראש ה'פד', בן ברננקי, כי "הריבית במשק תישאר ברמתה הנמוכה לתקופה זמן ממושכת" - לתקופה של שישה חודשים. לסיפור המלא מאחורי הפרוטוקולים של ה'פד'

עליות בבורסות באסיה, ירידות באירופה

בבורסות אירופה, המסחר מתנהל היום בירידות שערים. מדד הפוטסי משיל 0.28%, מדד הקאק יורד 0.63% ומדד הדאקס נסוג 0.44%. עם סגירת המסחר,

המניות בבורסות באסיה טיפסו הבוקר והשלימו את רצף העליות הארוך ביותר מאז יולי האחרון. ביפן, טיפס מדד הניקיי 225 בשיעור של 0.09%. בדרום קוריאה נסחר הקוספי כמעט ללא שינוי ובהונג קונג שם חזרו המשקיעים מחופשה זינק מדד האנג סנג ב-1.64%. לסקירת המסחר באסיה

הבוקר, הבנק המרכזי של יפן החליט להותיר את שיעורי הריבית במדינה ללא שינוי ואמר שההתאוששות בכלכלה השנייה בגודלה בעולם נמשכת. בבנק המרכזי אמרו כי ישמרו על "סביבה פיננסית מאוד מסתגלת".

מניות במרכז

ראסל אלוואנגר חוגג 5 שנים בתפקיד מנכ"ל טאואר-ג''אז (טאואר סמיקונדוקטור לשעבר), ובראיון בלעדי ל-Bizportal הוא צופה שבשנים הקרובות החברה תגיע להכנסות של יותר ממיליארד דולר. המנכ"ל מדבר על השינוי שעברה חברת השבבים, על העובדים, על הקשר עם משפחת עופר, על ישראל ועוד. בדרך הוא מפזר הערפל סביב שטרי ההון. לראיון המלא עם מנכ"ל טאואר

חברת פלסטו שק הודיעה אמש כי היא מנהלת מגעים לרכישת פעילות סלינה תעשיות, אך הבהירה שהעסקה תלויה בהתקשרות בהסכם מחייב בין הצדדים ובהשלמת בדיקת נאותות.

חברת אורביט קיבלה הזמנה ישירה לאספקת מערכת עקיבה מתקדמת מיצרנית המטוסים האמריקנית לוקהיד מרטין, חברת ייצור תעופתית ופיתוח נשק צבאי מהגדולות בעולם. היקף העסקה לא נמסר.

חברת אקסלנז דיווחה כי חתמה על הסכם הסכם להפצת ערכות בישראל לתקופה של 5 שנים. מדובר בערכה שפיתחה החברה המאפשר לזהות את חיידק H.Pylori אשר אחראי להתפתחות של סרטן הקיבה. אקסלנז צופה כי היקף המכירות השנתיות החל מהשנה השניה יעמדו על 2.25 מיליון שקל.לכתבה המלאה: הסכם חדש לאקסלנז

חברת ביו ויו דיווחה כי גייסה 1.12 מיליון שקל באמצעות הקצאת מניות. הרוכשת הינה חברת מ.ר.כ. השקעות. ההקצאה נעשתה במחיר הנמוך בכ-30% ממחיר הסגירה אתמול. לכתבה המלאה: ביו ויו מגייסת כסף

ירון זר אנליסט בכלל פיננסים שמכסה את תחום האנרגיה כתב כי "אנו חוזרים על המלצתנו להחזיק בסקטור הגז מעל למשקלו", בעיקר במניות ישראמקו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש, זאת לאור דו"ח של חברת החשמל שפורסם במהלך החג. כלל פיננסים: "יש להחזיק בסקטור מעל למשקלו"

דודי ויסמן שוקל לבצע עסקת בעלי עניין בין החברות שברשותו לייצור בכך את חברת הקמעונאות הגדולה ביותר בישראל. ע"פ מתווה העסקה רבוע כחול ישראל תרכוש מבעלת השליטה בה, "אלון" חברת הדלק לישראל, את החזקותיה בדור אלון. דודי ויסמן עושה מהלך: שוקל למזג את הרבוע הכחול עם דור אלון תמורת הקצאת מניות

מפרטי דו"ח המדף שפרסמה היום שותפות גבעות יהש עולה כי הנפקת הזכויות תצא לפועל בשבוע הבא. המטרה העיקרית של ההנפקה היא לממן את מבחני ההפקה בקידוח 'מגד 5' הצפויים להתחיל לקראת סוף אפריל. לקראת תחילת מבחני ההנפקה: הנפקת הזכויות בגבעות - בשבוע הבא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.